גלה

לערך העוסק בשם עצם גילה שמחה; ראו גילה.

גָּלָה א

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	גלה
שורש וגזרה	ג־ל־י/ה א, גזרת נל"י/ה
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא חשף, הראה את מה שהיה נסתר, הראה או אמר מה שלא היה ידוע.

   • ”[...] [לֹא יַעֲשֶׂה] אָבִי דָּבָר גָּדוֹל אוֹ דָּבָר קָטֹן וְלֹא יִגְלֶה אֶת אָזְנִי וּמַדּוּעַ יַסְתִּיר אָבִי מִמֶּנִּי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֵין זֹאת.“ (שמואל א׳ כ, פסוק ב)
   • ”וְאֵין גֹּלֶה אֶת אָזְנִי.“ (שמואל א׳ כב, פסוק ח)
   • ”כִּי לֹא יַעֲשֶׂה אֲדֹנָי דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים.“ (עמוס ג, פסוק ז)

גיזרון

• ערבית: جال (התבהר, נחשף); ארמית: גְּלָא (לחשוף).^[1]

צירופים

• גלה את אזנו
• גלה סוד

נגזרות

• גָּלוי
• נגלה

ניגודים

• הסתיר
• הצניע

תרגום

• אנגלית: reveal‏, uncover‏‏‏‏

ראו גם

• התגלה

סימוכין

1. ↑  "גלה",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 1540)

גִּלָּה

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	ג־ל־י/ה א, גזרת נל"י/ה
בניין	פִּעֵל

1. לשון המקרא חשף, הראה את מה שהיה נסתר, הראה או אמר מה שלא היה ידוע.

   • ”אֲנִי חָשַׂפְתִּי אֶת עֵשָׂו גִּלֵּיתִי אֶת מִסְתָּרָיו.“ (ירמיהו מט, פסוק י)
   • ”הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר.“ (משלי יא, פסוק יג)

2. [עממי] ראה מה שהיה נסתר, הצליח לדעת על קיום דבר נסתר.

   • החיילים לא גילו את המסתתרים במחבוא.
   • שמחתי לגלות כמה נחמד אתה.

מקור

• מקרא.

צירופים

• גלה את אמריקה
• גלה טפח וכיסה טפחיים
• גלה את קלפיו

נגזרות

• גילוי
• גֻּלָּה (פועל סביל)
• גלאי(2)

מילים נרדפות

• חשף
• מצא(2)

ניגודים

• הסתיר
• העלים

תרגום

• אנגלית: reveal‏, discover‏‏‏‏

ראו גם

• התגלה
• נגלה
• פרסם

גֻּלָּה א

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	ג־ל־י/ה א, גזרת נל"י/ה
בניין	פֻּעַל

1. לשון המקרא נחשף, הוצג או נאמר מה מה שלא היה ידוע.

   • ”טוֹבָה תּוֹכַחַת מְגֻלָּה מֵאַהֲבָה מסתרת“ (משלי כז, פסוק ה)

מקור

• מקרא.

תרגום

• אנגלית: be revealed‏, be discovered‏‏‏‏

ראו גם

• גלוי
• התגלה
• נגלה

גָּלָה ב

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	ג־ל־י/ה ב, גזרת נל"י/ה
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא נאלץ לעזוב את ארצו או את מקום מושבו, בד"כ שלא מרצונו.

   • ”כִּי בַעֲוֹנָם גָּלוּ בֵית יִשְׂרָאֵל.“ (יחזקאל לט, פסוק כג)

מקור

• אכדית: 'גַלאֻ'.galû להתנתק.

תרגום

• אנגלית: go into exile‏‏‏‏

ראו גם

• גולה
• גלות
• הגלה

גֻּלָּה ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גולה
הגייה*	gula
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ג־ל־ל, גזרת ע"ע
דרך תצורה	משקל קֻטְלָה
נטיות	גֻּלַּת־; ר׳ גֻּלּוֹת

גולות.

1. לשון המקרא חלק עגול או כדורי.

   • ”[...] רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל רֹאשָׁהּ [...] וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה וְאֶחָד עַל שְׂמֹאלָהּ.“ (זכריה ד, פסוקים ב–ג)
   • ”עַד אֲשֶׁר לֹא יֵרָתֵק חֶבֶל הַכֶּסֶף וְתָרוּץ גֻּלַּת הַזָּהָב“ (קהלת יב, פסוק ו)

2. לשון המקרא (בעיקר בצירוף: גֻּלֹּת מָיִם) מעין.

   • ”וַתֹּאמֶר תְּנָה לִּי בְרָכָה, כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי; וְנָתַתָּה לִי גֻּלֹּת מָיִם.“ (יהושע טו, פסוק יט)
   • ”וַתֹּאמֶר לוֹ הָבָה לִּי בְרָכָה, כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי – וְנָתַתָּה לִי גֻּלֹּת מָיִם; וַיִּתֶּן לָהּ כָּלֵב אֵת גֻּלֹּת עִלִּית, וְאֵת גֻּלֹּת תַּחְתִּית.“ (שופטים ט, פסוק טו)

3. עברית חדשה [סלנג, משחקים] כדור קטן עשוי חומר קשה ושקוף.

   • "הן חולמות כי הפילות הגדולות / שיחקו איתן בג'ולים וגולות, / ובכל, בכל זכו האיילות." (מה עושות האיילות, מאת לאה גולדברג)

גיזרון

• מן ג-ל-ל; אכדית: gullatu. אוגריתית: גל – "סֵפֶל".
• (2:) יש הטוענים לשיבוש מלל מקראי החל בשלוש תיבות הראשונות בפסוק מספר נחום ”וְהֻצַּב גֻּלְּתָה הֹעֲלָתָה וְאַמְהֹתֶיהָ מְנַהֲגוֹת כְּקוֹל יוֹנִים מְתֹפְפֹת עַל לִבְבֵהֶן“ (נחום ב, פסוק ח) ובשל ההיגד מן הפסוק הקודם המדבר על הצפת היכל במים רבים: ”שַׁעֲרֵי הַנְּהָרוֹת נִפְתָּחוּ וְהַהֵיכָל נָמוֹג“ (נחום ב, פסוק ז) הסיק החוקר אברהם צפרוני כי יש לקרא: ”וְהֻצַּפו גֻּלֻת עִלִית וְאַמְהֹתֶיהָ מְנַהֲגוֹת כְּקוֹל יוֹנִים מְתֹפְפֹת עַל לִבְבֵהֶן“ (נחום ב, פסוק ח)

צירופים

• גולת הכותרת

תרגום

• אנגלית: orb‏‏‏‏‏ (1), spring‏‏‏‏‏ (2) marble‏‏‏‏‏ (3)

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: גולה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גולות

• "גלה",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 1543)