סבא

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

סַבָּא[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סבא
הגייה* saba
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ סָבִים; סב־, ר׳ סָבֵי־ (ראו להלן בסעיף "מידע נוסף")
"חֶקֶר ראשו של אדם זקן" (1615): ישיש כפי שציירוֹ פטר פאול רובנס
  1. כינוי לאב ההורה, סב.
    • לסבא שלי יש ספרייה ענקית.
    • "דממה בעיירה ובביתנו; גם סבא, גם סבתא, גם אבא ואמא שותקים" ("מכתב גדול", שמחה בן־ציון)
    • "והנכדים לא יכלו למלאות פיהם צחוק, שמא יקפיד סבא, ענן של מרה־שחורה ירד על הבית, על החצר, והכביד על הכל" ("זקן חולה", יהודה שטיינברג)
  2. זקן, ישיש.

גיזרון[עריכה]

  • מארמית. במקורה בארמית הייתה המילה sava, בבי"ת רפה ובמלרע.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • לפי כללי האקדמיה ללשון העברית, מילים ארמיות ממין נקבה נכתבות בעברית בה"א בסופן (למשל: דוגמה, סדנה). מכלל זה יוצאות המילים: סבתא, סבא, אמא, אבא.
  • שאילת המילים מהארמית בתבנית זו מקשה על הטייתן ברבים. האקדמיה מעדיפה חזרה לצורת העברית בצורת הרבים: אבות, אמהות, סבים, סבתות.
  • באופן דומה, הוספת ה"א הידיעה למילה ארמית מיודעת אינה תקינה. למשל, "אמא" היא מילה מיודעת, ו"האמא" היא יידוע כפול (ראו למשל: בחוברת "אַל תֹּאמַר - אֱמֹר. השגיאות השגורות בדבור" של ועד הלשון העברית, ירושלים תרע"א). צורת הידוע בעברית היא "האב", "האם", "הסב", "הַסָּבָה".

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

סָבָא[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא סבא
שורש וגזרה ס־ב־א,גזרת נל"א
בניין פָּעַל (קַל)
  1. שתה הרבה מאוד בדר"כ משקה חריף כשיכר, ויין.

גיזרון[עריכה]

  1. מקור הפועל אינו ידוע, אך בשפות שמיות אחרות קיימים פעלים מקבילים דומים (למשל הפועל הארמי סְבָא).
  • מן תעודות שנתגלו בעיר אמר הכתובות אכדית בניב מקומי יין-חסְפֻּ ḥaspu בהוראת סוג של יין איכותי ללא משקעים (בניגוד ליין מצבְּ, yn mṣb) [1].

מובאות נוספות[עריכה]

  • ”אֵתָיוּ אֶקְחָה יַיִן וְנִסְבְּאָה שֵׁכָר וְהָיָה כָזֶה יוֹם מָחָר גָּדוֹל יֶתֶר מְאֹד“ (ישעיהו נו, פסוק יב)
  • ”אַל תְּהִי בְסֹבְאֵי יָיִן בְּזֹלֲלֵי בָשָׂר לָמוֹ; כִּי סֹבֵא וְזוֹלֵל יִוָּרֵשׁ וּקְרָעִים תַּלְבִּישׁ נוּמָה“ (משלי כג, פסוקים ככא)

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש סבא

השורש ס־ב־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעלים[עריכה]

ס־ב־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל סָבָא סוֹבֵא יִסְבָּא סְבָא לִסְבֹּא
נִפְעַל נִסְבָּא נִסְבָּא יִסָּבֵא הִסָּבֵא לְהִסָּבֵא
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

סֹבֶא[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סובא
הגייה* sove
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־ב־א
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ סְבָאִים; סֹבֶא־, ר׳ סָבְאֵי־
  1. לשון המקרא משקה חריף, משקה משכּר.
    • ”כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם“ (ישעיהו א, פסוק כב)
    • ”סָר סָבְאָם הַזְנֵה הִזְנוּ אָהֲבוּ הֵבוּ קָלוֹן מָגִנֶּיהָ“ (הושע ד, פסוק יח)

גיזרון[עריכה]

  1. מקור המילה אינו ידוע, אך בשפות שמיות אחרות (אכדית, ארמית־סורית וערבית) קיימות מילים דומות הקשורות ליין.

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • מצודת ציון: "כן נקראים משקים המשכרים."
  • רד"ק: "הוא היין הנמכר בחנות לפי שבאים שם רקים ופוחזים וסובאים ומשתכרין שם."
  • רש"י: "משקים."

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: משקה חריף
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משקאות חריפים


השורש סבא

השורש ס־ב־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעלים[עריכה]

ס־ב־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל סָבָא סוֹבֵא יִסְבָּא סְבָא לִסְבֹּא
נִפְעַל נִסְבָּא נִסְבָּא יִסָּבֵא הִסָּבֵא לְהִסָּבֵא
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
  1. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 369 : ḥsp