מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
לערך העוסק בשם עצם גילה שמחה; ראו גילה.
|
- לשון המקרא חשף, הראה את מה שהיה נסתר, הראה או אמר מה שלא היה ידוע.
- ”[...] [לֹא יַעֲשֶׂה] אָבִי דָּבָר גָּדוֹל אוֹ דָּבָר קָטֹן וְלֹא יִגְלֶה אֶת אָזְנִי וּמַדּוּעַ יַסְתִּיר אָבִי מִמֶּנִּי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֵין זֹאת.“ (שמואל א׳ כ, פסוק ב)
- ”וְאֵין גֹּלֶה אֶת אָזְנִי.“ (שמואל א׳ כב, פסוק ח)
- ”כִּי לֹא יַעֲשֶׂה אֲדֹנָי דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים.“ (עמוס ג, פסוק ז)
- ערבית: جال (התבהר, נחשף); ארמית: גְּלָא (לחשוף).[1]
- ↑ "גלה", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 1540)
- לשון המקרא חשף, הראה את מה שהיה נסתר, הראה או אמר מה שלא היה ידוע.
- ”אֲנִי חָשַׂפְתִּי אֶת עֵשָׂו גִּלֵּיתִי אֶת מִסְתָּרָיו.“ (ירמיהו מט, פסוק י)
- ”הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר.“ (משלי יא, פסוק יג)
- [עממי] ראה מה שהיה נסתר, הצליח לדעת על קיום דבר נסתר.
- החיילים לא גילו את המסתתרים במחבוא.
- שמחתי לגלות כמה נחמד אתה.
מילים נרדפות[עריכה]
- לשון המקרא נחשף, הוצג או נאמר מה מה שלא היה ידוע.
- ”טוֹבָה תּוֹכַחַת מְגֻלָּה מֵאַהֲבָה מְסֻתָּרֶת.“ (משלי כז, פסוק ה)
- לשון המקרא נאלץ לעזוב את ארצו או את מקום מושבו, בד"כ שלא מרצונו.
גֻּלָּה א[עריכה]
גולות.
- לשון המקרא חלק עגול או כדורי; קערה, כיור.
- ”[...] רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל רֹאשָׁהּ [...] וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה וְאֶחָד עַל שְׂמֹאלָהּ.“ (זכריה ד, פסוקים ב – ג)
- ”עַד אֲשֶׁר לֹא יֵרָתֵק חֶבֶל הַכֶּסֶף וְתָרוּץ גֻּלַּת הַזָּהָב“ (קהלת יב, פסוק ו)
- עברית חדשה [סלנג, משחקים] כדור קטן עשוי חומר קשה.
- מן ג-ל-ל; אכדית: gullatu. אוגריתית: גל – "סֵפֶל".
השורש גלל
|
השורש ג־ל־ל הוא שורש מגזרת ע"ע.
נטיות הפעלים[עריכה]
ג־ל־ל
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
גַּל
|
גַּל
|
יָגֹל
|
גֹּל
|
לָגֹל
|
נִפְעַל
|
נָגֹל
|
נָגָל
|
יִגַּל
|
הִגּוֹל
|
לְהִגּוֹל
|
הִפְעִיל
|
הֵגֵל
|
מֵגֵל
|
יָגֵל
|
הָגֵל
|
לְהָגֵל
|
הֻפְעַל
|
הוּגַל
|
מוּגָל
|
יוּגַל
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
גּוֹלֵל
|
מְגוֹלֵל
|
יְגוֹלֵל
|
גּוֹלֵל
|
לְגוֹלֵל
|
פֻּעַל
|
גּוֹלַל
|
מְגוֹלָל
|
יְגוֹלַל
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְגּוֹלֵל
|
מִתְגּוֹלֵל
|
יִתְגּוֹלֵל
|
הִתְגּוֹלֵל
|
לְהִתְגּוֹלֵל
|
| |
|
גֻּלָּה ב[עריכה]
- לשון המקרא מעין.
- ”וַתֹּאמֶר תְּנָה לִּי בְרָכָה כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי וְנָתַתָּה לִי גֻּלֹּת מָיִם.“ (יהושע טו, פסוק יט)
- ”וַתֹּאמֶר לוֹ הָבָה לִּי בְרָכָה כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי וְנָתַתָּה לִי גֻּלֹּת מָיִם וַיִּתֶּן לָהּ כָּלֵב אֵת גֻּלֹּת עִלִּית וְאֵת גֻּלֹּת תַּחְתִּית.“ (שופטים ט, פסוק טו)
השורש גלל
|
השורש ג־ל־ל הוא שורש מגזרת ע"ע.
נטיות הפעלים[עריכה]
ג־ל־ל
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
גַּל
|
גַּל
|
יָגֹל
|
גֹּל
|
לָגֹל
|
נִפְעַל
|
נָגֹל
|
נָגָל
|
יִגַּל
|
הִגּוֹל
|
לְהִגּוֹל
|
הִפְעִיל
|
הֵגֵל
|
מֵגֵל
|
יָגֵל
|
הָגֵל
|
לְהָגֵל
|
הֻפְעַל
|
הוּגַל
|
מוּגָל
|
יוּגַל
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
גּוֹלֵל
|
מְגוֹלֵל
|
יְגוֹלֵל
|
גּוֹלֵל
|
לְגוֹלֵל
|
פֻּעַל
|
גּוֹלַל
|
מְגוֹלָל
|
יְגוֹלַל
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְגּוֹלֵל
|
מִתְגּוֹלֵל
|
יִתְגּוֹלֵל
|
הִתְגּוֹלֵל
|
לְהִתְגּוֹלֵל
|
| |
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
גילה
|
הגייה* |
gilo
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ג־י־ל
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
|
- לשון המקרא שם של עיר בערי יהודה; כיום שכונה בירושלים.
- ”וְגֹשֶׁן וְחֹלֹן וְגִלֹה עָרִים אַחַת עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן.“ (יהושע טו, פסוק נא)
- ”וַיִּשְׁלַח אַבְשָׁלוֹם אֶת אֲחִיתֹפֶל הַגִּילֹנִי יוֹעֵץ דָּוִד מֵעִירוֹ מִגִּלֹה...“ (שמואל ב׳ טו, פסוק יב)
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: גילה |