מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ההל .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אוהל
הגייה * o hel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ה־ל
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ אֳהָלִים גם אֹהָלִים; אֹהֶל־, ר׳ אָהֳלֵי־
מקום מגורים או מחסה נייד , הנתמך בעמודים וביתדות ומכוסה יריעות .
”וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ .“ (בראשית לג , פסוק יט ) ”וּבַיִת לֹא תִבְנוּ וְזֶרַע לֹא תִזְרָעוּ וְכֶרֶם לֹאתִטָּעוּ וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם כִּי בָּאֳהָלִים תֵּשְׁבוּ כָּל יְמֵיכֶם.“ (ירמיהו לה , פסוק ז ) "הם זוכרים את לובן אוהלינו / שפשטו בעמק כיונים" ("זמר" , אברהם שלונסקי ) לשון המקרא אהל מועד .
לשון המקרא בהשאלה: מקום מגורים, בית.
”בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת הָעָם וַיְבָרְכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֵּלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם .“ (מלכים א׳ ח , פסוק סו ) לשון המקרא [מליצה] בהשאלה: קבוצת אנשים שיש להם מאפיין משותף, שבט, עם, תמיד בנסמך למאפיין.
באוגריתית 𐎀𐎅𐎍 (אַהל).[1]
המילה מופיעה בשפות שמיות קדומות במשמעות אהל, אחוזה. אבלאית: a-ʔā-al. אמורית: ʔahlum. אכדית: ālu . בשפות שמיות דרום-ערבית עתיקות מופיעה תיבת "אהל" במשמעות עם, שבט,[2] أَهْل (אַהְל), שמשמעותה העקרית "משפחה". מידע נוסף [ עריכה ] במקרא משמש האוהל לתיאור צורת המגורים הכללית של ישראל ויהודה במקומות רבים.[3] [3] [4] [5] [6] [7]
מילים נרדפות [ עריכה ] 2. بيت (הגייה: בַּיְת)
3. أهل (הגייה: אַהְל) קישורים חיצוניים [ עריכה ] ערך בוויקיפדיה:
אוהל תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
אוהלים
הערות שוליים [ עריכה ]
↑ לוחות UT 128 III, 1 Aqht, 2 Aqht V
↑ א.ז אשכלי, "מקורות לאוצר המלים העברי: חומר-אטימולוגיה מתוך הלשונות השמיות-הדרומיות" , בתוך: לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה , כרך ז', תרצ"ה א', עמ' 88
↑ 3.0 3.1 ראו נספח:האוהל במקרא
↑ דברים יא , פסוק ו ↑ ”מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ , יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ ,יִשְׂרָאֵל“ (במדבר כד , פסוק ה ) , ”מִזְמוֹר, לְדָוִד: יְהוָה, מִי-יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ ; מִי-יִשְׁכֹּן , בְּהַר קָדְשֶׁךָ“ (תהילים טו , פסוק א ) , ”כִּי תֹאמְרוּ, אַיֵּה בֵית-נָדִיב; וְאַיֵּה, אֹהֶל מִשְׁכְּנוֹת רְשָׁעִים“ (איוב כא , פסוק כח ) ; "תאִתי אִלם לאַהלהם / דר אִל למשכנתהם" (לוח UT 128 III ) , "תבע כתֿר / לאהלה הין תבע למש/כנתה" (לוח UT 2 Aqht V ) .↑ משה דוד קאסוטו, האלה ענת - שירי עלילה כנעניים מתקופת האבות
↑ Erez Ben-Yosef, "The Architectural Bias in Current Biblical Archaeology ", in: Vetus Testamentum 69-3 (2019), pp. 361-387.
לשון המקרא אהל , נטה אהלו.
”וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן“ (בראשית יג , פסוק יח ) לשון חז"ל [הלכה] מילים נרדפות [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אהל
הגייה * ahal
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות ר׳ אֲהָלִים
לשון המקרא סודה לכביסה ופחמת האשלגן שבהם.
קישורים חיצוניים [ עריכה ] הערות שוליים [ עריכה ]
↑ תרגומי התנ"ך מזהים את אהל (1) עם צמח בשׂם זה. בכל אופן זה אינו הסוג הבוטני aloe (אלוורה).
לערך העוסק בהפועל הפיץ אור; ראו ההל.
ערך בוויקיפדיה: אוהל
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אוהלים
טקסונומיה בוויקימינים: Mesembryanthemum