מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
צוואה
|
הגייה* |
tsavaa
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
צ־ו־י/ה
|
דרך תצורה |
משקל קַטָּלָה
|
נטיות |
ר׳ צַוָּאוֹת
|
צוואה (2)
- לשון חז"ל צווי, הוראה.
- תני רבי אושעיא...: "וכתבתם" - הכל בכתב, אפילו צואות (ברכות טו ב)
- בהשאלה: מסמך משפטי בו מורה האדם את אשר ייעשה בקניינו לאחר מותו.
קישורים חיצוניים[עריכה]
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
צואה
|
הגייה* |
tzoa
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
י־צ־א
|
דרך תצורה |
משקל קְטוֹלָה
|
נטיות |
|
צואה
- הפרשות המעיים.
- ”כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם.“ (ישעיהו כח, פסוק ח)
- ”הֲלֹא עַל הָאֲנָשִׁים הַיֹּשְׁבִים עַל הַחֹמָה לֶאֱכֹל אֶת צוֹאָתָם וְלִשְׁתּוֹת אֶת מֵימֵי רַגְלֵיהֶם עִמָּכֶם.“ (מלכים ב׳ יח, פסוק כז)
- הרחבה של (1) לכלוך, זוהמה.
- ”אִם רָחַץ אֲדֹנָי אֵת צֹאַת בְּנוֹת צִיּוֹן וְאֶת דְּמֵי יְרוּשָׁלִַם יָדִיחַ מִקִּרְבָּהּ.“ (ישעיהו ד, פסוק ד)
מילים נרדפות[עריכה]
- 1. feces
- 2. filth
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: צואה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צואה |
השורש יצא
|
השורש י־צ־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נל"א וגם לגזרת נפ"יו.
נטיות הפעלים[עריכה]
י־צ־א
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
יָצָא
|
יוֹצֵא
|
יֵצֵא
|
צֵא
|
לָצֵאת או לֵיצֵא
|
נִפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִפְעִיל
|
הוֹצִיא
|
מוֹצִיא
|
יוֹצִיא
|
הוֹצֵא
|
לְהוֹצִיא
|
הֻפְעַל
|
הוּצָא
|
מוּצָא
|
יוּצָא
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
יִצֵּא
|
מְיַצֵּא
|
יְיַצֵּא
|
יַצֵּא
|
לְיַצֵּא
|
פֻּעַל
|
יֻצָּא
|
מְיֻצָּא
|
יְיֻצָּא
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
- בבניין קל, צורת המקור בגזרת פ"י ופ"נ המסתיימת בתי"ו נוטה בשתי דרכים: האחת בתי"ו (בדומה לצורת המקור), והשנייה על דרך השלמים. לדוגמה: בְּצֵאתוֹ, בְּדַעְתָּהּ וגם בְּיָצְאוֹ, בְּיָדְעָהּ. (החלטות האקדמיה, עמ' 72)[1]
| |
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
צואה
|
הגייה* |
|
חלק דיבר |
תואר
|
מין |
זכר
|
שורש |
י־צ־א
|
דרך תצורה |
משקל קְטוֹל
|
נטיות |
נ׳ צוֹאָה, ר׳ צוֹאִים, נ"ר צוֹאוֹת
|
- מלוכלך. מה שדבוק בו חומרים מאוסים ולא רצויים.
- ”וִיהוֹשֻׁעַ הָיָה לָבֻשׁ בְּגָדִים צוֹאִים וְעֹמֵד לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ“ (זכריה ג, פסוק ג)
- הפועל צָאָה לא קיים כנראה שהתואר צואה נגזר מצוֹאָה (שהיא מיציאה ). המילה מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק לעיל.
- בלשון חז"ל גם צואי. ”ואין לוקחים ממנו צמר מלובן וצואי“ (משנה, מסכת בכורות – פרק ד, משנה ז)
מילים נרדפות[עריכה]