נוטריון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
נוֹטַרְיוֹן[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | נוטריון |
| הגייה* | notaryon |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | שאילה מלועזית |
| נטיות | ר׳ נוֹטַרְיוֹנִים |
- עורך דין שהוסמך על ידי השלטון לאמת, לאשר, להעיד ולערוך מסמכים משפטיים.
- ”לפני שהועבר למחנה ההשמדה מסר הרוזן בידי אחד מידידיו, עו"ד לפי מקצועו, מעטפה סגורה, וביקש ממנו להפקידה בידי הנוטריון הציבורי של העיר. על המעטפה היה כתוב: “צוואה משותפת של גיזה אלק ואשתו… 16/2/1944”.“ (דמויות מבית המשפט, מאת שניאור זלמן חשין, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון[עריכה]
- על פי השימוש העכשוי בשפות אירופה מלטינית notarius - כתבן, פקיד, לבלר. הצורה העברית לקוחה מהצורה המופיעה בלשון חז"ל שלחו נוטרין שלהן וקלפו את הסיד והשיאוה (תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף לה, עמוד א) מהלטינית הנ"ל, כנראה דרך היוָנית.
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
תרגום[עריכה]
|
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: נוטריון |