שיחת משתמש:איתן פ

ברוך בואכם לוויקימילון!

שלום וברוך בואכם לוויקימילון, המילון העברי החופשי הראשון. ויקימילון הוא מילון חופשי ופתוח שבו כל אחד יכול לקרוא ולהיעזר, ובנוסף גם לערוך את הערכים שבו.

להלן מעט מידע שאנו מקווים שיהיה לך לתועלת:

• הוספת ערכים: אחת הדרכים העיקריות שבהן ניתן לתרום להתפתחותו של ויקימילון היא כתיבת ערכים חדשים. לכל ערך בוויקימילון יש תבנית אחידה הנועדה להקל על קריאתו ולשוות לו מראה רציני. ביכולתכם להוסיף ערכים לוויקימילון בקלות. לפרטים נוספים: כתיבת ערך חדש.

• עריכה: אם יש לכם מה להוסיף או לשפר בערך שקראתם, הנכם מוזמנים לעשות זאת. לחצו על לשונית העריכה אשר בראש העמוד ותקנו כמיטב הבנתכם. לפני שמירת השינוי, מומלץ ללחוץ קודם על "הראה תצוגה מקדימה" ולוודא שהעריכה נעשתה כראוי. לפרטים נוספים: איך עורכים דף. רשימת הערכים הדורשים עריכה/שכתוב נמצאת כאן.

• דפי משתמש: לכל משתמש רשום בוויקימילון יש "דף משתמש" ודף "שיחת משתמש". דף המשתמש (אליו ניתן להגיע בלחיצה על שמו של המשתמש) משמש בדרך כלל את המשתמש כדי להציג פרטים על עצמו. דף השיחה של המשתמש (כמו דף זה) משמש להשארת הודעות אישיות למשתמש.

• דפי שיחה: בראש כל דף בוויקימילון, מופיעה לשונית השיחה, שלחיצה עליה מובילה לדף השיחה על הערך. בדף זה ניתן לדון עם משתמשים אחרים בתוכנו של הערך. ניתן להוסיף בקלות הערה לדף השיחה באמצעות לחיצה על לשונית ההוספה (שמסומנת בסימן פלוס, +) הנמצאת בראש הדף.

• חתימות: מומלץ מאוד לחתום בסוף כל הערה שכתבתם. כדי לעשות זאת הוסיפו ארבעה סימני ~ (זרקא, tilde) בסוף הטקסט שכתבתם. סימנים אלו יהפכו אוטומטית לחתימה הכוללת את שמכם, את הקישור לדף המשתמש שלכם, את השעה ואת התאריך שבהם נכתבה ההודעה. החתימות מיועדות לדפי השיחה בלבד. בוויקימילון לא נהוג לחתום בתוך הערכים (את רשימת התורמים לכל ערך ניתן למצוא בלשונית "היסטוריית הדף" שבראשו).

• הודעה אישית: כדי להעביר מסר או הודעה למשתמש מסוים, יש להיכנס לדף השיחה של אותו משתמש באמצעות לחיצה על שמו ולאחר מכן על לשונית השיחה. לחיצה על לשונית ההוספה (שמסומנת בסימן פלוס, +) תאפשר לכתוב הודעה חדשה. לאחר הוספת הודעה בדף השיחה, המשתמש יקבל חיווי על כך שממתינה לו הודעה.

• קבלת עזרה: אם אתם זקוקים לעזרה נוספת באפשרותכם לקרוא את דפי העזרה. שאלות לשוניות או התייעצויות כלליות יש להפנות לדלפק הייעוץ. אם ברצונכם לשאול שאלה הנוגעת למדיניות או לנהלים בוויקימילון אתם מוזמנים לעשות זאת במזנון.

• לתשומת לבכם: אין להכניס לוויקימילון חומר המוגן בזכויות יוצרים או תרגום שלו. מעשה כזה מהווה עבירה פלילית חמורה ופגיעה במדיניות שלנו.

אשמח לעזור אם תתעורר שאלה או בעיה, וכך גם כל שאר הוויקימילונאים.

בהנאה!

אריה ז. 18:10, 26 פברואר 2006 (UTC)

תמונה:ארכובה

שלום איתן! כאשר מעלים תמונה, יש לוודא שהיא לא מוגנת בזכויות יוצרים. האם תוכל להבהיר את העניין בנוגע לתמונת הארכובה? תודה! גיא 19:58, 6 מרס 2006 (UTC)

זכויות יוצרים

העקרון ברור לי. הצילום לקוח מתוך פרסומת. האמת, קצת התלבטתי אם על קטעים מפרסום מסחרי באינטרנט יש זכויות יוצרים.איתן פ 17:51, 9 מרס 2006 (UTC)

יישר כוח

אני נהנה מאוד מתרומותיך. יישר כוח! :) שבת שלום, גיא 07:47, 11 מרס 2006 (UTC)

שיחות

שלום! אנא עיין בשיחה:שתי וערב ובשיחה:דרך המלך. בברכה, גיא 19:34, 17 מרס 2006 (UTC)

זכויות יוצרים על תמונות

איתן שלום. ראיתי שגיא פנה אליך בעבר בעניין הבהרת זכויות היוצרים בתמונה:ארכובה.jpg. אני מבקש לחזור ולהפציר בך להבהיר על-ידי השמת תבנית מתאימה את הרישוי המתאים של תמונה זאת וכן של תמונות אחרות שהעלת כדוגמת תמונה:alcove.jpg. אשמח לעמוד לרשותך בכל הקשור לעניין זה. בתודה, אמיתי 16:01, 24 מרס 2006 (UTC)

ערב טוב אמיתי. התמונה של מערת הקבורה צלמתי בעצמי. אז צריך לצין את זה?איתן פ 16:36, 24 מרס 2006 (UTC)

בוודאי ובוודאי. כמו-כן יש לציין תחת איזה רשיון אתה מפרסם את התמונה. רשימה מתאימה תוכל למצוא בw:ויקיפדיה:רשימת תבניות/תמונות#רשיונות שונים. כדאי גם באותה הזדמנות גם להוסיף פרטים אודות התמונה: איפה צולמה, מתי צולמה וכו'. אמיתי 20:08, 24 מרס 2006 (UTC)

ירוד

שלום איתן. אנא עיין בשינויים שביצעתי בירוד. אני מקווה שהם על דעתך. שבוע טוב, גיא 19:55, 1 אפריל 2006 (UTC)

בקר טוב גיא. בודאי שאין לי התנגדות לתוספת אינפורמציה. איתן פ 05:19, 2 אפריל 2006 (UTC)

נס

אהלן איתן. לגבי הערך נס - מה שכתבת תחת "השוה", האם מקומו לא באטימולוגיה? בברכה, Mintz l 08:39, 14 אפריל 2006 (UTC)

שלום לאון. אתה צודק עקרונית. אלא שאני עדיין לא מעורה בשיטות עריכת הערכים ומה בדיוק יבוא איפה. מצד שני אין לי השכלה בבלשנות ואני לא יכול להביא הוכחות לקשר שצינתי, אז אני מעדיף שישקול זאת מי שיש לו גישה מדעית בתחום הזה.

חג שמח, איתן פ 11:00, 14 אפריל 2006 (UTC)

היי איתן. אין צורך להביא הוכחות כל עוד אתה מנסח את זה בצורת "ייתכן" - "ייתכן והמילה קשורה לפועל נָשַׂא". חג שמח, גיא 11:24, 14 אפריל 2006 (UTC)

תמונה:vertebra.jpg

היי איתן. שחתיין על התרומות והכל. רציתי להביא לתשומת ליבך כי קיימות תמונות רבות בויקישיתוף שניתן לשלב בערכים. אני אישית מעריך מאוד את ההשקעה, אך אולי בנושא דק כמו אנטומיה עדיף לשלב תמונות ברורות יותר כגון זו: החוליה השביעית. בברכה, Mintz l 17:44, 16 אפריל 2006 (UTC)

בקר טוב לאון. תודה. יש כמה דברים בעריכה שאני עדיין לא מסתדר אתם. אם אני רוצה שתמונה ממקור אחר בויקי תופיע בערך שאני כותב, האם תוכל להדריך צעד-צעד איך עושים את זה? ואיך מכניסים את ענין הרשיון?

איתן פ 05:37, 17 אפריל 2006 (UTC)

אסור לך לקחת ממקום אחר אלא אם כן הוא מרשה מפורשות או אם היוצר (צלם, צייר וכו') נפטר לפני יותר מ-70 שנה (או אולי 50? אינני זוכר). גיא 06:16, 17 אפריל 2006 (UTC)

פקיעת זכויות יוצרים בארץ עומדת על 70 שנה ממות המחבר (בארה"ב זה 100). אם אתה רוצה להוסיף תמונה מויקישיתוף, זה בדיוק כמו להוסיף תמונה הנמצאת בויקימילון העברי (לא יודע לגבי סינתוז בין שפות אחרות). כל מה שאתה צריך לעשות זה ללכת לויקישיתוף, לחפש שם תמונה, ולהשתמש בשם שלה כאן. זה שקוף מבחינת תוכנת הויקי אם התמונה כאן או שם. Mintz l 14:59, 17 אפריל 2006 (UTC)

תודה. לענין הרשיון השאלה שלי היתה איך מכניסים תוך כדי העלאת התמונה משהו כעין זה:

רישיון

תמונה זו צולמה/הוכנה ע"י המשתמש איתן פ 13:31, 5 אפריל 2006 (UTC). בתמונה ניתן לעשות שימוש חופשי למטרות חינוכיות, תוך מתן קרדיט נאות וקישור לדף זה בעת שימוש בתמונה מחוץ לויקיפדיה. ניתן להשתמש בתמונות אלה לכל מטרה בתנאי שהשימוש ניתן בחינם לציבור הרחב.

אם לא יצרת אותה (משמע צילמת, ציירת, איירת וגו') אינך יכול לכתוב הודעה כזו. ההעלאה עצמה אינה מעניקה לך כל קרדיט ברישיון. גם יש לשנות את "ויקיפדיה" ל"ויקימילון", כמובן. את ההודעה עצמה ניתן להכניס בתיאור התמונה, כאשר אתה מעלה אותה. גיא 19:13, 17 אפריל 2006 (UTC)

דימוס

כמו תמיד, איתן, כתבת ערך יפה ומעניין. אני באמת מעריץ את פועלך כאן. לעניות דעתי, יש להפריד בין דימוס ובדימוס ולציין באטימולוגיה של "בדימוס" שהוא נובע מ"דימוס". מה דעתך? גיא 19:03, 22 אפריל 2006 (IDT)

הי גיא. חשבתי על זה מהסיבה שהמשתמש האקראי יתכן ויחפש דוקא בדימוס. מצד שני, הוספת ב השימוש אינה יוצרת מילה חדשה. בכל אופן אני אנסה לערוך מחדש לפי הצעתך ונראה איך זה יראה. איתן פ 20:46, 22 אפריל 2006 (IDT)

אסטרטג

שלום איתן. אם איני טועה, האל"ף במילה אסטרטג מנוקדת בפתח ולא בחיריק. כמו כן, אודה לך אם תתייחס להערתי בשיחה:בלס. יום נעים, גיא 16:18, 16 מאי 2006 (IDT)

בעקבות הערתך הסתכלתי באב"ש ואכן הוא בחר א פתח, אבל, מוזר, בכתיב מלא "איסטרטג", איך זה מסתדר? נכון שבמקורות מופיע גם כך וגם כך ואולי עלינו להשאיר את שתי הצורות, תופעה נפוצה באנגלית וגם ביוונית עתיקה. בעצם, זה מה שאני מציע לעשות. מה דעתך? ערב טוב איתן פ 18:16, 16 מאי 2006 (IDT)

למיטב ידיעתי, במקורות תמיד יש יו"ד לאחר הטי"ת השנייה. מלבד זאת, לא תמיד ניתן להסתמך עליהם בכל הנוגע לצורה המודרנית/התקנית. עם זאת, אכן יש אי-בהירות בנושא זה. לכן, פניתי לאקדמיה בתקווה שתוכל להכריע. בברכה, גיא 18:38, 16 מאי 2006 (IDT)

עדכון: לפי האקדמיה גם "אַסטרטגיה", גם "אֶסטרטגיה" וגם "איסטרטגיה" כשרות ותקינות. כפי שאנו נוהגים גם במקרים אחרים, נעדיף גם הפעם את הצורה הנפוצה בציבור על פני הצורות האחרות, ונפנה מהן אל הצורה הנפוצה. אני חושב ששנינו מסכימים שהצורה בחיריק אינה נפוצה כמו השתיים האחרות ולכן יש להשתמש בצורה המנוקדת בפתח או בסגול (את ההחלטה בְּמה אשאיר לך, כותב הערך). יום טוב, גיא 15:57, 17 מאי 2006 (IDT)

מדיניות המחיקה

היי איתן. אודה לך אם תצביע בהצבעה הנוגעת לגיבוש מדיניות המחיקה של ויקימילון. ההצבעה נמצאת במזנון. יום טוב, גיא 11:51, 30 מאי 2006 (IDT)

תמונות

היי איתן. מה דעתך להעלות את התמונות שאין בהן טקסט עברי, לויקישיתוף במקום? לא שיש סיבה מיוחדת לעשות זאת, אלא יותר למען הסדר ובמיוחד כדי למנוע מיני כפילויות. למשל הבט כאן: [1]. לדעתי זה מעולה שאתה מעלה תמונות אבל לפעמים דברים דומים מאוד קיימים כבר. בברכה (ובהתנצלות), Mintz l 19:12, 30 מאי 2006 (IDT)

ערב טוב לאון. אם יהיו לי תמונות מענינות אעשה כעצתך.

בזנ"ט

איתן שלום,
ראיתי כי ערכת שינויים בערך בזנ"ט אשר הסירו לחלוטין את השינויים שאני ביצעתי בערך זה. מדוע?
תודה וחג שמח! שיר-לי 21:23, 1 יוני 2006 (IDT)

בקר טוב שיר-לי
אני חושב שאני מכיר אישית את הבזנ"ט משנות ילדותו. ואם כבר מדברים עליו, מענין מאיפה גירסת ב"ז נטוי? נכון שבין המיכשולים לרכב היה גם המתקן שהזכרת אבל לא ידוע לי שכינו אותו כך ועד כמה שאני זוכר הוא לא היה עשוי זויתנים אלא קורות I (הסתכלי בעריכה כי ה I צריך להיות עם הצ'ופצ'יקים שלו) אבל אם יש לך מקורות, אשמח להשתכנע.
חג שמח 88.153.90.114 07:52, 2 יוני 2006 (IDT)

איתן שלום,

נעזרתי בדף הזה בכתיבת הערך. גם בוויקיפדיה העברית נכתב כי הפירוש ב"ז נטוי הוא אפשרי.

אני אישית מכירה פירוש זה מן השנים בהם הייתי חברה בתנועת הצופים, שם השתמשנו בב"ז נטויים כדי לייצב מבנים שבנינו (הנ"ל שימשו כיתדות).

חג שמח! שיר-לי 10:32, 2 יוני 2006 (IDT)

נ.ב. דפדוף בערך ראשי תיבות בצה"ל שבוויקיפדיה מראה כי קיים גם הפירוש "ברזל נטוע".

הי שיר-לי

נוכחתי לדעת שמשתמשי מילות סלנג נותנים להן משמעויות חדשות מבלי להיות מודעים למקור. בסלנג זה קורה בתכיפות רבה הרבה יותר מאשר במילים תקניות. אני עדיין סבור שהמקור הוא כמו שאמרתי והמובאות הנכבדות שלך הן מאוחרות יחסית ונעשה בהן שימוש במילה רק בכדי להשתמש בה ומבלי להיות מודעים כנ"ל.

