חבל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תוכן עניינים   

חֶבֶל - חִבֵּל - חֵבֶל - חָבַל א - חָבַל ב - חִבֵּל א - חִבֵּל ב - חֲבָל

חֶבֶל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חבל
הגייה* khevel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ב־ל א
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר' חֲבָלִים; ס"ר חַבְלֵי־
  1. חוט עבה קלוע מסיבים; חוטים מלופפים וקלועים יחד.
    • "וְאִם אֶל עִיר יֵאָסֵף וְהִשִּׂיאוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶל הָעִיר הַהִיא חֲבָלִים וְסָחַבְנוּ אֹתוֹ עַד הַנַּחַל עַד אֲשֶׁר לֹא נִמְצָא שָׁם גַּם צְרוֹר." (שמואל ב׳ יז, פסוק יג)
    • " וַתּוֹרִדֵם בַּחֶבֶל בְּעַד הַחַלּוֹן כִּי בֵיתָהּ בְּקִיר הַחוֹמָה וּבַחוֹמָה הִיא יוֹשָׁבֶת." (יהושע ב, פסוק טו)
    • "החבל עשוי סיבי צמחים השזורים לחוטים; החוטים שזורים לגדילים; שלֹשה או ארבעה גדילים שזורים לחבל." (רב חובל זאב הים, חבלים וקשרים, 1944)
  2. חבל (1) באורך קצוב המשמש למדידה.
  3. יחידת מדה שאורכה חבל (2).
    • "שְׁנֵי חֲבָלִים לְהָמִית וּמְלֹא הַחֶבֶל לְהַחֲיוֹת" ( שמואל ב, פסוקים חב)
  4. על פי (1) ו (2) כברת קרקע מדודה; שטח שגבולותיו מוגדרים.
    • "לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (תהלים קה, פסוק יא)
    • "הוֹי יֹשְׁבֵי חֶבֶל הַיָּם גּוֹי כְּרֵתִים." (צפניה ב, פסוק ה)
    • "שִׁשִּׁים עִיר כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב" (דברים ג, פסוק ד)
    • הגליל הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל (ויקיפדיה העברית).
  5. (3) בהשאלה חלק שהוקצב, מנה.
    • "וַיְדַבְּרוּ בְּנֵי יוֹסֵף אֶת יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר: מַדּוּעַ נָתַתָּה לִּי נַחֲלָה גּוֹרָל אֶחָד וְחֶבֶל אֶחָד." (יהושע יז, פסוק יד)
    • "חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים" ( תהלים, פסוקים טזו)
  6. בשימוש מקראי, (3) בהשאלה חבורה.
    • "וִיהִי כְבֹאֲךָ שָׁם הָעִיר וּפָגַעְתָּ חֶבֶל נְבִאִים יֹרְדִים מֵהַבָּמָה וְלִפְנֵיהֶם נֵבֶל וְתֹף וְחָלִיל וְכִנּוֹר וְהֵמָּה מִתְנַבְּאִים." (שמואל א׳ י, פסוק ה)
    • הכינוס הראשון של הליגה הימית העברית נערך ביוני 1937 על סיפונה של האנייה "הר ציון", ובמהלכו נקבע שמו העברי של הארגון: "חבל ימי לישראל".

מקור[עריכה]

  • מקרא. מילים דומות גם בשפות שמיות אחרות: בערבית חַבְּל (حبل) (1); אוגריתית: ḥbl ; אכדית: eblu .

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • ערבית:
      1.    حبل‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חבל
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חבל ארץ
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חבלים

חִבֵּל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חיבל
הגייה* khibel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ב־ל א
דרך תצורה משקל קִטֵּל
נטיות ר' חִבְּלִים; חִבֵּל־, חִבְּלֵי־
חלק מן החיבל של הבריג "ניאגרה"
  1. כלל החבלים, הכבלים והשרשראות, המשמשים באניית מפרשים לחיזוק התרנים והכלונסאות ולניהוג המפרשים.
    • "הבאונטי היתה מצופה לוחות־נחושת – דבר חדש באותם הימים – ובגופה הרחב והכבד, תרניה הקצרים והחיבל המגושם שלה, דמתה יותר לציידת־לויתנים מאשר לספינת־הובלה מזוינת של צי הוד מלכותו." (נורדהוף והול, המרד על הבאונטי. מאנגלית א' עמיהוד, 1947)

גיזרון[עריכה]

  • מן חֶבֶל. מופיע פעם אחת במקרא: "וְהָיִיתָ כְּשֹׁכֵב בְּלֶב יָם וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל." (משלי כג, פסוק לד). המלה במשמעותה המודרנית: ועד הלשון העברית, מונחי ספנות ת"ש-תש"א (1940); האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות, תש"ל (1970).

