כור
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
כּוּר[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | כור |
הגייה* | kur |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | כ־ו־ר |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ כּוּרִים |
![]() |
|
בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. |
- לשון המקרא (מטלורגיה) כלי קיבול או תנור המשמש להתכה ולזיקוק של זהב.
- ”בֶּן אָדָם הָיוּ לִי בֵית יִשְׂרָאֵל לְסִיג כֻּלָּם נְחֹשֶׁת וּבְדִיל וּבַרְזֶל וְעוֹפֶרֶת בְּתוֹךְ כּוּר סִגִים כֶּסֶף הָיוּ.“ (יחזקאל כב, פסוק יח)
- ”מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב וּבֹחֵן לִבּוֹת יְהוָה.“ (משלי יז, פסוק ג)
- ”מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב וְאִישׁ לְפִי מַהֲלָלוֹ.“ (משלי כז, פסוק כא)
- לשון המקרא בהשאלה (1): נסיבות קשות אשר גורמות סבל לאדם או אשר הובאו על האדם כעונש מאלוהים.[סמ׳ 1]
- ”וְאֶתְכֶם לָקַח יְהוָה וַיּוֹצִא אֶתְכֶם מִכּוּר הַבַּרְזֶל מִמִּצְרָיִם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם נַחֲלָה כַּיּוֹם הַזֶּה.“ (דברים ד, פסוק כ)
- ”כִּי עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם מִתּוֹךְ כּוּר הַבַּרְזֶל.“ (מלכים א׳ ח, פסוק נא)
- ”הִנֵּה צְרַפְתִּיךָ וְלֹא בְכָסֶף בְּחַרְתִּיךָ בְּכוּר עֹנִי.“ (ישעיהו מח, פסוק י)
גיזרון[עריכה]
- מילה מקראית
[דרושים מקורות לכמה מן הטענות בפסקה זו]
- (1):ממקור שומרי כקדומת שייצגה מבחר משמעויות גוּר 𒄥 GUR בן היתר בהוראת הפעלים לכופף או לעקם מושאל לאכדית בהגיית כּוּרוּ kūru בהוראת כבשן [סמ׳ 1],סורית בהגיית כּוּר ܟܽܘܪ (kur). ארמית: כּוּרָא. געז בהגיית כֲּאוור ከውር፡ (kawr). ערבית: كُور (kūr).
נגזרות[עריכה]
צירופים[עריכה]
- כּוּר אֵשׁ
- כּוּר-בִּקּוּעַ
- כּוּר גַּרְעִינִי
- כּוּר-דְּגִירָה
- כּוּר הִתּוּךְ, כּוּר הִתּוּךְ מְשֻׁלָּשׁ
- כּוּר-כִּלְאַיִם
- כּוּר סוֹלָרִי
- כּוּר תֶּרְמִי
- לִבַּת-כּוּר
- כור מחצבתו
מילים נרדפות[עריכה]
- כּוּר-יְצִיקָה (1)
תרגום[עריכה]
- אנגלית: crucible, fining pot, furnace, melting pot, smelting pot
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- סיווג קונקורדנציוני: S 3564TWOT 967bGK 3928,3929
סימוכין[עריכה]
- ↑ 1.0 1.1 "כור", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 3564).
כּוֹר[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | כור |
הגייה* | kor |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | כ־ר־ר |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות | ר׳ כֹּרִים |
- מידת נפח קדומה. (שוה לשלושים סאים. הערכות נעות בין 200 ל500 ליטר בערך)
- ”וּשְׁלֹמֹה נָתַן לְחִירָם עֶשְׂרִים אֶלֶף כֹּר חִטִּים מַכֹּלֶת לְבֵיתוֹ וְעֶשְׂרִים כֹּר שֶׁמֶן כָּתִית כֹּה יִתֵּן שְׁלֹמֹה לְחִירָם שָׁנָה בְשָׁנָה“ (מלכים א׳ ה, פסוק כה)
- ”וְהִנֵּה לַחֹטְבִים לְכֹרְתֵי הָעֵצִים נָתַתִּי חִטִּים מַכּוֹת לַעֲבָדֶיךָ כֹּרִים עֶשְׂרִים אֶלֶף וּשְׂעֹרִים כֹּרִים עֶשְׂרִים אָלֶף וְיַיִן בַּתִּים עֶשְׂרִים אֶלֶף וְשֶׁמֶן בַּתִּים עֶשְׂרִים אָלֶף“ (דברי הימים ב׳ ב, פסוק ט)
- ”המקבל שדה מחבירו בעשרת כור חטים לשנה“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ט, משנה ז)
גיזרון[עריכה]
- מקראי. לפי קליין[1], מאכדית כּוּרֻ kurru, משׁוּמֵרִית GUR. תיבת כור מופיעה גם במקורות חוץ מקראיים מן התקופה הפרסית בארץ ישראל.