דש

ערך זה עוסק בדש, פועל ושם־עצם. לערך העוסק בראשי התיבות ד"ש; ראו ד"ש.

דָּשׁ

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	דוש
שורש וגזרה	ד־ו־שׁ, נחי ע"ו
בניין	פָּעַל (קַל)

1. דרך, בעִקר באופן שמשפיע על הנדרך; רמס, גם בהשאלה: כבש, דכא.

   • ”וַתִּשְׁכַּח כִּי רֶגֶל תְּזוּרֶהָ וְחַיַּת הַשָּׂדֶה תְדוּשֶׁהָ“ (איוב לט, פסוק טו)

2. הפריד את גרעיני התבואה מן השיבולים.

   • ”וְאָרְנָן דָּשׁ חִטִּים“ (דברי הימים א׳ כא, פסוק כ)
   • ”לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ“ (דברים כה, פסוק ד)

3. בהשאלה עסק במשהו שוב ושוב ללא שינוי.

   • בענין זה כבר דשנו רבות.

4. בהשאלה התרגל; פעל מתוך הרגל.

   • ”עד תלתין יומין עבד הכי, מכאן ואילך כיון דדש דש“ (בבלי, מסכת גיטין – דף נו, עמוד ב)
   • ”מהו דתימא דוושיה נקיט ואזיל, קמ"ל“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף קטז, עמוד ב)

5. בהשאלה הניע גופו בתנועה האופינית בזמן יחסי מין.

   • ”וידע אונן – היה דש מפנים וזורה מבחוץ“ (בראשית רבה, פרשה פה, סימן ה)

צירופים

• דש בעקב
• דש מבפנים וזורה מבחוץ

תרגום

• אנגלית: tread‏‏‏‏‏ (1), tremple‏‏‏‏‏ (1), thresh‏‏‏‏‏ (2), flail‏‏‏‏‏ (2, 4), flog‏‏‏‏‏ (4)

ראו גם

• דיש
• דשדש
• נדוש
• דשש(נדיר בלשון חז"ל}}

דַּשׁ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דש
הגייה*	dash
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ דַּשִּׁים; דַּשׁ־, ר׳ דַּשֵּׁי־

דש המעיל.

1. עברית חדשה קפל הבד שסביב פתח הבגד.

   • "עט אליו הזקן, תפסו בדש מעילו החורפי העבה וסחבו אל הקיר [...] ההוא יישר את דשי המעיל שנתקמטו" ("בן־דמעות" (1)(2), שרגא קדרי)
   • "יַלְדָּה אַחַת קְטַנָּה / וּבְיָדָהּ זֵרִים, / לָעִיר הַלְּבָנָה / תֵּצֵא אָז בְּשִׁירִים, / וּלְחַיָּל נִרְגָּש / תָּשִׂים סַבְיוֹן בַּדַּשׁ, / וְהַשָּׁמַיִם כֹּה בְּהִירִים." (פְּרָחִים בַּקָּנֶה, מאת דודו ברק)

גיזרון

• מחידושי אליעזר בן-יהודה. על פי לשון חז"ל - מארמית: ”מפתח חלוקה - פשיטא! לא צריכא דאית לה תרי דשי“ (בבלי, מסכת שבת – דף קיב, עמוד א). שפת הפתח; ולפי רש"י (לדוגמה שלעיל) 'דש' בהוראת 'לשון' - היינו אותן לשונות והויין זו למעלה וזו למטה, זו לימין וזו לשמאל. בארמית דַּשׁ הוא גם מפתן הדלת (עיברא דדשא).

צירופים

• דש המעיל

מילים נרדפות

• אִמְרָה

תרגום

• אנגלית: lapel‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דש