לדלג לתוכן

דש

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ערך זה עוסק בדש, פועל ושם־עצם. לערך העוסק בראשי התיבות ד"ש; ראו ד"ש.

דָּשׁ

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא דוש
שורש וגזרה ד־ו־שׁ, נחי ע"ו
בניין פָּעַל (קַל)
  1. דרך, בעִקר באופן שמשפיע על הנדרך; רמס, גם בהשאלה: כבש, דכא.
    • ”וַתִּשְׁכַּח כִּי רֶגֶל תְּזוּרֶהָ וְחַיַּת הַשָּׂדֶה תְדוּשֶׁהָ (איוב לט, פסוק טו)
  2. הפריד את גרעיני התבואה מן השיבולים.
  3. בהשאלה עסק במשהו שוב ושוב ללא שינוי.
    • בענין זה כבר דשנו רבות.
  4. בהשאלה התרגל; פעל מתוך הרגל.
  5. בהשאלה הניע גופו בתנועה האופינית בזמן יחסי מין.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: tread‏‏‏‏‏ (1), tremple‏‏‏‏‏ (1), thresh‏‏‏‏‏ (2), flail‏‏‏‏‏ (2, 4), flog‏‏‏‏‏ (4)

ראו גם

[עריכה]
  • דשש(נדיר בלשון חז"ל}}

דַּשׁ

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דש
הגייה* dash
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ דַּשִּׁים; דַּשׁ־, ר׳ דַּשֵּׁי־
דש המעיל.
  1. עברית חדשה קפל הבד שסביב פתח הבגד.
    • "עט אליו הזקן, תפסו בדש מעילו החורפי העבה וסחבו אל הקיר [...] ההוא יישר את דשי המעיל שנתקמטו" ("בן־דמעות" (1)(2), שרגא קדרי)
    • "יַלְדָּה אַחַת קְטַנָּה / וּבְיָדָהּ זֵרִים, / לָעִיר הַלְּבָנָה / תֵּצֵא אָז בְּשִׁירִים, / וּלְחַיָּל נִרְגָּש / תָּשִׂים סַבְיוֹן בַּדַּשׁ, / וְהַשָּׁמַיִם כֹּה בְּהִירִים." (פְּרָחִים בַּקָּנֶה, מאת דודו ברק)

גיזרון

[עריכה]
  • מחידושי אליעזר בן־יהודה. על פי לשון חז"ל - מארמית: ”מפתח חלוקה - פשיטא! לא צריכא דאית לה תרי דשי (בבלי, מסכת שבתדף קיב, עמוד א). שפת הפתח; ולפי רש"י (לדוגמה שלעיל) 'דש' בהוראת 'לשון' - היינו אותן לשונות והויין זו למעלה וזו למטה, זו לימין וזו לשמאל. בארמית דַּשׁ הוא גם מפתן הדלת (עיברא דדשא).

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: lapel‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דש