כחד

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

כִּחֵד[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כיחד
שורש וגזרה כ־ח־ד
בניין פִּעֵל
  1. התכחש.
    • ”הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם, וְחַטָּאתָם כִּסְדֹם הִגִּידוּ לֹא כִחֵדוּ אוֹי לְנַפְשָׁם, כִּי-גָמְלוּ לָהֶם רָעָה.“ (ישעיהו ג, פסוק ט)
    • ”וּתְהִי-עוֹד נֶחָמָתִי וַאֲסַלְּדָה בְחִילָה לֹא יַחְמוֹלכִּי-לֹא כִחַדְתִּי אִמְרֵי קָדוֹשׁ“ (איוב ו, פסוק י)
  2. החביא, הסתיר.
    • ”אוֹרֶה אֶתְכֶם בְּיַד-אֵל אֲשֶׁר עִם-שַׁדַּי לֹא אֲכַחֵד (איוב כז, פסוק יא)
    • ”צִדְקָתְךָ לֹא-כִסִּיתִי בְּתוֹךְ לִבִּי אֱמוּנָתְךָ וּתְשׁוּעָתְךָ אָמָרְתִּי לֹא-כִחַדְתִּי חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ לְקָהָל רָב“ (תהלים מ, פסוק יא).

גיזרון[עריכה]

  • מן שפות אתיופיות כֲּהאֳּדִי ከሃዲ הוא מי שמתכחש לדתו,עריק,בוגד.
  • מלטזית מושאלת מערבית גַ'חַדֲ جَحَدَ‎ בהוראת לוותר, להכחיש, לדחות, לסרב.

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש כחד

השורש כ־ח־ד הוא שורש מגזרת השלמים. בלשון המקרא ומשמעותו א. כליה ב. שקר

נטיות הפעלים[עריכה]

פ־ע־ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל נִכְחַד נִכְחָד יִכָּחֵד הִכָּחֵד לְהִכָּחֵד
הִפְעִיל הִכְחִיד מַכְחִיד יַכְחִיד הַכְחֵד לְהַכְחִיד
הֻפְעַל הֻכְחַד,הָכְחַד מֻכְחָד יֻכְחָד -אין- -אין-
פִּעֵל כִּחֵד,כִּחַד מְכַחֵד יְכַחֵד כַּחֵד לְכַחֵד
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

</noinclude>