שפי

שֶׁפִי, שֶׁפֶה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שפי
הגייה*	shefi
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׁ־פ־י/ה ב
דרך תצורה	משקל קֶטִי
נטיות	ר׳ שְׁפָיִים

1. רק ברבים מקומות גבוהים .

   • ”אֶפְתַּח עַל שְׁפָיִים נְהָרוֹת וּבְתוֹךְ בְּקָעוֹת מַעְיָנוֹת.“ (ישעיהו מא, פסוק יח)
   • ”קוֹל עַל שְׁפָיִים נִשְׁמָע בְּכִי תַחֲנוּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.“ (ירמיהו ג, פסוק כא)
   • ”וּפְרָאִים עָמְדוּ עַל שְׁפָיִם שָׁאֲפוּ רוּחַ כַּתַּנִּים.“ (ירמיהו יד, פסוק ו)

גיזרון

• שמונה פעמים מופיע שפיים בספרי הנביאים ועוד משורש זה בתנך פעם כתאר הפועל, פעם כשם תואר ופעם כפועל. המובן לא לגמרי ברור והפרשנים נחלקו. יתכן שלא בכל המקומות מאותו שורש. רש"י מפרש שפיים – יבלי מים. הרד"ק: על שפיים - על מקומות גבוהים, כמו וילך שפי. מצודת ציון: שפיים - כן נקראו המקומות הגבוהים.

תרגום

• אנגלית: high places ‏‏‏‏

ראו גם

• נשפה
• שופה

שֶׁפִי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שפי
הגייה*	shefi
חלק דיבר	תואר־הפועל
מין
שורש	{{{שורש}}}
דרך תצורה	משקל קֶטִי
נטיות

1. שקט? במקום גבוה?.

   • ”וַיֵּלֶךְ, שֶׁפִי.“ (במדבר כג, פסוק ג)

גיזרון

• פעם אחת בלבד במקרא והמובן לא ברור. רש"י מפרש לפי תרגום יונתן (שלו) – יחידי, לשון שופי ושקט שאין עמו אלא שתיקה.

ראו גם

• נשפה
• שופה