בר
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
בַּר א[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | בר |
הגייה* | bar |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | ב־ר־ר |
דרך תצורה | משקל קָטֵל |
נטיות | נ׳ בָּרָה, ר׳ בָּרִים נ"ר בָּרוֹת |
- זך, טהור.
- ”פִּקּוּדֵי יְהוָה יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי-לֵב מִצְוַת יְהוָה בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם.“ (תהלים יט, פסוק ט)
- ”מִי-זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ-שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת.“ (שיר השירים ו, פסוק י)
- ”הִיא יוֹשְׁבָה לַחַלּוֹן / וְשׂוֹרְקָה שְׂעָרָהּ, / בְּעֵינֵיכֶם הִיא פְרוּצָה / וּבְעֵינַי הִיא בָרָה.“ (הִיא יוֹשְׁבָה לַחַלּוֹן, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון[עריכה]
- באופן כללי, יש 3 שורשים נפרדים ולא קשורים שדומים ל'ב-ר':
- שורש ב-ר-ר במשמע כללי (וקרוב אל) 'ב-ח-ר' (כמו בְּרֵרָה). משם 'מיין, סינן, טיהר' (לכן בר 'טהור, מסונן'), וגם 'טיהר את המשמעות' (לכן ברור, לברר[1][2]) וגם בר 'תבואה מנוקה ומסוננת, דגן'.[3][4][5]
- שורש ב-ר במשמע כללי 'חוץ'[6], נגזרת מן בר 'שדה מחוץ ליישוב'[7] (ארמית בר[8]), משם 'חיות בר', בר מינן 'חוץ ממנו, חוץ מאיתנו'.
- שורש ב-ר, הצורה הארמית של 'בן' (רבים: בנין, כנראה[9][10] מן בָּנָה = לבנות). משם בר מצווה, בר תוקף.
צירופים[עריכה]
נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
סימוכין[עריכה]
- ↑ מילון קליין.
- ↑ מילון יסטרוב.
- ↑ מילון אבן-שושן, ערך 'בר א'.
- ↑ מילון קליין.
- ↑ מילון יסטרוב.
- ↑ מילון אבן-שושן ערך 'בר ה'.
- ↑ מילון אבן-שושן, ערך 'בר ג'.
- ↑ מילון יסטרוב.
- ↑ מילון קליין.
- ↑ מילון אבן-שושן ערך 'בן'.
בָּר א[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | בר |
הגייה* | bar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ב־ר־ר |
דרך תצורה | משקל קָטֵל |
נטיות |
- תבואה.
- ”וְיִקְבְּצוּ אֶת-כָּל-אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבוֹת הַבָּאֹת הָאֵלֶּה וְיִצְבְּרוּ-בָר תַּחַת יַד-פַּרְעֹה אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ.“ (בראשית מא, פסוק לה)
- ”וּמָלְאוּ הַגֳּרָנוֹת בָּר וְהֵשִׁיקוּ הַיְקָבִים תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר.“ (יואל ב, פסוק כד)
- ”מָלְאוּ אֲסָמֵינוּ בָּר וִיקָבֵינוּ יַיִן / בָּתֵּינוּ הוֹמִים, הוֹמִים מִתִּינוֹקוֹת / וּבְהֶמְתֵּנוּ פּוֹרָה.“ (מָלְאוּ אֲסָמֵינוּ בָּר
, מאת פנחס אלעד בזֶמֶרֶשֶׁת)
- שם פרטי לזכר ולנקבה.
גזרון[עריכה]
- אכדית -בֻּרֻ buru. החל מן השושלת ה-18 במצריים החל מושאל למצרית-קדומה בצורת בּר br בהוראת חיטה [1].
- בשפות דרום ערביות בֹּּר, בּרר, בָּר = חיטה [2].
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
בַּר ב[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | בר |
הגייה* | bar |
חלק דיבר | תחילית |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | שאילה מארמית |
נטיות | בַּר־, נ׳ בַּת־; ר׳ בְּנֵי־, נ"ר בְּנוֹת־; בלשון הדיבור: נ׳ בָּרַת־, ר׳ בָּרֵי־, נ"ר בָּרוֹת־ |
- מי שיש לו התכונה, או שייך לקבוצה זו.
- ”מַה-בְּרִי וּמַה-בַּר-בִּטְנִי וּמֶה בַּר-נְדָרָי.“ (משלי לא, פסוק ב)
- ברכותינו! זכית בהגרלה, אתה בר מזל.
- כל בית בשכונתנו הוא בר שיפוץ.
- "הקריטריון המרכזי של הרשויות המקומיות בישראל לדיור בר השגה הוא השכרה או מכירה במחיר הנמוך ב-20% ממחיר השוק." (נעמה ריבה, "הדירה שלעולם לא תהיה שלכם: מה מעכב את התוכניות לדיור בר השגה בישראל?". הארץ, 09.10.2015)
גיזרון[עריכה]
- מארמית: צורת הנסמך של בְּרָא, בן. מצרית עתיקה: דֵם בּרֳי Dem bry = צעיר; בלשונות ברבריים: בּרר barar = בן; בשפה קדם צ'אדית - bar = ילד צעיר , בע"ח ממין זכר.
