מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חֲרָרָה א[עריכה]
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
|
| הגייה* |
ħarara
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
ח־ר־ר ג
|
| דרך תצורה |
משקל קְטָלָה
|
| נטיות |
ר׳ חֲרָרוֹת
|
- מאפה עשוי על גחלים.
- כלב שנטל את החררה והלך לו לגדיש, אכל את החררה והדליק את הגדיש, על החררה משלם נזק שלם; ועל הגדיש משלם חצי נזק. (משנה, בבא קמא, פרק ב, משנה ג).
- לשון חז"ל משרש מקראי.
- מן השורש השמי "חרר" המופיע בשם התבשיל: חריימה (حرايمي). ערבית-מצרית: (حرّر) בהגיית: "חירר" במשמעות חום ויובש + "מה" (ماء) בהוראת מים, מילולית: מי-להט או רוטב-חריף. השוו גם: מרק-חרירה (الحريرة).
חַרַרָה ב[עריכה]
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
|
| הגייה* |
מלעיל ħarara
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
ח־ר־ר ג
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר׳ חררות
|
- פריחה בעור כתוצאה מזהום שטחי, בד"כ מתפתחת בתנאי חום ולחות.
- [סלנג] סלידה, בחילה.
