שיחה:צדף

צדף וקונכיה

איני בטוח לגמרי בטיב ההגדרה שנתתי. ראיתי אותה בשני מקורות שנראו לי אמינים (אחד הוא אבן־שושן). האם יש כאן ביולוג ימי? אם כן, אשמח אם יחדד את ההבדל בין צדף וקונכיה, יוסיף תמונה מתאימה ויסביר לי אם אספתי בילדותי צדפים או קונכיות בחוף. תודה, כחלון 00:07, 13 בספטמבר 2009 (IDT)

כנראה שאתה צודק. הבט בתרגום nacre‏‏‏‏. Mintz l 01:20, 13 בספטמבר 2009 (IDT)

אם הבנתי נכונה, אתה מראה שבשפות זרות המילה sedef או דומה לה היא התרגום של nacre. אם כך, איך תדע שהמלה "צדף" בעברית לא התגלגלה מ-nacre למשמעות אחרת? כחלון 16:27, 14 בספטמבר 2009 (IDT)

מרתק! לא שמתי לב לזה בכלל... בen:sedef מופיע:

Turkish sedef < Arabic صدف (ṣadäf)

ובויקיפדיה הבולגרית כתוב במפורש שהמקור הוא מתורכית, ורוביק מתיחס לערבית (אם כי לא מצין מפורשות) אך לא מזכיר כלל את התורכית.

כדאי גם להביט כאן (ssadaf).

יש לך אולי מקורות נוספים? Mintz l 23:11, 14 בספטמבר 2009 (IDT)

לא הבנתי את כונתך. השאלה שלי היא מהו ההבדל בין צדף וקונכיה. לגבי האטימולוגיה: ראיתי שמקור המלה בערבית במלון באבן שושן, אצל רוביק רוזנטל במדור שצינת ובעוד מקור או שנים שאיני זוכר. אגב, אני מכיר את המלון האטימולוגי בערבית שהפנית אליו, ומשתמש בו רבות. האם אתה מכיר את הקשור הזה? אין קשר לשיחה, אך גם הוא שמושי בעיני. כחלון 23:50, 14 בספטמבר 2009 (IDT)

לפי ויקיפדיה, צדפות הן רכיכות, כולל הבית המינרלי שלהן, ואילו קונכיה הוא הבית המינרלי בלבד. כלומר, מה שאספת בילדותך על החוף הוא קונכיה ומה שמגישים במסעדות מסוימות, הן הצדפות:

"...רכיכות ימיות בממדים שונים המאופיינות בקונכייה בעלת שני חלקים..." [ויקיפדיה]

אב"ש ורוביק, לעומת זאת, מפרידים בין צדף (המינרל בלבד) לבין צדפה (הרכיכה יחד עם המינרל).

קצת התפלפלות: לקונכיה יש חלק חיצוני, הבנוי מקלציט וחלק פנימי, הבנוי מארגוניט, ושניהם פולימורפים של קלציום-קרבונט. מה שמוצאים על החוף הוא החלק הקלציטי בלבד, אולי (לא ברור לי בדיוק) כי החלק הארגוניטי מספיק להישחק.

לסיכום, הייתי מציע:

1. צדפה = oyster (רכיכה ימית, למאכל).
2. צדף = החלק החיצוני (הקלציטי) של הקונכיה.
3. קונכיה = הבית המינרלי של רכיכה = shell (ע"ע נוטילוס).

ומכיוון שכולן עיוותים של צדף, אפשר להזכיר את כל המשמעויות הנ"ל. Mintz l 18:08, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

אני מסכים עם דבריך. גם אני מכיר אבחנה בין צֶדֶף וְצִדְפָּה. אני נזכר שמצאנו מדי פעם צדפים "מלאים" בחמר דמוי פלסטיק לבן, ואלו היו כנראה חצאי קונכיות. בסכומך חסר לי רק התרגום למשג "צדף". האם הוא אכן nacre? כחלון 20:00, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

nacre הוא החלק העשוי מארגוניט (הפנימי). וזה מסבך קצת את הדברים... מה אתה מציע? Mintz l 20:29, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

ראיתי ברשת שהצדף הוא דוקא השכבה הפנימית ולא החיצונית (למשל כאן). אם כך, הצדפים נשחקים מבחוץ ולא מבפנים, לא? כחלון 01:15, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

מתוך הקישור שלך: "2. ‬צדף‮: ‬מערבית צדף השכבה הפנימית המבריקה..." כלומר יש פרשנויות לכאן ולכאן. אנו יכולים להביא את כולן. מה שנשחק זה הפנימי, ומה שאתה מוצא על החוף זה הקלציט. Mintz l 00:09, 24 בספטמבר 2009 (IDT)

סלח לי על אטיותי. בכל מקום ראיתי "שכבה פנימית". איפה מצאנו שכבה חיצונית? כחלון 00:19, 24 בספטמבר 2009 (IDT)

השאלה היא כאשר מישהו כותב או אומר "צדף" למה הוא מתכון? המילון צריך לתת את התשובה. לכל החברים הכותבים במילון ידוע שהשימוש במילים גמיש למדי ולעתים גם נמתח די רחוק מהערך הבסיסי. במקרה זה, למיטב הבנתי, לעתים מתכוונים לשריון הגירני של צדפות (אלה הרכיכות הימיות ושל מים מתוקים שהמעטה הגירני שלהן עשוי משתי צלוחיות שוות. לעתים מתכוונים לכל מעטה גירני של רכיכות ימיות, צדפות וחלזונות. השריון הגירני הזה הוא מחוספס מעט או הרבה בצידו החיצוני ואילו צידו הפנימי, כלומר הנוגע בגוף הרכיכה החיה בתוכו הוא חלק מאד ומבריק. במוצרים רבים משתמשים בצדף כך שיראה הצד המבריק וכאשר מכינים לוחיות לצורך שיבוץ וכדומה מלטשים את החלקים המחוספסים. לדעתי המילון אינו מאמר טכני ואינו אמור ללמד איך ליצר מוצרים מצדפים ולכן מספיק לצין ש"צדף" הוא גם שם עצם כללי לחומר ממנו עשויים הצדפים כאשר הוא משמש ליצור מוצרים.

לא יודע אם התורכית קבלה מערבית או להפך. מה שבטוח, הרמב"ם שלראשונה השתמש במילה בפרושו למסכת כלים ידע וכתב ערבית וחי בסביבה דוברת ערבית והוא לקח את המילה מערבית. ולשם הענין שבדבר, הרמב"ם מתכוון דווקא לקונכית החילזון. המילה nacre בד"כ מתיחסת לצד המבריק של הצדף ביצור מוצרים דקורטיבים אבל לדעתי מספיקה ההגדרה הכללית יותר.

איתן פ 18:01, 21 בנובמבר 2009 (IST)