מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תַּפּוּחַ [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
תפוח
הגייה *
tapu akh
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
, ת־פ־ח
דרך תצורה
משקל קַטּוּל
נטיות
ר׳ תַּפּוּחִים; ס"ר תַּפּוּחֵי־
פרי מאכל עגול, בשרני ועסיסי, בעל קליפה וחרצנים. לתפוח זנים רבים המעניקים לו טעמים שונים - ממתוק לחמוץ, ולקליפתו מגוון צבעים (ירוק , אדום או צהוב ). התפוח הוא סוג ממשפחת הורדיים .
”הַגֶּפֶן הוֹבִישָׁה וְהַתְּאֵנָה אֻמְלָלָה רִמּוֹן גַּם-תָּמָר וְתַפּוּחַ כָּל-עֲצֵי הַשָּׂדֶה יָבֵשׁוּ כִּי-הֹבִישׁ שָׂשׂוֹן מִן-בְּנֵי אָדָם.“ (יואל א , פסוק יב )
”כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים, בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי.“ (שיר השירים ב , פסוק ג )
”הַתַּפּוּחַ וְהַחַזְרָד, הַפַּרְסְקִים וְהַשְּׁקֵדִין, וְהַשִּׁיזָפִין וְהָרִימִין, אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לָזֶה, כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה.“ (משנה, מסכת כלאים – פרק א, משנה ד )
”וּבַיָרָק, הַקִּשּׁוּאִים וְהַדְּלוּעִים וְהָאֲבַטִּיחִים וְהַמְּלָפְפוֹנוֹת, הַתַּפּוּחִים וְהָאֶתְרוֹגִין, חַיָּבִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים.“ (משנה, מסכת מעשרות – פרק א, משנה ד )
”לִבְלְבוּ אַגָּס וְגַם תַּפּוּחַ / עַרְפִלִּים כִּסּוּ אֶת הַנָּהָר / וְקַטְיוּשָׁה אָז יָצְאָה לָשׂוּחַ / אֱלֵי חוֹף תָּלוּל וְנֶהְדָּר.“ (קַטְיוּשָׁה , מאת מיכאיל ואסילייביץ' איסאקובסקי, בתרגום נח פניאל בזֶמֶרֶשֶׁת )
למילה מקבילות בכמה לשונות שמיות, למשל ערבית تُفَّاح (תֻפַّאח), טיגרינית tufaḥ) ቱፋሕ ). קיימת גרסה נוספת לדרך תצורתה של המילה: נ־פ־ח במשקל תַּקְטוּל (תַּנְפּוּחַ -> תַּפּוּחַ). ומכאן, שהשורש ת־פ־ח בגרסה המקובלת עשוי להיות תנייני.
מצרית קדומה: t-p-ḥḥe-u.[1]
מידע נוסף [ עריכה ]
בקרב יהדות מרוקו "תְּפּוחים" - עטרות הכסף של ספרי התורה.[2] .
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה:
תפוח טקסונומיה בוויקימינים:
Malus תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
תפוח
↑ Budge E A Wallis, An Egyptian Hieroglyphic Dictionary , 1920: Tepḥu, p. 832
↑ משה בר-אשר, "על היסודות העבריים בערבית המדוברת של יהודי מרוקו". ניסן-תמוז תשל"ח, מב', ג-ד
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
תפוח
הגייה *
tafu akh
חלק דיבר
שם־תואר
מין
שורש
ת־פ־ח
דרך תצורה
נטיות
מנופח . ממולא (בדר"כ באוויר).
”אִלּוּ סֹלֶת הָיְתָה צְמוּקָה וְעַכְשָׁו שֶׁהוּא שְׂאוֹר יָפֶה וְהוּא תָּפוּחַ אָתַ רוֹאֶה אֶת הַתַּפּוּחַ כִּלּוּ צָמַק וְנִרְאֵית חֲסֵרָה“ (ירושלמי, מסכת תרומות – דף יג, עמוד ב )