שפי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שֶׁפִי, שֶׁפֶה[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שפי |
הגייה* | shefi |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׁ־פ־י/ה ב |
דרך תצורה | משקל קֶטִי |
נטיות | ר׳ שְׁפָיִים |
- רק ברבים מקומות גבוהים .
גיזרון[עריכה]
- שמונה פעמים מופיע "שפיים" בספרי הנביאים, ועוד משורש זה בתנך פעם כתאר הפועל, פעם כשם תואר ופעם כפועל. המובן לא לגמרי ברור והפרשנים נחלקו. יתכן שלא בכל המקומות מאותו שורש. רש"י מפרש שפיים – יבלי מים. הרד"ק: על שפיים - על מקומות גבוהים, כמו וילך שפי. מצודת ציון: שפיים - כן נקראו המקומות הגבוהים.
- "יִכֶל בְּשָׂרוֹ מֵרֹאִי; ושפי (וְשֻׁפּוּ) עַצְמֹתָיו, לֹא רֻאּוּ" (איוב לג, כה) המילים שפו,שפי נגזרות משורש ש-פ-ה במשמעות של להיות חשוף , חלק .
- "שפיים" מופיע בספר ירמיהו : "עַל כָּל שְׁפָיִם בַּמִּדְבָּר בָּאוּ שֹׁדְדִים" (ירמיהו יב;יב), - במשמעות הר חשוף או הר חלק מטרסות (לא מעובד,יתכן שננטש) .
- שופין (על פי וויקימילון : ש-ו-ף; מארמית: שׁוֹפִינָאׂ), הוא מכשיר הנועד לעיבוד שבבי ולליטוש חלקי מתכת ועץ , שבעזרתו משייפים ומחליקים את חומר הגלם.
תרגום[עריכה]
- אנגלית: high places
ראו גם[עריכה]
שֶׁפִי[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שפי |
הגייה* | shefi |
חלק דיבר | תואר־הפועל |
מין | |
שורש | {{{שורש}}} |
דרך תצורה | משקל קֶטִי |
נטיות |
גיזרון[עריכה]
- פעם אחת בלבד במקרא והמובן לא ברור. רש"י מפרש לפי תרגום יונתן (שלו) – יחידי, לשון שופי ושקט שאין עמו אלא שתיקה.
ראו גם[עריכה]
שֹׁפִי א[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | |
הגייה* | |
חלק דיבר | |
מין | |
שורש | ש־פ־י/ה |
דרך תצורה | |
נטיות |
- מצב רגיעה ומנוחה, ללא חולי וכאב
- ”מקום שהחמיר בדם השופי“ (משנה, מסכת נדה – פרק ד, משנה ו)
- ”זה הכלל שופי הסמוך ללידה“ (תוספתא, מסכת נדה – פרק ה, הלכה ח)
גיזרון[עריכה]
- מן הפועל שָׁפָה
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: word
ראו גם[עריכה]
שֹׁפִי ב[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | |
הגייה* | |
חלק דיבר | |
מין | |
שורש | ש־פ־י/ה |
דרך תצורה | |
נטיות |
- (יש לשכתב פירוש זה): חלק גבוה באבר
- ”גוממו עם השופי“ (בבלי, מסכת חולין – דף עד, עמוד ב)
- ”שוק ושופי, מאי והעליה? שופי עילויה דשוק קאי“ (עבודה זרה כה, פסוק א)