רב

רַב א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רב
הגייה*	rav
חלק דיבר	תואר, תואר הפעל
מין	זכר
שורש	ר־ב־ב א
דרך תצורה
נטיות	ר׳ רַבִּים; נ׳ רַבָּה, נ"ר רַבּוֹת; רַב־, ר׳ רַבֵּי־

1. תואר בכמות גדולה, במספר גדול.

   • "וַתֹּאמֶר אֵלָיו: גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ גַּם מָקוֹם לָלוּן." (בראשית כד, פסוק כה)
   • "אֲשֶׁר יֶשׁ בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם אֲשֶׁר לֹא יָדַע בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ וּבְהֵמָה רַבָּה." (יונה ד, פסוק יא)

2. תואר לשון המקרא גדול.

   • "יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב." (תהלים מח, פסוק ג)

3. תואר הפועל לשון המקרא מספיק, יותר מן הדרוש.

   • "רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה." (דברים א, פסוק ו)

4. תחילית המתווספת לשם או לתואר המתכוון לדבר בעל יותר מדבר אחד.

גיזרון

• מקרא

צירופים

• רב איבר
• רב חסד
• רב כח
• רב לשוני
• רב מידות
• רב מכר
• רב ממד
• רב עניין
• רב פעלים
• רב סוכר
• רב שלבי
• רב תאי

נגזרות

• רבבה
• ריבוא

מילים נרדפות

• המון (1)
• די (3)
• נכבד (2)
• עצום (1),(2)

ניגודים

• חסר (3)
• מעט (1)
• קצת (1)
• חד (4)

תרגום

1

• אנגלית: many‏, plenty, ‏‏much‏‏
• ערבית: كثير‏‏‏‏
• רוסית: много‏‏‏‏

2

• אנגלית: great‏‏‏‏
• ערבית: كبير‏‏‏‏
• רוסית: великий‏‏‏‏

3

• אנגלית: enough‏‏‏‏
• רוסית: достаточно‏‏‏‏

רַב ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רב
הגייה*	rav
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ר־ב־ב א
דרך תצורה
נטיות

1. לשון המקרא בעל משרה גבוהה בשלטון, מפקד, בעל דרגת פיקוד.

   • "וַיִּשְׁלַח נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים וּנְבוּשַׁזְבָּן רַב סָרִיס וְנֵרְגַל שַׂרְאֶצֶר רַב מָג וְכֹל רַבֵּי מֶלֶךְ בָּבֶל." (ירמיהו לט, פסוק יג)

2. לשון חז"ל אדון

   • "מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעֶבֶד שֶׁבָּא לִמְזֹג כּוֹס לְרַבּוֹ, וְשָׁפַךְ לוֹ קִיתּוֹן עַל פָּנָיו." (משנה, מסכת סוכה – פרק ב, משנה ט)

גיזרון

• מקרא

צירופים

• גבירותיי ורבותיי
• רב אלוף
• רב אמן
• רב המלחים
• רב חובל
• רב טבחים
• רב טוראי
• רב מג
• רב סמל
• רב סרן

מילים נרדפות

• שָׂר (1)

ניגודים

• משרת
• עבד

1

• אנגלית: principal‏, officer, ‏captain‏, chief‏‏

2

• אנגלית: master‏‏‏‏

רַב ג

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רב
הגייה*	rav
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ר־ב־ב א
דרך תצורה
נטיות	ר׳ רַבּוֹת או רבנים

1. לשון חז"ל מורה בעל ידע שאפשר ללמוד ממנו.

   • "יהושע בן פרחיה אומר: עשה לך רב וקנה לך חבר." (משנה, מסכת אבות – פרק א, משנה ו)
   • "דבר זה שאלתי לכל רבותי ולא אמרו לי דבר" (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף קיד, עמוד א)

2. לשון חז"ל ביהדות, גדול בתורה, סמכות בעניני אמונה והלכה.
3. בעל משרה שהוסמך לרבנות ותפקידו לפעול בתחומים מסוימים על פי החוק.

גיזרון

• לשון חז"ל, על פי הארמית.

צירופים

• בר בי רב
• בר בי רב דחד יומא
• מהר"ם
• מהרש"ק
• רב"א
• רב"ט
• רב"י
• רב"צ
• רב צעיר
• רבי ומורי

מילים נרדפות

• ר' (קיצור)
• רבי
• רבן

תרגום

• אנגלית:

1. teacher‏‏‏‏
   
2. rabbi‏‏‏‏
   
3. rabbi‏‏‏‏
   

ראו גם

• רַבָּה
• רבנית

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: רב

רַב ד

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רב
הגייה*	rav
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ר־ב־ב
דרך תצורה
נטיות	ר׳ רַבִּים

1. לא בשימוש לשון המקרא מי שיורה חצים.

