לדלג לתוכן

גלה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק בשם עצם גילה שמחה; ראו גילה.

גָּלָה א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא גלה
שורש וגזרה ג־ל־י/ה א, גזרת נל"י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא חשף, הראה את מה שהיה נסתר, הראה או אמר מה שלא היה ידוע.
    • ”[...] [לֹא יַעֲשֶׂה] אָבִי דָּבָר גָּדוֹל אוֹ דָּבָר קָטֹן וְלֹא יִגְלֶה אֶת אָזְנִי וּמַדּוּעַ יַסְתִּיר אָבִי מִמֶּנִּי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֵין זֹאת.“ (שמואל א׳ כ, פסוק ב)
    • ”וְאֵין גֹּלֶה אֶת אָזְנִי.“ (שמואל א׳ כב, פסוק ח)
    • ”כִּי לֹא יַעֲשֶׂה אֲדֹנָי דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים.“ (עמוס ג, פסוק ז)

גיזרון

[עריכה]
  • ערבית: جال (התבהר, נחשף); ארמית: גְּלָא (לחשוף).[1]

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

סימוכין

[עריכה]
  1.   "גלה",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 1540)

גִּלָּה

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ג־ל־י/ה א, גזרת נל"י/ה
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא חשף, הראה את מה שהיה נסתר, הראה או אמר מה שלא היה ידוע.
    • ”אֲנִי חָשַׂפְתִּי אֶת עֵשָׂו גִּלֵּיתִי אֶת מִסְתָּרָיו.“ (ירמיהו מט, פסוק י)
    • ”הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר.“ (משלי יא, פסוק יג)
  2. [עממי] ראה מה שהיה נסתר, הצליח לדעת על קיום דבר נסתר.
    • החיילים לא גילו את המסתתרים במחבוא.
    • שמחתי לגלות כמה נחמד אתה.

מקור

[עריכה]
  • מקרא.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

גֻּלָּה א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ג־ל־י/ה א, גזרת נל"י/ה
בניין פֻּעַל
  1. לשון המקרא נחשף, הוצג או נאמר מה מה שלא היה ידוע.

מקור

[עריכה]
  • מקרא.

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

גָּלָה ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ג־ל־י/ה ב, גזרת נל"י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא נאלץ לעזוב את ארצו או את מקום מושבו, בד"כ שלא מרצונו.

מקור

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

גֻּלָּה ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גולה
הגייה* gula
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ג־ל־ל, גזרת ע"ע
דרך תצורה משקל קֻטְלָה
נטיות גֻּלַּת־; ר׳ גֻּלּוֹת
גולות.
  1. לשון המקרא חלק עגול או כדורי.
    • ”[...] רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל רֹאשָׁהּ [...] וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה וְאֶחָד עַל שְׂמֹאלָהּ.“ (זכריה ד, פסוקים בג)
    • ”עַד אֲשֶׁר לֹא יֵרָתֵק חֶבֶל הַכֶּסֶף וְתָרוּץ גֻּלַּת הַזָּהָב“ (קהלת יב, פסוק ו)
  2. לשון המקרא (בעיקר בצירוף: גֻּלֹּת מָיִם) מעין.
    • ”וַתֹּאמֶר תְּנָה לִּי בְרָכָה, כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי; וְנָתַתָּה לִי גֻּלֹּת מָיִם.“ (יהושע טו, פסוק יט)
    • ”וַתֹּאמֶר לוֹ הָבָה לִּי בְרָכָה, כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי – וְנָתַתָּה לִי גֻּלֹּת מָיִם; וַיִּתֶּן לָהּ כָּלֵב אֵת גֻּלֹּת עִלִּית, וְאֵת גֻּלֹּת תַּחְתִּית.“ (שופטים ט, פסוק טו)
  3. עברית חדשה [סלנג, משחקים] כדור קטן עשוי חומר קשה ושקוף.

גיזרון

[עריכה]
  • מן ג-ל-ל; אכדית: gullatu. אוגריתית: גל – "סֵפֶל".
  • (2:) יש הטוענים לשיבוש מלל מקראי החל בשלוש תיבות הראשונות בפסוק מספר נחום וְהֻצַּב גֻּלְּתָה הֹעֲלָתָה וְאַמְהֹתֶיהָ מְנַהֲגוֹת כְּקוֹל יוֹנִים מְתֹפְפֹת עַל לִבְבֵהֶן“ (נחום ב, פסוק ח) ובשל ההיגד מן הפסוק הקודם המדבר על הצפת היכל במים רבים: ”שַׁעֲרֵי הַנְּהָרוֹת נִפְתָּחוּ וְהַהֵיכָל נָמוֹג“ (נחום ב, פסוק ז) הסיק החוקר אברהם צפרוני כי יש לקרא: וְהֻצַּפו גֻּלֻת עִלִית וְאַמְהֹתֶיהָ מְנַהֲגוֹת כְּקוֹל יוֹנִים מְתֹפְפֹת עַל לִבְבֵהֶן“ (נחום ב, פסוק ח)

צירופים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: orb‏‏‏‏‏ (1), spring‏‏‏‏‏ (2) marble‏‏‏‏‏ (3)

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: גולה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גולות


השורש גלל

השורש ג־ל־ל הוא שורש מגזרת ע"ע.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ג־ל־ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל גַּל גַּל יָגֹל גֹּל לָגֹל
נִפְעַל נָגֹל נָגָל יִגַּל הִגּוֹל לְהִגּוֹל
הִפְעִיל הֵגֵל מֵגֵל יָגֵל הָגֵל לְהָגֵל
הֻפְעַל הוּגַל מוּגָל יוּגַל -אין- -אין-
פִּעֵל גּוֹלֵל מְגוֹלֵל יְגוֹלֵל גּוֹלֵל לְגוֹלֵל
פֻּעַל גּוֹלַל מְגוֹלָל יְגוֹלַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְגּוֹלֵל מִתְגּוֹלֵל יִתְגּוֹלֵל הִתְגּוֹלֵל לְהִתְגּוֹלֵל