מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
צדף
הגייה *
tsedef
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
צ־ד־ף
דרך תצורה
משקל קֶטֶל
נטיות
נ׳ צִדְפָּה, צִדְפַּת־; ר׳ צְדָפִים, צִדְפֵי־; נ"ר צְדַפוֹת
צדפים שונים
רכיכה החיה בתוך קונכיה סימטרית ואטומה המחולקת לשניים, כאשר כל חצי קרוי קשׂווה .
”צחוק אטי, גבה־צליל, עולה מעל צלחת הצדפים שחוסלו, והם עתה ערימה של קליפות צדף ריקות, פתוחות, כמקורי שקנאים פעורים לרווחה.“ (בנדיקטין , מאת שלומית הראבן , בפרויקט בן יהודה )
”תשאל את שורפלד. לו יש ספרים רבים על חלזונות, צדפים ושבלולים.“ (שתי אבנים שהן אחת , מאת נחום גוטמן , בפרויקט בן יהודה )
לשון ימי הביניים [עממי] קונכיה ריקה של כל רכיכה ימית שהיא.
"אבא חזר מאילת / והביא לי צדף אחד. / אם שמים אותו ליד האוזן השניה, / שומעים גלים, ולפעמים גם אנייה" (כמו ים , מאת יהונתן גפן )
מערבית: صَدَفَة (צַדַּפַה).
מידע נוסף [ עריכה ]
ההגייה התקנית של צורת הנקבה היא צִדְפָּה. נפוצה הגייה שאינה תקנית (צְדָפָה), אולי עקב גזירה מצורת הרבים צְדָפוֹת, תופעה זו מכונה בדקדוק "גזירה לאחור".
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה:
צדף תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
צדפות