לדלג לתוכן

נפש

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: נֹפֶשׁ.

נֶפֶשׁ

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נפש
הגייה* nefesh
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש נ־פ־שׁ
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות הפסק; נָפֶשׁ
  1. חיים, כוח המחייה; אותו רכיב מהותי ובלתי מוחשי המקיים את גופו של יצור חי, מעמיד את אישיותו ותכונותיו העצמאיות ומניע אותו ומשמר אותו עד עת גוויתו בתום קצובת ימיו.
    • ”וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה.“ (בראשית ב, פסוק ז)
    • ”שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל“ (שמות יב, פסוק יט)
    • ”רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ וְלֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר.“ (דברים יב, פסוק כג)
    • נַפְשׁוֹ גֶּחָלִים תְּלַהֵט וְלַהַב מִפִּיו יֵצֵא.“ (איוב מא, פסוק יג)
  2. רצון. [פסיכולוגיה] אוסף התכונות הפסיכולוגיות הפנימיות של יצור חי ותבוני, כגון תודעתו הסוביקטיבית.
    • ”אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם לִקְבֹּר אֶת מֵתִי מִלְּפָנַי שְׁמָעוּנִי וּפִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן צֹחַר.“ (בראשית כג, פסוק ח)
    • ”אִשָּׁה קְשַׁת רוּחַ אָנֹכִי וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת נַפְשִׁי לִפְנֵי יְהוָה.“ (שמואל א׳ א, פסוק טו)
    • ישנן תרופות-מרשם המיועדות לאנשים המעורערים בנפשם.
    • מחשבה היא נחלתה הבלעדית של הנפש ההוגה אותה.
  3. יחידה אנושית, המתייקמת וברת התייחסות פרטנית, וניתנת להכללה בין מפקד בני האדם.
    • ”וַיְהִי כָּל נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים נָפֶשׁ וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם.“ (שמות א, פסוק ה)
  4. לשון חז"ל מצבת זכרון למת.
    • אין עושין נפשות לצדיקים דבריהם הן הן זכרונן ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ב, הלכה ה (דף יא א)
  5. לשון המקרא אדם מת.
    • ”אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו.“ (ויקרא כא, פסוק א)
  6. מכה קטלנית.
    • התביעה הביאה הוכחות חותכות שהנתבע, בשכרותו היכה את חברו נפש.

גזרון

[עריכה]
  • השוו:[1] באוגריתית 𐎐𐎔𐎌 (נפש),[2] באמורית (בתעתיק אכדי): na-ap-sa-ka, שחזור: napša-ka (נפשך, בהטיית שייכות וב־accusative),‏[3] בכנענית 𐤍𐤐𐤔 (נפש)[4] וכן 𐤍𐤁𐤔 (נבש, בחילופי ב־פ בשפות שמיות)[5], באכדית: גיבור המבול השומרי "אוּתְנַ-פִּישְׁתִים" (במשמעות - "מצא או מצאתי חיים"), תיבת napištu מצויה גם בכתובות המלכותיים של תגלת פלאסר השלישי ובנו שלמנאסר החמישי.[6] באשורית: napašu (לנשום), napištu (חיים). געז: ነፍስ ('נפס'). ערבית: نَفْس ('נַפְס'; נשמה, חיים). בשפות קדם-שמיות: napš = חיים, נשמה.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
   כוח החיים של יצור חי
  • אנגלית: life‏, soul‏‏‏‏
  • צרפתית: l'âme‏‏‏‏
   אוסף התכונות הפסיכולוגיות של יצור תבוני
  • אנגלית: mind‏‏‏‏
  • צרפתית: âme‏‏‏‏
   מצבת זכרון

מידע נוסף

[עריכה]
  • הצורה "נָּפֶשׁ" היא צורת סוף פסוק בתחביר המקראי, שאינה בשימוש ונשתמרה רק בביטויים מקראיים, בדומה לצורה "בורא שמים ואָרץ".
  • כאשר השורש נ־פ־ש מופיע במקרא בסמוך לשורש ל־ב־ב, שניהם חולקים אותה משמעות, לדוגמה: ”לִשְׁמֹר מִצְו‍ֹתָיו וְאֶת עֵדְו‍ֹתָיו וְאֶת חֻקֹּתָיו בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ“ (מלכים ב׳ כג, פסוק ג).[1]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: נפש
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: נפש
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: ביאור:נפש
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: ביאור:בכל הנפש

נָפַשׁ

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נפש
שורש וגזרה נ־פ־שׁ
בניין פָּעַל (קַל)
  1. נח, התאושש.
    • ”...כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.“ (שמות לא, פסוק יז)
    • ”וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ עֲיֵפִים וַיִּנָּפֵשׁ שָׁם.“ (שמואל ב׳ טז, פסוק יד)
    • ”תוך ד' אמות עמד לפוש פטור לכתף חייב חוץ לד' אמות עמד לפוש חייב לכתף פטור“ (בבלי, מסכת שבתדף ה, עמוד ב)
    • ”לְפִי שֶׁהָיוּ נָחִין בְּשַׁבָּת, אָמַר לָהֶן פַּרְעֹה, תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ וְאַל יִשְׁעוּ וגו', אַל יְהוּ מִשְׁתַּעַשְׁעִין וְאַל יְהוּ נְפִישִׁין בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.“ (שמות רבה, פרשה ה, סימן יח)

גיזרון

[עריכה]
  • הפועל מופיע בתנ"ך רק בנפעל, והצורות בבניין קל הן מלשון חז"ל.


השורש נפשׁ

השורש נ־פ־שׁ הוא שורש מגזרת חפ"נ ובחלק מהפעלים [דרוש מקור]גזרת השלמים. נגזר משם עצם נֶפֶשׁ 1. במקרא מנוחה 2. בעברית החדשה הדמיית חיים בדומם (הנפשה)

נטיות הפעלים

[עריכה]
נ־פ־שׁ עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָפַשׁ נוֹפֵשׁ יִנְפּוֹשׁ נְפוֹשׁ לִנְפּוֹשׁ, לָפוּשׁ
נִפְעַל יִנָּפֵשׁ הִנָּפֵשׁ לְהִנָּפֵשׁ
הִפְעִיל הִנְפִּישׁ מַנְפִּישׁ יַנְפִּישׁ הַנְפֵּשׁ לְהַנְפִּישׁ
הֻפְעַל הֻנְפַּשׁ מֻנְפָּשׁ יֻנְפָּשׁ -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

הערות שוליים

[עריכה]
  1. "נפש",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 5315)
  2. לוחות UT 129, 51 VII, 67 I, 49 II, 125, 604, 612, ’nt II ix, 2 Aqht I
  3. Andrew George, Manfred Krebernik, Two Remarkable Vocabularies: Amorite-Akkadian Bilinguals!, Revue d'assyriologie et d'archéologie orientale 116, 2022, p. 123
  4. KAI 37, 128
  5. KAI 24 (מצבת כלמו), ויוחנן אהרוני, כתובות ערד, מוסד ביאליק, 1986, עמ' 48–51 (מכתב 24)
  6. Jamie Novotny, THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012), עמ' 15