מצודת דוד: "ואני כל היום מערבב שקמים עם דברים אחרים למאכל הבקרים."
מצודת ציון: "ענין בלילה וערבוב."
ראב"ע: "אמר רבי משה הפרסי: [...] שומר בקר או חורש בבקר הייתי ובעבור שהזכיר מאחרי הצאן יורה כי היה רועה כאשר הזכיר בנוקדים."
רד"ק: "י"מ כמו בולש בשין מתרגום ויחפש ובלש כלומר לוקט שקמים למאכל בקריו או פי' [=פיעל] מערב השקמים עם דברים אחרים לצורך בקריו."
רש"י: "מחפש בשקמים לראו' איזה עתו לקוץ כדי להוסיף ענפים ואיזה ראוי לקורות שכן דרך שקוצצין בתולות השקמה ובולס כמו ובולש אלא שעמוס מגמגם בלשונו שכך אמרו למה נקרא שמו עמוס שהיה עמוס בלשונו."
טיבה של מלאכה זו אינו ברור. בתרגום השבעים נכתב כי בּוֹלֵס הוא מי שחותך ופוצע את פֵרות השקמה, ואילו פרשני התנ"ך (כפי שניתן לראות לעיל) היו חלוקים בדעותיהם וסברו כי בּוֹלֵס הוא שומר, מחפש או מערבב.