בן גון
(הופנה מהדף בן גוון)
בֶּן גָּוֶן
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | בן גוון |
| הגייה* | ben gaven |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | צרף |
| נטיות | |
- עברית חדשה גוון השונה במעט מן הגוון היסודי; ובהשאלה - הבדל קטן, ניואנס.
- ”ובזגג השחוֹר-שחוּם, המשקף ברק-אוֹר מחלוֹן רחב שמנגד, ניכּרים בני-גוון אפרוּריים...“ (גינת חיה, מאת אברהם רגלסון, בפרויקט בן יהודה)
- "נשאר בה, ביצירה, גרעין של הרגשה אורגאנית, אף אם רק צל־צלו של רעיון, בן־גוון של רגש." ("על המשמר", 3 בדצמבר 1954, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- "אותן שערות השיבה הישרות שמבריק בהן בן־גוון צהוב, אותה בת־הצחוק האדיבה ואותה הנימוסיות הטבעית." ("הצפה", 10 בנובמבר 1939, באתר עיתונות יהודית היסטורית)