איתן פ 12:19, 2 יוני 2006 (IDT)

איתן, אם יורשה לי להתפרץ: אתר "השפה העברית" הוא אתר מדויק ומקיף ואין למהר לבטל אותו. גיא 15:46, 2 יוני 2006 (IDT)

הי גיא. מבלי לפגוע בזכויות, כמו שאומרים עורכי דין. בעקבות הערותיה של שירלי עינתי במה שגוגל מביא. כל ההתיחסויות הן חדשות יחסית ואף אחת לא מביאה סימוכין. למשל, במקום אחד קראתי שבביצורי חופי נורמדיה, מלחמת העולם השניה היו תקועות יתדות בשיפוע. זה נכון. אבל אילו היתדות האלה היו מכונות בזנ"ט, זה היה מופיע באיזה מקום בספרים או מאמרים המתארים את הפלישה. אני איני מכיר את כל החומר הקים. מצד שני גם הכותב לא הביא איזה שהיא מובאה ולמעשה אף אחד לא הביא. בינתיים יש לי רק ה"ידע אישי". בברכה איתן פ 17:40, 2 יוני 2006 (IDT)

ללא שום קשר לערך הנידון: כאשר יש למילה שני פירושים ואחד מהם עדכני יותר מהשני (ואין זה משנה אם הוא רשמי) אין שום מניעה לכלול את שניהם. איני רואה סיבה לכך שיוסר פירוש מסוים אם אין לו סימוכין בספרים. העובדה כי הוא מופיע מספר פעמים במקומות שונים ברשת האינטרנט מעידה על כך שפירוש זה נפוץ למדי. בברכה, גיא 18:07, 2 יוני 2006 (IDT)

איתן,

האם אתה מסכים עם דבריו של גיא? לדעתי ניתן יהיה לכלול את שני הפירושים זה לצד זה, הם לא סותרים אחד את השני.

שיר-לי 18:27, 2 יוני 2006 (IDT)

לשיר-לי וגיא ערב טוב. בסופו של דבר, כדבריך גיא, אי אפשר להתעלם ממובנה של המילה בפי הדוברים בתקופה מסוימת. שיר-לי, הואילי נא להכניס את התיקונים. איתן פ 20:38, 2 יוני 2006 (IDT)

אני מסכים לגמרי עם שיר-לי, וזו היא גישתי באופן כללי. אני לא מבין מדוע להתווכח מה נכון יותר, בעוד ששתי הגרסאות ככל הנראה רווחות ועשויות להיות נכונות, ויכולות לחיות זו לצד זו, כמו בדרך התצורה של תפוח, ובערכים נוספים.

אריה ז. 20:42, 2 יוני 2006 (IDT)

סוף טוב - הכל טוב :)

הוספתי לערך גם את ההגזרה שלי. אתם מוזמנים לצפות, לערוך ולהגיב.

לילה טוב ושבת שלום! שיר-לי 00:27, 3 יוני 2006 (IDT)

אטימולוגיה

היי איתן. כפי שאולי ראית, הסרתי את ההסבר שהוספת לבולמוס בסעיף האטימולוגיה משום שאינו נחוץ. אין צורך להסביר את המילה היוונית אם משמעותה זהה למשמעות שקיבלה בעברית. האם זה מקובל עליך? ערב טוב, גיא 21:52, 4 יוני 2006 (IDT)

שבת שלום

מוסכם. אבל: אין סיבה להציג רק בֻלמוּס כנכון. אמנם כך גורס אבן שושן וגם יהודה גור. מצד שני, בהוצאות מנוקדות שכנראה קרובות יותר למסורת מצאתי בוּלמוֹס (קרוב יותר להגיה היונית). אי אפשר לטעון שזה נכון וזה לא ויש מקום להראות זאת במילון (ראה גם שיחתנו בענין אסטרטג).

איתן פ 08:11, 10 יוני 2006 (IDT)

ובאותו נושא: רק בחלק מן המקרים ניתן לכתוב באטימולוגיה שהמילה הופיעה לראשונה במקרא. לא כל מילה שהופיעה במקרא מקורה דווקא שם. שאלתי לגבי זה לפני כשנה במזנון, אם תחפש היטב תמצא :-)
מלבד זאת, אני סבור כי יש לייחד את הקטגוריה "מילים מקראיות" (דרך אגב, כדאי לשנות את שמה ל"לשון המקרא" לדעתי) למילים שהופיעו רק במקרא (כמו הפירוש השני של אבה). את "לשון חז"ל" כדאי לייחד למילים שמקורן בספרות חז"ל, כפי שעשינו עד עתה. מה דעתך? גיא 12:38, 18 יוני 2006 (IDT)

שלום גיא,

כשמכניסים מילה לקטגוריה "לשון חז"ל" בד"כ זאת מילה שמופיעה לראשונה במשנה תלמוד וכו' ובשימוש בעברית מודרנית. במילונים עבריים מקובל לצין את מקורה של המילה. יש שלש חטיבות עקריות: לשון המקרא (עם קטגורית משנה ארמית מקראית), לשון חז"ל וספרות חדשה. יש עוד קבוצות כמו ספרות החוכמה (ימי הביניים, פרשנים ועד העת החדשה). לשון המקרא מקובל גם הוא, כוללת כל מילים (שרשים) שבשפה העברית שנמצאות גם במקרא. זה שאפשר ללכת לאחור באטימולוגיה, אני בעד לפרט באטימולגיה ככל האפשר. בכל אופן אלה מילים מקראיות כמו שבמילים שבלשון חז"ל אפשר ללכת לאחור, פרסית, יוונית וכו'. הרי אלה אינן מילים ללא מוצא, בעברית מוצאן בתנ"ך. בכדי שתהיה אחידות אני מציע לקבוע טבלת קטגוריות, אולי לא למוצא, אלא לתקופת הכניסה לעברית.

איתן פ 16:41, 18 יוני 2006 (IDT)

לדעתי זו בעיה גדולה מאוד, איתן, משום שאז הרבה מאוד ערכים ייכנסו לקטגוריה "לשון המקרא" (כפי שאתה ודאי יודע). אתה באמת חושב שיש צורך בהכנסת כל המילים שהופיעו במקרא לקטגוריה אחת? קטגוריות נועדו הרי למציאת דברים ביתר קלות. מי שמתעניין בלשון המקרא לא יבקר בקטגוריה הזו מתוך רצון למצוא את המילים "אב", "פה", "הוא", "בן" וכל שאר המילים שכה נפוצות כיום, אלא מתוך רצון למצוא מילים כמו אבה (פירוש שני) או סֹבֶא. לכן הצעתי לנהוג באופן שונה מדרך הפעולה שננקטה בקטגוריה "לשון חז"ל", שאכן יוחדה למילים שהופיעו לראשונה בספרות חז"ל וזאת מכיוון שהקטגוריה הזו (בסופו של דבר) תהיה קטנה (יחסית לקטגוריה "לשון המקרא"). ערב טוב, גיא 16:55, 18 יוני 2006 (IDT)

ההסבר שלך משכנע, אבל. אבל, בכדי לספק את המידע למשתמש, כדאי לבקש מהמילונאים לצין את מוצאה המקראי של המילה באטימולוגיה. איתן פ 17:27, 18 יוני 2006 (IDT)

כמובן, אלא אם אין אטימולוגיה אפשרית אחרת (כלומר כאשר יש ספק אין לכתוב "מקראי") :-) גיא 19:09, 18 יוני 2006 (IDT)

בקשה

שלום איתן. אודה לך מאוד אם תימנע מכתיבת השם המפורש ותחליף אותו ב"ה'". תודה ושבת שלום, גיא 15:29, 23 יוני 2006 (IDT)

כבב

הועבר לשיחה:כבב. ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־ 21:29, 30 באוגוסט 2007 (IDT)

יצירת הפניות

היי איתן,

ראיתי שהפנת מ"לווקן" ל-"לבקן". כיצד עושים זאת?

אור17 15:27, 9 יולי 2006 (IDT)

אמנם אני לא איתן, אבל...

ישנן שתי דרכים ליצור הפניות:

1. אם אתה מפנה דף כתוב אל ערך שטרם נכתב תוכל להשתמש בטאב "העבר" הנמצא בראש הערך.

1. אם אתה רוצה להפנות מערך ריק (שאתה עורך אותו) לערך כתוב אחר, בחר בעת העריכה בתבנית "דף הפנייה" מתוך התבניות שבצדו השמאלי של הדף.

בהצלחה!

נ.ב. בפעם הבאה בבקשה הוסף הודעה לדף שיחה באמצעות טאב ה"+" ולא טאב ה"עריכה". תודה :)

שיר-לי 16:53, 9 יולי 2006 (IDT)

ערב טוב,

תודה שיר-לי, למדתי משהו שלא ידעתי.

אור, התחלתי מזה שהעתקתי מדף קים. אם אתה יוצר ערך חדש רק בכדי להפנותו, כמו במקרה הלווקן, אתה יכול לכתוב בדף העריכה:

(סולמית)REDIRECT (סוגריים מרובעים כפולים)הערך שאליו יופנה(סוגריים מרובעים כפולים)

איתן פ 18:57, 9 יולי 2006 (IDT)

עדיף לכתוב "#הפניה" במקום "#REDIRECT". ‏– rotemliss – שיחה 19:33, 10 יולי 2006 (IDT)

תודה רותם. ובינתיים למדתי איך למנוע "מ#" להופיע כמספר סידורי.

איתן פ 19:46, 10 יולי 2006 (IDT)

הצלחתי! תודה לכל המשיבים. אור17 10:51, 11 יולי 2006 (IDT)

כתובת דואל

היי איתן! לצורך מתן פרטים על המפגש אני צריך את כתובת הדואר האלקטרוני שלך. אודה לך אם תוכל לשלוח לי אותה בפרטיות דרך כאן. לילה טוב, גיא 23:58, 11 יולי 2006 (IDT)

ארבה

היי איתן, ראה תשובתי בדף השיחה שלי. מצטער על העיכוב. כל טוב, שי 10:12, 2 בספטמבר 2006 (IDT)

דף משתמש

לא הגיע הזמן להכחיל אותו? דניאל ב. 07:09, 14 בספטמבר 2006 (IDT)

ראסמי.. Mintz l 12:16, 14 בספטמבר 2006 (IDT)

כמה דברים

היי איתן!

1. קיימת תבנית שנועדה להציג טקסט יווני (וגם את התעתיק שלו, אם רוצים) ביתר קלות. למעשה התבנית נוצרה כדי להציג את הטקסט באופן מדויק, משום שבחלק מן הדפדפנים סימנים מסוימים נעלמים. כדי להשתמש בתבנית בערך יש לכתוב {{יוונית|הטקסט היווני|התעתיק}}. ניתן גם לא לכתוב את התעתיק, אך הוא כמעט תמיד רצוי.
2. אנו נוהגים לכתוב שורשים באותיות הרגילות ללא שימוש בסופיות (כלומר ט-ג-נ ולא ט-ג-ן). בהתאם אמורות להיכתב הקטגוריות. איני יכול להצביע על סיבה מיוחדת לכך, אך עד כמה שאני יודע אין זה משנה מבחינה לשונית, ואם כבר התחלנו במלאכה (נ-ת-נ למשל) - רצוי להמשיכה.
3. אודה לך מאוד אם תוכל לכתוב את שם המקור המלא בציטוטים (כלומר לא "מנחות דף נ ע' ב", אלא "תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף נ', עמוד ב'"). יש קוראים שאינם מכירים את הנוהג לכתוב בקיצור ומתבלבלים עקב כך (אני מכיר אישית כמה כאלו).
4. יש לך רעיון כיצד להנהיג את השיטה לציון הרובד של המילה (לשון המקרא, לשון חז"ל וכו')? אני מתכוון למקום ההופעה של המידע הזה (בתבנית הניתוח הדקדוקי או אולי במקום אחר?). את ההכנסה לערכים אגב היעזרות במשפטים לדוגמה חץ שנון יוכל לבצע.

שבוע טוב, גיא 15:37, 4 באוקטובר 2006 (IST)

ערב טוב גיא

ל 1, 2, 3, אנהג בהתאם.

הוספה של הגדרת רובד לשוני, זה רעיון טוב. נראה לי שבתחילת ההגדרה המילונית למשל:

1. {{מקור|לשון חז"ל|נוסף}} דיותא
   
2. {{מקור|עברית חדשה|נוסף}}קסת, כלי לדְּיוֹ.

הסיבה לצין במקום זה, שלרב יש לאותה מילה מובנים שונים ברבדים שונים.

הכונה לקבוע מילה ראשונה מחויבת אחת משלש או ארבע (פחות או יותר): מקראי, לשון חז"ל, ספרות ימי הביניים, עברית חדשה. איפה שכתוב "נוסף" טקסט חופשי כגון: סלנג, טכנולוגיה, שפת דיבור, וכדומה.

אין לי הצעה כרגע לפיתרון הגרפי, ברור שצריך להיות מובדל מההגדרה עצמה. אפשרי כתב תחתי כמו שקים עכשיו.

אם יש קושי, אפשרות נוספת, הוספת סעיף מיד לאחר ההגדרה ולפני האטימולוגיה; כותרתו רובד לשוני, מקור, מקור ספרותי, או... לדוגמא:

מקור

1. לשון חז"ל
2. עברית חדשה
3. סלנג

וכדומה.

כל הנ"ל, כמובן, בסיס לדיון. אני הייתי מעדיף משהו דומה לאפשרות הראשונה.

עוד משהו. במשך יום וחצי המחשב שלי לא העלה ויקימילון ולא אף אחד ממיזמי WIKI האחרים. זאת (כנראה) לאחר שנתתי ל ad-aware למחוק כמה קבצים. הבעיה לא היתה לגבי אתרים אחרים ונפתרה לאחר שעשיתי שחזור לתאריך מוקדם יותר. ניתקלת פעם בתופעה כזאת?

חג שמח

איתן פ 20:33, 5 באוקטובר 2006 (IST)

הדרך השנייה מסורבלת מדי. צריך לחשוב מה הדרך המיטבית לציון הרובד (אולי כתב מוקטן צבוע, כמו זה - מקראי?). לצערי איני יכול לעזור לך בפתרון הבעיה, משום שאיני משתמש ב-ad-aware ולא נתקלתי בבעיה דומה. האם קיבלת הודעת שגיאה כלשהי כאשר ניסית להיכנס לוויקימילון? חג שמח גם לך! גיא 00:20, 6 באוקטובר 2006 (IST)

שלום,

גם לי נראה טוב כתב מוקטן צבעוני.

בשני מילונים עבריים מודפסים שראיתי נהוג סימן גרפי ויש מפתח לסימנים. זה לא מתאים למילון אינטרנטי, כאן חיבים הגדרה מילולית.

המיקום. לדעתי בראש שורת ההגדרה.

הנוסח. לדעתי צריך לקבוע תבנית המאפשרת בחירה של אחת מאפשרויות קבועות מראש. אולם, נוסף לקבוצת הרובד יש מקום להערה נוספת כמו שקים גם בהגדרות עד כה.

דוגמא:

1. מקראי הגדרה וכו'

2. עברית חדשה, ביולוגיה סוג של חרק וכו'

3. עברית חדשה, טכנולוגיה כאן הגדרה

האם אפשרי הביצוע בתכנות?

בענין השני. אני לא בטוח בקשר לשימוש ב ad aware, אולי זה היה מקרי. בכל אופן, בשורת הכתובת הופיעה כתובת האתר של WIKI ושאר המסך נשאר ריק.

איתן פ 08:31, 6 באוקטובר 2006 (IST)

דווקא חשבתי שרק הרובד יהיה הצבוע וההערות הרגילות יהיו שחורות. נחזור לדון בכך כשאשוב בעוד ימים אחדים. גיא 10:40, 6 באוקטובר 2006 (IST)

מרכאות

שלום איתן! אנא זכור להוסיף מרכאות בציטוטים. שבוע טוב, גיא 16:10, 15 באוקטובר 2006 (IST)

דחכה

היי איתן. למיטב ידיעתי נהוג לכתוב דחקה. גיא 12:49, 18 באוקטובר 2006 (IST)

ברור לי שכיום כל צליל K מתעתקים ק, זה לא נכון, אבל היתרון שלא צריך לדאוג אם הכף רפויה או דגושה. התלבטתי בענין. בערבית יש עיצורים שדומים לעברית, ובערבית כתובה כף. (אני יכול לספר לך שבהתחלה חיפשתי בערבית ב ق בגלל הדמיון לשורש העברי. מענין שהרבה מילים שבאו מערבית הגיעו מניבים שלא מבטאים את הקוף ואפילו התפלאתי למה הקוף נשמע כאן, מסתבר שזאת כף. שמעת פעם איך קוראים ליעקב יָאוּבּ?). אף אחד לא יכול לטעון שהכתיב הנכון בעברית הוא דח?ה, שים שם מה שתבחר. אני בחרתי להצמד במידת האפשר לכתיב הערבי.

