לדלג לתוכן

רב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

רַב א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רב
הגייה* rav
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ר־ב־ב א
דרך תצורה
נטיות נ׳ רַבָּה, רַבַּת־; ר׳ רַבִּים, רַבֵּי־; נ"ר רַבּוֹת
בניין רב‏‏־קומות
  1. בכמות גדולה, במספר גדול.
    • ”וַתֹּאמֶר אֵלָיו: גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ גַּם מָקוֹם לָלוּן.“ (בראשית כד, פסוק כה)
    • ”אֲשֶׁר יֶשׁ בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם אֲשֶׁר לֹא יָדַע בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ וּבְהֵמָה רַבָּה.“ (יונה ד, פסוק יא)
  2. לשון המקרא גדול.
    • ”יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב.“ (תהלים מח, פסוק ג)
  3. לשון המקרא [תואר־הפועל] מספיק, יותר מן הדרוש.
  4. תחילית המתווספת לשם או לתואר המתכוון לדבר בעל יותר מדבר אחד.

גיזרון

[עריכה]
  • מקור המילה במקרא.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

רַב ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא רב
שורש וגזרה ר־ב־ב א, גזרת הכפולים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא היה להרבה, היה בכמות גדולה.
    • ” וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם“ (בראשית ו, פסוק א)
    • ”וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם.“ (שמות א, פסוק ז)[דרושה הבהרה]
    • ”...כִּי רַבּוּ פִּשְׁעֵיהֶם עָצְמוּ מְשֻׁבוֹתֵיהֶם.“ (ירמיהו ה, פסוק ו)
    • ”וְרִחַק יְהוָה אֶת-הָאָדָם וְרַבָּה הָעֲזוּבָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.“ (ישעיהו ו, פסוק יב)
    • ”הֲיֵדְעוּ יָדֹעַ מָה רַבּוּ פֹה שֹטְנַי / מָה רַבִּים, הוֹי רַבִּים לִי קָמִים?“ (אֶל הַצִפּוֹר, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

[עריכה]
  • מקור הפועל במקרא.

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

רַב ג

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רב
הגייה* rav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ר־ב־ב א
דרך תצורה
נטיות נ׳ רַבָּה (רַבָּנִית). ר׳ רַבּוֹת[1] רבנים[דרושה הבהרה] נס׳ רַבּוֹ.
  1. לשון המקרא בעל משרה גבוהה בשלטון, מפקד, בעל דרגת פיקוד.
    • ”וַיִּשְׁלַח נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים וּנְבוּשַׁזְבָּן רַב סָרִיס וְנֵרְגַל שַׂרְאֶצֶר רַב מָג וְכֹל רַבֵּי מֶלֶךְ בָּבֶל.“ (ירמיהו לט, פסוק יג)
  2. לשון חז"ל אדון
    • ”מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעֶבֶד שֶׁבָּא לִמְזֹג כּוֹס לְרַבּוֹ, וְשָׁפַךְ לוֹ קִיתּוֹן עַל פָּנָיו.“ (משנה, מסכת סוכהפרק ב, משנה ט)
  3. לשון חז"ל בהשאלה מן (2): (יהדות) גדול בתורה, סמכות בעניני אמונה והלכה.

גיזרון

[עריכה]
  • המילה קיימת במקרא בלשון חז"ל, ובארמית.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: רב

רַב ד

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רב
הגייה* rav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ר־ב־ב ב
דרך תצורה
נטיות ר׳ רַבִּים
  1. [לא בשימוש] לשון המקרא מי שיורה חצים.
    • ”יָסֹבּוּ עָלַי רַבָּיו יְפַלַּח כִּלְיוֹתַי וְלֹא יַחְמֹל יִשְׁפֹּךְ לָאָרֶץ מְרֵרָתִי.“ (איוב טז, פסוק יג)
    • ”הַשְׁמִיעוּ אֶל בָּבֶל רַבִּים כׇּל דֹּרְכֵי קֶשֶׁת חֲנוּ עָלֶיהָ סָבִיב אַל יְהִי [לָהּ] פְּלֵיטָה“ (ירמיה נ, פסוק כט)

גיזרון

[עריכה]
  • מקור המילה במקרא.[דרושה הבהרה] מן הפועל רָבָה (רובה קשת) לפי הבנה אחת.

