נחר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נָחַר א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה נ־ח־ר א
בניין פָּעַל (קַל)
  1. השמיע קול הנוצר ברטיטת מעברי האויר העליונים, בעיקר החך הרך והענבל, בעת נשיפה או שאיפת אויר.

מקור[עריכה]

  • לשון חז"ל משורש מקראי. במקור כוונתו השמעת קול מנחירי האף, ראה ירמיהו ח טז. בלשון חז"ל בבנין פְּעַל הארמי, המקביל לבנין פָּעַל בעברית.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

נַחַר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה* מלעיל
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ח־ר א
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
  1. קול הנוצר בנשיפה בחזקה בנחירים.
    • ”הְתַרְעִישֶׁנּוּ כָּאַרְבֶּה הוֹד נַחְרוֹ אֵימָה.“ (איוב לט, פסוק כ)

גזרון[עריכה]

  • אוגריתית "נֲחִרֻ" הוא שמו של הדולפין כנראה על שום נחירו .
  • בלשון הערבית המבודדת: 'שחרי' - מצוייה תיבת פִינחֲרוֹט finḫarot בהוראת נחיריים, ו-"נֲחרִיר" בהוראת "אף". מושאל מן מצרית קדומה: 'חַרו' ḫrw חֶרוּ - בהוראת קול,צליל . אותה תיבה משמשת גם בהוראת אויב (השוו בעברית, 'מחרחר'-מלחמה).
בהירוגליף מופיע סמל המשוט המייצג את תיבת 'חְרוֹ' + אפרוח המייצג את ההברות אוֹ / אוּ, וביחד יוצרים הם את המילה - 'חֲרַוֹ-אֻ' :
xrwwA2

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: snort‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

נָחַר ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה נ־ח־ר ב
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הרג בהמה בנעיצת סכין, ולא בחיתוך, שלא לפי דיני שחיטה כשרה.

מקור[עריכה]

  • לשון חז"ל.

ראו גם[עריכה]

נִחַר (גם נָחָר)[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ניחר
שורש וגזרה ח־ר־ר גגזרת הכפולים
בניין נִפְעַל
  1. התיבש באש, השתנה בהשפעת האש.
    • ”אֵת שְׁנֵי קְצוֹתָיו אָכְלָה הָאֵשׁ וְתוֹכוֹ נָחָר.“ (יחזקאל טו, פסוק ד)
    • ”הַרְבֵּה הָעֵצִים הַדְלֵק הָאֵשׁ, הָתֵם הַבָּשָׂר וְהַרְקַח הַמֶּרְקָחָה וְהָעֲצָמוֹת יֵחָרוּ.“ (יחזקאל כד, פסוק י)
  2. בהשאלה: היתה לו תחושה של יובש וצריבה (בעיקר הגרון).
    • ”יָגַעְתִּי בְקָרְאִי, נִחַר גְּרוֹנִי.“ (תהלים סט, פסוק ד)
    • "בַּגִּיטָרָה שֶׁקָּנִינוּ כְּבָר פָּקַע מֵיתָר, / הָרוּחוֹת אֶת כּוֹבָעֵינוּ הֵעִיפוּ, / אַךְ אֲנַחְנוּ עוֹד נָשִׁיר לָךְ בְּגָרוֹן נִחָר, / עַד אֲשֶׁר תַּלְתַּלֵּינוּ יַכְסִיפוּ." (סֵרֵנָדָה לָךְ, מאת נעמי שמר)

גזרון[עריכה]

  • קרוב לשורש حرر (חרר) בערבית, במשמעות "חום" . ובמקרא, נגזרת מתיבה זו גם שם המקום בו חנו בני ישראל ”חֲרָדָה“ (במדבר לג, פסוק כד) (בערבית, חרדא משום מיעוט הגשם שבאזור, ראו גם שם המקום "עין חרוד") .

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]


ראו גם[עריכה]

נִחָר[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ש־ר־ש
בניין
  1. לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה): כעס ונלחם.
    • ”אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים“ (שיר השירים א, פסוק ו)

גיזרון[עריכה]

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

{{שורש|