בקיצור, הסתבכתי עם זה.

איתן פ 13:08, 18 באוקטובר 2006 (IST)

לדעתי טיעונך תקף ברוב המקרים, אך לא בכולם, וסלנג הוא אחד המקרים האלו. אי אפשר להחיל את כללי השפה (גם אם הם כללי תעתיק או כללי היגיון בריא) על מילות סלנג, ממש כפי שאי אפשר לטעון שיש לכתוב "ואללה" ולא "וואלה". לסיכום: אני סבור כי דווקא במילות סלנג צריך ללכת על פי הדוברים (שכותבים דחקה) ולא על פי המקור הערבי. הרי בסופו של דבר הם הקובעים את הפירוש (אשר כידוע רק לפעמים תואם את המקור). גיא 13:41, 18 באוקטובר 2006 (IST)

היות וסלנג לא נועד להכתב, אין לסלנג כתיב נכון. הבעיה מתחילה כשבכל זאת כותבים, למשל אותם שרוצים להכניס את המילים האלה למילון. אם זה לא היה מילון, אלא נאמר, גרפיטי, כל אחד כותב מה שהוא רוצה ועיוותי מילים בשפת רחוב ובאמנות רחוב נפוצים בכל השפות. האם צריך ללכת לפי מה שכותבים? מי כותב את זה בכלל? בכל אופן זה נימוק חלש - אם תבדוק בגוגל תמצא יותר צנטר מאשר צנתר, אז צנטר נכון יותר? (חוץ מהצנטר של הפיילה, סתם, תמחק את זה). אני רק יכול להסביר מדוע בחרתי כתיב זה ולא אחר ולמה התגברתי על הנטיה, שהיתה גם לי, לכתוב דחקה. אם המילה הזאת שמרה גם על צורתה וגם על מובנה, אז למה לא על הכתיב?

(ותודה על ההשלמות והתיקונים במקומות שהחליק לי, שטעיתי, ששכחתי או סתם פיספסתי [תכף אבדוק אם יש כבר פספס במילון]) איתן פ 17:40, 18 באוקטובר 2006 (IST)

בבקשה. אני שוב אומר: מילות סלנג אינן מילים רגילות. "צנתר" אינה מילת סלנג ולכן כל הכללים חלים עליה. אף אחד לא יחפש את המילה "דחכה", ואין זה מצביע על הצורך בהפניה, אלא על הצורך בכותרת אחרת לחלוטין. תמכתי בך עם כבב כי הייתה סיבה מוצדקת - כאן לדעתי אין. גיא 17:46, 18 באוקטובר 2006 (IST)

פכסם

צהריים טובים, איתן! למיטב ידיעתי הכ"ף בפכסם אינה דגושה וחמישה מבין המילונים שברשותי תומכים בכך. תיקנתי בהתאם, אולם לפי היכרותי אתך אני מניח שהייתה להדגשה סיבה. אשמח לשמוע אותה :-) גיא 14:13, 10 בנובמבר 2006 (IST)

הי גיא

מזכיר את הויכוח חימיה או כימיה; פיזיקה או פיסיקה; מרס או מרץ או מרצ'. בעצם זה לא ויכוח. במילים שאולות משפות זרות לא חלים כללי העברית הקשוחים ויש חופש בחירה מסוים. פכסמים בלשון חז"ל, למיטב ידיעתי רק פעם אחת. אני מכיר גם בכף רפויה אבל מי אמר שזה ה"נכון"? היוָנים בודאי ביטאו כמו שהם בטאו כּסי ξ וגם במדרש רבה הוצאת יבנה, מנוקדת, בפרוש משה אריה מירקין הוא בחר לנקד פכּסמין. אני חשבתי שזה קרוב יותר למילה המקורית.

איתן פ 17:12, 10 בנובמבר 2006 (IST)

כללי העברית אינם קשוחים כלל וכלל במילים לועזיות. דוגמה לכך היא שיש לומר פסטיבל ולא פּסטיבל ויש כמובן עוד דוגמאות רבות. בכל אופן אינני חושב שלצורת ההגייה היוונית יש משקל כאן. איננו יודעים כיצד הגו את המילה אבותינו וייתכן שהם לא הגו אותה כמו היוונים (ראה למשל השוני בין דוגמה למקור היווני). שבת שלום, גיא 17:46, 10 בנובמבר 2006 (IST)

סיקוס

בוקר טוב איתן! לא הכרתי את הפירוש השני בסיקוס, אבל גם לא הצלחתי למצוא אותו באף מילון. באותה בדיקה גם ראיתי שהפירוש השלישי אינו נקרא "סיקוס", אלא "אם הסיקוס". בינתיים שיניתי דברים אחרים בערך. אשמח לשמוע את דעתך. גיא 12:08, 18 בנובמבר 2006 (IST)

שלום גיא,

סיקוס 2, גם אני התלבטתי. הבטוי "ידיים מסוקסות" נפוץ למדי. אז צריכים להיות סיקוסים על הידיים? בכל אופן, מצאתי בגוגל אחד שהשתמש בסיקוסים על הידיים והוספתי אותו במשפט לדוגמה. לשיקולך.

את הבטוי "אם הסיקוס" לא הכרתי. סתם סיקוס (3) גם ביאליק מכיר. כשמדובר במוצרי נגרות יש הרבה סיקוסים (3). למשל בתקן ישראלי לדלתות עץ ועוד.

איתן פ 15:23, 18 בנובמבר 2006 (IST)

אני דווקא חושב שהסיקוס שבו השתמש ביאליק הוא בדיוק הפירוש הראשון. הוא כתב "נקב של סיקוס שנשר" - כלומר מדובר בבליטה שאינה נמצאת יותר. "אֵם הסיקוס" היא המקום שממנו נשר הסיקוס, כלומר הפירוש השלישי. אולי משתמשים היום גם ב"סיקוס" במשמעות הפירוש השלישי, אך בכל מקרה אני סבור שהציטוט של ביאליק מתאים לפירוש הראשון. את הפירוש השני יש להסיר לדעתי. שבוע טוב, גיא 15:55, 18 בנובמבר 2006 (IST)

ביטלתי את הסיקוסים על הידיים, עד שיתרחב השימוש בהם, אם בכלל.

הסיקוס שעכשיו הוא 2 אפשר לראות בתמונה, אלה העיגול והאליפסה הכהים בתמונה (2). אלה הסיקוסים בעץ מעובד וגם הגדר של ביאליק עשויה לוחות עץ מעובד. אם מוציאים את הסיקוס (בעץ יבש הוא מתכווץ לעתים יותר מהעץ שסביבו ואפשר לדחוף אותו החוצה) נשאר חור. החור לפי אבן שושן נקרא "אם הסיקוס" אבל מה שהיה בתוך החור הוא סיקוס. איתן פ 16:40, 18 בנובמבר 2006 (IST)

ועדיין משהו אינו מסתדר לי. כיצד העיגול הכהה הזה יכול לנשור? אני עדיין חושב שהציטוט מתאים לפירוש הראשון. ערב נעים, גיא 18:53, 18 בנובמבר 2006 (IST)

העיגול הכהה הוא כמו קטע של ענף שתקוע בלוח העץ. אם תסתכל מצדו השני של הלוח, גם שם תראה אותו. ולעתים הוא נפרד מהעץ הבהיר שסביבו. ואת זה אני יודע מנסיון. איתן פ 19:39, 18 בנובמבר 2006 (IST)

מעולם לא פקפקתי בניסיונך ואתה יודע שאני מאוד מעריך את דעתך. אני מתנצל על העקשנות, אך האם כשביאליק אומר "נקב של סיקוס שנשר" הוא אינו מתכוון ל"אם הסיקוס"? הרי נֶקֶב הוא חור. גיא 00:37, 19 בנובמבר 2006 (IST)

בקר טוב גיא

בשבילי "אם הסיקוס" היה חידוש, לא נתקלתי קודם במושג הזה ורק אחרי שהזכרת אותו הסתכלתי באבן שושן וראיתי גם שם. מאיפה זה בא ומי השתמש בו לראשונה? אולי ידוע לך?

את ביאליק אני מבין ככה: הסיקוס (זה קטע הענף שתקוע בלוח העץ ונראה בצילום כעיגול כהה) נשר, ובמקום שהוא היה נשאר חור. לנקב הזה אבן שושן קורא "אם הסיקוס" והסיקוס עצמו הוא לא החור, אלא מה שהיה בו. אבן שושן מראה במילון שלו ציור שנראה שם סיקוק והחור שנוצר אחרי שמוציאים את הסיקוס.

יום טוב, איתן פ 09:18, 19 בנובמבר 2006 (IST)

אינני יודע מהיכן בא המונח, אך נראה שהאקדמיה מכירה בו (דרך אגב, ועד הלשון העברית חידש לפני כשבעים שנה מונח בשם "נקב הסיקוס", שמקביל למעשה ל"אם הסיקוס"). בעצם אנו מנסים לקלוע לכוונתו של ביאליק ואני מציע לתקוף את הבעיה מכיוון אחר. שנינו מסכימים שהפירוש הראשון הוא המוקדם יותר, נכון? לכן עלינו לפחות לנחש מתי החל השימוש בפירוש השני. במילון לעבודות עץ (תרצ"ד) מופיעה המילה סִיקוּס ולצדה התרגום האנגלי, knot. עיון במילון אוקספורד מעלה שני פירושים מתאימים (תחת אותה הגדרה, דרך אגב) לענייננו:

1. an excrescence on a stem, branch, or root;

2. the hard mass formed in a trunk at the insertion of a branch or round the place of insertion of an abortive or dead branch, causing a rounded cross-grained piece in a board, which is apt to fall out, and leave a knot-hole.

יש לציין שההגדרה שצוטטה היא מספר ארבע-עשרה מתוך השש-עשרה השייכות לשם העצם knot. כל שאר השימושים אינם מצויים בעברית כלל וכלל. אישית הייתי מהמר שביאליק התכוון לפירוש הראשון, משום שהפירוש השני אינו מתועד במילונים עבריים. מצד שני ידוע שביאליק אהב לחדש. אשאיר את ההחלטה הסופית לשיקולך. יום נעים, גיא 10:55, 19 בנובמבר 2006 (IST)

הי גיא,

התעכבתי קצת. שתי ההגדרות שהבאת הן בדיוק שתי ההגדרות לסיקוס במילון שלנו רק שבאנגלית שכחו לצין שהשניה שמדובר בעץ מעובד. הגדר של ביאליק עשויה קרשים מעובדים וכמו שכתוב באנגלית, הסיקוס עשוי לפול (לנשור אצל ביאליק) ולהשאיר חור (אם הסיקוס אצל אב"ש). בצילום הזה קרש כמו קרשי הגדר

סיקוס (2)

למעלה סיקוס בקרש, למטה החור שנשאר לאחר הוצאת אותו סיקוס - מונח ליד החור. איתן פ 15:11, 20 בנובמבר 2006 (IST)

א-ק-ל-מ

היי איתן! תוכל להעביר את קטגוריה:אקלם (שורש) לקטגוריה:אקלמ (שורש)? כידוע בדפי השורשים אין משתמשים באות סופית. ההעברה צריכה להיות ידנית, ואם אני אעשה זאת תאבד את הקרדיט ככותב. לאחר שתעביר אמחוק את הדף הישן. סוף שבוע נעים, גיא 11:33, 24 בנובמבר 2006 (IST)

העברתי.איתן פ 11:44, 24 בנובמבר 2006 (IST)

תודה רבה! :-) גיא 11:55, 24 בנובמבר 2006 (IST)

זית

צהריים טובים איתן. רק רציתי לציין שתוספותיך להגדרות בזית ברוכות מאוד ולהודות לך על כך - תודה! :-) שבת שלום, גיא 12:01, 2 בדצמבר 2006 (IST)

תודה גיא. איתן פ 19:39, 2 בדצמבר 2006 (IST)

ג'יפ

היי איתן. בעקבות שינוי האטימולוגיה בג'יפ אשמח אם תקרא את זה ותאמר לי את דעתך. סוף שבוע נעים, גיא 10:53, 8 בדצמבר 2006 (IST)

צהריים טובים. היה צורך לתקן את האטימולוגיה כיוון שאין חברה JEEP וצורת הכתיב הזאת כשם מסחרי היא מאוחרת יחסית. כמובן, בסעיף האטימולוגיה אין אפשרות לכלול מאמרים מלומדים כמו זה שהפנית אותי אליו ואחרים שראיתי באינטרנט. מכלם מסתבר שהכנוי בא מראשי התבות GP ואופן ההגיה ה"עממי" בצבא ארה"ב במלחמת העולם השניה. מתוך מה שקראתי הסימון הזה מקורו בחברת פורד ולי נראה הנכון כמו שכתבתי ואילו הפרשנות general purpose, כך השתכנעתי, היא פרשנות של המשתמשים. לענין צורת השם JEEP, באמת לא ברור המקור ואם באמת מדמות הקומיקס, אפשר להוסיף זאת לאטימולוגיה ולצין שזאת אחת מהאפשרויות הלא מוכחות. בכל אופן, אפשר לראות בתמונות, על הג'יפים המקוריים של מלחמת העולם השניה לא כתוב ג'יפ בשום צורה שהיא, אלא שם היצרן WILLYS.

להתראות, איתן פ 12:27, 8 בדצמבר 2006 (IST)

אני כמובן מסכים אתך, אך בהתחשב בכך שהשתמשו במונח עוד במלחמת העולם הראשונה (בצורה זו או אחרת) נראה לי שגוי להזכיר דמות קומיקס שנוצרה בשנות השלושים של המאה העשרים. גיא 13:20, 8 בדצמבר 2006 (IST)

כמו שכתוב במאמר, יש לפחות שלשה jeep שונים לגמרי בשפת הדיבור האמריקאית ואין ביניהם קשר. ואני מודה, בחירת זה שהצגתי לגמרי סוביקטיבית. אז אפשר למחוק בכלל את ההתיחסות למקורות של הכתיב jeep או לצין שהוצעו כמה אפשרויות, Eugene the Jeep היא אחת מהן, אך אין לכך סימוכין.

מה דעתך? איתן פ 14:05, 8 בדצמבר 2006 (IST)

הגרסה הנוכחית, לאחר שינוייך, בסדר גמור לדעתי. אני מתנצל על התשובה המאוחרת - לא שמתי לב שהשבת. גיא 20:07, 12 בדצמבר 2006 (IST)

בורג

היי איתן! ידוע לך אולי מתי נכנסה המילה "בורג" לעברית? שבת שלום, גיא 16:15, 5 בינואר 2007 (IST)

הי גיא,

במילונים מסומנת "ספרות חדשה". במילון מ 1932 כבר נמצאת. לא הצלחתי לגלות יותר מזה.

איתן פ 16:31, 5 בינואר 2007 (IST)

במאגר המונחים של האקדמיה המילה מצויה בביטוי "בית הבורג" עוד במילון "בניין ומקצועותיו: בנאות" (תרפ"ח, 1928). העניין הוא ששם הפעולה קיים עוד בקיצור שולחן ערוך: "וכן אם הם מחוברים על ידי חריצים (הברגה) כיון שדרכם להיות מהודקין בחוזק, אם הם פרודים אסור לחברם אפילו ברפיון" (סימן פ' - "קצת ממלאכות האסורות בשבת", סעיף פ"ג).

אין ספק שיש כאן השפעה ערבית, ובשל זמן הופעת המילה התחלתי להרהר באפשרות שבן-יהודה חידש את המילה. כידוע בן-יהודה אהב לשאול מן הערבית. עם זאת אין לכך תימוכין במילונו (אף שאין זה מעיד שהוא אינו הממציא) או במאמרים שונים שיש לי (בדקתי בשלושה מאמרים העוסקים בחידושיו באופן כללי ובאחד העוסק בהשפעת הערבית על חידושיו). יש לזה תימוכין אצל קליין, אבל אני מאוד מעדיף שלא לסמוך רק עליו.

