לדלג לתוכן

ציר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

צִיר א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאציר
הגייה*tsir
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשצ־ו־ר
דרך תצורהמשקל קִיל
נטיותר׳ צִירִים, צִירֵי־
ציר (1).
  1. לשון המקרא בליטות בדלת הנתונות בשקעים ועליהן סובבת הדלת.
  2. חלק מהתקן או ממתקן שעליו סובב חלק אחר שלו.
    • ”הַצִּיר וְהַצִּנּוֹר וְהַקּוֹרָה וְהַמַּנְעוּל וְהַמַּפְתֵּחַ שֶׁנִּשְׁבְּרוּ, מְתַקְּנָן בַּמּוֹעֵד, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַוֵּן מְלַאכְתּוֹ בַּמּוֹעֵד.“ (משנה, מסכת מועד קטן – פרק א, משנה י)
    • גלגלי העגלה מורכבים על ציריהם.
  3. בהשאלה מן (2): עניין מרכזי שמביא לדיונים או לפעילות סביבו.
    • הוא היה שחקן הציר במשחק הכדורסל.
    • שוויון בין המינים הוא הציר עליו נסבו דיוני הוועידה.
  4. (מתמטיקה) תיאור גרפי של שינוי גודלם של המספרים.
    • במערכת קרטזית צירי המספרים מאונכים זה לזה.
  5. בהשאלה מן (4): קו המתאר את מקומו של אחד הממדים העיקריים.
    • הירדן זורם במקביל לציר האורך של ארץ ישראל, ונחל חדרה מקביל לציר הרוחב.
  6. בהשאלה מן (5): (צה"ל) הדרך המקשרת בין מקום המוצא ליעד.
    • אנו ננוע בציר ממוצב א' למוצב ב'.
    • כל צירי הגישה ממוקשים.
  7. קשר בין מדינות לשם פעולה משותפת, בדרך כלל במובן שלילי.
    • גרמניה ואיטליה היו מדינות הציר שנלחמו בבעלות הברית.

גיזרון

[עריכה]
  • המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל.

צירופים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

צִיר ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאציר
הגייה*tsir
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשצ־ו־ר
דרך תצורהמשקל קִיל
נטיותר׳ צִירִים, צִירֵי־
  1. לשון המקרא שליח, נציג.
    • ”הַשֹּׁלֵחַ בַּיָּם צִירִים וּבִכְלֵי-גֹמֶא עַל-פְנֵי-מַיִם לְכוּ מַלְאָכִים קַלִּים אֶל-גּוֹי מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט...“ (ישעיהו יח, פסוק ב)
    • ”וַתָּשֻׁרִי לַמֶּלֶךְ בַּשֶּׁמֶן וַתַּרְבִּי רִקֻּחָיִךְ וַתְּשַׁלְּחִי צִירַיִךְ עַד-מֵרָחֹק וַתַּשְׁפִּילִי עַד-שְׁאוֹל.“ (ישעיהו נז, פסוק ט)
    • ”...וְצִיר בַּגּוֹיִם שֻׁלָּח קוּמוּ וְנָקוּמָה עָלֶיהָ לַמִּלְחָמָה.“ (עובדיה א, פסוק א)
    • ”כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר; צִיר נֶאֱמָן לְשֹׁלְחָיו, וְנֶפֶשׁ אֲדֹנָיו יָשִׁיב.“ (משלי כה, פסוק יג)
    • צירי המפלגות לכנסת נבחרים בבחירות דמוקרטיות וחופשיות.

גיזרון

[עריכה]
  • מילה מקראית.

”בּוֹשׁוּ וְגַם-נִכְלְמוּ, כֻּלָּם: יַחְדָּו הָלְכוּ בַכְּלִמָּה, חָרָשֵׁי צִירִים“ (ישעיהו מה, פסוק טז). בלשון חז"ל "פסילים"[1] במקרא מופיעים חרשי מתכת, ברזל, אבן ועוד, אך חרשי הצירים נודעו כחרשי פסילים וכמקדמי המכירות של עבודת האלילים. על פי מילון קליין, 'ציר' הוא זה המצטייר כמנהיג לצורך ייצוג אדונו - המנהיג. לקוח מאכדית אֻצֻרתֻ uṣūrtu בהוראת תבנית וצורה המשמשים גם לצלמים.

