מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
נס
הגייה *
nes
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
נ־ס־ס ,גזרת הכפולים
דרך תצורה
נטיות
ר׳ נִסִּים; כ׳ נִסוֹ, נִסָיו
לשון המקרא כלונס גבוה, תורן; תורן בספינה.
"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי." (במדבר כא ח )
"עַד אִם נוֹתַרְתֶּם כַּתֹּרֶן עַל רֹאשׁ הָהָר וְכַנֵּס עַל הַגִּבְעָה." (ישעיהו ל יז )
"כלים שבראש הנס שבספינה טמאין." (משנה זבים ד א )
לשון המקרא מִפְרָשׁהּ של ספינה.
"נִטְּשׁוּ חֲבָלָיִךְ בַּל יְחַזְּקוּ כֵן תָּרְנָם בַּל פָּרְשׂוּ נֵס ." (ישעיהו לג כג )
"שֵׁשׁ בְּרִקְמָה מִמִּצְרַיִם הָיָה מִפְרָשֵׂךְ לִהְיוֹת לָךְ לְנֵס תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן מֵאִיֵּי אֱלִישָׁה הָיָה מְכַסֵּךְ." (יחזקאל כז ז )
"המוכר את הספינה מכר את התורן ואת הנס ואת העוגין." (בבא בתרא עג א )
"נס - אדרא וכן הוא אומר [יחזקאל כז ז] שש ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס ." (בבא בתרא עג א )
דגל ; עיטור או קישוט סמלי יחודי, הנישא על מוט גבוה ומשמש לזיהוי וייצוג שייכות עם ישות מדינית , ארגונית או יחידה צבאית כלשהי.
"נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס מִפְּנֵי קֹשֶׁט סֶלָה." (תהילים ס ו )
" עַל הַר נִשְׁפֶּה שְׂאוּ נֵס הָרִימוּ קוֹל לָהֶם הָנִיפוּ יָד וְיָבֹאוּ פִּתְחֵי נְדִיבִים." (ישעיהו יג ב )
”שְׂאוּ צִיּוֹנָה נֵס וָדֶגֶל / דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה“ (שאו ציונה נס ודגל , מאת נח רוזנבלום בזֶמֶרֶשֶׁת )
"בקוהורטה הרביעית נהרגו כל הקנטוריונים, עם הדגלן, והנס הלך לאיבוד." (יוליוס קיסר, מלחמת גאליה, 2.25, בתרגום נ' רבן)
(ימאות ) דגל משולש צר וארוך המשמש לאיתות (ימי, לרוב) או לציון מיוחד.
הקוד הבינלאומי לאיתות כולל 26 דגלי אותיות, 10 נסי מספרים, 4 מחליפים ודגל הקוד ונס התשובה.
נס השרות הפעיל מונף בראש התורן של ספינת מלחמה כל זמן היותה בשרות פעיל, 24 שעות ביממה.
מקראי, כנראה קרוב לשורש נשא .
האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.
פרשנים מפרשים [ עריכה ]
רש"י על ישעיה ל יז: "כתורן " - עץ גבוה תקוע בארץ כמין תורן הספינה שקורין (מש"ט [mast] בלע"ז); "וכנס" - אף הוא כלונס גבוה שנותנים בראש הגבעה וכשרואה הצופה גייסות באין נותן עליו סודר והרוח מוליכו והוא סימן שינוסו או יתקבצו
רש"י על יחזקאל כז ז: "שש ברקמה" - נגד שש עשוי בציורי רקמות. מפרשך - הוא שקורין בל"א סיג"ל [segel] ובלשונינו בווייל"א [voile] בלע"ז. להיות לך לנס - לפורשו על כלונס הארז ולהגביהו על התורן, נס בלשון משנה כלונס ובלע"ז פורקא [porque]. היה מכסך - לאהל ולגג על פני כל האניה.
ר' עובדיה מברטנורא על מסכת ראש השנה פרק ב משנה ג: כלונסאות עצים ארוכים גבוהים. תרגום נס – כלונס. כדי שיראו למרחוק.
מילים נרדפות [ עריכה ]
הערות שוליים [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
נס
הגייה *
nes
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
ר׳ נִסִּים; כ׳ נִסוֹ, נִסָיו
לשון חז"ל אירוע פלאי ; דבר־ישועה בידי שמיים.
" הָרוֹאֶה מָקוֹם שֶׁנַּעֲשׂוּ בוֹ נִסִּים לְיִשְׂרָאֵל, אוֹמֵר - בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ." (משנה ברכות ט א )
"הרואה מקום שנעשה נס ליחיד, אינו מברך; אבל הוא עצמו מברך שעשה לי נס במקום הזה; וכל יוצאי ירכו גם כן מברכין שעשה נס לאבי במקום הזה:" (שולחן ערוך אורח חיים ריח ד )
הרחבה של נס א. הנס החריגה מדרך הטבע בולטת וניכרת לתודעה כמו דבר גבוה.
פרשנים מפרשים [ עריכה ]
ר' עובדיה מברטנורא על משנה ברכות ט א: "הרואה מקום שנעשו בו ניסים – כגון מעברות ים סוף, ונחלי ארנון, ומעברות הירדן, ואבן שישב עליה משה עליו השלום כשעשה מלחמה בעמלק, ודומיהן."
מילים נרדפות [ עריכה ]
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
נס
הגייה *
nes
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
דרך תצורה
שאילה
נטיות
ר׳ נִסִּים או נִסִּין
לשון חז"ל אי , יבשה המוקפת ים מכל עבריה.
"נסין שבים רואין אותן כאילו חוט מתוח מטור אמנון עד נחלי מצרים." (תוספתא/תרומות/ב )
מיוונית: nêsos) νῆσος ), אי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
נס
הגייה *
nes
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
דרך תצורה
שאילה
נטיות
[סלנג] נס קפה , משקה מבוסס על פולי קפה חלוטים וטחונים.
א: "מה תשתה?" ב: "בשבילי נס עם שניים סוכר"
קיצור של נס קפה , ועיינו עוד שם.
מילים נרדפות [ עריכה ]
מידע נוסף [ עריכה ]
לשון המקרא ברח בבהלה ; נסוג .
"וְסִיסְרָא נָס בְּרַגְלָיו אֶל־אֹהֶל יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי" (שופטים ד יז )
חיילי הצבא נִגפו ונסו על נפשם.
נוסו על נפשותכם פן תלכדו בשריפה!
לשון המקרא פָּג , כָּלָה , נחלש .
”וּמֹשֶׁה בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמֹתוֹ לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה.“ (דברים לד , פסוק ז )