לאור האמור לעיל אשמח לשמוע מה דעתך :-) גיא 16:40, 5 בינואר 2007 (IST)

תודה גיא על האינפורמציה. באמת יהיה מענין לבלוש אחרי הבורג אבל אני לא יכול להועיל הרבה. אוסיף רק שהמילה הערבית במקורה היא שבלול, ספירלה. מענין שניסו פעם להכניס לשימוש "לולב" (bolt באנגלית) וגם זה מערבית, מילה נרדפת לברע^י במובן חילזון, ספירלה (בערבית). לילה טוב. איתן פ 20:26, 5 בינואר 2007 (IST)

זה נראה כמו מידע מצויין עבור סעיף "הידעת?". בברכה, Mintz l 20:42, 5 בינואר 2007 (IST)

גיא, גם בספר "לשון וסגנון" כרך ב', עמ' 60 (א' בן-אור, בעריכת יצחק אבינרי), בדונו בהשפעת הערבית על לשוננו, מצוין כי אליעזר בן-יהודה חידש את בורג. אני חושב שזהו מקור מהימן. ניר 21:13, 5 בינואר 2007 (IST)

תודה ניר. אבל אז נשאר עניין ההברגה (כלומר השימוש בשורש הערבי) בקיצור שולחן ערוך (שמחברו, לפחות של החלק שציינתי, נפטר עוד לפני שבן-יהודה החל במלאכת החידוש). היו מילים שבן-יהודה ייחס לעצמו, אבל בפועל הוא כנראה לא היה המחדש (והיו גם מקרים הפוכים: מילים שאחרים ייחסו לעצמם, אבל בפועל כנראה בן-יהודה חידשן). האם בן-אור מציין מקור לקביעה ש"בורג" חודשה על ידי בן-יהודה, בהערת שוליים אולי? כאמור אני סבור שהוא המחדש בעצמי, אך אני מנסה להיזהר בקביעה חד משמעית (בייחוד כאשר המילה איננה מופיעה במילונו). גיא 00:59, 6 בינואר 2007 (IST)

לצערי, אין שם מידע נוסף. בכל מקרה, ניתן לכתוב באטימולוגיה הסתייגות. ניר 10:58, 6 בינואר 2007 (IST)

שפי ושֻׁפָּה

ערב טוב איתן! נראה לי שהפועל שֻׁפּוּ באיוב עניינו חשיפה (במובן פגיעוּת). כידוע העומד במקום גבוה בולט יותר ועל כן חשוף ופגיע יותר, וכאן הקשר לשֶׁפִי. לשֶׁפִי יש מקבילות בשפות זרות ובאופן כללי המשמעויות מתחלקות לשתיים: מקום חשוף; מקום גבוה. לפעמים המשמעות מאוחדת (גבעה חשופה למשל). אני מקווה להרחיב בערך בעניין זה הערב, אך זו האסמכתה העיקרית לפירוש שציינתי (שלא אני הגיתי אותו). אשמח לשמוע את דעתך. אם אספיק למלא את חובותיי האקדמיות, אוסיף מידע מעניין באשר לניקוד המילה. גיא 21:06, 15 בינואר 2007 (IST)

שכחתי לציין שהדעה במחקר רואה בשְׁפָיִים (או שְׁפָיִם) את צורת הרבים של השֶׁפִי המופיע בספר במדבר, כלומר אין מדובר במילים נפרדות. אני מודע לפירושים השונים למילה, ביניהם של המדקדק אבן-ג'נאח, אך עד כמה שידוע לי זו הדעה במחקר המודרני. גיא 21:13, 15 בינואר 2007 (IST)

בקר טוב גיא

אין בידי אפשרות לבדוק את כל המקורות בענין זה. העובדה שיש כל כך הרבה פרשנויות אומרת שלא נוכל לדעת בביטחון. דוקא "על הר נשפה שאו נס" מביא אותי לחשוב שמדובר במקום גבוה, אבל אפתח על שפיים נהרות? דחוק. בתלמוד יש מילים שונות מאד במשמעותן משורש "שפה" ויכול להיות שגם בתנ"ך יש משורשים זהים-שונים? כך זה נראה בתרגומים. למשל, זה שבמדבר מתורגם "שליו" ואילו שפיים מתורגם "ראשי נגרין" (לא הצלחתי למצוא מה זה נגרין, אולי אתה יודע?). הבאתי את הפרוש של אברהם פריצול לשופו (איוב) כי הוא בין המתעקשים לראות בכל המקרים "גבוה", כמו שהוא מפרש: העצמות גבוהות מהבשר. אנחנו נשתמש במילים אלה לפי הבנתנו וצרכינו גם מבלי להיות בטוחים למה התכוון המקור (כמו שעשינו ל"חשמל").

יום טוב, איתן פ 06:49, 17 בינואר 2007 (IST)

בוקר אור! כפי שראית בחשמל לא הובאה המשמעות המקראית בהגדרה עצמה, בניגוד לשפי. אני מסכים שלא נוכל לדעת את המשמעות בביטחון. לכן אולי כדאי להביא את שתי הפרשנויות זו לצד זו ולהפריד ביניהן באמצעות המילה "או". נראה לי שבאופן כללי מוטב לבדוק מה הפרשנות הנפוצה יותר (יש הרבה פרשנויות, אבל בסופו של דבר הן אינן כה רחבות מבחינה סמנטית) ולהציב אותה בהגדרה, ולפרט בסעיפים אחרים (אטימולוגיה, הידעת? - בהתאם למקרה) את אי הוודאות. ראה למשל מה שעשינו בבלס. מה דעתך? גיא 08:18, 17 בינואר 2007 (IST)

מדוע אין שוקלים/מחשיבים את האפשרות, שישנו קשר לפועל: شَافَ =שָׁפָאָ(אנא בדקו בנוגע לדיוק הכתיב הערבי בזאת), שפירושו" לראות? שהרי, זה הפירוש הקל/הקרוב ביותר, הגיונית, בין שתי השפות-כבדוגמת הפסוק המקראי, מספר בראשית (ה' לאדם-אודות הנחש): "אתה תשופינו ראש והוא-ישופך עקב" (=אתה תראה את ראשו-מלשון, ראית-"היזהרות" והוא יראה את עקבך)??? !!! AK63

10:31, 15 במאי 2013 (IST)

אימייל

היי איתן! אנא פתח את תיבת הדואר שלך :-) ערב טוב, גיא 18:30, 24 בינואר 2007 (IST)

טכס וטקס

היי איתן! תוכל בבקשה להעביר באופן ידני תכנים בין טכס לטקס לפי מה שנכתב בשיחה:טכס? תודה ויום נעים, גיא 14:59, 22 בפברואר 2007 (IST)

בקר טוב ושבת שלום,

אני מקוה שירדתי לסוף דעתך. יחד עם זאת, הערך טכס אינו שלם וצריך עוד חקירת מקורות ואטימולוגיה.

איתן פ 07:57, 24 בפברואר 2007 (IST)

היי איתן, מה דעתך על השינויים שערכתי בערכים? ניר 10:50, 24 בפברואר 2007 (IST)

ערב טוב ניר

לדעתי ב"טקס" צריך להזכיר שקימת גם הצורה "טכס", במיוחד, אם מצאת לנכון לתת את שתי הצורות של הפועל. גם אם פחות נפוצה, טכס קיימת בספרים ולא תמחק משם.לגבי כל השאר, טוב ויפה. איתן פ 18:00, 25 בפברואר 2007 (IST)

ראה את ההערה ב"הידעת?". זה לא מספיק? ניר 18:09, 25 בפברואר 2007 (IST)

שיהיה. אני הייתי מעדיף לראות את האפשרות "טכס" גם בכותרת הערך. הצורה הזאת בשימוש ואי אפשר לראות בה טעות. אולי אין לי מספיק כבוד לאקל"ע כי נולדתי לפניה. (-:

איתן פ 18:22, 25 בפברואר 2007 (IST)

יידוע בשמות בעלי-חיים וצמחים

היי איתן. האם אתה זוכר את הדיון שניהלנו באשר לדג הפטיש? יש לי עדכון בעניין ואשמח אם תקרא אותו. גיא 23:10, 1 במאי 2007 (IDT)

שפות זרות בוויקימילון

איתן שלום. אני מאוד מעוניין שתביע את דעתך העקרונית (כן/לא) בעניין האפשרות להכניס מילים לא-עבריות לוויקמילון, בדף ויקימילון:מזנון#שפות זרות בוויקימילון. כל טוב, שי 17:24, 13 במאי 2007 (IDT)

יצירת קשר

שלום איתן. אני מעוניין ליצור איתך קשר באופן פרטי. אודה לך אם תפנה אליי במייל דרך ויקימילון, וכך נוכל לשוחח :) ראובן 15:35, 29 במאי 2007 (IDT)

דיוטה

איתן, תוכל בבקשה להתייחס לדבריו של האלמוני בשיחה:דיוטה? תודה, ראובן 23:24, 31 במאי 2007 (IDT)

היי איתן! ראה בבקשה את דבריי בשיחה:חרה. בברכה, ראובן 10:39, 6 ביוני 2007 (IDT)

תתחדש!

דף משתמש נאה יצרת לך, יישר כוח! ניר

תודה ניר. איתן פ

אטימולוגיה ערך קלס#קְלָס

היי איתן, תוכל להתייחס לדבריי בשיחה:קלס? תודה, ראובן 21:51, 19 בספטמבר 2007 (IST)

אהל

שלום איתן,
הסרתי את התרגום tent לאִהֵל משום שלא מצאתי לו סימוכין וראיתי שהחזרת אותו. התוכל להמציא את הסימוכין שלא מצאתי אני? תודה, ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־ 18:00, 9 באוקטובר 2007 (IST)

ערב טוב

למי שמסתכל בתלמוד מובן הקשר של הפועל לענין טומאת המת. את ההכרה הזאת לא ניתן לתרגם לאנגלית. מצד שני, דובר עברית שאינו מכיר את הקשר ההלכתי יכול להבין את הכונה: לפרוש כעין אוהל מעל. והאחרון המודגש מתאים להגדרות האלה שראיתי במילונים:

1. To form a tent over.

5. to cover with or as if with a tent: In winter the tennis courts are tented inplastic.

–verb (used without object)

לכן אני חושב שאם הייתי צריך לתרגם את ההלכה הזאת, הייתי כותב:

if tent it partialy - pure. if tent all over- defiled.

אפשר כמובן להשתמש במלים אחרות באנגלית אבל הייתי מנסה לשמור על המלה שהיא התרגום לאהל.

לא יודע מה יגיד על זה עורך שמומחיותו אנגלית (בטח יש הבדל בין מי שחי באנגלית של שיקגו לבין חוקר תלמוד באוקספורד).

אם היתה אפשרות, הייתי מתיעץ עם חוקר תלמוד באוקספורד - אבל זאת אינה אפשרות מעשית.

מה דעתך?

איתן פ 19:19, 9 באוקטובר 2007 (IST)

מאחר שהידע שלי בתלמוד בכלל ובעברית תלמודית בפרט די קלוש, ההבנה שלי את הציטוט אינה טובה במיוחד; אבל באופן כללי, מבלי להתיחס לציטוט, דעתי היא שאם ההגדרה אינה תואמת לתרגום, התרגום מיותר. אם אין מלה מקבילה באנגלית, לא הייתי מתרגם לשפה זו כלל.

בברכה, ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־ 20:15, 9 באוקטובר 2007 (IST)

בוס

שלום וברכה איתן,
התוכל להביא מקור לקביעתך בסעיף האטימולוגיה?
תודה, ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־ 23:32, 14 באוקטובר 2007 (IST)

בקר טוב עמשׂ,

אתר מענין, כדאי להציץ בו מדי פעם

http://www.etymonline.com/index.php?search=boss&searchmode=none

וגם זה מקום טוב:

http://dictionary.reference.com/browse/boss איתן פ 06:32, 15 באוקטובר 2007 (IST)

תודה איתן! אוסיף הפניה בערך. כל טוב, ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־

צרצר

היי איתן, מאיפה הבאת את צורות הניקוד צִרְצָר, צָרְצָר? לא ראיתי צורות אלה במילון אבן שושן, במילון ההווה, במילון מורפיקס או אף בלוח השמות של ברקלי. תודה, ניר 19:36, 25 באוקטובר 2007 (IST)

ערב טוב ניר,

צִרְצָר טעות שלי, צריך למחוק. לענין צָרְצָר, לדעתי רבים מבטאים זאת כך. נדמה לי שבתלמוד ובמדרשים מופיע רק פעם אחת - טעון בדיקה נוספת. אז יש איזשהי סבה לבטא ככה ולא ככה? בעותק המנוקד שבידי כתוב צַרְצְרָה - צ פתוחה.

בבקשה תקן לפי ראות עיניך.

איתן פ

הועבר משיחת משתמש:עמשׂ בן־אריה#צרצר. ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־ 21:24, 1 בנובמבר 2007 (IST)

הי עמשׂ
ראה בבקשה תשובתי לניר בדף השיחה שלי.
לא נראה לי שצרצר הוא אונומטופיאה מהסוג הראשון. בערבית קים שורש שמובנו השמעת קול צורם מעין חריקה صرا אולי? (ערבית שפה קשה - צריכים מישהו שעוסק בבלשנות ערבית) ונראה שממנו נגזר صرصر. וכך במובאה שהבאתי, נראה שהצרצר מבוסס על שורש שנטיתו בנפעל גוף שלישי עבר "נצר" כמו שכתוב שם.
איתן פ 19:25, 26 באוקטובר 2007 (IST)

שלום וברכה איתן,

מדוע לא? קול הצרצר - הצרצור - בהחלט מזכיר את שמו. גם אב"ש מזכיר את ההשערה ("אולי על שום קולו - צְרְרְ... צְרְרְ", או משהו בסגנון). בנוגע לערבית, ידוע לי שקיימים השרשים صرصر (צ־ר־צ־ר) ו־صرر (צ־ר־ר) שעניינם צרצור, יתכן שהם נגזרו משם העצם ויתכן שההפך הוא הנכון. בנוגע למובאה שהבאת, נדמה שהשרש המדובר הוא צ־ר־ר, מה שמתאים לשרש הערבי שהזכרתי. בכל אופן, אם המלה אינה אונומטופיאה, עדיין סביר מאד להניח שהיא נגזרת משרש אונומטופיאי, אני מקוה שתסכים אתי על כך. ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־ 02:05, 28 באוקטובר 2007 (IST)

סתם לשם הענין שבדבר, מתוך מילון ערבי אנגלי:

صَرَّ

صَرَفَ , صَوَّتَ stridulate , squeak , chirp , creak , jar

איתן פ 17:21, 28 באוקטובר 2007 (IST)

אכן, מדובר בשרש صرر (צ־ר־ר) שהזכרתי קודם. כך הוא נראה בבנין ראשון. לא הבנתי מה הנקודה. אם זה מעניין אותך, איילון־שנער מפרש את הפועל כך: "1. הִשְׁמִיעַ קוֹל צוֹרֵם 2. חָרַק (דֶּלֶת, שִׁנַּיִם) 3. שָׁרַק (רוּחַ) 4. צִרְצֵר (צְרָצַר)". ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־ 23:14, 28 באוקטובר 2007 (IST)

ערכתי קצת הערך, אני מקוה שהשינויים מקובלים עליך. אגב, בתלמוד המלה מופיעה בצורה צַרְצוּר, זה צריך להופיע בערך אבל אינני יודע איך.

שלום על ישראל, ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־ 21:27, 1 בנובמבר 2007 (IST)

בקר טוב עמשׂ

מילים כמו "בוּם", "הב-הב" הן אונומטופיאה מהסוג הראשון. נראה לי שצרצר, כמו בקבוק נוצרו מריבוע הכפולים (בקק, צרר) והן אונומטופיאה בדיעבד.

למיטב ידיעתי, החרק צרצר מופיע בלשון חז"ל רק במקום שהבאתי כמקור. הצַרְצוּר הוא כלי דומה למה שכיום קוראים בקבוק; התלבטתי אם להכניס אותו כי המלה לא בשימוש כיום.

איתן פ 06:17, 2 בנובמבר 2007 (IST)

אם כך כמו שתיקנתי בערך, המלה היא אונו' או נגזרת משורש כזה. אם לדעתך הניסוח שלי לקוי, אשמח אם תתקן אותו.

בענין צרצור, נדמה לי שהוא מופיע במשמעותו הנוכחית במובאה הבאה: "והלא הצרצור הזה יש לו ארבע רגלים וד' כנפים וקרצולים וכנפיו חופין את רובו יכול יהא מותר ת"ל חגב ששמו חגב".

