קלס

קֶלֶס

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קלס
הגייה*	keles
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ק־ל־ס א
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	קֶלֶס־

1. חרפה, גנאי.

   • ”כִּי הָיָה דְבַר ה' לִי לְחֶרְפָּה וּלְקֶלֶס כָּל הַיּוֹם“ (ירמיהו כ, פסוק ח)

מילים נרדפות

• קַלָּסָה

תרגום

• אנגלית: ridicule‏, derision‏‏‏‏

ראו גם

• קלסה

קִלֵּס א

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	קילס
שורש וגזרה	ק־ל־ס א, גזרת השלמים
בניין	פִּעֵל

1. לשון המקרא לעג.

   • ”וְלֹא הייתי (ק' הָיִית) כַּזּוֹנָה לְקַלֵּס אֶתְנָן“ (יחזקאל טז, פסוק לא)

נגזרות

• קֶלֶס
• קַלָּסָה

מילים נרדפות

• בז

תרגום

• אנגלית: ridicule‏, deride‏‏‏‏

ראו גם

• התקלס

השורש קלס א
השורש ק־ל־ס א הוא שורש מגזרת השלמים. נטיות הפעלים ק־ל־ס א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- פִּעֵל קִלֵּס מְקַלֵּס יְקַלֵּס קַלֵּס לְקַלֵּס פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִתְקַלֵּס מִתְקַלֵּס יִתְקַלֵּס הִתְקַלֵּס לְהִתְקַלֵּס

קִלֵּס ב

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	קילס
שורש וגזרה	ק־ל־ס ב, שלמים
בניין	פִּעֵל

1. לשון חז"ל שיבח, הילל.

   • ”לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָּבִין לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה, וּלְקַלֵּס, לְמִי שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ אֶת כָּל הַנִּסִּים הָאֵלּוּ.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק י, משנה ה).
   • ”מָשָׁל לְצִפּוֹר שֶׁבָּרַח מִן הַצַּיָּד וְנָפְלָה לְתוֹךְ יָדוֹ שֶׁל אַנְדְּרוּאַנְטִיָא, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַצַּיָּד הִתְחִיל מְקַלְּסָהּ וְאָמַר לָהּ כַּמָּה נָאָה בְּרִיחָה שֶׁבָּרַחְתָּ.“ (שמות רבה, פרשה כז, סימן ג)
   • "אִלּוּלֵי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן אֶת הַלְּבָבוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת, קִלֵּס נְבוּכַדְנֶצַּר בְּפָסוּק זֶה כְּשֵׁם שֶׁקִּלֵּס דָּוִד בְּסֵפֶר תְּהִלִּים." (מדרש תנחומא, וארא, סימן יז)

גיזרון

• מיוונית: kalos) καλος) – נאה, יפה. בלשון חז"ל, אשר הושפעה מיוונית, הפכה המילה קלס (במקור: קִלֵּס לעיל) לציון ביטוי של ברכה.^[1]
• כנראה ממקור חיתי בהגיית קָלֶּשׁ kalleš בהוראת לקרוא,לזמן (בהקשר פולחני) .

מידע נוסף

א. והוא במלכים יתקלס - רש"י: כל לשון קלסה לשון דבור הנדברים בו יש לטוב יש לרע (חבקוק א, י) ב. רש"י: קלסה לשון דיבור יתר הוא לפיכך הוא נהפך ללשון שבח וללשון גנאי (סוטה כז, א) ג. ר"י כספי: ויתקלסו - זה השרש בכל מקום הוא מטעם שבח והמלעיג על זולתו הוא כמשבח עצמו (מלכים ב, ב, כג)

מילים נרדפות

• ברך
• הודה
• הידר
• הילל
• פאר
• רומם
• שיבח

ניגודים

• קילל
• גידף
• קנתר

תרגום

• אנגלית: praise‏‏‏‏‏

ראו גם

• קלוס

סימוכין

1. ↑  אבשלום קור, "באופן מילולי: קלס, בני חורין". ‏icast‏, 24/3/2010

קְלָס

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קלאס
הגייה*	klas
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	שאילה מלועזית
נטיות

גברים אפריקאים משחקים קלאס.

1. משחק שבו מציירים משבצות על הקרקע, ומדלגים מאחת לאחרת, לעתים גם מעבירים אבן.

   • "למה הגדולים לא לומדים מהקטנים / לשחק תופסת, קלאס או מחבואים?" (למה הגדולים לא לומדים מהקטנים, מאת עוזי חיטמן)
   • "זוג יונים על הפנס / (זה מתוק, זה מתוק) / שתי ילדות קופצות בקלס / (זה מתוק, זה מתוק)" (אח, איזה יום יפה!, מאת חיים חפר)

גיזרון

• מרוסית: klassiki) классики) – כִּתָּה

תרגום

• אנגלית: hopscotch‏‏‏‏‏
• ערבית: حجلة‏‏‏‏‏
• צרפתית: marelle‏‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: קלאס