תרגום

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ציר דיפלומטי

צִיר ג

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאציר
הגייה*tsir
חלק דיברשם־עצם מופשט
מיןזכר
שורשצ־ר־ר
דרך תצורהמשקל קִיל
נטיותר׳ צִירִים, צִירֵי־
  1. לשון המקרא (בעיקר ברבים: צִירִים) גל או התקף של כאבים חזקים מאד שחווה היולדת, כחלק מתהליך שנועד להוביל לכדי לידת הולד.
    • ”עַל־כֵּן מָלְאוּ מָתְנַי חַלְחָלָה, צִירִים אֲחָזוּנִי כְּצִירֵי יוֹלֵדָה; נַעֲוֵיתִי מִשְּׁמֹעַ, נִבְהַלְתִּי מֵרְאוֹת.“ (ישעיהו כא, פסוק ג)

גיזרון

[עריכה]
  • מילה מקראית. קרוב אל מיצר צרה מצור ומילים רבות המבטאות צער או דוחק. דעה נוספת: כמשל לצירי הדלת, כך צירי הלידה פותחים את הרחם.

צירופים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: צירי לידה

צִיר ד

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאציר
הגייה*tsir
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשצ־ר־ר
דרך תצורהמשקל קִיל
נטיותר׳ צִירִים, צִירֵי־
ציר
  1. לשון חז"ל הנוזל שנתבשל בו האוכל והוא ספג את טעמיו.
    • ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לַכּל הוּא נוֹתֵן, חוּץ מִדָּבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ חֹמֶץ וָצִיר.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ג, משנה ה)
    • ”חֲגָבִים טְמֵאִים שֶׁנִּכְבְּשׁוּ עִם חֲגָבִים טְהוֹרִים, לֹא פָסְלוּ אֶת צִירָם; הֵעִיד רַבִּי צָדוֹק עַל צִיר חֲגָבִים טְמֵאִים, שֶׁהוּא טָהוֹר.“ (משנה, מסכת תרומות – פרק י, משנה ט)
    • ”וּכְבָשִׁין שֶׁדַּרְכָּן לָתֵת לְתוֹכָן יַיִן וָחֹמֶץ, וְטָרִית טְרוּפָה, וְצִיר שֶׁאֵין בָּהּ דָּגָה [...] הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין וְאֵין אִסּוּרָן אִסּוּר הֲנָאָה“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ב, משנה ו)

גיזרון

[עריכה]
  • מארמית.

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ציר (מזון)

צִיֵּר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאצייר
שורש וגזרהצ־ו־ר, גזרת נע"ו/י
בנייןפִּעֵל
  1. יצר תמונה באמצעות פיזור שיטתי של צבע על־פני משטח.
  2. בהשאלה: תאר במילים באופן שהשומע יוכל לראות בדמיונו את החויה.
    • הוא צייר בפנינו תמונה חיה של המאורע.

נגזרות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: paint‏, draw‏‏‏‏‏
  • ערבית: رَسَمَ‏‏‏‏ (תעתיק: רַסַםַ)

ראו גם

[עריכה]
השורש צור

בבניין קל השורש צ-ו-ר ניטה לפי גזרת נע"ו\י, ובבניינים הכבדים השורש צ-י-ר ניטה לפי גזרת השלמים.

נטיות הפעלים

[עריכה]
צ-ו-ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל צָר צָר יָצוּר -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- נָצוּר -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל צִיֵּר מְצַיֵּר יְצַיֵּר צַיֵּר לְצַיֵּר
פֻּעַל צֻיָּר מְצֻיָּר יְצֻיָּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִצְטַיֵּר מִצְטַיֵּר יִצְטַיֵּר הִצְטַיֵּר לְהִצְטַיֵּר

צַיָּר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאצייר
הגייה*tsayar
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשצ־ו־ר
דרך תצורהמשקל קַטָּל
נטיותר׳ צַיָּרִים
דיוקן עצמי של צייר בעבודתו.
  1. מי שמכין תמונות דו ממדיות בצבע, גיר, פחם וכדומה; אמן שמציר על משטח.
    • ”רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, יֵשׁ לַצַּיָּרִים סַמְמָנִין שֶׁהֵן צָרִין צוּרוֹת שְׁחֹרוֹת וּלְבָנוֹת וּבֵינוֹנִיּוֹת.“ (משנה, מסכת נגעים – פרק ב, משנה א)
  2. לשון חז"ל יוצר, מי שעושה או מעצב צורות בחומר.


גיזרון

[עריכה]
  • אכדית אֵצֵרֻ eṣēru בהוראת 'לצייר ציור-כשף על קיר או בעזרת קמח הפזור ע"ג בטנה של בתולה', לתָרְשֶׁם, לצייר. מושאלת ללשון חז"ל משורש מקראי; גם בארמית. קרוב אל צורה

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: צייר
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ציירים
  1. ↑ שמואל אחיטוב, מקרא לישראל: ישעיה מ-מח / מקרא לישראל : פירוש מדעי למקרא, עמ' 229