פרף
פָּרַף
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | פרף |
| שורש וגזרה | פ־ר־ף, גזרת השלמים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון חז"ל רכס, חִבר בין חלקי הבגד בקרס, בסיכה או בכפתור.
- ”פורפת על האבן ועל האגוז ועל המטבע, ובלבד שלא תפרוף כתחילה בשבת.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ו, משנה ז)
גיזרון
[עריכה]- מיוונית: porpao) πορπαω) – לפרוף, לרכוס; prope) προπη) – פריפה, קרס או סיכה לחיבור חלקי הבגד .
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: fasten (with a brooch)
מידע נוסף
[עריכה]- יש המשתמשים במילה גם במובן של התרת הבגד, אולי בהשפעת משמעות קרובה של השורש פ־ר־ם.