אהל
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אֹהֶל[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אוהל |
| הגייה* | ohel |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א־ה־ל |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | ר׳ אֳהָלִים גם אֹהָלִים; אֹהֶל־, ר׳ אָהֳלֵי־ |
- מקום מגורים או מחסה נייד, הנתמך בעמודים וביתדות ומכוסה יריעות.
- לשון המקרא (תמיד מיודע: האהל, בָּאהל) קיצור מאהל מועד.
- לשון המקרא, בהשאלה: מקום מגורים, בית.
- ”בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת הָעָם וַיְבָרְכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֵּלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם.“ (מלכים א׳ ח, פסוק סו)
- לשון המקרא [מליצה] בהשאלה: קבוצת אנשים שיש להם מאפיין משותף, שבט, עם, תמיד בנסמך למאפיין.
- מבנה ציבור, תמיד בנסמך לשם.
- "אנו חוגגים היום בל"ג בעומר חגיגה להנחת אבן הפנה לבנין ששמו "אהל שם"."(מדברי חיים נחמן ביאליק בהנחת אבן הפנה לאהל שם)
גיזרון[עריכה]
- 4 - בשפות שמיות דרום-ערבית עתיקות מופיעה תיבת "אהל" במשמעות עם ,שבט [1].
- המילה מופיעה בשפות שמיות קדומות במשמעות אהל ,אחוזה . אבלאית: (a-ʔā-al אע'אל). אמורית: (ʔahlum - אהלֻם). אכדית: (אָאְלֻ ālu).
- קיימת למילה מקבילה בערבית: أَهْل (אַהְל), שמשמעותה העקרית "משפחה".
מידע נוסף[עריכה]
- השם "אהל" המופיע במקרא, נמצא באוצר המילים האוגריתי-כנעני (שירי אוגרית) . צמד המילים "אהל" , "משכנותיו" המופיעות במקרא ובשירי אוגרית בסמיכות מרמזים על פיעפוע לשוני וכנראה גם תרבותי בין שתי השפות, ובשירת ענת רומזים הם גם על "משקעי-בדלנות" בין דרי האהלים לבין יושבי משכנות. להלן דוגמאות,
- מן המקרא:
- ובשירת ענת הכנענית:
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
אָהַל[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | אהל |
| שורש וגזרה | א־ה־ל, גזרת השלמים, פ"ג, ע"ג |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
 |
|
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
- לשון המקרא הקים אהל, נטה אהלו.
תרגום[עריכה]
- אנגלית: pitch his tent, tent
ראו גם[עריכה]
אִהֵל[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | אהל |
| שורש וגזרה | א־ה־ל, גזרת השלמים, פ"ג, ע"ג |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון חז"ל, [הלכה] חפה, היה מעל חלקי גופה המטמאים בטומאת המת.
- ”"נשפך (דם המת) על הרצפה [...] איהל על מקצתו טהור, איהל על כולו טמא"“ (בבלי, מסכת מעילה – דף יז, עמוד א)
תרגום[עריכה]
- אנגלית: tent
ראו גם[עריכה]
אָהָל[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אהל |
| הגייה* | ahal |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | משקל קָטָל |
| נטיות | ר׳ אֲהָלִים |
|
|
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
- לשון המקרא סוג של צמחים עשבוניים, שרועים ובעלי עלים וגבעולים בשרניים. בארץ יש ממנו ששה מינים. בעבר האפר של כמה ממיניו שימש לכביסה, בגלל התכולה הגבוהה של סודה לכביסה ופחמת האשלגן שבו.
- ”נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי מֹר אֲהָלִים וְקִנָּמוֹן“ (משלי ז, פסוק יז)
- ”ומכבס כסותו במים: [...] במים ולא בנתר ולא באהל“ (בבלי, מסכת מועד קטן – דף יז, עמוד ב)
- ”"מאי בורית? אהלא. והתניא והבורית ואהלא? אלא תרי גווני אהלא.“ (בבלי, מסכת שבת – דף צ, עמוד א)
- המינים אהל האצבעות, אהל ורוד ואהל נאכל הם צמחי נוי שמוצאם מדרום אפריקה.
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: אהל (סוג) |
 טקסונומיה בוויקימינים: Mesembryanthemum |
- ד"ר משה רענן, "הוגעו במים מכבסין אותו בנתר ואהל". פורטל הדף היומי
- ד"ר משה רענן, "ומי רגלים ונתר ובורית". פורטל הדף היומי
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ תרגומי התנ"ך מזהים את אהל (1) עם צמח בשׂם זה. בכל אופן זה אינו הסוג הבוטני aloe (אלוורה).
- ↑ א.ז אשכלי - "לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה", א'(תרצ"ה), כרך ז, עמ' 88
- ↑ משה דוד קאסוטו,"האלה ענת - שירי עלילה כנעניים מתקופת האבות" . ירושלים , הוצאת מוסד ביאליק , שנה תשי"ג 1953, עמ' 26