לילה טוב, ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־ 02:24, 4 בנובמבר 2007 (IST)

כף (ב)

היי איתן,
לפי כל המילונים שבידי, ניקוד המילה צריך להיות כֵּיף ולא כֵּף, ולכן היא צריכה להופיע בערך חדש. תוכל להעביר בבקשה את התוכן המעניין שכתבת לערך כיף?
תודה, ניר 16:27, 2 בנובמבר 2007 (IST)

ערב טוב ניר,

מילונים מילונים... אבל אני שואל אותך, אתה מבטא כֵּף כמו שֵׁם, או כֵּיף כמו אֵיךְ?

מחכה לתשובתך, איתן פ 17:07, 2 בנובמבר 2007 (IST)

או, ויכוח נושן. אני מבטא אֵיךְ כמו שֵׁם. בכל אופן, לא בהגייה עסקינן כעת, אלא בכתיב. ובעניין כתיב, תסכים גם אתה שכולם כותבים "כיף".

דרך אגב, המילה كَيْف מתורגמת במילון איילון שנער כך: 1. נַחַת רוּחַ; 2. בְּדִיחוּת הַדַּעַת; 3. חַשִׁישׁ. האם לא זהו מקור המילה? כמו כן, במילה הערבית באה האות ي, שלפי מה שהבנתי משמשת כיו"ד אם קריאה. אולי גם זו סיבה טובה להוספת יו"ד במילה העברית המתועתקת.

ניר 17:47, 2 בנובמבר 2007 (IST)

אכן ויכוח ארוך שנמצא כאן שיחת ויקימילון:תעתיק פונטי/ארכיון 1#הגיית צירה מלא

(איך עושים הפניה לשם?)

אני לקחתי ממילון שנער את הפרוש הזה:

كَيْفَ [שורש: كيف] אֵיךְ

כי זה נראה לי מתאים לשימוש של המילה בבטוי كيف حالك.

מדובר במילת סלנג, המבטא לא ממש מחיב, אבל אני שומע כֵּף זהה למשמעות "סלע" ואני לא יכול לכתוב את זה אחרת.

איתן פ 19:29, 2 בנובמבר 2007 (IST)

كَيْف ו-كَيْفَ הן מילים שונות. מילון אבן שושן גורס שהמילה כיף באה מהמילה كَيْف שמובנה נחת רוח. יש לך אסמכתה להצעה שלך לראות כמקור את המילה كَيْفَ (איך) בביטוי كيف حالك?

מהמילה "כיף" נגזר שורש שנוטה בפעלים ובשמות: לכייף, כיוף וכו'. השורש כ-י-ף מצביע על הימצאות יו"ד בכתיב המילה המקורית. וכאמור, גם במילה הערבית יש יו"ד. בכל מקרה, הכתיב המקובל הוא ביו"ד, וזה ממש לא משנה איך המילה נשמעת. גם אם אני שומע את המילה תה כמו תיי, אני עדיין אכתוב תה. ניר 22:20, 2 בנובמבר 2007 (IST)

אין לי הוכחות. לאבן שושן יש? אני אמנם סבור שזה כמו שכתבתי, אבל אם נראה לך שיש צורך לתקן, תקן.

לדעתי כיף זה לא כף כמו ששים, אים זה לא שם, אֵם. המילה הערבית עברה לעברית מבלי לשמור על צורתה המקורית, גם אם לא היה זה סלנג, כך קורה לע"ק בהעברת מילים משפה לשפה. היית מציע לרוסים לכתוב ЙОХАНАН במקום ИВАН ?

איתן פ 18:45, 3 בנובמבר 2007 (IST)

אני בעד ניר. זאת הצורה המקובלת, ויש אף המפליגים וכותבים "כייף". 95% מהאנשים שיראו את הצורה "כף", ואף את "כייף" שהזכרתי, יאמרו שמדובר בשגיאה. הצורה "כיף" מקובלת ביותר בקרב דוברי העברית, ונטמעה לחלוטין בשפה.

בנוגע למקור המלה, נהיר לכל שמקורה בערבית הפלשתינית המדוברת. המלה "כַּיְףַ", מהביטוי הערבי הקלאסי "כַּיְףַ חָאלֻךָּ?", מבוטאת בערבית מדוברת "כִּיף", ולכן לא הגיוני שהיא מקור המלה (מה גם שהמשמעויות עצמן אינן די קרובות).

בברכה, ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־ 02:36, 4 בנובמבר 2007 (IST)

מחיצה

שלום איתן. שים לב שמחיצה בהוראת קיר היא מְחִצָּה (שורש חצ"ץ) ולא מְחִיצָה, והערך הזה כבר קיים. בברכה, ראובן 19:16, 10 בנובמבר 2007 (IST)

שלום ראובן,

משום מה באב"ש יש גם מחיצה כערך בפני עצמו. עוד משהו מענין, המובאות (המנוקדות) של אב"ש מהתלמוד ומהמדרש בערך מחצה, במהדורות שאני ראיתי תמיד מחיצה.

האם מחיצה (לא במה שמכונה "הכתיב חסר הניקוד") היא צורה שלא יכולה להיות קימת?

האם נראה לך שאני צריך למחוק את מה שהוספתי במחיצה? אם כן, מי שמחפש מחיצה (קיר) - איך יגיע למחצה?

איתן פ 20:11, 10 בנובמבר 2007 (IST)

לפי מילון ההווה ישנן שתי מסורות ניקוד למילה: האחת מְחִיצָה והשנייה מְחִצָּה. עם זאת, האקדמיה ללשון העברית קבעה בשנת 2003 שהניקוד התקני הוא מְחִצָּה (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 47). אם שורש המילה הוא אכן חצ"ץ, אזי צורת מְחִצָּה היא טבעית יותר.

אם יש צורך במחיקת המילה, תמיד יש את האפשרות להוסיף תבנית "פירוש נוסף" ולהפנות לערך השני.

ניר 20:27, 10 בנובמבר 2007 (IST)

תודה ניר, לא הייתי מודע לכך שגם לצורה מְחִיצָה יש יסוד - זה הגיוני כשאני חושב על זה, כי יש גם חַיִץ. אני מציע שאיתן ישלב בערך הקיים מחצה את מה שהוא כתב במחיצה. ראובן 21:28, 10 בנובמבר 2007 (IST)

בקר טוב,

אני אעשה את ההעברה והחיבור למחצה.

איתן פ 06:17, 11 בנובמבר 2007 (IST)

תבנית:חזל, תבנית:מקרא

שלום איתן,
התבניות הללו משמשות לציון העבודה שהמלה משמשת (או יותר נכון שימשה) בעקר בלשון המקרא או בלשון רבני התלמוד, ואין בה שימוש במשמעות זו כיום. כמו כן הציון עברית חדשה מיותר.
אינני אומר שאין מקום לכך - נהפוך הוא - אבל אופן השימוש שלך בתבניות אינו האופן שלשמו הן נבנו ומעשיך מבלבלים את הקוראים. אני מציע שתציע במזנון לשלב את תקופת הווצרות המלה בתוך הערכים.
תודה וכל טוב, ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־ 18:46, 19 בנובמבר 2007 (IST)

ערב טוב עמשׂ

נראה לי שאתה טועה. אם אינך מכיר את הדיון הזה ויקימילון:מזנון/ציון רובד ומשלב בהגדרות#לכל מילה יש אטימולוגיה ואת מה שבא אחריו, אני מבקש שתעין שם. לדעתי גיא יצר את התבניות המדוברות בכדי לשלב את "הרובד הלשוני". אז חשבתי כך ועדיין אני חושב שיש ענין אטימולוגי בציון מקורה של כל מלה.

בכלל, כמו שיש קטגוריות למילים שאולות משפות לועזיות, מלים מיוונית, סלנג, ועוד, למה שלא יהיה כלי המאפשר לרכז מילים שמקורן מקראי?

איתן פ 20:21, 19 בנובמבר 2007 (IST)

אם זה היה המצב במקור, אתה היחיד שנוהג כך כעת. שים לב שתבנית:מקרא מוסיפה את הערך לקטגוריה:מילים מקראיות, המוגדרת כך: "קטגוריה זו כוללת מילים שיש להן משמעות מיוחדת בלשון המקרא".

אני בכלל לא טוען שלא צריך לסמן את המלים שמופען הראשון הוא במקרא או שאין טעם לקבץ אותן לקטגוריה, אבל צריך לעשות כאן סדר, כי כשכל אחד משתמש בתבנית למטרה אחרת אנחנו לא משיגים כלום.

נראה לי שזה ענין של מדיניות. שנעביר את הדיון למזנון? ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־ 21:55, 19 בנובמבר 2007 (IST)

בקר טוב

אני שמח שאתה מסכים, או לפחות אינך מתנגד, לסמן את מה שכונה "הרובד הלשוני" ולכלול את כל המילים בקטגוריות בהתאם למוצאן/כניסתן לשפה העברית. אם מילים מקראיות לא יהיו בקטגורית מילים מקראיות, אז איפה הן יהיו? באיזה קטגוריה יהיו מילים שנכנסו לשפה בתלמוד ובמדרשים (לשון חז"ל)?

התבניות "לשון חזל" ו"לשון המקרא" נוצרו כאלטרנטיבה לציון המקור בסעיף האטימולוגיה. כדאי להסתכל גם איך עושים את זה במילון השפה האנגלית MERRIAM WEBSTER.

אין מניעה להעביר את הדיון למזנון.

איתן פ 07:12, 20 בנובמבר 2007 (IST)

ועוד משהו. הקטגוריה מילים מקראיות נמצאת בקטגוריה רבדים לשוניים. כרובד, היא אמורה לכלול את כל המילים שמופיעות במקרא? אז אולי מה שצריך לתקן זה את הגדרת הקטגוריה?

ג'ויסטיק

היי איתן. יש לך סימוכין למקור? מיהרתי למחוק, אך אולי אני טועה. בברכה, Mintz l 02:26, 19 בפברואר 2008 (IST)

בקר טוב לאון,

מתוך מילון MERIAM_WEBSTER ראה

http://www.merriam-webster.com/dictionary/joystick

איתן פ 06:54, 19 בפברואר 2008 (IST)

סיומות

היי איתן. אנא הבט בויקימילון:מזנון#סיומות - התחלה. תודה, Mintz l 04:22, 23 בפברואר 2008 (IST)

נחס

היי איתן. כתבת בנחס שזהו "מזל רע". אם כן, הצירוף "מזל נחס" שגוי? Mintz l 00:05, 26 בפברואר 2008 (IST)

בקר טוב,

התרגום "מזל רע", לקוח מהמילון, אך המילה הערבית עצמה אינה מזל אלא "מה שמביא רע". למעשה קים בערבית בטוי نَحْسُ الطَّالِعِ שהוא דומה ל"מזל נחס", כך שהצרוף הזה סביר. אין לי את הידע בערבית שיאפשר לי לחקור את המקורות והאטימולוגיה של نحس.

איתן פ 08:57, 26 בפברואר 2008 (IST)

קטונתי. Mintz l 15:57, 28 בפברואר 2008 (IST)

דוש

שלום וברכה איתן,
התוכל להעביר את המידע הנוגש לשרש ד־ו־שׁ מהערך דוש לערך דש? יהיה עדיף אם תעשה זאת בעצמך על מנת לשמור על הקרדיט שלך.
לילה טוב, ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־ 01:55, 6 באפריל 2008 (IDT)

תודה P= ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־ 00:20, 7 באפריל 2008 (IDT)

אטלולית

היי איתן. תוכל להגיב בבקשה על ויקימילון:מזנון#אטלולית? תודה. Mintz l 11:17, 6 באפריל 2008 (IDT)

מלפפון

שלום איתן,

אשמח אם תוכל להשיב לשאלתי בשיחה:מלפפון (אתה זה שהוסיף את הגזרון).

בברכה, ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־ 18:35, 8 באפריל 2008 (IDT)

מפגש קיץ

היי איתן, ראיתי שאתה פעיל לאחרונה והחלטתי לפנות אלייך ולשאול אותך האם הינך מעוניין להשתתף במפגש קיץ? אם כן אשמח אם תגיב במזנון. בברכה, ‏Or12‏ 19:42, 1 באוגוסט 2008 (IDT)

מדינות במילון

היי איתן. תוכל בבקשה להגיב כאן..? Mintz l 11:35, 29 בספטמבר 2008 (IDT)

דמאי

היי איתן. ראשית, כל הכבוד על הערך ועל ההשקעה. שנית, שם לב לשינויי בערך. הסעיפים בערכים לא תמיד מופיעים בסדר הא', ב'. לדוגמא: אחרי הסעיף "ניגודים" יבוא הסעיף "תרגומים" ולא הסעיף "ראו גם". אני ממליץ לך בכתיבת ערכיך הבאים להשתמש בתבנית: "תבנית הערך (כל הסעיפים)" אם אינך זוכר את הסדר. שנה טובה, ‏Or12‏ 13:22, 30 בספטמבר 2008 (IDT)

שוב שלום. אנא ראה את הערותי גם לגבי הערך הנדסה. ‏Or12‏ 17:47, 6 באוקטובר 2008 (IST)

בקר טוב אור,

אתה יכול לעשות שינויים כראות עיניך (כל עוד אין העברית נפגעת).

אבל... שם הסעיף צריך להיות אטימולוגיה. למען השימוש במילים עבריות (כאילו שהשפה באמת מורכבת רק ממלים ממקור עברי), שיהיה מקור (עדיף היה מקורות). אבל גזרון? זה מזכיר לי חיט. טוב, אתה יכול להבין שזה גם ענין של גיל.

לענין סדר הסעיפים. לטעמי קודם מה שנוגע לעברית, אח"כ תרגומים ולבסוף מקורות חיצוניים.

אז שתהיה לכולנו שנה טובה וחג שמח.

איתן פ 10:00, 7 באוקטובר 2008 (IST)

היי איתן, אני עובד בכתיבת ערכי לפי (תבנית הערך "כל הסעיפים") ולכן, לפי דעתי צריך לשמור על סדר הסעיפים בתבנית הזאת. לגבי האטימולוגיה, אתה מוזמן לראות פה שבמילים רושמים גיזרון ובצירופים משתמשים במקור. לגבי סדר הסעיפים: אם אתה חושב שהסדר צריך להיות מה שנוגע לעברית, אח"כ תרגומים ולאחר מכן קישורים חיצוניים, ולא לפי סדר הסעיפים של תבנית הערך, אתה מוזמן לפתוח על כך דיון במזנון. צום קל וגמר חתימה טובה, ‏Or12‏ 17:22, 7 באוקטובר 2008 (IST)

אהלן איתן

רק רציתי להגיד שפשוט כיף לראות את העריכות שלך..! Mintz l 19:37, 25 באוקטובר 2008 (IST)

תודה לאון. איתן פ 20:11, 25 באוקטובר 2008 (IST)

מייל

היי איתן האם קיבלת את המייל שלי? ‏Or12‏ 20:12, 25 באוקטובר 2008 (IST)

ערכיך

היי איתן. לאחרונה שמתי לב כי כמעט כל יום הינך כותב ערכים יפים ומושקעים שניכרת בהם מחשבה והשקעה. כל הכבוד לך על כך!!! והמשך בעבודתך הטובה! ערב נעים, ‏Or12‏ 20:21, 1 בנובמבר 2008 (IST)

מפעיל מערכת

היי איתן, אשמח אם תצביע עבורי במזנון. בברכה, ‏Or12‏ 16:55, 6 בנובמבר 2008 (IST)

תנין

היי איתן. כתבתי את הערך תנין והשקעתי בו די הרבה זמן ואשמח לשמוע את דעתך עליו. כמו כן שיפרתי את הערך ארז ואשמח לשמוע את דעתך גם כלפיו. בברכה, ‏Or12‏ 16:56, 17 בנובמבר 2008 (IST)

ערב טוב אור

כללית הערך לא רע. לא הייתי מכניס אותו לרשימת הערכים הדורשים תיקון דחוף. כמה הערות קטנות: הערך הוא ביחיד ולכן צ"ל בעל חיים ולא בעלי חיים. שיוך לקבוצת זאורופסידה הוא חסר משמעות כי לא חיים כיום זוחלים שלא מקבוצה זאת, עדיף לצין את הסידרה (ראה בויקיפדיה). ההגדרה השלישית לקוחה מאבן שושן; קראתי שוב את התאור בספר שמות, לדעתי אין כל רמז שזה היה נחש או דומה לו (קטני אמונה יגידו למה כבר אפשר להפוך מקל? אבל מרשים יותר להפכו לתנין ממש -לא?) כך שלדעתי אין גם מקום למילה נרדפת "נחש". חסרה לי הפניה או מילה נרדפת תמסח. לא הייתי מפנה (ב"ראו גם") ליונק -אין קשרר; אבל אפשר להפנות לזוחלים. תקן לפי ראות עיניך.

