צואה

צַוָּאָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צוואה
הגייה*	tsavaa
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	צ־ו־י/ה
דרך תצורה	משקל קַטָּלָה
נטיות	ר׳ צַוָּאוֹת

צוואה (2)

1. לשון חז"ל צווי, הוראה.

   • תני רבי אושעיא...: "וכתבתם" - הכל בכתב, אפילו צואות (ברכות טו ב)

2. בהשאלה: מסמך משפטי בו מורה האדם את אשר ייעשה בקניינו לאחר מותו.

   • ”צַו לְבֵיתֶךָ כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה (מלכים ב׳ כ, פסוק א) – בצואה בעלמא.“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף קמז, עמוד א)

מקור

• לשון חז"ל משרש מקראי.

תרגום

   הוראה

אנגלית: order‏, command‏‏‏‏

   מסמך משפטי

אנגלית: will‏‏‏‏ אסטונית: testament‏‏‏‏ אספרנטו: testamento‏‏‏‏ ארמנית: կտակ‏‏‏‏ גרמנית: Testament‏‏‏‏ הולנדית: testament‏, laatste wilsbeschikking‏‏‏‏ הונגרית: végrendelet‏‏‏‏ טורקית: vasiyet‏‏‏‏ יוונית: διαθήκη‏‏‏‏ יפנית: 遺書‏‏‏‏ לטינית: testamentum‏‏‏‏ מלית: wasiat‏‏‏‏ מקדונית: тестамент‏‏‏‏ נורווגית: testament‏‏‏‏ סווהילית: wasia‏‏‏‏ סלובנית: oporoka‏‏‏‏ סלובקית: testament‏‏‏‏ ספרדית: testamento‏‏‏‏ פולנית: testament‏‏‏‏ פורטוגלית: testamento‏‏‏‏ פינית: testamentti‏‏‏‏ צ'כית: závěť‏, poslední vůle‏‏‏‏ צרפתית: testament‏‏‏‏ רומנית: testament‏‏‏‏ רוסית: завещание‏‏‏‏ שוודית: testamente‏‏‏‏

ראו גם

• דיתיקי

ראו גם

• ירושה

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: צוואה

צוֹאָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צואה
הגייה*	tzoa
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	י־צ־א
דרך תצורה	משקל קְטוֹלָה
נטיות

צואה

1. הפרשות המעיים.

   • ”כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם.“ (ישעיהו כח, פסוק ח)
   • ”הֲלֹא עַל הָאֲנָשִׁים הַיֹּשְׁבִים עַל הַחֹמָה לֶאֱכֹל אֶת צוֹאָתָם וְלִשְׁתּוֹת אֶת מֵימֵי רַגְלֵיהֶם עִמָּכֶם.“ (מלכים ב׳ יח, פסוק כז)

2. הרחבה של (1) לכלוך, זוהמה.

   • ”אִם רָחַץ אֲדֹנָי אֵת צֹאַת בְּנוֹת צִיּוֹן וְאֶת דְּמֵי יְרוּשָׁלִַם יָדִיחַ מִקִּרְבָּהּ.“ (ישעיהו ד, פסוק ד)

מקור

• מקרא. אולי מלשון יציאה. כמו המילה פֶּרֶשׁ

מילים נרדפות

• גללים
• חרא
• חרבון
• זבל
• פרש
• צאה
• קקי

תרגום

• אנגלית:

 1. feces‏‏‏‏

 2. filth‏‏‏‏

ראו גם

• לשלשת
• שתן

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: צואה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צואה

צוֹאֶה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צואה
הגייה*
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	י־צ־א
דרך תצורה	משקל קְטוֹל
נטיות	נ׳ צוֹאָה, ר׳ צוֹאִים, נ"ר צוֹאוֹת

1. מלוכלך. מה שדבוק בו חומרים מאוסים ולא רצויים.

   • ”וִיהוֹשֻׁעַ הָיָה לָבֻשׁ בְּגָדִים צוֹאִים וְעֹמֵד לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ“ (זכריה ג, פסוק ג)

גיזרון

• הפועל צָאָה לא קיים כנראה שהתואר צואה נגזר מצוֹאָה (שהיא מיציאה ). המילה מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק לעיל.
• בלשון חז"ל גם צואי. ”ואין לוקחים ממנו צמר מלובן וצואי“ (משנה, מסכת בכורות – פרק ד, משנה ז)

מילים נרדפות

• צואי
• מזוהם
• מלכלך
• מטונף

ניגודים

• נקי
• מלובן
• מכובס

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