דמאי

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דְּמַאי[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דמאי
הגייה* dmai
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ד־מ־י/ה
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות ר׳ דְמַאִין
  1. לשון חז"ל תבואה, פרות וכל תוצרת מן הצומח שאין ודאות אם הופרשו מהם מעשרות.
    • "הדמאי מערבין בו, ומשתתפין בו, ומברכין עליו, ומזמנין עליו, ומפרישין אותו ערום, בין השמשות" (משנה דמאי א ד)
    • המקבל עליו להיות נאמן על המעשרות, ולא יהיו פירותיו דמאי. צריך לעשר את שהוא אוכל, ואת שהוא מוכר, ואת שהוא לוקח. (רמב"ם, הלכות מעשרות פרק י)
  2. לשון חז"ל תקנות שקבעו במשנה ובתלמוד לעשר את הדמאי (1).
    • "הלוקח לזרע ולבהמה, קמח לעורות, שמן לנר, שמן לסוך בו את הכלים, פטור מן הדמאי" (משנה דמאי א ג)
  3. שם של מסכת במשנה, בסדר זרעים.

גיזרון[עריכה]

  • מארמית: צרוף המלים דָּא, "זאת" + מַאי, "מה", כלומר "זה – מהו?", על שום הספק לגבי טיבה. לסברה אחרת, מהמלה היוונית dêmos) δήμος), "עם", משום שנקנתה בדרך כלל מעם הארץ שאינו מקפיד על מצוות.

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: דמאי