לארז אגיב מאוחר יותר.

איתן פ 19:41, 17 בנובמבר 2008 (IST)

ערב טוב איתן, תודה רבה על המלצותיך, יישמתי אותן ולגבי התאור בספר שמות- אנימתלבט אם להוריד או לא. ‏Or12‏ 20:38, 17 בנובמבר 2008 (IST)

מקורות

ערב טוב איתן. ראיתי שהוספת את המקור של המילה נוטריון בערך, התוכל בבקשה לספר לי מאיפה המקור? זאת אומרת מאיזה אתר אינטרנט הוא או שהוא ממילון כדי שאוכל לדעת על כך לערכיי הבאים? ‏Or12‏ 19:00, 18 בנובמבר 2008 (IST)

יש כמה וכמה מקורות באינטרנט:

מילים זרות שיש גם באנגלית http://dictionary.reference.com/

וגם http://www.etymonline.com/

מילים מספרות התלמוד והמדרשים http://www.tyndalearchive.com/TABS/Jastrow/

ויש עוד מילונים ללטינית ויונית עתיקות, ערבית, רוסית, גרמנית ועוד ועוד. אבל הרבה נובע מהנסיון. אני יודע אנגלית במדה מסוימת; קראתי, מסיבות שונות, הרבה חומר טכני בנושאים שונים; קראתי בתנ"ך וכן בתלמוד ובמדרשים. כשאני נתקל במילה יש לי מושג מאיזה רובד היא (מקרא, חז"ל, שאולה משפות מודרניות)או לפחות איפה לחפש את מקורה.

איתן פ 19:23, 18 בנובמבר 2008 (IST)

אוקיי תודה. ‏Or12‏ 19:37, 18 בנובמבר 2008 (IST)

הקרת תודה

התוכל להגיב במזנון בבקשה? ‏Or12‏ 21:11, 31 בינואר 2009 (IST)

תודה רבה

הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 12:58, 2 בפברואר 2009 (IST)

מה כבר עשיתי? תבורך, (: איתן פ 13:22, 2 בפברואר 2009 (IST)

לא עשית כלום רק הוספת את החלקים החשובים ביותר לערך שהיה מועמד למחיקה מהירה, מה שאני לא הצלחתי לעשות, אף שניסיתי. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 13:40, 2 בפברואר 2009 (IST)

אשמח אם תשתתף בדיון

ראה: ויקימילון:מזנון#מילון בארמית. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 16:35, 18 בפברואר 2009 (IST)

אשמח אם תגיב

כאן. חג שמח וכשר, ‏Or12‏ 09:58, 7 באפריל 2009 (IDT)

תודה רבה. ‏Or12‏ 15:31, 7 באפריל 2009 (IDT)

בקלוה

היי איתן. מדוע מחקת את הקטגוריה של המטבח הרומני מדף זה? ‏Or12‏ 12:20, 14 באפריל 2009 (IDT)

ערב טוב אור,

מוצא הבקלוה, גם לפי מקור השם, הוא בטורקיה והתפשטה בכל ארצות האימפריה הטורקית-עותומנית. היא אינה אופינית דוקא לרומנים (להבדיל מממליגה). הרי לא תכניס רשימה מפורטת של ארצות מרומניה, סרביה, בולגריה, יון, טורקיה, סוריה , ישראל, מצרים ועוד ועוד, בכולן אופים בקלוה.

ד"א, איטריות יש בסין, אבל הן לאו דוקא מאפינות את המטבח הסיני, אם אתה מגדיר את האיטריות כמטבח סיני, מה עם הלוקשן שאחינו היהודים מרבים לאכול מבלי לדעת בכלל שסין קימת? הכנסת קטגוריה כזאת, (כמו גם רומניה לעיל) היא מטעה.

איתן פ 20:08, 14 באפריל 2009 (IDT)

ערב טוב וחג שמח איתך,

לגבי הבקלוה הבנתי ולגבי האיטריות, השאלה היא אם הן מאופיינות לכמה מטבחים, ולאו דווקא למטבח הסיני, אם כן, אנסה לראות אם יש עוד מטבחים, אן לא אמחק את הקטגוריה. ‏Or12‏ 22:41, 14 באפריל 2009 (IDT)

בקר טוב

אני משאיר את ענין האטריות לשקול דעתך. אם היית אומר "אטריות אורז", זה אכן ענין סיני. לסתם איטריות הרי זה גם המטבח היהודי, איטריות במרק מאכל אופיני ליהודי אירופה במשך מאות שנים (אני משער) וזכור את הפסטה של האיטלקים.איתן פ 07:23, 15 באפריל 2009 (IDT)

בוקר טוב.

אני מתלבט מאוד בגלל דבריך ואני שוקל בחיוב שלמחוק את הקטגוריה. ‏Or12‏ 09:59, 15 באפריל 2009 (IDT)

אתה יכול בבקשה להגיב במזנון

בנושא של הימי הולדת? בבקשה. ‏Or12‏ 18:46, 24 באפריל 2009 (IDT)

מפעיל מערכת

שלום איתן. אני מתכנן לפרוש בקרוב מתפקיד המפעיל, ורציתי לברר אם תהיה מעוניין להחליף אותי (עדיין לא שוחחתי על כך עם לאון, זה רק גישוש ראשוני). מה אתה אומר? בברכת יום עצמאות שמח, ‏nevuer‏ • שיחה 20:09, 28 באפריל 2009 (IDT)

שלום ראובן,

אני מודה לך על האמון שנתת בי, אך לא אוכל לקבל עלי את העול הזה.

ובענין אחר לגמרי - האם מחויב השימוש באות אריאל בויקימילן, או שאפשר לבחור אות סימפטית יותר כגון נרקיסים או פרנק ריל?

איתן פ 17:13, 29 באפריל 2009 (IDT)

תודה על תשובתך. לגבי מה ששאלת, אני לא ממש מתמצא בעניינים האלה - אולי Rotemliss יוכל לעזור. ‏nevuer‏ • שיחה 20:42, 29 באפריל 2009 (IDT)

בדיקת גיזרון

שבת שלום איתן. האם תוכל לבדוק אם הגיזרון נכון בערך אסאדו? ‏Or12‏ 18:37, 1 במאי 2009 (IDT)

הי אור,

הסתכלתי במילון והוא אומר מה שכתבת.

איתן פ 11:02, 2 במאי 2009 (IDT)

תודה רבה. ‏Or12‏ 11:52, 2 במאי 2009 (IDT)

איפה#אֵיפָה

שלום איתן, אבקש להתייעץ עמך בשווי היחידה איפה. עד כה מצאתי שתי אפשרויות (22 ו 43 ליטרים), ואינני בטוח איזו מבין האפשרויות היא התקינה. אשמח לשמוע את דעתך בנושא. כמו כן, ממקור מקראי (יחזקאל מה יא) עולה שהאיפה שווה בערכה לבת. האם ניתן להגדיר אותן כמילים נרדפות? בברכה, ‏LightBringer‏ • שיחה 18:10, 22 במאי 2009 (IDT)

הי

כמו שכותב יחזקאל, נפח האיפה שוה לנפח הבת והן שוות לעשירית הכור ולשלשה סאים. אלא שבת היא מדת לח (לנוזלים) ואיפה היא מדת היבש; כך שלי נראה שאין זה מדויק להגדירן כמילים נרדפות.

קשה לקבוע את ערכן המדויק של המדות הנזכרות בתנ"ך ובתלמוד וחוקרים שונים הגיעו למסקנות שונות. צריך לקחת בחשבון שבתקופה העתיקה לא היה סטנדרד מדויק (אולי ימצאו פעם כלי מסומן? זה יפתור הרבה שאלות) ויתכן שהיה שנוי במדות בין מקום למקום ובתקופות שונות. על פי מסכת ערובין דף יד מקוה טהרה הוא לפחות אמה על אמה ובגובה שלש אמות והוא מכיל 40 סאים כלומר 13.33 בת. יש המעריכים אמה היא 48 ס"מ וזה נותן בת 24.88 ליטר. אבל אם אמה היא קרוב ל 60 ס"מ, אז בת היא 48.6 ליטרים. אלה חישובים שלי על פי האמור במסכת ערובין כנ"ל. המספרים שהבאת הם חישובים שעשו הפרשנים המסורתיים אבל אין לפני שיקוליהם. אשמח אם תפנה אותי למקורם של המספרים.

איתן פ 19:07, 22 במאי 2009 (IDT)

המספרים נלקחו מהטבלה הבאה: w:מידות ומשקלות תורניים#מידות נפח. כפי שציינת, הפרשנים השונים סיפקו מספרים שונים. בשל אי בהירות זו, אולי עדיף להשמיט את שווי האיפה בליטרים? תודה על עזרתך עד כה, ‏LightBringer‏ • שיחה 19:43, 22 במאי 2009 (IDT)

א. הייתי מצין שאיפה היא עשירית הכור, שלשה סאים באיפה.

ב. אותי אישית היה מענין לראות בערך המילוני גם כמה זה במדות מוכרות. אולי כדאי להביא בהערה שפרשנים שונים הגיעו להערכות שונות מהו הנפח איפה ולתת את שתי הקביעות מהטבלה שהזכרת, ובשם אומרן.

איתן פ 20:15, 22 במאי 2009 (IDT)

כך אעשה. תודה על עזרתך. ‏LightBringer‏ • שיחה 22:42, 22 במאי 2009 (IDT)

תבנית ניתוח דקדוקי חדשה

היי איתן. אשמח אם תביע את דעתך בויקימילון:מזנון#תבנית:ניתוח דקדוקי/זמני. Mintz l 14:44, 29 במאי 2009 (IDT)

הגייה

ראה דברי במזנון בקשר להגיה בכתיב עברי. --דקדוקית 12:46, 31 במאי 2009 (IDT)

המזנון

האם תוכל להגיב במזנון? תודה. ‏Or12‏ 20:50, 4 ביוני 2009 (IDT)

סעיף "מקור"

ערב טוב איתן, כשאתה מציין את מקור המילה יש לעשות זאת תחת הסעיף "גיזרון" ולא "מקור", וזאת כדי לשמור על האחידות בין הערכים. אם אני לא טועה, יש להשתמש בסעיף "מקור" רק בניבים, ביטויים וכיו"ב. בברכה, ‏LightBringer‏ • שיחה 20:01, 7 ביוני 2009 (IDT)

תודה על הערתך. אני לא משתמש במלה "גזרון" כי היא משונה בעיני, לא נראה לי שהשימוש בשורש זה מתאים כאן. אמנם, לדעתי יש לחזור לאטימולוגיה, אבל אם עברית, "מקור" מכסה את הרעיון של מוצא המלים, ומי שרוצה לתקן, יתקן. איתן פ 20:28, 7 ביוני 2009 (IDT)

משונה? גזרון- דרך גזירת המילה. דווקא בעיני זה מאוד מתקבל על הדעת :) ‏LightBringer‏ • שיחה 20:33, 7 ביוני 2009 (IDT)

התקבלה הסכמה כללית למילה "גזרון" על אף שהטענה שלך, איתן, לא נעלמה מהדיונים על כך. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 20:44, 7 ביוני 2009 (IDT)

למען הויכוח האקדמי. אם מדובר בגזירה - למשל: צפנת נגזר מהשרש צ-פ-ן, גם אז כבר יש גזירה - מה רע בה? אבל כאן לא מדובר בגזירה, אלא רק לעתים ובאופן חלקי. לשון חז"ל אינה דרך גזירה, היא המקור. איתן פ 20:52, 7 ביוני 2009 (IDT)

נ.ב. גזרון: http://www.ha-mutag.co.il/img/prod-239.jpg

הלעיט

אשמח אם תבדוק ותוודא שעשיתי נכון, ותתקן ותרחיב היכן שצריך. 95.86.78.126 10:23, 12 ביוני 2009 (IDT)

משקלים בויקימילון

אשמח לתגובתך במזנון על העדכון בנושא ויקימילון:מזנון#משקלים בויקימילון. Mintz l 00:37, 14 ביוני 2009 (IDT)

חבל

שלום איתן. תודה על עבודתך הרבה בחבל. מדוע הגדרת את "חֵבֶל" ככאבי לידה ולא ככאבים בכלל? אני מכיר אסמכתאות לכוון השני. כחלון 10:55, 17 ביוני 2009 (IDT)

שלום לך,

בכל הפעמים במקרא (8 פעמים) החבל במובן זה קשור לצירים וללדה. לדעתי (אם כי אין לי הוכחה סמנטית) זה אותו שורש ממנו נגזרה גם חִבְּלָה במובן כניסה להריון. כך שאם מסתכלים על המופעים בתנ"ך זה תמיד קשור להריון ולדה. ראיתי גם בקונקורדנציות מפרשים כך (אבן שושן, מנדלקרן). לא הכרתי אסמכתאות אחרות ולכן לא אוכל לחוות דעתי עליהן.

איתן פ 16:48, 17 ביוני 2009 (IDT)

הגיוני דיברת, אך אם כך מדוע חבלי-לידה?. זה כמו להגיד כאבי בטן בבטן לא?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 18:14, 17 ביוני 2009 (IDT)

א. העובדות בעינן.

ב. הבטוי חבלי לדה לא מופיע בתנ"ך כלל. (הכי קרוב: "חבלים כיולדה"). יש גם צירי לדה, למרות שצירים במובן הזה הם רק לענין לדה.

ג. השפה אינה אלגברה ולעתים בוחרים מלים ובטויים בגלל הצליל או הרושם שהם יוצרים ולא מדקדקים בהגיון הפנימי.

ד. כאמור, חבלי לדה הוא חדש יחסית, ולא חסרים בטויים שנוצרו משנוי של בטויים מקראיים (ואחרים) תוך שנוי המשמעות המקורית של המלים.

איתן פ 19:42, 17 ביוני 2009 (IDT)

שלום איתן. סלח לי על התגבה המאחרת. מצאתי אמנם הופעות בתנ"ך הקשורות ללדה (אגב, מניתי רק 7), אולם בצורת הסמיכות תמצא חמש נוספות. "חבלי שאול סבוני" (שמואל ב כב ו), "חבלי שאול סבבוני" (תהלים יח ו), "אפפוני חבלי מות" (תהלים יח ה), "אפפוני חבלי מות" (תהלים קטז ג), "חבלי שאול עוודוני" (תהלים קיט סא).

הספר "עברית כהלכה" לד"ר יצחק פרץ אומר על כך: "הדעות הן שלוש: (א) כאבים (רד"ק, אבן עזרא, מצודת דוד ומצודת ציון, בן יהודה...); (ב) חבורת רשעים (יונתן, רש"י, משפא האורים ועוד); (ג) עבותות, חבלי רשת (גזניוס,...)". ד"ר פרץ עצמו תומך בגרסאות א' וג'. שים לב שהסמיכות היא "חֶבְלֵי" ולא "חַבְלֵי", וכך צורת המקור היא "חֵבֶל" ולא "חֶבֶל". מה דעתך? כחלון 22:08, 18 ביוני 2009 (IDT)

שלום כחלון (אתה מעדיף פניה בשם משפחה?)

כן, יש 7 מובהקים, אני הלכתי לפי אבן שושן הכולל גם את איוב לט ג. (אכן, באיוב לא חסרים פסוקים שאי אפשר להבין מה הוא רוצה).

אני יודע שבכלל יש ויכוח אם יש שנים, שלשה או ארבעה שורשים נפרדים, אבל אין לי ידע נוסף בענין.

