צואה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: צוֹאֶה.

צַוָּאָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צוואה
הגייה* tsava'a
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש צ־ו־י/ה
דרך תצורה משקל קַטָּלָה
נטיות ר׳ צַוָּאוֹת
צוואה (2)
  1. לשון חז"ל צווי, הוראה.
    • תני רבי אושעיא...: "וכתבתם" - הכל בכתב, אפילו צואות (ברכות טו ב)
  2. מסמך משפטי בו מורה האדם את אשר ייעשה בקניינו לאחר מותו.
    • "צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה" (מלכים ב' כ א) - בצואה בעלמא. (בבא בתרא קמז א)

מקור[עריכה]

  • לשון חז"ל משרש מקראי.

תרגום[עריכה]

   הוראה
   מסמך משפטי

ראו גם[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: צוואה

צוֹאָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צואה
הגייה* tzoa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש י־צ־א
דרך תצורה משקל קְטוֹלָה
נטיות
צואה
  1. הפרשות המעיים.
    • "כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם." (ישעיהו כח, פסוק ח)
    • "הֲלֹא עַל הָאֲנָשִׁים הַיֹּשְׁבִים עַל הַחֹמָה לֶאֱכֹל אֶת צוֹאָתָם וְלִשְׁתּוֹת אֶת מֵימֵי רַגְלֵיהֶם עִמָּכֶם." (מלכים ב׳ יח, פסוק כז)
  2. הרחבה של (1) לכלוך, זוהמה.
    • "אִם רָחַץ אֲדֹנָי אֵת צֹאַת בְּנוֹת צִיּוֹן וְאֶת דְּמֵי יְרוּשָׁלִַם יָדִיחַ מִקִּרְבָּהּ." (ישעיהו ד, פסוק ד)

מקור[עריכה]

  • מקרא.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית:

  1.    feces‏‏‏‏   2.    filth‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: צואה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צואה
השורש יצא

השורש י־צ־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נל"א וגם לגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים[עריכה]

י־צ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָצָא יוֹצֵא יֵצֵא צֵא לָצֵאת או לֵיצֵא
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הוֹצִיא מוֹצִיא יוֹצִיא הוֹצֵא לְהוֹצִיא
הֻפְעַל הוּצָא מוּצָא יוּצָא -אין- -אין-
פִּעֵל יִצֵּא מְיַצֵּא יְיַצֵּא יַצֵּא לְיַצֵּא
פֻּעַל יֻצָּא מְיֻצָּא יְיֻצָּא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

הערות[עריכה]

  • בבניין קל, צורת המקור בגזרת פ"י ופ"נ המסתיימת בתי"ו נוטה בשתי דרכים: האחת בתי"ו (בדומה לצורת המקור), והשנייה על דרך השלמים. לדוגמה: בְּצֵאתוֹ, בְּדַעְתָּהּ וגם בְּיָצְאוֹ, בְּיָדְעָהּ. (החלטות האקדמיה, עמ' 72)[1]