נפש

יש להוסיף לדף זה את הערך: נֹפֶשׁ.

נֶפֶשׁ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נפש
הגייה*	nefesh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	נ־פ־שׁ
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	הפסק; נָפֶשׁ

1. חיים, כוח המחייה; אותו רכיב מהותי ובלתי מוחשי המקיים את גופו של יצור חי, מעמיד את אישיותו ותכונותיו העצמאיות ומניע אותו ומשמר אותו עד עת גוויתו בתום קצובת ימיו.

   • ”וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה.“ (בראשית ב, פסוק ז)
   • ”שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל“ (שמות יב, פסוק יט)
   • ”רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ וְלֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר.“ (דברים יב, פסוק כג)
   • ”נַפְשׁוֹ גֶּחָלִים תְּלַהֵט וְלַהַב מִפִּיו יֵצֵא.“ (איוב מא, פסוק יג)

2. [פסיכולוגיה] אוסף התכונות הפסיכולוגיות הפנימיות של יצור חי ותבוני, כגון תודעתו הסוביקטיבית.

   • ”אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם לִקְבֹּר אֶת מֵתִי מִלְּפָנַי שְׁמָעוּנִי וּפִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן צֹחַר.“ (בראשית כג, פסוק ח)
   • ”אִשָּׁה קְשַׁת רוּחַ אָנֹכִי וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת נַפְשִׁי לִפְנֵי יְהוָה.“ (שמואל א׳ א, פסוק טו)
   • ישנן תרופות-מרשם המיועדות לאנשים המעורערים בנפשם.
   • מחשבה היא נחלתה הבלעדית של הנפש ההוגה אותה.

3. יחידה אנושית, המתייקמת וברת התייחסות פרטנית, וניתנת להכללה בין מפקד בני האדם.

   • ”וַיְהִי כָּל נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים נָפֶשׁ וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם.“ (שמות א, פסוק ה)

4. לשון חז"ל מצבת זכרון למת.

   • אין עושין נפשות לצדיקים דבריהם הן הן זכרונן ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ב, הלכה ה (דף יא א)

5. לשון המקרא אדם מת.

   • ”אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו.“ (ויקרא כא, פסוק א)

6. מכה קטלנית.

   • התביעה הביאה הוכחות חותכות שהנתבע, בשכרותו היכה את חברו נפש.

גזרון

• השוו: באוגריתית 𐎐𐎔𐎌 (נפש), באמורית (בתעתיק אכדי): na-ap-sa-ka, שחזור: napša-ka (נפשך, בהטיית שייכות וב־accusative),‏ בכנענית 𐤍𐤐𐤔 (נפש) וכן 𐤍𐤁𐤔 (נבש, בחילופי ב־פ בשפות שמיות), באכדית: גיבור המבול השומרי "אוּתְנַ-פִּישְׁתִים" (במשמעות - "מצא או מצאתי חיים"), תיבת napištu מצויה גם בכתובות המלכותיים של תגלת פלאסר השלישי ובנו שלמנאסר החמישי. באשורית: napašu (לנשום), napištu (חיים). געז: ነፍስ ('נפס'). ערבית: نَفْس ('נַפְס'; נשמה, חיים). בשפות קדם-שמיות: napš = חיים, נשמה.

צירופים

• בריאות הנפש
• הגיעו מים עד נפש
• הכה נפש
• חולה נפש
• חי נפשי
• חרף נפשו
• חשבון נפש
• יצאה נפשו
• כופר נפש
• כל עוד נפשו בו
• לא ידע את נפשו
• הנפשות הפועלות
• מאי נפשך
• מאנה נפשו
• מחלת נפש
• מלט נפשו
• מנפש ועד בשר
• מפח נפש
• משאת נפש
• משובב נפש
• נפח נפשו
• נפש בנפש
• נפש בריאה בגוף בריא
• נפש חיה
• נפש תחת נפש
• נפשו קשורה בנפשו
• נשא נפשו
• נשמר לנפשו
• עשה נפשות
• פדה נפשו
• שאט נפש
• שם נפשו בכפו
• שמר נפשו

נגזרות

• נפשי
• הנפשה

מילים נרדפות

• בשר (1)
• זכר (3)
• לב (2)
• רוח (2)
• שם (3)
• שריד (3)

תרגום

   כוח החיים של יצור חי

אנגלית: life‏, soul‏‏‏‏ צרפתית: l'âme‏‏‏‏

   אוסף התכונות הפסיכולוגיות של יצור תבוני

אנגלית: mind‏‏‏‏ צרפתית: âme‏‏‏‏

   מצבת זכרון

אנגלית: tombstone‏, monument‏‏‏‏

מידע נוסף

• הצורה "נָּפֶשׁ" היא צורת סוף פסוק בתחביר המקראי, שאינה בשימוש ונשתמרה רק בביטויים מקראיים, בדומה לצורה "בורא שמים ואָרץ".
• כאשר השורש נ־פ־ש מופיע במקרא בסמוך לשורש ל־ב־ב, שניהם חולקים אותה משמעות, לדוגמה: ”לִשְׁמֹר מִצְו‍ֹתָיו וְאֶת עֵדְו‍ֹתָיו וְאֶת חֻקֹּתָיו בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ“ (מלכים ב׳ כג, פסוק ג).^[1]

ראו גם

• מוח
• מוסר
• מצפון
• נשמה

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: נפש

ציטוטים בוויקיציטוט: נפש

טקסט בוויקיטקסט: ביאור:נפש

טקסט בוויקיטקסט: ביאור:בכל הנפש

נָפַשׁ

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	נפש
שורש וגזרה	נ־פ־שׁ
בניין	פָּעַל (קַל)

1. נח, התאושש.

   • ”...כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.“ (שמות לא, פסוק יז)
   • ”וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ עֲיֵפִים וַיִּנָּפֵשׁ שָׁם.“ (שמואל ב׳ טז, פסוק יד)
   • ”תוך ד' אמות עמד לפוש פטור לכתף חייב חוץ לד' אמות עמד לפוש חייב לכתף פטור“ (בבלי, מסכת שבת – דף ה, עמוד ב)
   • ”לְפִי שֶׁהָיוּ נָחִין בְּשַׁבָּת, אָמַר לָהֶן פַּרְעֹה, תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ וְאַל יִשְׁעוּ וגו', אַל יְהוּ מִשְׁתַּעַשְׁעִין וְאַל יְהוּ נְפִישִׁין בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.“ (שמות רבה, פרשה ה, סימן יח)

גיזרון

• הפועל מופיע בתנ"ך רק בנפעל, והצורות בבניין קל הן מלשון חז"ל.