לענין הדוגמאות שהבאת, מי אני שאכניס את ראשי ללועם של אריות. היות והענין הזה לא הוכרע, אולי תרצה להוסיף הערה או סעיף מידע נוסף המפרט את האפשרויות והדעות השונות? (ד"א, גם אם מדובר בכאבים, עדיין נותרה השאלה מה קדם למה. כלומר האם חבלים הם כאבים, או שבפסוקים האלה השימוש בחבלים כיסורים ועויתות הושאל מחבלים כיולדה).

איתן פ 16:41, 19 ביוני 2009 (IDT)

שניתי את הערך בהתאם לגרסת אבן שושן שבידי. בנוסף, הפניתי את ראובן ומינץ לשיחה, והעתקתי אותה לשיחה:חבל. בסדר? כחלון 14:38, 20 ביוני 2009 (IDT)

גְּמָר

כתבתי את גמר, אך לא התיחסתי ל-גְּמָר. האם אתה יודע מהי התצורה של המלה? ראה נא שיחה:גמר. תודה, כחלון 11:39, 24 ביוני 2009 (IDT)

מיזם איכות

אמנם באיחור, אך מיזם האיכות יוצא לדרך! אבקש לא ליצור ערכים חדשים ולתרום לאיכות. המיזם יסתיים, כאמור, ביום חמישי ה-9 ביולי. Mintz l 11:39, 3 ביולי 2009 (IDT)

שיחה:סגולה

אשמח לשמוע את דעתך בתור יוצר הערך. ‏nevuer‏ • שיחה 23:58, 6 ביולי 2009 (IDT)

אלמג

שחתיין, אהבתי. Mintz l 18:03, 15 ביולי 2009 (IDT)

מדוע הפנת מאלגום לערך? אם זאת מילה נרדפת מגיע לה ערך נפרד. דניאל ב. 18:12, 15 ביולי 2009 (IDT)

תודה לאון.

איני רואה באלגום מילה נרדפת אלא אותה מילה בשיכול אותיות. המילה מופיעה שש פעמים בתנ"ך שהן, לענין הבנת המילה, פעם אחת. שלש פעמים אלמגים בשלשה פסוקים רצופים באותו ענין בספר מלכים, וחזרה על אותם פסוקים, עם אלגומים, בדברי הימים.

איתן פ 19:46, 15 ביולי 2009 (IDT)

זה מעניין. אני סבור שבכל זאת ראוי ערך נפרד, שכן ישנם גיזרון כתיב ומידע נוסף יחודיים לצורה זאת. דניאל ב. 20:41, 15 ביולי 2009 (IDT)

תיקון. בדברי הימים ב'ט יש חזרה על שני פסוקים מספר מלכים. בדברי הימים ב' ב יוש מופע נוסף. להמשך הדיון ראה שיחה:אלמג. איתן פ 18:09, 17 ביולי 2009 (IDT)

בן גוון

במה זה שונה מכל כתיב מלא?. לא צריך הפניה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 20:59, 20 ביולי 2009 (IDT)

למה הכוונה? אנחנו תמיד מפנים מהכתיב המלא לכתיב החסר. ‏nevuer‏ • שיחה 21:03, 20 ביולי 2009 (IDT)

באמת? אני ממש מופתע. ממתי?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 23:37, 20 ביולי 2009 (IDT)

מקדמת דנא... לעתים קרובות אנחנו יוצרים את הערך בכתיב חסר ואז מעבירים אותו לכתיב המלא, וההפניה נוצרת אוטומטית בעקבות ההעברה. אולי זה מה שבלבל אותך. ‏nevuer‏ • שיחה 00:13, 21 ביולי 2009 (IDT)

פשוט לא ידעתי!. אתה מתכוון להיפך יוצרים במלא ומעבירים לחסר. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 16:28, 21 ביולי 2009 (IDT)

כן, לזה התכוונתי. ‏nevuer‏ • שיחה 16:29, 21 ביולי 2009 (IDT)

אני כבר עכשיו מתחיל ליצור פה המון הפניות... תיזהר! תהיה פה הצפה שלא תוכל לעמוד בה!... הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 16:31, 21 ביולי 2009 (IDT)

היי

עכשיו נזכרת??. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 12:10, 22 ביולי 2009 (IDT)

בכל מקרה ביטלתי את שחזורך מאחר ובשחזור נכללו עריכות לגיטימיות אחרות שאינן קשורות לתאר וכו'. אם תרצה תערוך בערך ותחזיר חלק מהעריכות שלי ידנית. אין הצדקה לשחזר באופן גורף. בתקווה להבנה, הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 15:22, 22 ביולי 2009 (IDT)

עריכתך הייתה שגויה. ייתכן שיש לפצל את הערך לפי חלקי הדיבר, אבל הפיצול שעשית בוודאי לא היה מוצדק. ‏nevuer‏ • שיחה 15:38, 22 ביולי 2009 (IDT)

המפגש הרביעי של ויקימילון

שלום איתן. האם תוכל להגיב במזנון על המפגש? ‏Or12‏ 20:37, 27 ביולי 2009 (IDT)

אני לא רוצה להראות כ"קרצייה" אך אשמח לדעת אם תוכל לבוא על מנת שאדע אם כדאי באמת להתחיל לדבר על מפגש. ‏Or12‏ 11:09, 28 ביולי 2009 (IDT)

שאלה

היי איתן. האם יש סיבה כלשהי שברוב ערכיך אתה לא כותב את הכתיב המלא? ‏Or12‏ 13:28, 30 ביולי 2009 (IDT)

יש כמה סיבות, אבל העקרית, אני לא חושב שיש צורך. הערך מנוקד, כך שאין קושי לקרוא אותו. בניקוד העברית יש כללים מוגדרים וסופיים. לכתיב המלא אין דקדוק ולמעשה הוא סותר את כללי הדקדוק העברי.

תוסיף לזה שאני למדתי עברית ללא "הכתיב המלא" ואני חושב שאת המלה, אם יש הומוגרפים, ללא ניקוד מבינים מתוך ההקשר. במקרים רבים אין צורך בהוספת ווין ויודין. לעומת זאת, באמצעים של היום קל מאד להכניס ניקוד חלקי. קֻפּה אולי אפשר לבלבל עם קפֶה, אבל קופה זאת קוֹפָה. מצד שני אני תמיד אכתוב צוואה, או מנוקד.

זה בקיצור. איתן פ 09:44, 31 ביולי 2009 (IDT)

אף אחד לא מחייב אותך להכניס, אבל: הטענה שאין צורך חסרת בסיס. בויקימילון יש מדיניות ותבנית אחידה לכל הערכים. בתבנית יש סעיף "כתיב מלא", ואותו צריכים, ע"פ המדיניות, למלא. לכן הטענה שאין צורך אינה מן המניין. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 12:27, 31 ביולי 2009 (IDT)

אני מסכים איתך איתן, אבל על פי המדיניות של ויקימילון (כמו שרשם האיש והאגדה), חובה למלות את התבנית הזאת. אם אתה רוצה, אפשר לפתוח דיון במזנון על הכתיב המלא. ‏Or12‏ 12:55, 31 ביולי 2009 (IDT)

כמובן שרצוי להוסיף כמה שיותר פרטים, אבל אף אחד לא "חייב" למלא שום דבר. מה שחסר יוכלו אחרים להשלים. ‏nevuer‏ • שיחה 13:03, 31 ביולי 2009 (IDT)

לא התכונתי לפתוח דיון בענין זה, רק עניתי לאור תשובה אישית לשאלה אישית. אני לא מתכון להלחם בטחנות רוח, כבר שנים מלמדים את הילדים לכתוב "כתיב מלא" והם לא יודעים אחרת. בכל זאת, כשנכנסתי לבית ספר יסודי וראיתי שלום כיתה א - קבלתי חררה. איתן פ 13:24, 31 ביולי 2009 (IDT)

חררה

שלום איתן. סחתיין על חררה. כיצד אתה מפריד בין המשמעויות השונות של "ח־ר־ר"? להבנתי, ישנן שלש כאלו: (1) נקב, כמו חר (הפרוש הראשון); 21) חפש/אצילות, כמו חר (השני), חרות, בן חורין; (3) חום - כמו נחר#נִחַר, חררה (הפרוש הראשון והשני). מה דעתך? כחלון 13:18, 17 באוגוסט 2009 (IDT)

תודה על הברכות. בדיוק כמו שאמרת, יש שלשה שרשים נפרדים ח-ר-ר. עסקתי לאחרונה בזה שענינו התחממות וקראתי לו חרר ג. את א וב השארתי לשני האחרים שאולי אתעסק בהם קצת בעתיד. אני נעזר בעקר בקונקורדנציה לתנ"ך ובמילון התרגומים, משנה, תלמוד ומדרשים שנמצא ברשת http://www.tyndalearchive.com/TABS/Jastrow/

אם תעין שם תמצא שיש עוד חרר אחד, אבל בשלב זה התעלמתי ממנו כי אינו בשימוש העברית של היום.

איתן פ 16:34, 17 באוגוסט 2009 (IDT)

שיחה:קיטון

היי איתן. אנא הבט בשיחה:קיטון. אגב: כאשר אתה משתמש בתבנית:לועזית, אין צורך להיסוף קטגורית שפה וקטגורית לועזית: הן מתווספות אוטומטית. Mintz l 14:44, 21 באוגוסט 2009 (IDT)

שסק

שלום איתן! אשמח לקבל את התייחסותך למה שכתבתי בדף השיחה של הערך "שסק". תודה. noammt

הגבתי בדף השיחה של שסק. אפשר להביא מה אומרים הפרשנים , אבל אי אפשר לקבוע בודאות "תרגום". לענין המובאה הזאת, פרשנות רש"י כמו שהבאתי שם.

שבת שלום

איתן פ 12:46, 11 בספטמבר 2009 (IDT)

האם תוכל

להגיב במזנון בפיסקה האחרונה בקשר למפגש? ‏Or12‏ 12:33, 3 באוקטובר 2009 (IST)

מדוע ערכת אשתקד?

http://he.wiktionary.org/w/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%AA%D7%A7%D7%93&diff=111388&oldid=111350

המשפט: "מארמית. דחיסת המילים א- שַׁתָּא (השנה) קַדְמָאָה (הקודמת)." אינו מנוסח נכון. מדוע שחזרת אליו? --בברכה, Orshap 12:23, 7 באוקטובר 2009 (IST)

מה לא נכון בו? זה בודאי לא תרגום משפה לשפה וגם לא תעתיק. אם שתי מילים מחוברות למילה אחת תוך השמטת עיצורים, לדעתי זאת דחיסה. איתן פ 14:23, 7 באוקטובר 2009 (IST)

האם אתה מעוניין

להשתתף במפגש הוריטואלי? אם כן אשמח אם תגיב במזנון. בברכה, ‏Or12‏ 21:59, 27 באוקטובר 2009 (IST)

צקלון

הועבר לשיחה:צקלון. ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־ • שיחה 14:37, 3 בנובמבר 2009 (IST)

צדף

שבוע טוב. תקנת את ההגדרה בצדף מ"שכבה פנימית" ל"שכבה חיצונית". ראית את שיחה:צדף? מה דעתך על הכתוב בה? כחלון

ערב טוב

לדיק, לא שניתי ל"שכבה חיצונית" אלא לחומר בכלל. הוספתי כמה שורות בדף השיחה שם. אני מקוה שהצלחתי להבהיר משהו ולא הוספתי על המבוכה. איתן פ 18:05, 21 בנובמבר 2009 (IST)

מה

שלום איתן,
למה פיצלת את הערך מה? צהרים טובים, ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־ • שיחה 16:25, 23 בנובמבר 2009 (IST)

מדובר בחלקי דיבר שונים. ‏LightBringer‏ • שיחה 16:30, 23 בנובמבר 2009 (IST)

ערב טוב,

באמת לא הכרחי לפצל, כי כל השלש הנן אותו מה. אלא מה, אם הראשון מגודר כשם עצם, ואם את השני מגדירים כמילית שאלה (כפי שמקובל להגדירה, נדמה לי), אז הן לא יכולות להיות תחת אותה הגדרה. וכן לגבי השלישי.

אם רוצים שלא לפצל, יש להתיחס לכל המקרים כאל שם עצם למשהו שעדיין לא הוגדר ולהסביר איך השם הזה משמש כתחילית בשאלה ובפליאה.

בכלל יש קושי בהגדרת כמה מילים בסיסיות ומה בתוכן. השתדלתי לא להגדיר מה בעזרת מה עצמו - במשפט הקודם לא נזהרתי והשתמשתי במילה "משהו" שהיא "מה שהוא" ולכן לא ראויה לשמש בהגדרה מילונית למה. גם לא רציתי להשתמש במילה דבר במובן THING אף כי מובן זה משמש כבר מימי הספרות התנאית. זאת מבני שדבר במקורו הוא אמירה, המילים היוצאות מהפה.

איתן פ 16:46, 23 בנובמבר 2009 (IST)

כל העסק של פיצולים קצת מבלבל. איך הקורא אמור להבדיל בין פיצול של אותה מלה מסיבות של ניתוח דקדוקי שונה, לבין פיצול מסיבות של גזרון שונה? אני חושב שמדובר בשני מקרים שונים לחלוטין שדורשים התיחסות אחרת לכל אחד, אבל אין לי מושג איך לעשות את זה. (זה כמובן כבר לא קשור לערך "מה" או לפיצול של איתן, אלא כמדיניות). ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־ • שיחה 16:53, 23 בנובמבר 2009 (IST)

אני אתך בהתלבטות הזאת. יש עוד אפשרות לעריכת הערך. בשורת חלק הדיבר לא לצין כלום או לצין כמה הגדרות ולכתב את ההגדרות כך:

==מָה, מַה, מֶה ===

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מה
הגייה*	::::
חלק דיבר
מין
שורש	::::
דרך תצורה	::::
נטיות

1 שם עצם זכר יש חומרי כלשהו, מעשה או ארוע כלשהו.

..............

2 מילת שאלה מילה ...

.......................

...............

3 מילת קריאה הבעת פליאה.

.................

איתן פ 17:24, 23 בנובמבר 2009 (IST)

אם אני זוכר נכונה, בתנ"ך העדיפו "מַה" בפתח, ודגש חזק בתחלת המלה הבאה, וכיום מעדיפים "מָה" בקמץ בלי הדגש. כחלון 14:40, 24 בנובמבר 2009 (IST)

למען האמת, יש לזה כללים בתנך. הם מזכירים את הניקוד של הא הידיעה, אבל לא ממש התעמקתי בזה ואני לא יודע בדיוק איך זה הולך.

בכל מקרה, איתן – אני אוהב את הרעיון, וכדאי להוסיף בניתוח הדקדוקי "(ראו הגדרות)". שנעלה את זה לדיון במזנון? ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־ • שיחה 17:22, 24 בנובמבר 2009 (IST)

ישב על המדוכה

אני בטוח שהשימוש המודרני בביטוי הוא שימוש משני. בפשטות הוא מעיד על מדוכה ממש שחגי הנביא ממש ישב עליה. נראה לי שזה הפך לביטוי בגלל אי מובנותה של העדות. אטימולוגעממי 21:26, 30 בנובמבר 2009 (IST)

בקר טוב

אכן יש פרשנות כזאת שרבי דוסא בן הרכינס הצביע על מדוכה ממש שעליה ישב חגי הנביא. לא חקרתי לעומק את לוח הזמנים ועד כמה זה סביר ולא ידוע לי אם יש סימוכין נוספים שרבי דוסא הכיר אישית את חגי. בכל אופן, אם נראה לך, אתה יכול להוסיף את הדעה הזאת.

