ציר
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
צִיר א[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | ציר |
הגייה* | tsir |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | צ־ו־ר |
דרך תצורה | משקל קִיל |
נטיות | ר׳ צִירִים |
- בליטות בדלת הנתונות בשקעים ועליהן סובבת הדלת.
- ”הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל־צִירָהּ וְעָצֵל עַל־מִטָּתוֹ.“ (משלי כו, פסוק יד)
- ”וציר דלתות ההיכל נשמע בשמונה תחומי שבת “ (בבלי, מסכת יומא – דף לט, עמוד ב)
- חלק מהתקן או ממתקן שעליו סובב חלק אחר שלו.
- גלגלי העגלה מורכבים על ציריהם.
- בהשאלה (2): עניין מרכזי שמביא לדיונים או לפעילות סביבו.
- הוא היה שחקן הציר במשחק הכדורסל.
- שוויון בין המינים הוא הציר עליו נסבו דיוני הוועידה.
- (מתמטיקה) תיאור גרפי של שינוי גודלם של המספרים.
- במערכת קרטזית צירי המספרים מאונכים זה לזה.
- בהשאלה (4): קו המתאר את מקומו של אחד הממדים העיקריים.
- הירדן זורם במקביל לציר האורך של ארץ ישראל, ונחל חדרה מקביל לציר הרוחב.
- בהשאלה (5): (צה"ל) הדרך המקשרת בין מקום המוצא ליעד.
- אנו ננוע בציר ממוצב א' למוצב ב'.
- כל צירי הגישה ממוקשים.
- קשר בין מדינות לשם פעולה משותפת, בדרך כלל במובן שלילי.
- גרמניה ואיטליה היו מדינות הציר שנלחמו בבעלות הברית.
גיזרון[עריכה]
- המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל.
צירופים[עריכה]
- ציר אופטי (4)
- ציר המספרים (4)
- ציר מדומה (4)
- ציר ממשי (4)
- ציר נווט (6)
- מערכת צירים
- מדינות הציר
- ציר סימטריה
- ציר סיבוב
- ציר זמן
תרגום[עריכה]
- אנגלית: hinge (1), pivot (1, 3), shaft (2) , coordinate (4), axis (2, 4, 5, 7), route (6)
ראו גם[עריכה]
צִיר ב[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | ציר |
הגייה* | tsir |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | צ־ו־ר |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ צִירִים; צִיר־, ר׳ צִירֵי־ |
- שליח, נציג.
- ”הַשֹּׁלֵחַ בַּיָּם צִירִים וּבִכְלֵי-גֹמֶא עַל-פְנֵי-מַיִם לְכוּ מַלְאָכִים קַלִּים אֶל-גּוֹי מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט...“ (ישעיהו יח, פסוק ב)
- ”וַתָּשֻׁרִי לַמֶּלֶךְ בַּשֶּׁמֶן וַתַּרְבִּי רִקֻּחָיִךְ וַתְּשַׁלְּחִי צִירַיִךְ עַד-מֵרָחֹק וַתַּשְׁפִּילִי עַד-שְׁאוֹל.“ (ישעיהו נז, פסוק ט)
- ”...וְצִיר בַּגּוֹיִם שֻׁלָּח קוּמוּ וְנָקוּמָה עָלֶיהָ לַמִּלְחָמָה.“ (עובדיה א, פסוק א)
- ”כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר; צִיר נֶאֱמָן לְשֹׁלְחָיו, וְנֶפֶשׁ אֲדֹנָיו יָשִׁיב.“ (משלי כה, פסוק יג)
- צירי המפלגות לכנסת נבחרים בבחירות דמוקרטיות וחופשיות.
גיזרון[עריכה]
- מילה מקראית.
הסעיף "גיזרון" בערך זה דורש שכתוב. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולשכתב אותו.
”בּוֹשׁוּ וְגַם-נִכְלְמוּ, כֻּלָּם: יַחְדָּו הָלְכוּ בַכְּלִמָּה, חָרָשֵׁי צִירִים“ (ישעיהו מה, פסוק טז). עפ"י מילון קליין, 'ציר' הוא זה המצטייר כמנהיג לצורך ייצוג אדונו - המנהיג . לקוח מן אכדית אֻצֻרתֻ uṣūrtu בהוראת תבנית וצורה המשמשים גם לצלמים . בלשון חזל "פסילים" [1] במקרא מופיעים חרשי מתכת, ברזל, אבן ועוד, אך חרשי הצירים נודעו כחרשי פסילים וכמקדמי המכירות של עבודת האלילים.
