לדלג לתוכן

שרץ

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

שָׁרַץ

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאשרץ
שורש וגזרהשׁ־ר־ץ
בנייןפָּעַל (קַל)
  1. התרבה מאד והיה לאוכלוסיה גדולה.
    • ”וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ שִׁרְצוּ בָאָרֶץ וּרְבוּ בָהּ.“ (בראשית ט, פסוק ז)
    • ” וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם.“ (שמות א, פסוק ז)
    • וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ וְעַל מִטָּתֶךָ וּבְבֵית עֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ.“ (שמות ז, פסוק כח)

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

שֶׁרֶץ

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאשרץ
הגייה*sheretz
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורששׁ־ר־ץ
דרך תצורהמשקל קֶטֶל
נטיותר׳ שְׁרָצִים
  1. כינוי לבעל חיים קטן ובעל כושר התרבות, ובכלל זה יונקים קטנים, זוחלים ודו חיים, וחסרי חוליות שונים.
    • ” וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל-הָאָרֶץ עַל-פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם. “ (בראשית א, פסוק כ)
    • ” וַיִּגְוַע כָּל בָּשָׂר הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבַחַיָּה וּבְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ וְכֹל הָאָדָם. “ (בראשית ז, פסוק כא)
  2. [הלכה] בפרט: אחד משמונת בעלי חיים קטנים וטמאים למגע.
  3. בהשאלה מן (1): [כינוי גנאי] אדם שפל ומאוס.

מקור

[עריכה]
  • במקרא רק כשם עצם כללי. צורת הרבים משמשת בלשון חז"ל.

פרשנים מפרשים

[עריכה]

צירופים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: טומאת שרץ