לדלג לתוכן

איפה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן עניינים   

אֵיפֹה - אֵיפָה

אֵיפֹה

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאאיפה
הגייה*efo
(היגוי תקני, במלרע)
e(i̯)fo
(היגוי מקובל, במלעיל)
חלק דיברמילת שאלה
מין
שורש
דרך תצורהאֵי + פֹּה
נטיות
  1. באיזה מקום?
    • ”וַיֹּאמֶר, אֶת־אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ; הַגִּידָה־נָּא לִי, אֵיפֹה הֵם רֹעִים.“ (בראשית לז, פסוק טז)
    • ”...וַיִּשְׁאַל וַיֹּאמֶר אֵיפֹה שְׁמוּאֵל וְדָוִד, וַיֹּאמֶר הִנֵּה בְּנָיוֹת בָּרָמָה.“ (שמואל א׳ יט, פסוק כב)
    • ”שְׂאִי־עֵינַיִךְ עַל־שְׁפָיִם וּרְאִי, אֵיפֹה לֹא שֻׁכַּבְתְּ; עַל־דְּרָכִים יָשַׁבְתְּ לָהֶם כַּעֲרָבִי בַּמִדְבָּר...“ (ירמיהו ג, פסוק ב)
    • אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי־אָרֶץ; הַגֵּד אִם־יָדַעְתָּ בִינָה?“ (איוב לח, פסוק ד)
    • ”וַתֹּאמֶר לָהּ חֲמוֹתָהּ, אֵיפֹה לִקַּטְתְּ הַיּוֹם וְאָנָה עָשִׂית...“ (רות ב, פסוק יט)

גיזרון

[עריכה]
  • מהתנ"ך חיבור אֵי-פֹּה

מילים נרדפות

[עריכה]

צירופים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
   תרגום
  • איטלקית: dove‏‏‏‏
  • אינדונזית: di mana‏, ke mana‏‏‏‏
  • אירית: ‏‏‏‏
  • אנגלית: where‏‏‏‏
  • אספרנטו: kie‏‏‏‏
  • ארמנית: ուր‏‏‏‏ (תעתיק: ur)
որտեղ‏‏‏‏ (תעתיק: orteġ)
  • גרוזינית: სად‏‏‏‏ (תעתיק: sad)
  • גרמנית: wo‏‏‏‏
  • דנית: hvor‏‏‏‏
  • הודית: कहाँ‏‏‏‏ (תעתיק: kahā̃)
किधर‏‏‏‏ (תעתיק: kidhar)
  • הולנדית waar‏‏‏‏
  • הונגרית: hol‏‏‏‏
  • וייטנמית: ở đâu‏‏‏‏
  • ולשית: lle‏‏‏‏
  • טגלית: saan‏‏‏‏
  • טורקית: nerede‏, hani‏‏‏‏
  • יוונית: πού‏‏‏‏ (תעתיק: poú)
  • יידיש: װוּ‏‏‏‏
  • יפנית: 何処‏, どこ‏‏‏‏ (תעתיק: doko)
  • כורדית: ‏‏‏‏
  • לטינית: ubi‏‏‏‏
  • מלאית: di mana‏, ke mana‏‏‏‏
  • מלטית: fejn‏‏‏‏
  • נורווגית: hvor‏, kvar‏‏‏‏
  • סווהילית: wapi‏‏‏‏
  • סנסקירית: कू‏‏‏‏ (תעתיק: kū́)
कुत्र‏‏‏‏ (תעתיק: kútra)
  • סרבו־קרואטית: gdȅ‏, gdjȅ‏‏‏‏
  • ספרדית: donde‏‏‏‏
  • ערבית: أين‏‏‏‏ (תעתיק: אַיןַ)
  • פולנית: gdzie‏‏‏‏
  • פורטוגלית: onde‏‏‏‏
  • פינית: missä‏‏‏‏
  • פרסית: کجا‏‏‏‏ (תעתקי: כֻגָ'א)
  • צ'כית: kde‏‏‏‏
  • צרפתית: ‏‏‏‏
  • קוריאנית: 어디‏‏‏‏ (תעתיק: eodi)
  • רומנית: unde‏‏‏‏
  • רוסית: где‏‏‏‏ (תעתיק: gde)
  • שוודית: var‏‏‏‏
  • תאילנדית: ที่ไหน‏‏‏‏ (תעתיק: tîi-nǎi)

ראו גם

[עריכה]

אֵיפָה

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאאיפה
הגייה*efa
חלק דיברשם־עצם
מיןנקבה
שורשי־פ־י/ה
דרך תצורהמשקל אַקְטָלָה
נטיותאֵיפַת־; ר׳ אֵיפוֹת
  1. לשון המקרא מידת נפח קדומה, המשמשת בעיקר כדי למדוד קמח.[1]
    • ”וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת־אִשְׁתּוֹ אֶל־הַכֹּהֵן, וְהֵבִיא אֶת־קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ עֲשִׂירִת הָאֵיפָה קֶמַח שְׂעֹרִים...“ (במדבר ה, פסוק טו)
    • ”וְגִדְעוֹן בָּא, וַיַּעַשׂ גְּדִי־עִזִּים וְאֵיפַת־קֶמַח מַצּוֹת – הַבָּשָׂר שָׂם בַּסַּל, וְהַמָּרַק שָׂם בַּפָּרוּר...“ (שופטים ו, פסוק יט)
    • הָאֵיפָה וְהַבַּת, תֹּכֶן אֶחָד יִהְיֶה לָשֵׂאת מַעְשַׂר; הַחֹמֶר הַבָּת, וַעֲשִׂירִת הַחֹמֶר הָאֵיפָה – אֶל הַחֹמֶר יִהְיֶה מַתְכֻּנְתּוֹ.“ (יחזקאל מה, פסוק יא)
    • ”לֵאמֹר מָתַי יַעֲבֹר הַחֹדֶשׁ וְנַשְׁבִּירָה שֶּׁבֶר, וְהַשַּׁבָּת וְנִפְתְּחָה־בָּר; לְהַקְטִין אֵיפָה וּלְהַגְדִּיל שֶׁקֶל, וּלְעַוֵּת מֹאזְנֵי מִרְמָה.“ (עמוס ח, פסוק ה)
    • ”וַתְּלַקֵּט בַּשָּׁדֶה עַד־הָעָרֶב; וַתַּחְבֹּט אֵת אֲשֶׁר־לִקֵּטָה, וַיְהִי כְּאֵיפָה שְׂעֹרִים.“ (רות ב, פסוק יז)
    • ”הַתּוֹדָה הָיְתָה בָאָה חָמֵשׁ סְאִין יְרוּשַׁלְמִיּוֹת, שֶׁהֵן שֵׁשׁ מִדְבָּרִיּוֹת, שְׁתֵּי אֵיפוֹת, וְהָאֵיפָה שָׁלֹשׁ סְאִין...“ (משנה, מסכת מנחותפרק ז, משנה א)

גזרון

[עריכה]
  • מצרית-קדומה אִפֶּתְ (ipt ) או (jpt) מידה השוו ל 4 חקאת,ראו הרוגליף (i-p-n):
ip
t
U9

צירופים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: ephah‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מידות ומשקלות תורניים

הערות שוליים

[עריכה]
  1.   ערכה של האיפה ביחידות מידה המוכרות לנו כיום אינו חד משמעי. פרשנים שונים הציעו מידות שונות: ר' חיים נאה: כ־25 ליטרים!; חזון אי"ש: כ־43 ליטרים.