   • "יָסֹבּוּ עָלַי רַבָּיו יְפַלַּח כִּלְיוֹתַי וְלֹא יַחְמֹל יִשְׁפֹּךְ לָאָרֶץ מְרֵרָתִי." (איוב טז, פסוק יג)

גיזרון

• מקרא.

תרגום

• אנגלית: archer‏‏‏‏

רַב ה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	רב
שורש וגזרה	ר־ב־ב א, גזרת הכפולים
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא היה להרבה, היה בכמות גדולה.

   • "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם." (שמות א, פסוק ז)
   • "...כִּי רַבּוּ פִּשְׁעֵיהֶם עָצְמוּ מְשֻׁבוֹתֵיהֶם." (ירמיהו ה, פסוק ו)
   • "וְרִחַק יְהוָה אֶת-הָאָדָם וְרַבָּה הָעֲזוּבָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ." (ישעיהו ו, פסוק יב)
   • "הֲיֵדְעוּ יָדֹעַ מָה רַבּוּ פֹה שֹטְנַי / מָה רַבִּים, הוֹי רַבִּים לִי קָמִים?" (אֶל הַצִפּוֹר, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• מקרא

צירופים

• מה רבו מעשיך

מילים נרדפות

• התעצם

ניגודים

• התמעט

תרגום

• אנגלית: become many‏, increase‏‏‏‏

ראו גם

• רֻבָּב
• התרבה

רַב ו

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	רב
שורש וגזרה	ר־ב־ב, גזרת הכפולים
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא, לא בשימוש ירה.

   • "וַיִּשְׁלַח חִצָּיו וַיְפִיצֵם וּבְרָקִים רָב וַיְהֻמֵּם" (תהלים יח, פסוק טו)

גיזרון

• מקרא

נגזרות

• רובה

מילים נרדפות

• הטיל

תרגום

• אנגלית: shoot‏‏‏‏
• רוסית: стрелять‏‏‏‏

ראו גם

• השליך

רָב ז

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	רב
שורש וגזרה	ר־י־ב, גזרת נע"ו/י
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא התעמת בויכוח או במאבק, היה ביחסי איבה, נלחם.

   • "וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת וַיָּרִיבוּ גַּם עָלֶיהָ. " (בראשית כו, פסוק כא)
   • "וָאָרִיב עִמָּם וָאֲקַלְלֵם וָאַכֶּה מֵהֶם אֲנָשִׁים וָאֶמְרְטֵם." (נחמיה יג, פסוק כה)

גיזרון

• מקרא

נגזרות

• מריבה
• ריב

מילים נרדפות

• נאבק

תרגום

• אנגלית: quarrel‏, confront, ‏‏contend‏‏
• ערבית: صَارَعَ‏‏‏‏
• רוסית: ссориться‏‏‏‏

ראו גם

• נלחם

השורש ריב
השורש ר־י־ב הוא שורש מגזרת נע"ו/י. נטיות הפעלים ר־י־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל רָב רָב יָרִיב רִיב לָרִיב נִפְעַל הִפְעִיל הֵרִיב מֵרִיב יָרִיב הָרֵב לְהָרִיב הֻפְעַל -אין- -אין- פִּעֵל פֻּעַל -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִתְרוֹבֵב מִתְרוֹבֵב יִתְרוֹבֵב הִתְרוֹבֵב לְהִתְרוֹבֵב

רֹב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רוב
הגייה*	rov
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ר־ב־ב א
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות

1. לשון המקרא הכמות גדולה של, שפע.

   • "לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר אדני." (ישעיהו א, פסוק יא)
   • "אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם לֹא הִשְׂכִּילוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ לֹא זָכְרוּ אֶת רֹב חֲסָדֶיךָ וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף." (תהלים קו, פסוק ז)

2. לשון חז"ל החלק הגדול.

   • "כּוֹס שֶׁנִּפְגַּם רֻבּוֹ, טָהוֹר. נִפְגַּם בּוֹ שָׁלֹשׁ בְּרֻבּוֹ, טָהוֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם מְפַזֵּר הוּא אֶת רֹב הַמַּיִם, טָהוֹר." (משנה, מסכת כלים – פרק ל, משנה ג)
   • "אמר ר' חנינא: הולכין אחר רוב העיר, ואין הולכין אחר רוב סיעה." (בבלי, מסכת כתובות – דף טו, עמוד א)
   • במשטר דמוקרטי הרוב קובע

גיזרון

• מקרא

צירופים

• לָרֹב (1)
• רֻבּוֹ כְּכֻלּוֹ (2)

ניגודים

• מיעוט (2)

תרגום

1

• אנגלית: many‏, multitude, ‏‏abundance‏‏

2

• אנגלית: majority‏‏‏‏
• גרמנית: Mehrheit‏‏‏‏