שרץ

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שָׁרַץ[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שרץ
שורש וגזרה שׁ־ר־ץ
בניין פָּעַל (קַל)
  1. התרבה מאד והיה לאוכלוסיה גדולה.
    • "וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ שִׁרְצוּ בָאָרֶץ וּרְבוּ בָהּ." (בראשית ט, פסוק ז)
    • " וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם." (שמות א, פסוק ז)
    • "וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ וְעַל מִטָּתֶךָ וּבְבֵית עֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ." (שמות ז, פסוק כח)

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

שֶׁרֶץ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שרץ
הגייה* sheretz
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ר־ץ
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ שְׁרָצִים
  1. כינוי לבעל חיים קטן ובעל כושר התרבות, ובכלל זה יונקים קטנים, זוחלים ודו חיים, וחסרי חוליות שונים.
    • " וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל-הָאָרֶץ עַל-פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם. " (בראשית א, פסוק כ)
    • " וַיִּגְוַע כָּל בָּשָׂר הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבַחַיָּה וּבְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ וְכֹל הָאָדָם. " (בראשית ז, פסוק כא)
  2. [הלכה] בפרט: אחד משמונת בעלי חיים קטנים וטמאים למגע.
  3. בהשאלה (1): [כינוי גנאי] אדם שפל ומאוס.

מקור[עריכה]

  • במקרא רק כשם עצם כללי. צורת הרבים משמשת בלשון חז"ל.

פרשנים מפרשים[עריכה]

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: creeper‏‏‏‏‏

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: טומאת שרץ