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • מצודות דוד על משלי כג לד: "בראש חִבֵּל - הוא תורן הספינה שכל החבלים תלוים בו והשוכב שם דעתו מבולבלת מפני ראיית הים ומהירות התנועה.
  • רש"י על משלי כג לד: "כשוכב בלב ים וכשוכב בראש חִבֵּל - תורן הספינה נע לפול ממנו.
  • מלבי"ם על משלי כג לד: "והיית כשוכב בלב ים". תחלה יהיה כשוכב בלב ים וצף על מי הים ולוחם עם גלי הים ואח"כ ידמה "כשוכב בראש חִבֵּל" שהוא תורן הספינה, שמשם יפול למצולה מאגרא רמא לבירא עמקתא, ויטבע שם, כן נופל ממעלתו לעמקי בור וטובע בתהום האבדון."
  • רלב"ג על משלי כג לד: בספינה שחוזק תנועת הספינה יבלבל מוחו ויראה לו דברים לא כן וכמי ששוכב בראש הספינה שיתבלבל יותר מפני ראותו הים ורואה מהירות התנועה.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: המעטה של ספינות מפרשים

חֵבֶל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חבל
הגייה* khevel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ב־ל ב
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר' חֲבָלִים; ס' חֶבְלֵי-
  1. כאב של צירי לדה.
  2. כאב.

מקור[עריכה]

  • מקרא.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

חָבַל א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חבל
שורש וגזרה ח־ב־ל א
בניין קל
  1. לקח משכון.
    • "אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ." (שמות כב, פסוק כו)
    • "לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב כִּי נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל." (דברים כד, פסוק ו)

מקור[עריכה]

  • מקרא.

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

חָבַל ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חבל
שורש וגזרה ח־ב־ל ב
בניין קל
  1. פגע וגרם נזק.

מקור[עריכה]

  • לשון חז"ל משורש מקראי.

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: injure‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

חִבֵּל א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חיבל
שורש וגזרה ח־ב־ל ב
בניין פִּעֵל
  1. הזיק, קלקל.
  2. הרס, גרם נזק במזיד.
    • "בָּאִים מֵאֶרֶץ מֶרְחָק מִקְצֵה הַשָּׁמָיִם אדני וּכְלֵי זַעְמֹו לְחַבֵּל כָּל הָאָֽרֶץ." (ישעיהו יג, פסוק ה)
    • המשטרה לכדה אתמול אדם שחיבל ברשת החשמל של שכנו.

מקור[עריכה]

  • מקרא

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

חִבֵּל ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חיבל
שורש וגזרה ח־ב־ל ב
בניין פִּעֵל
  1. נקבה הרתה, נכנסה להריון.
  2. בהשאלה הגה מזימה, זמם, תכנן.
    • "הִנֵּה יְחַבֶּל אָוֶן וְהָרָה עָמָל וְיָלַד שָׁקֶר." (תהלים ז, פסוק טו)

מקור[עריכה]

  • מקרא.

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

חֲבָל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חבל
הגייה* khaval
חלק דיבר מילת קריאה
מין
שורש ח־ב־ל ב
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות
  1. מילה המשמשת להבעת צער על אבדן, נזק, או אי-הצלחה.
    • "חבל על דאבדין ולא משתכחין" (בבלי, מסכת סנהדריןדף קיא, עמוד א) – חבל על אלו שאבדו ואינם נמצאים (משתכחין במובן הארמי, כמו שכיח == מצוי).
    • חבל שלא ידעתי זאת קודם. אילו ידעתי זאת, הייתי עוזר לך.

מקור[עריכה]

  • לשון חז"ל. למעשה זאת גזירת שם עצם (במבנה הארמית מהשורש ח־ב־ל ב) המשמש כבטוי צער.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: pity‏, woe‏‏‏‏