רב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
רַב א[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | רב |
| הגייה* | rav |
| חלק דיבר | תואר, תואר הפעל |
| מין | זכר |
| שורש | ר־ב־ב א |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ רַבִּים; נ׳ רַבָּה, נ"ר רַבּוֹת; רַב־, ר׳ רַבֵּי־ |
- תואר בכמות גדולה, במספר גדול.
- תואר לשון המקרא גדול.
- תואר הפועל לשון המקרא מספיק, יותר מן הדרוש.
- תחילית המתווספת לשם או לתואר המתכוון לדבר בעל יותר מדבר אחד.
גיזרון[עריכה]
- מקרא
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
1[עריכה]
2[עריכה]
3[עריכה]
- אנגלית: enough
- ערבית: كَافِ
- רוסית: достаточно
רַב ב[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | רב |
| שורש וגזרה | ר־ב־ב א, גזרת הכפולים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא היה להרבה, היה בכמות גדולה.
- ”וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם.“ (שמות א, פסוק ז)
- ”...כִּי רַבּוּ פִּשְׁעֵיהֶם עָצְמוּ מְשֻׁבוֹתֵיהֶם.“ (ירמיהו ה, פסוק ו)
- ”וְרִחַק יְהוָה אֶת-הָאָדָם וְרַבָּה הָעֲזוּבָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.“ (ישעיהו ו, פסוק יב)
- ”הֲיֵדְעוּ יָדֹעַ מָה רַבּוּ פֹה שֹטְנַי / מָה רַבִּים, הוֹי רַבִּים לִי קָמִים?“ (אֶל הַצִפּוֹר, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון[עריכה]
- מקרא
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: increase, become many
ראו גם[עריכה]
רַב ג[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | רב |
| הגייה* | rav |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ר־ב־ב א |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ רַבּוֹת או רבנים |
- לשון המקרא בעל משרה גבוהה בשלטון, מפקד, בעל דרגת פיקוד.
- לשון חז"ל אדון
- ”מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעֶבֶד שֶׁבָּא לִמְזֹג כּוֹס לְרַבּוֹ, וְשָׁפַךְ לוֹ קִיתּוֹן עַל פָּנָיו.“ (משנה, מסכת סוכה – פרק ב, משנה ט)
- לשון חז"ל מורה בעל ידע שאפשר ללמוד ממנו.
- ”יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר – עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָן אֶת כָל הָאָדָם לְכַף זְכוּת.“ (משנה, מסכת אבות – פרק א, משנה ו)
- ”דבר זה שאלתי לכל רבותי ולא אמרו לי דבר“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף קיד, עמוד א)
- לשון חז"ל ביהדות, גדול בתורה, סמכות בעניני אמונה והלכה.
- בעל משרה שהוסמך לרבנות ותפקידו לפעול בתחומים מסוימים על פי החוק.
גיזרון[עריכה]
- המילה קיימת במקרא בלשון חז"ל, ובארמית.
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
1[עריכה]
2[עריכה]
- אנגלית:
מידע נוסף[עריכה]
- "רבין" הוא הגייה ארכאית לאנשים שתארם הוא "רב". השם מרבין הוא גרסה של רבי (רב).שמות משפחה יהודיים רבים קשורים בתואר רבי. אחד מהם הוא רבינא, שהוא שמם של שני אמוראים.[דרוש מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: רב |
רַב ד[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | רב |
| הגייה* | rav |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ר־ב־ב |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ רַבִּים |
- [לא בשימוש] לשון המקרא מי שיורה חצים.
גיזרון[עריכה]
- מקרא.
תרגום[עריכה]
- אנגלית: archer
רַב ה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | רב |
| שורש וגזרה | ר־ב־ב, גזרת הכפולים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא, לא בשימוש ירה.
גיזרון[עריכה]
- מקרא
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
רָב[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | רב |
| שורש וגזרה | ר־י־ב, גזרת נע"ו/י |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא התעמת בויכוח או במאבק, היה ביחסי איבה, נלחם.
גיזרון[עריכה]
- מקרא
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
| השורש ריב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
רֹב[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | רוב |
| הגייה* | rov |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ר־ב־ב א |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | |
- לשון המקרא כמות גדולה, שפע.
- ”וְאֵלֶּה נֹאדוֹת הַיַּיִן אֲשֶׁר מִלֵּאנוּ חֲדָשִׁים וְהִנֵּה הִתְבַּקָּעוּ וְאֵלֶּה שַׂלְמוֹתֵינוּ וּנְעָלֵינוּ בָּלוּ מֵרֹב הַדֶּרֶךְ מְאֹד.“ (יהושע ט, פסוק יג)
- ”לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יהוה...“ (ישעיהו א, פסוק יא)
- ”אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם לֹא הִשְׂכִּילוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ לֹא זָכְרוּ אֶת רֹב חֲסָדֶיךָ וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף.“ (תהלים קו, פסוק ז)
- לשון חז"ל החלק הגדול.
- ”כּוֹס שֶׁנִּפְגַּם רֻבּוֹ, טָהוֹר. נִפְגַּם בּוֹ שָׁלֹשׁ בְּרֻבּוֹ, טָהוֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם מְפַזֵּר הוּא אֶת רֹב הַמַּיִם, טָהוֹר.“ (משנה, מסכת כלים – פרק ל, משנה ג)
- ”אמר ר' חנינא: הולכין אחר רוב העיר, ואין הולכין אחר רוב סיעה.“ (בבלי, מסכת כתובות – דף טו, עמוד א)
- במשטר דמוקרטי הרוב קובע
גיזרון[עריכה]
- מקרא
מידע נוסף[עריכה]
- (יש לשכתב פירוש זה):ישנם שני סוגי רוב: רוב ברור שאין עוררין לגבי משמעותו , ורוב דחוק השנוי במחלוקת .
- בהלכה רוב הוא לפעמים 51 אחוז מתוך מאה. (רוב פשוט) ולפעמים יחס של 1:2 בדווקא.(סיכום השיטות בפת"ש יו"ד סימן ק"ט)
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
- חלק הארי (2)
ניגודים[עריכה]
- מיעוט (2)
תרגום[עריכה]
1[עריכה]
2[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
| ערך בוויקיפדיה: רוב |