המילה מופיעה בשפות שמיות קדומות במשמעות אהל, אחוזה. אבלאית: a-ʔā-al. אמורית: ʔahlum. אכדית: ālu. בשפות שמיות דרום-ערבית עתיקות מופיעה תיבת "אהל" במשמעות עם, שבט,[2] וכך גם בערבית أَهْل(אַהְל), שמשמעותה העקרית "משפחה".
במקרא משמש האוהל לתיאור צורת המגורים הכללית של ישראל ויהודה במקומות רבים.[3] וכן של רשעים וצדיקים.[3] יש במקרא שהאוהל מתואר כבית.[4] במליצה המקראית והאוגריתית נפוץ הזוג אוהל-משכנות.[5][6] לפי האזכורים האלה, וכן לפי ממצאים המורים על קיום חברות ענק נוודיות שלא הותירו חותם ארכאולוגי בולט, משערים חלק מהחוקרים כי בימי המקרא חלק ניכר מהאוכלוסיה חיה באוהלים.[7]
ייתכנו לכך סיבות אחדות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לויקימילון, או שהערך נראה מועתק אך לא ידוע מהיכן. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד הדף לא תוקן. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, תוכלו לציין זאת בדף השיחה שלו.
בתרגומי ארמית תחת המילה אהל מופיעה המילה אקסילאלואין השאולה מיוונית-עתיקה: קסילָלוי (ξῠλᾱλόη) כלומר-'עץ אלואי' כשם כולל למשפחה טקסנומית מן הצומח המייצרת שרף ארומטי,ובתעתיק לטיני: אגילריָה (Aquilaria) שאול מיוונית עתיקה בהגיית: אָגָלחון (ἀγᾰ́λοχον) [1]
לערך העוסק בהפועל הפיץ אור; ראו ההל.
ערך בוויקיפדיה: אוהל
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אוהלים
טקסונומיה בוויקימינים: Mesembryanthemum