מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | |
| הגייה* | tzea |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | י־צ־א |
| דרך תצורה | משקל קְטֵלָה |
| נטיות | ר׳ צֵאוֹת |
- הפרשות המעיים.
- ”וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ וְהָיָה בְּשִׁבְתְּךָ חוּץ וְחָפַרְתָּה בָהּ וְשַׁבְתָּ וְכִסִּיתָ אֶת צֵאָתֶךָ.“ (דברים כג, פסוק יד)
- ”וְעֻגַת שְׂעֹרִים תֹּאכֲלֶנָּה וְהִיא בְּגֶלְלֵי צֵאַת הָאָדָם תְּעֻגֶנָה לְעֵינֵיהֶם.“ (יחזקאל ד, פסוק יב)
- מקרא, צורה חלופית של צואה.
| השורש יצא |
|
השורש י־צ־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נל"א וגם לגזרת נפ"יו.
| י־צ־א |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
יָצָא |
יוֹצֵא |
יֵצֵא |
צֵא |
לָצֵאת או לֵיצֵא |
| נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִפְעִיל |
הוֹצִיא |
מוֹצִיא |
יוֹצִיא |
הוֹצֵא |
לְהוֹצִיא |
| הֻפְעַל |
הוּצָא |
מוּצָא |
יוּצָא |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
יִצֵּא |
מְיַצֵּא |
יְיַצֵּא |
יַצֵּא |
לְיַצֵּא |
| פֻּעַל |
יֻצָּא |
מְיֻצָּא |
יְיֻצָּא |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
- בבניין קל, צורת המקור בגזרת פ"י ופ"נ המסתיימת בתי"ו נוטה בשתי דרכים: האחת בתי"ו (בדומה לצורת המקור), והשנייה על דרך השלמים. לדוגמה: בְּצֵאתוֹ, בְּדַעְתָּהּ וגם בְּיָצְאוֹ, בְּיָדְעָהּ. (החלטות האקדמיה, עמ' 72)
|
|