גלה

לערך העוסק בשם עצם גילה שמחה; ראו גילה.

גָּלָה א

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	גלה
שורש וגזרה	ג־ל־י/ה א, גזרת נל"י/ה
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא חשף, הראה את מה שהיה נסתר, הראה או אמר מה שלא היה ידוע.

   • ”[...] [לֹא יַעֲשֶׂה] אָבִי דָּבָר גָּדוֹל אוֹ דָּבָר קָטֹן וְלֹא יִגְלֶה אֶת אָזְנִי וּמַדּוּעַ יַסְתִּיר אָבִי מִמֶּנִּי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֵין זֹאת.“ (שמואל א׳ כ, פסוק ב)
   • ”וְאֵין גֹּלֶה אֶת אָזְנִי.“ (שמואל א׳ כב, פסוק ח)
   • ”כִּי לֹא יַעֲשֶׂה אֲדֹנָי דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים.“ (עמוס ג, פסוק ז)

גיזרון

• ערבית: جال (התבהר, נחשף); ארמית: גְּלָא (לחשוף).^[1]

צירופים

• גלה את אזנו
• גלה סוד
• (בוקי) בן י-גלי

נגזרות

• גָּלוי
• נגלה

ניגודים

• הסתיר

תרגום

• אנגלית: reveal‏, uncover‏‏‏‏

ראו גם

• התגלה

סימוכין

1. ↑  "גלה",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 1540)

גִּלָּה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	ג־ל־י/ה א, גזרת נל"י/ה
בניין	פִּעֵל

1. לשון המקרא חשף, הראה את מה שהיה נסתר, הראה או אמר מה שלא היה ידוע.

   • ”אֲנִי חָשַׂפְתִּי אֶת עֵשָׂו גִּלֵּיתִי אֶת מִסְתָּרָיו.“ (ירמיהו מט, פסוק י)
   • ”הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר.“ (משלי יא, פסוק יג)

2. [עממי] ראה מה שהיה נסתר, הצליח לדעת על קיום דבר נסתר.

   • החיילים לא גילו את המסתתרים במחבוא.
   • שמחתי לגלות כמה נחמד אתה.

מקור

• מקרא.

צירופים

• גלה את אמריקה
• גלה טפח וכיסה טפחיים
• גלה את קלפיו

נגזרות

• גילוי
• גֻּלָּה (פועל סביל)
• גלאי(2)

מילים נרדפות

• חשף
• מצא(2)

ניגודים

• הסתיר
• העלים

תרגום

• אנגלית: reveal‏, discover‏‏‏‏

ראו גם

• התגלה
• נגלה
• פרסם

גֻּלָּה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	ג־ל־י/ה א, גזרת נל"י/ה
בניין	פֻּעַל

1. לשון המקרא נחשף, הוצג או נאמר מה מה שלא היה ידוע.

   • ”טוֹבָה תּוֹכַחַת מְגֻלָּה מֵאַהֲבָה מְסֻתָּרֶת.“ (משלי כז, פסוק ה)

מקור

• מקרא.

תרגום

• אנגלית: be revealed‏, be discovered‏‏‏‏

ראו גם

• גלוי
• התגלה
• נגלה

גָּלָה ב

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	ג־ל־י/ה ב, גזרת נל"י/ה
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא נאלץ לעזוב את ארצו או את מקום מושבו, בד"כ שלא מרצונו.

   • ”כִּי בַעֲוֹנָם גָּלוּ בֵית יִשְׂרָאֵל.“ (יחזקאל לט, פסוק כג)

מקור

• אכדית: 'גַלאֻ'.galû להתנתק.

תרגום

• אנגלית: go into exile‏‏‏‏

ראו גם

• גולה
• גלות
• הגלה

גֻּלָּה א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גולה
הגייה*	gula
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ג־ל־ל, גזרת ע"ע
דרך תצורה	משקל קֻטְלָה
נטיות	ר׳ גֻּלּוֹת

גולות.

1. לשון המקרא חלק עגול או כדורי; קערה, כיור.

   • ”[...] רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל רֹאשָׁהּ [...] וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה וְאֶחָד עַל שְׂמֹאלָהּ.“ (זכריה ד, פסוקים ב – ג)
   • ”עַד אֲשֶׁר לֹא יֵרָתֵק חֶבֶל הַכֶּסֶף וְתָרוּץ גֻּלַּת הַזָּהָב“ (קהלת יב, פסוק ו)

2. עברית חדשה [סלנג, משחקים] כדור קטן עשוי חומר קשה.

   • "הן חולמות כי הפילות הגדולות / שיחקו איתן בג'ולים וגולות, / ובכל, בכל זכו האיילות." (מה עושות האיילות, מאת לאה גולדברג)

גיזרון

• מן ג-ל-ל; אכדית: gullatu. אוגריתית: גל – "סֵפֶל".

צירופים

• גולת הכותרת

ראו גם

• גלב

תרגום

• אנגלית: bowl‏, basin‏‏‏‏‏ (1), marble‏‏‏‏‏ (2)

גֻּלָּה ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גולה
הגייה*	gula
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ג־ל־ל, גזרת ע"ע
דרך תצורה	משקל קֻטְלָה
נטיות	ר׳ גֻּלּוֹת

1. לשון המקרא מעין.

   • ”וַתֹּאמֶר תְּנָה לִּי בְרָכָה כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי וְנָתַתָּה לִי גֻּלֹּת מָיִם.“ (יהושע טו, פסוק יט)
   • ”וַתֹּאמֶר לוֹ הָבָה לִּי בְרָכָה כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי וְנָתַתָּה לִי גֻּלֹּת מָיִם וַיִּתֶּן לָהּ כָּלֵב אֵת גֻּלֹּת עִלִּית וְאֵת גֻּלֹּת תַּחְתִּית.“ (שופטים ט, פסוק טו)

מקור

• מקרא.

תרגום

• אנגלית: spring‏‏‏‏

סימוכין

• "גלה",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 1543)

גִּלֹה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גילה
הגייה*	gilo
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ג־י־ל
דרך תצורה
נטיות

1. לשון המקרא שם של עיר בערי יהודה; כיום שכונה בירושלים.

   • ”וְגֹשֶׁן וְחֹלֹן וְגִלֹה עָרִים אַחַת עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן.“ (יהושע טו, פסוק נא)
   • ”וַיִּשְׁלַח אַבְשָׁלוֹם אֶת אֲחִיתֹפֶל הַגִּילֹנִי יוֹעֵץ דָּוִד מֵעִירוֹ מִגִּלֹה...“ (שמואל ב׳ טו, פסוק יב)

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: גילה