צירופים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: -able
ראו גם[עריכה]
- בעל־
מידע נוסף[עריכה]
- המילה משמשת רק בצורת הנסמך, בצירופים שונים (ראו להלן).
- למעט צורת היחיד ממין זכר, המילה נוטה כמו המילה בן;[3] עם זאת, בלשון הדיבור נגזרו מהמילה נטיות על דרך הנטייה הרגילה (ראו סעיף נטיות בניתוח הדקדוקי).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ br / 'Notes on Some Semitic Loan-Words and Personal Names in Late Egyptian'/ by - W. A. Ward.Orientalia / NOVA SERIES, Vol. 32, No. 4 (1963), p. 433
- ↑ ראה שם
- ↑ החלטות האקדמיה בדקדוק, סעיף 2.3.2.
בַּר ג[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | בר |
הגייה* | bar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ב־ר־ר |
דרך תצורה | משקל קָטֵל |
נטיות |
- שדה מחוץ לישוב.
- (כסומך בצירופי סמיכות) שאינו מבוית, שאינו שייך למשק האדם.
- "הו, נילס, כל כך קטן, / נדד הרחק מן הכפר / על אווז הבית / עם כל אווזי הבר." (נילס הולגרסון, מאת לאה נאור)
- "חיית בר – יונק, עוף, זוחל או דו-חיים, [...] שאין טבעו לחיות במחיצתו של אדם" (חוק להגנת חיית הבר)
גיזרון[עריכה]
- המילה מופיעה פעם יחידה במקרא, בפסוק לעיל.
- אכדית: בַּארוּ 𒁉𒊒𒌑 בהוראת שדה, אזור. סורית-ארמית: (ܕܒܪܐ דברא) במשמעות: חריש, אזור כפרי, מדבר ◄ מארמית: חוץ.
- מילה קרובה בערבית بَرِّيّ (הגייה: בָּרִי) שפירושה: בר, פראי. (משמעות 2) כפועל 'בַּוֲורַ' بور בהוראת 'להשאיר שדה לא קצור',לתת לשקר לנבול (=לא לתרבת שדה), להפוך משהו ללא רווחי, או ללא תועלת.
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
- בית (2)
תרגום[עריכה]
- אנגלית: wilderness (1), wild (2)
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
![]() |
בָּר ב[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | בר |
שורש וגזרה | ב־ו־ר |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- בחר ברצוי מבין אפשרויות. הפריד בין שני מינים, בין פסולת למה שרצוי.
- ”אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבוֹר לוֹ הָאָדָם“ (משנה, מסכת אבות – פרק ב, משנה א)
- ”כל סאה שיש בו רובע ממין אחר ימעט רבי יוסי אומר יבור בין ממין אחד בין משני מינין“ (משנה, מסכת כלאים – פרק ב, משנה א)
- ”מַשְׁאֶלֶת אִשָּׁה לַחֲבֶרְתָּהּ הַחֲשׁוּדָה עַל הַשְּׁבִיעִית, נָפָה וּכְבָרָה, וְרֵחַיִם וְתַנּוּר; אֲבָל לֹא תָבוֹר וְלֹא תִטְחַן עִמָּהּ.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ה, משנה ט)
גיזרון[עריכה]
- השורש בצורתו זו (ללא הכפילות ב־ר־ר) הוא מקראי ומבטא ברירה וגם נקיון או טהרה. בבניין נפעל ”סוּרוּ סוּרוּ צְאוּ מִשָּׁם טָמֵא אַל תִּגָּעוּ צְאוּ מִתּוֹכָהּ הִבָּרוּ נֹשְׂאֵי כְּלֵי ה'“ (ישעיהו נב, פסוק יא)
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
בָּר ג[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | בר |
הגייה* | bar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | שאילה מלועזית |
נטיות |
- דלפק המשמש למזיגת משקאות והגשתם.
- מקום בילוי שעיקרו דלפק שכזה.
- "בשתיים אחרי חצות, / בין חברים וחברות / מכל מין וצבע. / יושב לשתות באיזה בר, / רק שם הלב חופשי ושר – / חי כמו בטבע." (מה תגידו, מאת שארל אזנבור, בתרגום אלי ביז'אווי)
- יש מסיבה בבר רוצה לבוא?
גיזרון[עריכה]
מאנגלית: bar – קורה.
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: bar
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
![]() |
בָּר ד[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | בר |
הגייה* | bar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | שאילה מלועזית |
נטיות |
גיזרון[עריכה]
מיוונית: báros) βάρος) – כבד.
תרגום[עריכה]
- אנגלית: bar
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
![]() |
בֹּר[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | בור |
הגייה* | bor |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ב־ר־ר |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות |
- לשון המקרא זַכּוּת, היות דבר טהור.
- ”וַיָּשֶׁב יְהוָה לִי כְּצִדְקָתִי כְּבֹרִי לְנֶגֶד עֵינָיו.“ (שמואל ב׳ כב, פסוק כה)
- ”וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ וְאָסִירָה כָּל־בְּדִילָיִךְ.“ (ישעיהו א, פסוק כה)
- כימיקל המשמש לחיטוי.
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- "בֹּר", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 1252)