רב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
רַב א[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | רב |
| הגייה* | rav |
| חלק דיבר | תואר, תואר הפעל |
| מין | זכר |
| שורש | ר־ב־ב א |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ רַבִּים; נ׳ רַבָּה, נ"ר רַבּוֹת; רַב־, ר׳ רַבֵּי־ |
- תואר בכמות גדולה, במספר גדול.
- תואר לשון המקרא גדול.
- תואר הפועל לשון המקרא מספיק, יותר מן הדרוש.
- תחילית המתווספת לשם או לתואר המתכוון לדבר בעל יותר מדבר אחד.
גיזרון[עריכה]
- מקרא
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
1[עריכה]
2[עריכה]
3[עריכה]
- אנגלית: enough
- ערבית: كَافِ
- רוסית: достаточно
רַב ב[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | רב |
| שורש וגזרה | ר־ב־ב א, גזרת הכפולים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא היה להרבה, היה בכמות גדולה.
- ”וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם.“ (שמות א, פסוק ז)
- ”...כִּי רַבּוּ פִּשְׁעֵיהֶם עָצְמוּ מְשֻׁבוֹתֵיהֶם.“ (ירמיהו ה, פסוק ו)
- ”וְרִחַק יְהוָה אֶת-הָאָדָם וְרַבָּה הָעֲזוּבָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.“ (ישעיהו ו, פסוק יב)
- ”הֲיֵדְעוּ יָדֹעַ מָה רַבּוּ פֹה שֹטְנַי / מָה רַבִּים, הוֹי רַבִּים לִי קָמִים?“ (אֶל הַצִפּוֹר, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון[עריכה]
- מקרא
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: become many, increase
ראו גם[עריכה]
רַב ג[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | רב |
| הגייה* | rav |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ר־ב־ב א |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ רַבּוֹת או רבנים |
- לשון המקרא בעל משרה גבוהה בשלטון, מפקד, בעל דרגת פיקוד.
- לשון חז"ל אדון
- ”מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעֶבֶד שֶׁבָּא לִמְזֹג כּוֹס לְרַבּוֹ, וְשָׁפַךְ לוֹ קִיתּוֹן עַל פָּנָיו.“ (משנה, מסכת סוכה – פרק ב, משנה ט)
- לשון חז"ל מורה בעל ידע שאפשר ללמוד ממנו.
- ”יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר – עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָן אֶת כָל הָאָדָם לְכַף זְכוּת.“ (משנה, מסכת אבות – פרק א, משנה ו)
- ”דבר זה שאלתי לכל רבותי ולא אמרו לי דבר“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף קיד, עמוד א)
- לשון חז"ל ביהדות, גדול בתורה, סמכות בעניני אמונה והלכה.
- בעל משרה שהוסמך לרבנות ותפקידו לפעול בתחומים מסוימים על פי החוק.
גיזרון[עריכה]
- המילה קיימת במקרא בלשון חז"ל, ובארמית.
צירופים[עריכה]
- בר בי רב
- בר בי רב דחד יומא
- מהר"ם
- מהרש"ק
- רב"א
- רב"ט
- רב"י
- רב"צ
- רב צעיר
- רבי ומורי
- שיגע את רבי
- מורי ורבותי
- אדוני אבי מורי ורבי -אאמו"ר
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
- שָׂר (1)
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
1[עריכה]
2[עריכה]
- אנגלית:
מידע נוסף[עריכה]
- "רבין" הוא הגייה ארכאית לאנשים שתארם הוא "רב". השם מרבין הוא גרסה של רבי (רב).שמות משפחה יהודיים רבים קשורים בתואר רבי. אחד מהם הוא רבינא, שהוא שמם של שני אמוראים.
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: רב |
רַב ד[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | רב |
| הגייה* | rav |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ר־ב־ב |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ רַבִּים |
- לא בשימוש לשון המקרא מי שיורה חצים.
גיזרון[עריכה]
- מקרא.
תרגום[עריכה]
- אנגלית: archer
רַב ה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | רב |
| שורש וגזרה | ר־ב־ב, גזרת הכפולים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא, לא בשימוש ירה.
גיזרון[עריכה]
- מקרא
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
רָב[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | רב |
| שורש וגזרה | ר־י־ב, גזרת נע"ו/י |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא התעמת בויכוח או במאבק, היה ביחסי איבה, נלחם.
גיזרון[עריכה]
- מקרא
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
| השורש ריב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
רֹב[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | רוב |
| הגייה* | rov |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ר־ב־ב א |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | |
- לשון המקרא הכמות גדולה של, שפע.
- ”וְאֵלֶּה נֹאדוֹת הַיַּיִן אֲשֶׁר מִלֵּאנוּ חֲדָשִׁים וְהִנֵּה הִתְבַּקָּעוּ וְאֵלֶּה שַׂלְמוֹתֵינוּ וּנְעָלֵינוּ בָּלוּ מֵרֹב הַדֶּרֶךְ מְאֹד.“ (יהושע ט, פסוק יג)
- ”לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר אדני.“ (ישעיהו א, פסוק יא)
- ”אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם לֹא הִשְׂכִּילוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ לֹא זָכְרוּ אֶת רֹב חֲסָדֶיךָ וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף.“ (תהלים קו, פסוק ז)
- לשון חז"ל החלק הגדול.
- ”כּוֹס שֶׁנִּפְגַּם רֻבּוֹ, טָהוֹר. נִפְגַּם בּוֹ שָׁלֹשׁ בְּרֻבּוֹ, טָהוֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם מְפַזֵּר הוּא אֶת רֹב הַמַּיִם, טָהוֹר.“ (משנה, מסכת כלים – פרק ל, משנה ג)
- ”אמר ר' חנינא: הולכין אחר רוב העיר, ואין הולכין אחר רוב סיעה.“ (בבלי, מסכת כתובות – דף טו, עמוד א)
- במשטר דמוקרטי הרוב קובע
גיזרון[עריכה]
- מקרא
מידע נוסף[עריכה]
- (יש לשכתב פירוש זה):ישנם שני סוגי רוב: רוב יחסי, ורוב מוחלט. למשל: בקבוצה של ארבעה אינדיבדואלים הבוחרת בין שלושה (או יותר) ברירות: כאשר פרט אחד בוחר בברירה א', פרט אחד בברירה ב', ושני פרטים בברירה ג'; ישנו רוב יחסי של בוחרים בברירה ג', איך אין רוב מוחלט.
- בהלכה רוב הוא לפעמים 51 אחוז מתוך מאה. (רוב פשוט) ולפעמים יחס של 1:2 בדווקא.(סיכום השיטות בפת"ש יו"ד סימן ק"ט)
צירופים[עריכה]
- לָרֹב (1)
- רֻבּוֹ כְּכֻלּוֹ (2)
ניגודים[עריכה]
- מיעוט (2)
תרגום[עריכה]
1[עריכה]
2[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
| ערך בוויקיפדיה: רוב |
