מופיע במקרא פעם אחת בלבד, אך בחילוף ל/ר, בפסוק הבא: ”כָּל־עֵצְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ יְיָרֵשׁ הַצְּלָצַל.“ (דברים כח, פסוק מב)
מאכדית: ṣāṣiru, במקור משומרית: šurun4. משותף גם לארמית: צרצרא [1]; ולערבית: صَرْصَر(צַרְצַר), صُرْصُر(צֻרְצֻר) ו־صُرْصُور(צֻרְצוּר).
כפי הנראה המלה היא אונומטופאית ומחקה את קול צרצורו של הצרצר, או גזורה משורש אונומטופאי - צ־ר־צ־ר או צ־ר־ר (לשניהם כאמור מקבילות בערבית במשמעות צרצור או השמעת צליל צורם . השורש צ־ר־ר בבניין נפעל מתועד במשמעות צרצור במדרש ויקרא רבה, שכתיבתו מתוארכת למאות ה'-ז' לסה"נ: ”נבוכדנצר נבח ככלבא, נפח כקלתא, נצר כצרצרה“ (ויקרא רבה, פרשה לג, סימן ו).
יש להוסיף לדף זה את הערך: צִרְצֵר.
ערך בוויקיפדיה: צרצר
טקסונומיה בוויקימינים: Gryllidae
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צרצרים