מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
זית
הגייה *
za yit
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
דרך תצורה
משקל קַיִל
נטיות
ר׳ זֵיתִים; זֵית־, ר׳ זֵיתי־
עץ זית.
פירות עץ הזית.
זיתים ירוקים כבושים מזן סורי.
עץ תרבות ירוק עד ; עליו מאורכים, חלקים, צבעם ירוק כהה בצדם העליון ולבן כסוף בצדם התחתון; מגדלים אותו בכל ארצות הים התיכון וחשיבותו בשמן הזית המופק מפירותיו .
”וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ וַיֵּדַע נֹחַ כִּי קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ“ (בראשית ח , פסוק יא )
”וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה וְאֶחָד עַל-שְׂמֹאלָהּ“ (זכריה ד , פסוק ג )
”וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב“ (נחמיה ח , פסוק טו )
”וּבָאִילָן, הָאוֹג וְהֶחָרוּבִין וְאֶגוֹזִים וְהַשְּׁקֵדִים וְהַגְּפָנִים וְהָרִמּוֹנִים וְהַזֵּיתִים וְהַתְּמָרִים, חַיָּבִין בַּפֵּאָה.“ (משנה, מסכת פאה – פרק א, משנה ה )
”נָפְלוּ לָהּ זֵיתִים וּגְפָנִים זְקֵנִים, יִמָּכְרוּ לָעֵצִים וְיִלָּקַח בָּהֶן קַרְקַע וְהוּא אוֹכֵל פֵּרוֹת.“ (משנה, מסכת כתובות – פרק ח, משנה ה )
”וַיַּשְלִיכוּהוּ אֶל הַמְּדוּרָה אֲשֶׁר עָרְכוּ שָׁמָּה לַכּוֹבֶסֶת מֵעַנְפֵי זַיִת יְבֵשִׁים“ (המערה והכובסת , מאת חיים נחמן ביאליק , בפרויקט בן יהודה )
”בְּצַמֶּרֶת זַיִת מָכְסֶפֶת / עֲנָפִים מַשְׁחִירִים נִזְמֹר“ (גננו , מאת רחל המשוררת , בפרויקט בן יהודה )
”זית רענן... עץ צעיר... פרח שנקטף באיבו...“ (בנשף , מאת יוסף חיים ברנר , בפרויקט בן יהודה )
פריו של העץ לעיל. אחד משבעת המינים שבהם נשתבחה ארץ ישראל . הפירות קטנים (1.5 ס"מ עד 3 ס"מ) ובעלי גלעין קשה, וצבעם כהה בהבשלתם. ניתן להפיק מהם שמן זית . או לאכלם כבושים .
”אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ“ (דברים ח , פסוק ח )
”אַתָּה תִזְרַע וְלֹא תִקְצוֹר אַתָּה תִדְרֹךְ זַיִת וְלֹא תָסוּךְ שֶׁמֶן וְתִירוֹשׁ וְלֹא תִשְׁתֶּה יָּיִן“ (מיכה ו , פסוק טו )
”בעי רבי חזקיה: ניקב כמוציא זית , וסתמו, וחזר וניקב כמוציא זית , וסתמו, עד שהשלימו למוציא רימון“ (בבלי, מסכת שבת – דף קיב, עמוד ב )
”זַיִת לְאָכְלוֹ מָר וְאִם נִכְתַּשׁ / יַעַש בְּהִכָּתְשׁוֹ פְּרִי מֵאִיר“ (זית לאכלו , מאת ר' שמואל הנגיד , בפרויקט בן יהודה )
”וְכַד זָהָב מְלֵאָה שֶׁמֶן זַיִת זָךְ בְּרֹאשׁ הַמְּנוֹרָה“ (כיסא שלמה , מאת חיים נחמן ביאליק , בפרויקט בן יהודה )
”ביפה נוף הזה יגדלו זיתים רעננים וגפני עסיס מתולעים באשכלות בכוריהם“ (אהבת ציון , מאת אברהם מאפו , בפרויקט בן יהודה )
תיבת 'זית' קיימת בשפות שמיות רבות, אך חוקרי-לשון אינם תמימי-דעים באשר למקורה.
אבלאית בצורת זי-תוּם zi-TUM . אכדית (ראס שמרה) -זֵאּרְתִּשֻ zé-er-ti-šu . פיניקית - זת . צורת הרבים של זית באוגריתית, 'זתמ' .
ארמית גלילית: זֵיתָא .ארמית סורית: ܙܝܬܐ zaytā . אתיופית: זַיְת .ערבית: زَيْتُونَة zaytūna.
האגיפטולוג ארנסט ווליס באדג' מצא, שבמצרית קדומה מצוייה תיבת הירוגליף מקבילה בהגיית: "דגֲ'אִיט" "tchait", בהוראת זיתים [1] וגם בצורה: דת'ו (Ddtw ).
להלן הירוגליף : dja-i-ṯt :
ערך בוויקיפדיה:
זית תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
זיתים
↑ An Egyptian Hieroglyphic Dictionary", By - Budge E A Wallis,1920" עמוד 897,"tchaāq"