איתן פ 07:07, 1 בדצמבר 2009 (IST)

מדוכה

בקר טוב איתן,
מנין הניקוד של מדוכה בשורוק? לא מצאתי אותו באב"ש, וגם המופע היחיד בתנך הוא בחולם. בברכה, ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־ • שיחה 08:03, 1 בדצמבר 2009 (IST)

אתה צודק ואני טעיתי שם. תקנתי. תודה על ההערה. איתן פ 08:41, 1 בדצמבר 2009 (IST)

שורשים

היי איתן. שים לב שבמילים גָּבַהּ וגָבָה אותיות השורש אמנם זהות, אבל העיצורים הם שונים, ולכן מדובר בשורשים שונים לחלוטין. הסימון באותיות נועד לשורשים הומונימיים - שורשים זהים בעלי משמעות שונה, וזה לא המקרה. הזהות כאן היא גרפית בלבד. ‏nevuer‏ • שיחה 16:00, 8 בינואר 2010 (IST)

וכל הכבוד על גבה! כחלון 01:36, 12 בינואר 2010 (IST)

ועל שרץ! ובכלל! כחלון 01:59, 12 בינואר 2010 (IST)

תודה רבה! איתן פ 08:59, 12 בינואר 2010 (IST)

משואה

אלמוני חכם העיר בשיחה:משואה כי הפרוש משואה=לפיד קים אולי כבר בתקופת התנ"ך, באזור 600 לפנה"ס, ולכן אפשר שהציון 'לשון חז"ל' בגזרון שגוי. מה דעתך? חוצמזה, בהצלחה עם שלח. כחלון 01:33, 2 בפברואר 2010 (IST)

שילוני (הוא חתם) צודק בהערתו והכניס אותי לדילמה. אין לי בעיה לתקן את סעיף הגזרון, אבל איך להתיחס לקטגוריה? האם אפשר לקרוא למילה שלא מופיעה במקרא "מילה מקראית"? אולי צריך לשנות את שם הקטגוריה למשהו כמו "מילים מקראיות ומכתובות עתיקות"? (ראה גם זדה). איתן פ 11:39, 2 בפברואר 2010 (IST)

לפי הבנתי, אנחנו אוהבים את הקטגוריות האלו, כי הן עוזרות לנו בחלקה לרבדים הקלסיים: 'לשון מקרא', 'לשון חז"ל', 'לשון ימי־הבינים', 'לשון ימינו'. מצד שני, טוב שיש לנו קט' המצינת אם מלה כלשהי מופיעה במקרא במשמעות זו. אני מעדיף להוסיף קט' אחרת, אולי "מלים מתקופת המקרא" או "מלים ממקורות חיצוניים מתקופת המקרא".

בהקשר דומה, ראה נא את שיחה:שבלול. כחלון 09:51, 3 בפברואר 2010 (IST)

כל הכבוד על שלח

דברת בסוף עם איזשהו ימאי לגבי שְׁלָח/שֶׁלַח? חוצמזה, אשמח להערותיך בשיחה:כמעט. שבת שלום, כחלון 16:20, 5 בפברואר 2010 (IST)

תודה

לא דברתי עם ימאי (חוץ משמחה, אני לא יודע אם המונח הזה בשימוש) אבל כאמור, מצאתי אותו ברשימת מונחי ימאות של האקדמיה ונתקלתי, דרך מילון התלמוד של JASTROW, במשמעות שקשורה לרוחב. אם אתה רוצה, אפשר לפנות למזכירות המדעית של האקדמיה ולברר יותר על התפתחותה של המלה.

כן, אני יודע שטבען של המילים להסתבך. כמעט דורש מחשבה - אשתדל להגיב.

איתן פ 18:52, 5 בפברואר 2010 (IST)

תמד

היי איתן. תוכל לעזור בשיחה:תמד? תודה, Mintz l 15:36, 19 בפברואר 2010 (IST)

תבנית:משלב

היי איתן. איני מצליח לשים גבול ברור בין קטגוריה לתבנית משלב: האם בכל ההגדרות הפיזיקליות יש לציין במשלב פיזיקה? מה לגבי משמעויות מושאלות - האם זה סוג משלב? בתודה, Mintz l 23:57, 8 במאי 2010 (IDT)

פרף

שלום איתן, בפורום הלשון "שפות ובלשנות" באתר פרש, עלתה שאלה על משמעותו הקדומה של של השורש פ־ר־ף. בערך פרף ציינת את ההערה: "משמש בטעות גם במובן של התרת הבגד". נשמח לדעת מניין לקוחה הערה זו. תודה! http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=512659 --בברכה, Orshap 23:42, 19 במאי 2010 (IDT)

כבר לא זוכר.בחיפוש עכשיו מצאתי את זה

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-312928,00.html

ואת זה http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=20132

ויש עוד. בכל אופן, כיום נראה שאין צורך לצין שימוש מוטעה במקרה זה.

שלום, תודה. -דוגמאות אפשר למצוא בנקל, אך השאלה שלי היא מניין קבעת ש"משמש בטעות גם במובן של התרת הבגד"... בבקשה, אם תוכל, לציין את מקור הקביעה - ספר לשון? מדור? שוב תודה. --בברכה, Orshap 17:52, 20 במאי 2010 (IDT)--בברכה, Orshap 17:52, 20 במאי 2010 (IDT)

לא "קבעתי" אלא צינתי עובדה שנתקלתי בה (כלומר, כך הבנתי את הענין ולא לקחתי זאת מהערכה של אחר). ואני מבקש להבהיר את המשפט האחרון שכתבתי לעיל. כיום אני סבור שהמילון לא צריך להתיחס בכלל לטעויות מסוג זה בשימוש במילה (אם כי קשה לשרטט את הגבול בין סתם טעות לבין שימוש שהתרחק מהמקור ונעשה "לגיטימי"). איתן פ 18:18, 20 במאי 2010 (IDT)

שיחה:קדמה

היי איתן. אני חושב שערכת בטעות את דף השיחה במקום הערך עצמו. Mintz l 23:27, 25 ביוני 2010 (IDT)

בקר טוב לאון

מה שעשיתי זה שהוספתי בערך את רשימת ההומוגרפים החסרים. חשבתי שיש צורך להסביר למה התכונתי בקדמה א, וזה מה שעשיתי בדף השיחה. אני יכול להוסיף שהחלטתי שזאת תהיה א כי קדומה יותר, מופיע בתנ"ך.

איתן פ 08:32, 26 ביוני 2010 (IDT)

שיחת תבנית:משלב

היי איתן. הבט-נא בשיחת תבנית:משלב. תודה, Mintz l 02:33, 26 ביוני 2010 (IDT)

מילים לא תקניות

הי, Mintz הפנה אותי אליך, מה דעתך על זה? דן 01:21, 15 ביולי 2010 (IDT)

נפש

היי איתן. אני מתקשה בכתיבת הערך נפש. בפרט ההבדל בין נָּפֶשׁ לנֶּפֶשׁ, ומדוע לעתים יש דגש ב-נ' ולעתין אין. תוכל לסייע בבקשה? תודה. Mintz l 00:15, 18 ביולי 2010 (IDT)

צואה, צאה

היי איתן. האין מדובר באותן מילים הנכתבות בדרכים שונות..? אולי עדיף להפנות מהאחת אל השניה? Mintz l 23:47, 24 ביולי 2010 (IDT)

חשבתי על זה, במיוחד לגבי צורת הכתיב החסר צֹאָה. אולם החלטתי שאלה מלים בפני עצמן. הכתיב המקובל כיום הוא צואה. בעוד שצֵאָה נגזרת מ י-צ-א בדרך שאפשר למצוא גם בפ"י אחרים, הגזירה של צואה היא יוצאת דופן ואפילו חשבתי להזכיר שיש כאן שורש צ-א-ה שהוא גזירה משנית מי-צ-א. מה גם שצֵאָה משמשת רק כפי שמוגדר שם ואילו צואה מובנת גם במשמעות של לכלוך ויש לה גזירות נוספות שכאילו נגזרו מצ-א-ה.

ובנוסף, בכל המילונים והקונקורדציות שראיתי הן מופיעות כמילים שונות.

לענין צואַה (א סגול) אני מתלבט. במקרא התאר הזה מופיע רק ברבים. הצורה צואַה ביחיד נראית לי סבירה, אבל המילונים לא מסכימים וטוענים שצורת היחיד היא צואי. יש לך מידע נוסף?

איתן פ 15:00, 25 ביולי 2010 (IDT)

"צוא",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 868) לחץ DoubleClick כדי להגדיל את התמונה.

BDB מקטלגים את שתי המילים תחת השורש "צוא" ונותנים מקבילות בערבית ובארמית שמשמעותן "זוהמה". כמו כן, BDB מציינים במפורשות ששתי המילים מתאימות הן ל"זוהמה" והן להפרשות אנושיות. מה אתה אומר? Mintz l 22:38, 25 ביולי 2010 (IDT)

אני לא מצליח להכנס ללקסיקון הזה. יש כתובת אינטרנט?

בכל אופן, גם גזניוס http://www.tyndalearchive.com/TABS/Gesenius/index.htm מעלה את ההשערה הזאת אך גם מצין שזאת גזירה מי-צ-א. לא מצאתי דבר כזה אצל מדקדקים עבריים. בתלמוד יש גם צָאֵה (פיעל, צווי) ונטיה כזאת לא יכולה להגזר מע"ו

איתן פ 15:57, 27 ביולי 2010 (IDT)

אני מניח שהצדק עמך. כתבת לעיל מידע רב שהייתי שמח לראות בדף הערך (הנה הכתובת של הלקסיקון. הכנס לעמוד 868 - למרות שהוא אדום). Mintz l 22:19, 28 ביולי 2010 (IDT)

מייל

היי איתן. מזה זמן רב אני מנסה לשלוח לך מייל, אך מקבל שוב ושוב הודעות שגיאה מהכתובת שלך. ידוע לך במה מדובר? Mintz l 20:14, 9 בספטמבר 2010 (IDT)

פנל

היי איתן. תוכל בבקשה לעזור לי להרחיב את פנל? תודה. Mintz l 20:51, 22 בנובמבר 2010 (IST)

ערב טוב לאון. קראתי את הערך. אני יכול לתקן ולהוסיף משהו. אעשה זאת בהמשך. במילון האנגלית יש ל PANEL חמש עשרה ויותר מובנים שונים, אבל רק חלק קטן משמש בעברית, פחות או יותר מה שכתבת. לא ידעתי שהשטיחונים ברכב גם הם קרואים פנל. איתן פ 18:35, 23 בנובמבר 2010 (IST)

גלה

היי איתן. אהבתי את הערך החדש! רציתי להסב את תשומת לבך לתבניות השורשים החדשות {{שרש3}}, {{שרש4}} (הבט בשינויים שביצעתי). לשימושך. Mintz l 17:02, 25 במרץ 2011 (IST)

תודה. איתן פ 17:56, 25 במרץ 2011 (IST)

שלום איתן

בהמשך לכתיבתך בעמוד השיחה שלי, שני דברים לי אליך;

• הבילבול בין הנפצה ל=להנפיץ לא קרה בשליטתי, ואני שמח שתיקנת את זה. זה נעשה באופן אוטומטי לגמרי. אז תודה.
• לגבי הפועל הנפיץ, אני עוד אערוך אותו אל חשש.

תודה בכל אופן, במקרה שיהיו לי שאלות נוספות אפנה אליך. Daniboy 13:02, 18 במאי 2011 (IDT)

רב

שחתיין על הערך המושקע! למדתי דברים חדשים... Mintz l 13:28, 2 ביולי 2011 (IDT)

תודות איתן פ 14:57, 2 ביולי 2011 (IDT)

מפגש

היי איתן, מה שלומך?
רציתי לדעת האם תהיה מעוניין להשתתף במפגש וירטואלי שיתקיים דרך האינטרנט (עוד לא הוחלט על אמצעי התקשורת). אנא ראה ויקימילון:מזנון#היענות למפגש וירטואלי. בברכה, ‏LightBringer‏ • שיחה 21:23, 27 באפריל 2012 (IDT)

היי איתן, האם תוכל להגיב בויקימילון:מזנון#היענות למפגש וירטואלי לקביעת תאריך ושעה למפגש? ‏LightBringer‏ • שיחה 03:21, 20 במאי 2012 (IDT)

תכסיס

היי איתן, תוכל להתייחס כאן? Mintz l (שיחה) 11:06, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

הערך קרקר

היי, מה פשר הפיצול שביצעת בערך קרקר, הלא כדאי לכתבו כערך פוליסמי?, אע"פ שאין קשר בין המשמעויות? ראה למשל את הערך בר Omer Q 16 (שיחה) 21:34, 15 בנובמבר 2012 (IST)

לאחר שלמדתי מה המלה הזאת "פוליסמי". שתי המלים קרקר אינן ערכים פוליסימים אלא הומונימים (ראה http://www1.amalnet.k12.il/lodm/profession/lashon/milon/Pages/default.aspx) ולכן צריכים להכתב כערכים נפרדים. כך גם נהוג בד"כ במילונים בכל השפות. לכן גם יש צורך לערוך מחדש את בר. ראה למשל ציר - בתוך ציר א יש ערכים פוליסימים ובנפרד יש ציר ב וציר ג. זאת גם הדרך הנהוגה בויקימילון. איתן פ (שיחה) 08:24, 16 בנובמבר 2012 (IST)

הבינותי. תודה על ההסבר, כך ייעשה מעתה ואילך Omer Q 16 (שיחה) 15:48, 16 בנובמבר 2012 (IST)

דיון מיזמים

הי, פתחתי דיון לגבי הוספת מיזמים לתבנית בעמוד הראשי בשיחת עמוד ראשי, ואני אשמח אם תביעה שם את דעתך.-- riel1204$\land$ - (שִׂיחָה • תְּרוּמָה) - 22:44, 16 בפברואר 2013 (IST)

ברוך שובך!

היית מאוד חסר! Or12 (שיחה) 19:53, 18 באפריל 2013 (IDT)

שלום איתן

הגבתי לך (אם כי, לא את התגובה המלאה והמלומדת שהייתי רוצה).
ובינתיים מאוד חשוב לי לשאול:
מדוע פתחת את החשבון החדש Eitan f?
-- riel1204$\land$ - (שִׂיחָה • תְּרוּמָה) - 02:00, 17 בדצמבר 2013 (IST)

סחי

שלום,

ראה הערתי לך בשיחה:סחי. אפשר להיעזר גם במילון הסלנג הזה. במחשבה שנייה אפשר למצוא הגדרה שונה כמעט לחלוטין לאותו סלנג. DGtal (שיחה) 11:01, 30 ביוני 2014 (IDT)

עניתי לך שם. איתן פ (שיחה) 09:23, 2 ביולי 2014 (IDT)

בדוק עריכות אוטומטית

שלום איתן פ. כפי שניתן לראות ביומן התפקידים, סומנת כ"בדוק/ת עריכות אוטומטית". על משמעות ההגדרה החדשה שלך ניתן לקרוא בדף "ויקימילון:מערכת בקרת שינויים". בתמצית, אין לסימון זה השפעה מהותית על פעילותך בוויקימילון – כל מה שיכולת לעשות עד היום עדיין אפשרי ולא התווספו לך הרשאות או כלים חדשים. עיקר ייעודו של הסימון הוא להקל על מלאכתם של המנטרים.

בברכה,-- riel1204$\land$ - (שִׂיחָה • תְּרוּמָה) - 15:22, 25 ביוני 2015 (IDT)

מפגש חורף 2015

שלום איתן,
לא יודע אם שמת לב לכל ההכנות מסביב, אבל ביום שישי הזה מתוכננן מפגש לעורכי ויקימילון. המפגש הולך להיות חשוב, מושקע ומעניין. תהיה הרצאה של רוביק רוזנטל, דיונים בנושאים מגוונים וכיבוד קל. ראיתי שלא נרשמת, אז רק רציתי להגיד שאתה מוזמן להגיע ושאני מאוד אשמח אם אכן תבוא. המפגש יתקיים בשעה 10:00 במשרדי עמותת ויקימדיה ישראל, רחוב קרליבך 7, תל אביב. לפרטים נוספים היכנס לדף המפגש--riel1204$\land$ - (שִׂיחָה • תְּרוּמָה) - 03:04, 3 בדצמבר 2015 (IST)

לארכב

שלום,
משקלו של דף שיחה זה חורג מגבולות התפוקה וההצגה של מחשבים מסוימים (ובייחוד כאלה ישנים). לנוחיותך, ישנה אפשרות לארכב דיונים ישנים אשר הסתיימו לא מכבר, וזאת על מנת לאפשר לבעלי מחשבים חלשים יותר לגשת לדף שיחה זה בנוחיות.
מידע נוסף על ארכוב ניתן למצוא כאן. לשאלות בדבר ארכוב או כל שאלה אחרת הנוגעת לממשק ויקימילון ניתן לשאול אותי בדף שיחתי או בדלפק הייעוץ.
תודה, riel1204$\land$ - (שִׂיחָה • תְּרוּמָה) - 03:10, 3 בדצמבר 2015 (IST)