תרגום[עריכה]
סמוכין[עריכה]
צִיר ג[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | ציר |
הגייה* | tsir |
חלק דיבר | שם־עצם מופשט |
מין | זכר |
שורש | צ־ר־ר |
דרך תצורה | משקל קִיל |
נטיות | ר׳ צִירִים; צִיר־, ר׳ צִירֵי־ |
- לשון המקרא בעיקר ברבים: צִירִים כאבים שחשה היולדת לפני הלידה.
גיזרון[עריכה]
- מילה מקראית. קרוב אל מיצר צרה מצור ומילים רבות המבטאות צער או דוחק. דעה נוספת: כמשל לצירי הדלת, כך צירי הלידה פותחים את הרחם.
צירופים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: contraction, labour pains
ראו גם[עריכה]
צִיר ד[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | ציר |
הגייה* | tsir |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ צִירִים; צִיר־, ר׳ צִירֵי־ |
- לשון חז"ל רוטב, חלקו הנוזלי של האוכל; נוזל מתובל שמכינים כדי להוסיף לאוכל או כדי לשמר בו מזון.
- ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לַכּל הוּא נוֹתֵן, חוּץ מִדָּבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ חֹמֶץ וָצִיר.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ג, משנה ה)
- ”חֲגָבִים טְמֵאִים שֶׁנִּכְבְּשׁוּ עִם חֲגָבִים טְהוֹרִים, לֹא פָסְלוּ אֶת צִירָם; הֵעִיד רַבִּי צָדוֹק עַל צִיר חֲגָבִים טְמֵאִים, שֶׁהוּא טָהוֹר.“ (משנה, מסכת תרומות – פרק י, משנה ט)
- ”וּכְבָשִׁין שֶׁדַּרְכָּן לָתֵת לְתוֹכָן יַיִן וָחֹמֶץ, וְטָרִית טְרוּפָה, וְצִיר שֶׁאֵין בָּהּ דָּגָה [...] הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין וְאֵין אִסּוּרָן אִסּוּר הֲנָאָה“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ב, משנה ו)
גיזרון[עריכה]
- לשון חז"ל, ארמית.
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
![]() |
צִיֵּר[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | צייר |
שורש וגזרה | צ־ו־ר, גזרת נע"ו/י |
בניין | פִּעֵל |
- הכין תמונה דו־ממדית בעזרת מכחולים, עפרונות ובחומרי צבע וכדומה.
- הצַיָּר הפלמי רמברנט צייר את הציור המפורסם "משמר הלילה".
- תיאר במילים באופן שהשומע יכול לראות בדמיונו את המראה.
- הוא צייר בפנינו תמונה חיה של המאורע.
תרגום[עריכה]
נגזרות[עריכה]
ראו גם[עריכה]
השורש צור | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
צַיָּר[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | צייר |
הגייה* | tsayar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | צ־ו־ר, גזרת נע"ו/י |
דרך תצורה | משקל קַטָּל |
נטיות | ר׳ צַיָּרִים |

דיוקן עצמי של צייר בעבודתו.
- מי שמכין תמונות דו ממדיות בצבע, גיר, פחם וכדומה; אמן שמציר על משטח.
- ”רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, יֵשׁ לַצַּיָּרִים סַמְמָנִין שֶׁהֵן צָרִין צוּרוֹת שְׁחֹרוֹת וּלְבָנוֹת וּבֵינוֹנִיּוֹת.“ (משנה, מסכת נגעים – פרק ב, משנה א)
- לשון חז"ל יוצר, מי שעושה או מעצב צורות בחומר.
- ”אין צייר כאלהינו“ (בבלי, מסכת ברכות – דף י, עמוד א)
גיזרון[עריכה]
- אכדית אֵצֵרֻ eṣēru בהוראת 'לצייר ציור-כשף על קיר או בעזרת קמח הפזור ע"ג בטנה של בתולה', לתָרְשֶׁם, לצייר. מושאלת ללשון חז"ל משורש מקראי; גם בארמית. קרוב אל צורה
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
השורש צור | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
- ↑ מאת: שמואל אחיטוב .מקרא לישראל: ישעיה מ-מח / מקרא לישראל : פירוש מדעי למקרא. עמ' 229