מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
מדוכה
|
הגייה* |
medokha
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
ד־ו־ך
|
דרך תצורה |
משקל מִקְטָלָה
|
נטיות |
ר׳ מְדוֹכוֹת; מְדוֹכַת־, מְדוֹכוֹת־
|
- לשון המקרא כלי קיבול קטן דמוי ספל, אשר באמצעות המדוך או העלי שלו כותשים בו תבלינים וחומרים שונים.
- ”שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר“ (במדבר יא, פסוק ח).
- "כהכרע מדוכה קטנה של בשמים." (שבת פא א)
- "בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: מוֹלִיכִין תַּבְלִין וּמָדוֹךְ אֵצֶל מְדוּכָה, וְלֹא מְדוּכָה אֶצְלָן." (תוספתא/ביצה)
מילים נרדפות[עריכה]
השורש דוך
|
השורש ד־ו־ך הוא שורש מגזרת נע"ו\י.
נטיות הפעלים[עריכה]
ד־ו־ך
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
דָּךְ
|
דָּךְ
|
יָדוּךְ
|
דּוּךְ
|
לָדוּךְ
|
נִפְעַל
|
נִדּוֹךְ
|
נִדּוֹךְ
|
יִדּוֹךְ
|
הִדּוֹךְ
|
לְהִדּוֹךְ
|
הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
הֻפְעַל
|
הוּדַךְ
|
מוּדָךְ
|
יוּדַךְ
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
| |
|