מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון המקרא האכיל בכמות רבה של מזון, נתן אוכל לזלול.
- ”וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ אֱדוֹם“ (בראשית כה, פסוק ל)
- ”אֵין אוֹבְסִין אֶת הַגָּמָל, וְלֹא דוֹרְסִין, אֲבָל מַלְעִיטִין. וְאֵין מַמְרִים אֶת הָעֲגָלִים, אֲבָל מַלְעִיטִין.“ (משנה, מסכת שבת – פרק כד, משנה ג)
- ”אמר רבן שמעון בן גמליאל בד"א בשביעית דהפקר נינהו אבל בשאר שני שבוע הַלְעִיטֵהוּ לָרָשָע וְיָמוֹת.“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף סט, עמוד א)
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.
- השורש ל־ע־ט קרוב אל לוע (שורש ל־ע־ע), בדומה לסורית לועטא 'לוע'.[1] גם קרוב אל לעס.[2]
- ↑ CAL
".lwˁṭ : A development from lwˁ"
"לועט: התפתחות מן לוע"
- ↑ יסרטוב.
ערך בוויקיפדיה: הלעיטהו לרשע וימות