מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
סבא
הגייה *
sa ba
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
ר׳ סָבִים; סב־, ר׳ סָבֵי־ (ראו להלן בסעיף "מידע נוסף")
"חֶקֶר ראשו של אדם זקן" (1615): ישיש כפי שציירוֹ פטר פאול רובנס
כינוי לאב ההורה , סב.
לסבא שלי יש ספרייה ענקית.
"דממה בעיירה ובביתנו; גם סבא , גם סבתא, גם אבא ואמא שותקים" ("מכתב גדול" , שמחה בן־ציון )
"והנכדים לא יכלו למלאות פיהם צחוק, שמא יקפיד סבא , ענן של מרה־שחורה ירד על הבית, על החצר, והכביד על הכל" ("זקן חולה" , יהודה שטיינברג)
זקן , ישיש .
ראיתי סבא אחד באוטובוס וקמתי כדי לתת לו לשבת.
"וברוב הימים נטפל לי סבא אחד מבעלי ברית הממזר, רשע, ערום וגנב" ("ספר הקבצנים" , מנדלי מוכר ספרים )
"זה כחמשים שנה ויותר יושב לו אותו סבא בתוך כסאו, המשקפים נתונים לו על עיניו הקטנות המחודדות וראשו כפוף על־גבי גליון לבן" ("יוצר הנוסח" , חיים נחמן ביאליק )
”א"ר פפא סבא משמיה דרב: בבל - בריאה, מישון - מיתה, מדי - חולה, עילם - גוססת“ (בבלי, מסכת קידושין – דף עא, עמוד ב )
”בא לו סמאל אצל אבינו אברהם אמר ליה סבא, סבא אובדת לבך“ (בראשית רבה, פרשה נו, סימן ד )
”אמר לו בחייך סבא בר כמה שנין את יומא דין, אמר לו בר מאה שנין“ (ויקרא רבה, פרשה כה, סימן ה )
מארמית. במקורה בארמית הייתה המילה sava , בבי"ת רפה ובמלרע.
מילים נרדפות [ עריכה ]
מידע נוסף [ עריכה ]
לפי כללי האקדמיה ללשון העברית, מילים ארמיות ממין נקבה נכתבות בעברית בה"א בסופן (למשל: דוגמה , סדנה ). מכלל זה יוצאות המילים: סבתא , סבא , אמא , אבא .
שאילת המילים מהארמית בתבנית זו מקשה על הטייתן ברבים. האקדמיה מעדיפה חזרה לצורת העברית בצורת הרבים: אבות, אמהות, סבים, סבתות.
באופן דומה, הוספת ה"א הידיעה למילה ארמית מיודעת אינה תקינה. למשל, "אמא" היא מילה מיודעת, ו"האמא" היא יידוע כפול (ראו למשל: בחוברת "אַל תֹּאמַר - אֱמֹר. השגיאות השגורות בדבור " של ועד הלשון העברית, ירושלים תרע"א). צורת הידוע בעברית היא "האב", "האם", "הסב", "הַסָּבָה".
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
שתה הרבה מאוד בדר"כ משקה חריף כשיכר , ויין .
מקור הפועל אינו ידוע, אך בשפות שמיות אחרות קיימים פעלים מקבילים דומים (למשל הפועל הארמי סְבָא).
מן תעודות שנתגלו בעיר אמר הכתובות אכדית בניב מקומי יין-חסְפֻּ ḥaspu בהוראת סוג של יין איכותי ללא משקעים (בניגוד ליין מצבְּ, yn mṣb) [1] .
מובאות נוספות [ עריכה ]
”אֵתָיוּ אֶקְחָה יַיִן וְנִסְבְּאָה שֵׁכָר וְהָיָה כָזֶה יוֹם מָחָר גָּדוֹל יֶתֶר מְאֹד“ (ישעיהו נו , פסוק יב )
”אַל תְּהִי בְסֹבְאֵי יָיִן בְּזֹלֲלֵי בָשָׂר לָמוֹ; כִּי סֹבֵא וְזוֹלֵל יִוָּרֵשׁ וּקְרָעִים תַּלְבִּישׁ נוּמָה“ (משלי כג , פסוקים כ – כא )
מילים נרדפות [ עריכה ]
השורש סבא
השורש ס־ב־א הוא שורש מגזרת נל"א .
נטיות הפעלים [ עריכה ]
ס־ב־א
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
סָבָא
סוֹבֵא
יִסְבָּא
סְבָא
לִסְבֹּא
נִפְעַל
נִסְבָּא
נִסְבָּא
יִסָּבֵא
הִסָּבֵא
לְהִסָּבֵא
הִפְעִיל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פִּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פֻּעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
סובא
הגייה *
so ve
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ס־ב־א
דרך תצורה
משקל קֹטֶל
נטיות
ר׳ סְבָאִים; סֹבֶא־, ר׳ סָבְאֵי־
לשון המקרא משקה חריף , משקה משכּר.
”כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם“ (ישעיהו א , פסוק כב )
”סָר סָבְאָם הַזְנֵה הִזְנוּ אָהֲבוּ הֵבוּ קָלוֹן מָגִנֶּיהָ“ (הושע ד , פסוק יח )
מקור המילה אינו ידוע, אך בשפות שמיות אחרות (אכדית, ארמית־סורית וערבית) קיימות מילים דומות הקשורות ליין .
פרשנים מפרשים [ עריכה ]
מצודת ציון: "כן נקראים משקים המשכרים."
רד"ק: "הוא היין הנמכר בחנות לפי שבאים שם רקים ופוחזים וסובאים ומשתכרין שם."
רש"י: "משקים."
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
השורש סבא
השורש ס־ב־א הוא שורש מגזרת נל"א .
נטיות הפעלים [ עריכה ]
ס־ב־א
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
סָבָא
סוֹבֵא
יִסְבָּא
סְבָא
לִסְבֹּא
נִפְעַל
נִסְבָּא
נִסְבָּא
יִסָּבֵא
הִסָּבֵא
לְהִסָּבֵא
הִפְעִיל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פִּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פֻּעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 369 : ḥsp