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: archer‏‏‏‏

רַב ה

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא רב
שורש וגזרה ר־ב־ב ב, גזרת הכפולים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא [לא בשימוש] ירה.
    • ”וַיִּשְׁלַח חִצָּיו וַיְפִיצֵם וּבְרָקִים רָב וַיְהֻמֵּם“ (תהלים יח, פסוק טו)
    • ”וַיְמָרְרֻהוּ וָרֹבּוּ וַיִּשְׂטְמֻהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים“ (בראשית מט, פסוק כג)

גיזרון

[עריכה]
  • מקרא. מקביל לשורש ר־ב־י/ה, השווה: ”וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת הַנַּעַר וַיִּגְדָּל וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת“ (בראשית כא, פסוק כ).

פרשנים מפרשים

[עריכה]

וָרֹבּוּ (בראשית מט, פסוק כג)

  • לדעת רש"י ורש"ר הירש אינו בהוראת ירייה אלא מריבה (רָב). וראב"ע גזר מלשון ריבוי (רַב ב).

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

רָב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא רב
שורש וגזרה ר־י־ב, גזרת נע"ו/י
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא התעמת בויכוח או במאבק, היה ביחסי איבה.
    • ”וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת וַיָּרִיבוּ גַּם עָלֶיהָ. “ (בראשית כו, פסוק כא)
    • וָאָרִיב עִמָּם וָאֲקַלְלֵם וָאַכֶּה מֵהֶם אֲנָשִׁים וָאֶמְרְטֵם.“ (נחמיה יג, פסוק כה)

גיזרון

[עריכה]
  • מקור הפועל במקרא.

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]


השורש ריב

השורש ר־י־ב הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ר־י־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל רָב רָב יָרִיב רִיב לָרִיב
נִפְעַל
הִפְעִיל הֵרִיב מֵרִיב יָרִיב הָרֵב לְהָרִיב
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְרוֹבֵב מִתְרוֹבֵב יִתְרוֹבֵב הִתְרוֹבֵב לְהִתְרוֹבֵב

רֹב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רוב
הגייה* rov
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ר־ב־ב א
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות
  1. לשון המקרא כמות גדולה, שפע.
    • ”וְאֵלֶּה נֹאדוֹת הַיַּיִן אֲשֶׁר מִלֵּאנוּ חֲדָשִׁים וְהִנֵּה הִתְבַּקָּעוּ וְאֵלֶּה שַׂלְמוֹתֵינוּ וּנְעָלֵינוּ בָּלוּ מֵרֹב הַדֶּרֶךְ מְאֹד.“ (יהושע ט, פסוק יג)
    • ”לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יהוה...“ (ישעיהו א, פסוק יא)
    • ”אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם לֹא הִשְׂכִּילוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ לֹא זָכְרוּ אֶת רֹב חֲסָדֶיךָ וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף.“ (תהלים קו, פסוק ז)
  2. לשון חז"ל החלק הגדול.
    • ”כּוֹס שֶׁנִּפְגַּם רֻבּוֹ, טָהוֹר. נִפְגַּם בּוֹ שָׁלֹשׁ בְּרֻבּוֹ, טָהוֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם מְפַזֵּר הוּא אֶת רֹב הַמַּיִם, טָהוֹר.“ (משנה, מסכת כליםפרק ל, משנה ג)
    • ”אמר ר' חנינא: הולכין אחר רוב העיר, ואין הולכין אחר רוב סיעה.“ (בבלי, מסכת כתובותדף טו, עמוד א)
    • במשטר דמוקרטי הרוב קובע

גיזרון

[עריכה]
  • מקור המילה במקרא.

מידע נוסף

[עריכה]
  • (יש לשכתב פירוש זה):ישנם שני סוגי רוב: רוב ברור שאין עוררין לגבי משמעותו , ורוב דחוק השנוי במחלוקת .
  • בהלכה רוב הוא לפעמים 51 אחוז מתוך מאה. (רוב פשוט) ולפעמים יחס של 1:2 בדווקא.(סיכום השיטות בפת"ש יו"ד סימן ק"ט)

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: רוב
  1. רק בנסמך רַבּוֹתֵינוּ רַבּוֹתָיו וכדו'