מדוכה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

מְדוֹכָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מדוכה
הגייה* medokha
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ד־ו־ך
דרך תצורה משקל מִקְטָלָה
נטיות ר׳  מְדוֹכוֹת; מְדוֹכַת־, מְדוֹכוֹת־
  1. לשון המקרא כלי קיבול קטן דמוי ספל, אשר באמצעות המדוך או העלי שלו נכתשים בו תבלינים וסממנים שונים.
    • ”שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר (במדבר יא, פסוק ח).
    • "כהכרע מדוכה קטנה של בשמים." (שבת פא א)
    • "בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: מוֹלִיכִין תַּבְלִין וּמָדוֹךְ אֵצֶל מְדוּכָה, וְלֹא מְדוּכָה אֶצְלָן." (תוספתא/ביצה)

גיזרון[עריכה]

בתנ"ך, לצד מילים מן השורש דכ"א יש מילים מן השורש הקרוב דכ"י (דכ"ה) באותה משמעות. כך למשל אנו מוצאים ”לב-נִדְכָּאִים (ישעיהו נז, פסוק טו) (נִדְכָּאִים-משורש דכ"א), ואילו ”לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה (תהלים נא, פסוק יט) (נִדְכֶּה-שורש דכ"י). שני השורשים האחים האלה אינם היחידים במשפחה: קרובים להם השורשים דכד"ך, דכ"ך ודו"ך. הראשון מוכר מן המילים דִּכְדּוּךְ, מְדֻכְדָּךְ. השני הוא שורשה של המילה דַּךְ, שמשמעה רצוץ ועשוק, כגון בכתוב: ”וִיהִי ה' מִשְׂגָּב לַדָּךְ, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה“ (תהלים ט, פסוק י)). השלישי הוא שורשה של המילה מְדוֹכָה – מכתש לכתישת גרעינים ותבלינים. המשמעות היסודית של כל השורשים האלה היא ככל הנראה שבירה וכתישה, ומכאן בהשאלה אומללות ונמיכות.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: mortar‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]


השורש דוך

השורש ד־ו־ך הוא שורש מגזרת נע"ו\י.

נטיות הפעלים[עריכה]

ד־ו־ך עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל דָּךְ דָּךְ יָדוּךְ דּוּךְ לָדוּךְ
נִפְעַל נִדּוֹךְ נִדּוֹךְ יִדּוֹךְ הִדּוֹךְ לְהִדּוֹךְ
הִפְעִיל
הֻפְעַל הוּדַךְ מוּדָךְ יוּדַךְ -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל