מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
א"ב עברי
כתיב מלא בית
הגייה * bet
IPA [b], [v]
א"ב צלילי בועז
מורס ···− (קננ"נ)
ברייל (דגושה);
גימטריה 2
ASCII E1
יוניקוד 05D1
אותיות הא"ב העברי
א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת
אותיות סופיות
ך ם ן ף ץ
האות השניה באלפבית העברי. מתחלקת לשתים בּ דגושה וב רפה. שמה, בֵּי"ת, נגזר משמה הקדום בַּיִת, וצורתה התפתחה מן הסימן הכנעני לאותה אות הדומה לבית .
שם האות מופיע לראשונה בלשון חז"ל: "שלא יכתוב אלפין עיינין עיינין אלפין ביתין כפין כפין ביתין ." (בבלי, מסכת שבת – דף קג, עמוד ב ) מידע נוסף [ עריכה ] הגיית ה בּ הדגושה בהצמדת השפתיים לגמרי (אות מתפוצצת) כ־/b/. הגיית האות הרפה נהוג כ־/v/ בהנחת השיניים על השפה התחתונה, אך במקור נהגתה בהצמדת השפתיים ברפיון.
קישורים חיצוניים [ עריכה ] ערך בוויקיפדיה:
ב
ב הַשִּמוּש [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה *
חלק דיבר קדומת יחס
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות בִּי, בְּךָ, בָּךְ, בָּנוּ, בָּהֶם, בָּהֶן
קִדומת המצינת המצאות מצד הפְּנים, או שיוך למסגרת או לקבוצה מסוימת.
קדומת המצינת כלי או אמצעי שמשתמשים בו.
תחילית המוספת לשם־עצם, לשם הפיכתו לתואר־הפועל.
(רפה)
ערך בוויקיפדיה: ב
