לדלג לתוכן

סבא

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

סַבָּא

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סבא
הגייה* saba
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׂ־ו־ב
דרך תצורה
נטיות ר׳ סָבִים; סב־, ר׳ סָבֵי־ (ראו להלן בסעיף "מידע נוסף")
סבא ונכדו
  1. כינוי לאב ההורה, סב.
    • לסבא שלי יש ספרייה ענקית.
    • "דממה בעיירה ובביתנו; גם סבא, גם סבתא, גם אבא ואמא שותקים" ("מכתב גדול", שמחה בן־ציון)
    • "והנכדים לא יכלו למלאות פיהם צחוק, שמא יקפיד סבא, ענן של מרה־שחורה ירד על הבית, על החצר, והכביד על הכל" ("זקן חולה", יהודה שטיינברג)
  2. זקן, ישיש.

גיזרון

[עריכה]
  • מארמית. במקורה בארמית הייתה המילה sava, בבי"ת רפה ובמלרע.

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • איטלקית: nonno‏‏‏‏
  • אנגלית: gramps‏, grandfather‏‏‏‏
  • אספרנטו: avo‏‏‏‏
  • ארמנית: պապ‏‏‏‏ (תעתיק: pap)
հավ‏‏‏‏ (תעתיק: hav)
  • גרוזינית: პაპა‏‏‏‏ (תעתיק: ṗaṗa)
ბაბუა‏‏‏‏ (תעתיק: babua)

מידע נוסף

[עריכה]
  • לפי כללי האקדמיה ללשון העברית, מילים ארמיות ממין נקבה נכתבות בעברית בה"א בסופן (למשל: דוגמה, סדנה). מכלל זה יוצאות המילים: סבתא, סבא, אמא, אבא.
  • שאילת המילים מהארמית בתבנית זו מקשה על הטייתן ברבים. האקדמיה מעדיפה חזרה לצורת העברית בצורת הרבים: אבות, אמהות, סבים, סבתות.
  • באופן דומה, הוספת ה"א הידיעה למילה ארמית מיודעת אינה תקינה. למשל, "אמא" היא מילה מיודעת, ו"האמא" היא יידוע כפול (ראו למשל: בחוברת "אַל תֹּאמַר - אֱמֹר. השגיאות השגורות בדבור" של ועד הלשון העברית, ירושלים תרע"א). צורת הידוע בעברית היא "האב", "האם", "הסב", "הַסָּבָה".

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: סבא
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סבים

סָבָא

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא סבא
שורש וגזרה ס־ב־א,גזרת נל"א
בניין פָּעַל (קַל)
  1. שתה הרבה מאוד בדר"כ משקה חריף כשיכר, ויין.
    • "בעלי לשון הרע הוציאו את דבּתם רעה כי סובא הוא ואוהב למשוך ביין את בשׂרו" ("שניהם כאחד טובים", יהודה לייב גורדון)
    • ”בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ זוֹלֵל וְסֹבֵא (דברים כא, פסוק כ)
    • ”אַל תְּהִי בְסֹבְאֵי יָיִן בְּזֹלֲלֵי בָשָׂר לָמוֹ; כִּי סֹבֵא וְזוֹלֵל יִוָּרֵשׁ וּקְרָעִים תַּלְבִּישׁ נוּמָה“ (משלי כג, פסוקים ככא)

גיזרון

[עריכה]
  1. מקור הפועל אינו ידוע, אך בשפות שמיות אחרות קיימים פעלים מקבילים דומים (למשל הפועל הארמי סְבָא בתלמוד ארמית: ”סָבוֹיתָא“ (בבלי, מסכת עבודה זרהדף עא, עמוד א) -מוכרי יין).
  • בתעודות שנתגלו בעיר אמר הכתובות אכדית בניב מקומי יין-חסְפֻּ ḥaspu בהוראת סוג של יין איכותי ללא משקעים (בניגוד ליין מצבְּ, yn mṣb) [1].

מובאות נוספות

[עריכה]
  • ”אֵתָיוּ אֶקְחָה יַיִן וְנִסְבְּאָה שֵׁכָר וְהָיָה כָזֶה יוֹם מָחָר גָּדוֹל יֶתֶר מְאֹד“ (ישעיהו נו, פסוק יב)

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]


השורש סבא

השורש ס־ב־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ס־ב־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל סָבָא סוֹבֵא יִסְבָּא סְבָא לִסְבֹּא
נִפְעַל נִסְבָּא נִסְבָּא יִסָּבֵא הִסָּבֵא לְהִסָּבֵא
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

סֹבֶא

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סובא
הגייה* sove
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־ב־א
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ סְבָאִים; סֹבֶא־, ר׳ סָבְאֵי־
  1. לשון המקרא משקה חריף, משקה משכּר.
    • ”כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים; סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם.“ (ישעיהו א, פסוק כב)
    • ”סָר סָבְאָם; הַזְנֵה הִזְנוּ, אָהֲבוּ הֵבוּ קָלוֹן מָגִנֶּיהָ.“ (הושע ד, פסוק יח)

גיזרון

[עריכה]
  1. מקור המילה אינו ידוע, אך בשפות שמיות אחרות (אכדית, ארמית־סורית וערבית) קיימות מילים דומות הקשורות ליין.

פרשנים מפרשים

[עריכה]
  • מצודת ציון: "כן נקראים משקים המשכרים."
  • רד"ק: "הוא היין הנמכר בחנות לפי שבאים שם רקים ופוחזים וסובאים ומשתכרין שם."
  • רש"י: "משקים."

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: משקה חריף
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משקאות חריפים


השורש סבא

השורש ס־ב־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ס־ב־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל סָבָא סוֹבֵא יִסְבָּא סְבָא לִסְבֹּא
נִפְעַל נִסְבָּא נִסְבָּא יִסָּבֵא הִסָּבֵא לְהִסָּבֵא
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
  1. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 369 : ḥsp