אלמג

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אַלְמֹג או אַלְגֹּם[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אלמוג
הגייה* almog/algom
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ אַלְמֻגִּים או אַלְגֻּמִּים
אלגום (1)
שלדי אלמוגים שונים (2)
  1. לשון המקרא עץ ריחני שמוצאו במזרח הרחוק.
    • ”וְגַם אֳנִי חִירָם אֲשֶׁר-נָשָׂא זָהָב מֵאוֹפִיר הֵבִיא מֵאֹפִיר עֲצֵי אַלְמֻגִּים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה.“ (מלכים א׳ י, פסוק יא)
    • ”וּשְׁלַח-לִי עֲצֵי אֲרָזִים בְּרוֹשִׁים וְאַלְגּוּמִּים מֵהַלְּבָנוֹן כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי אֲשֶׁר עֲבָדֶיךָ יוֹדְעִים לִכְרוֹת עֲצֵי לְבָנוֹן וְהִנֵּה עֲבָדַי עִם-עֲבָדֶיךָ.“ (דברי הימים ב׳ ב, פסוק ז)
    • ”טַבַּעַת שֶׁל מַתֶּכֶת וְחוֹתָם שֶׁלָּהּ שֶׁל אַלְמֹג, טְמֵאָה. טַבַּעַת שֶׁל אַלְמֹג וְחוֹתָם שֶׁלָּה שֶׁל מַתֶּכֶת, טְהוֹרָה.“ (משנה, מסכת כליםפרק יג, משנה ו)
  2. לשון ימי הביניים בעל חיים ימי ירוד, פוליפ זעיר, החי במושבות שבהן מספר עצום של פרטים. שלדם הגירני יוצר בתי גידול באזורים הטרופים.
  1. שם פרטי לזכר.

גזרון[עריכה]

  • 1: בקרב הברהאמנים שבהודו נפוץ דימוי האלגום כסמל ל-'צדיק הגומל טובה גם למכים בו' וזאת משום הפצת ריחו הענוג שעה שגודעים או פוצעים את גזעו [1].
  • 1: חשובי פרשני המקרא בעבר כשלו בהבנת תיבת 'אלקום' המופיעה במשלי ”זַרְזִיר מָתְנַיִם אוֹ-תָיִשׁ; וּמֶלֶךְ, אַלְקוּם עִמּוֹ“ (משלי ל, פסוק לא) ,כנראה ש'מלך-אלקום' מסמל מלך המפקח על המון עבדיו הנכונים על פי פקודתו לעבוד בעבודת הכפיים המפרכת הכרוכה בחציבת אלגומים (אלקומים) ושינועם היעיל במעלה דרך המלך, וזאת בהסתמך על הפסוק ”וּשְׁלַח-לִי עֲצֵי אֲרָזִים בְּרוֹשִׁים וְאַלְגּוּמִּים מֵהַלְּבָנוֹן כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי אֲשֶׁר עֲבָדֶיךָ יוֹדְעִים לִכְרוֹת עֲצֵי לְבָנוֹן וְהִנֵּה עֲבָדַי עִם-עֲבָדֶיךָ.“ (דברי הימים ב׳ ב, פסוק ז). 𐤀
  • 2: שומרית בהגיית אֲלְגמֶלִישׁוּ Algamelišu בהוראת אבן סבון מסלע רך המורכב בעיקר מהמינרל טלק העשיר במגנזיום (Steatite). אכדית-אלגמשֻ elgamešu [2] בתקופת המקרא שימש אלגמשֻ להכנת פסלים,חותמות, קמיעות, חרפושיות, רהוט-מלכותי . נחשב לעמיד בחום . באוצר המילים של הלשונות הקדם-אינדו אירופיים מצוי בצורת "סמייג"- -smeyg בהוראת 'עדין' (=מגע במינרל הגמיש מעניק תחושה של מגע בסבון) , הושאלה ללשון לטינית במשמעות ממוקדת בצורת - 'מִיקָא' mīca, כשם נוסף למינרל אֲלוּמִינוסליקט (Aluminosilicate)
  • 2: באוגריתית מהווה אלגביש צורה נוספת של 'אלגמ', 𐎀𐎍𐎂𐎁𐎘 בהוראת סוג של מינרל, או אבן. עץ בשם אלמג-‏almg מופיע בתעודות אוגריתיות בשם ‏אֶלמַקֻ elammakku, ובתעודות אלעמארנה מופיע בין המתנות שנשלחו מסוריה למצרים [3].𐤀

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • פרשן ימה"ב ר' יונה אבן ג'נאח מוסר שבזמנו: "פרשו מלה זו בלשון ערב מרנאן مَرْجَان (לשון חז"ל מרגניתא), ובלע"ז - קורל והוא צמח צומח בים ובהרים אשר תחת המים ונודע באבן האילני, מפני שהוא עץ מתאבן אחר הוצאתו מן המים . ויש מי שפרש בו בקם כערבי بَقَّم , והוא בלעז ברזיל, ואני אומר שהוא ממיני ארזים, מביא ראיה ע"ז מאמרו: "ושלח לי עצי ארזים ברושים ואלגומים מהלבנון" (דה"ב ב' ז') והלבנון אינו מצמיח מרגאן ולא בקם, ואמרו על האלגו מים: ולא נראה בהם מלפנים בארץ יהודה (דבה"ב ט' י'א) ואני אמר עליהם גם כן בנוסחא האחרת דבה"ב מא י' יב, לא בא עצי אלמוג ים ולא נראה עד היום הזה. ואיננו כי אם ספור הפלגת חשיבותם, ר"ל שהיו האלמוג ים שהובאו מאופיר טובים וחשובים מאשר הובאו מהלבנון דע כי אלגומים ואלמוגים אחד הם, כמו כבש וכשב, שמלה ושלמה.
  • רש"י מפרש: עצי אלמוגים - קוריי"ל בלע"ז ומכאן השימוש המקובל. אך יש הסבורים שבמקור הכונה למין עץ. ”דאמר רבה בר רב הונא אמרי בי רב - עשרה מיני ארזים הן: ארז [...] שיטה [...] הדס [...] עץ שמן [...] ברוש [...] תדהר [...] ותאשור [...] הוסיפו עליהן אלונים אלמונים [...] אלמוגים-כסיתא“ (בבלי, מסכת בבא בתראדף פ, עמוד ב) וגם כאן פרש רש"י: כסיתא- אילן שגדל בים ויקר הרבה וקורין קורי"ל.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

   בעל חיים ימי ירוד

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אלמוג
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: Santalum
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: Anthozoa
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אלמוגים

סימוכין[עריכה]

  1. מאת: אהרן אהרנסון זכרונות ועד הלשון, מחברת ה (תרפ"א)
  2. The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago 1992 ,elgamešu . page-337
  3. זהר עמר - צמחי המקרא : בחינה מחודשת לזיהוי כל הצמחים הנזכרים בתנ"ך לאור מקורות ישראל והמחקר המדעי ירושלים הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים 2009. עמ' 194