דימוס
דִּימוֹס
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | דימוס |
| הגייה* | dimos |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | שאילה |
| נטיות | |
- לשון חז"ל שחרור, פטור.
- ”אמר לו: הואיל והאמנתי עליך, דימוס, פטור אתה“ (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף טז, עמוד ב)
גיזרון
[עריכה]- מלטינית: dimissus, משוחרר, פטור. מן dī-mitto, -re, mīsi, missum לשחרר, לפטור, לשַׁלֵחַ.[1]
- בסכוליון למגילת תענית משמש השם: 'דימונסאי' בהוראת: גובה מיסים, שמקביל ללטינית: פובליקני (publicani) השוו לשם המפלגה: רֵ-פובליקנים, בהוראת: 'גבייה מחדש של המיסים'