מדוכה

מְדוֹכָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מדוכה
הגייה*	medokha
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ד־ו־ך
דרך תצורה	משקל מִקְטָלָה
נטיות	ר׳  מְדוֹכוֹת; מְדוֹכַת־, מְדוֹכוֹת־

1. לשון המקרא כלי קיבול קטן דמוי ספל, אשר באמצעות המדוך או העלי שלו כותשים בו תבלינים וחומרים שונים.

   • ”שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר“ (במדבר יא, פסוק ח).
   • "כהכרע מדוכה קטנה של בשמים." (שבת פא א)
   • "בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: מוֹלִיכִין תַּבְלִין וּמָדוֹךְ אֵצֶל מְדוּכָה, וְלֹא מְדוּכָה אֶצְלָן." (תוספתא/ביצה)

גיזרון

• מן דך.

צירופים

• ישב על המדוכה

מילים נרדפות

• מכתש

תרגום

• אנגלית: mortar‏‏‏‏

ראו גם

• דך
• מדוך
• נדוך

השורש דוך
השורש ד־ו־ך הוא שורש מגזרת נע"ו\י. נטיות הפעלים ד־ו־ך עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל דָּךְ דָּךְ יָדוּךְ דּוּךְ לָדוּךְ נִפְעַל נִדּוֹךְ נִדּוֹךְ יִדּוֹךְ הִדּוֹךְ לְהִדּוֹךְ הִפְעִיל הֻפְעַל הוּדַךְ מוּדָךְ יוּדַךְ -אין- -אין- פִּעֵל פֻּעַל -אין- -אין- הִתְפַּעֵל