אהל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אֹהֶל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אוהל
הגייה* ohel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ה־ל
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ אֳהָלִים גם אֹהָלִים; אֹהֶל־, ר׳ אָהֳלֵי־
אהלי צבא על גלויה ממלחמת העולם הראשונה.
  1. מקום מגורים או מחסה נייד, הנתמך בעמודים וביתדות ומכוסה יריעות.
    • ”וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ.“ (בראשית לג, פסוק יט)
    • ”וּבַיִת לֹא תִבְנוּ וְזֶרַע לֹא תִזְרָעוּ וְכֶרֶם לֹאתִטָּעוּ וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם כִּי בָּאֳהָלִים תֵּשְׁבוּ כָּל יְמֵיכֶם.“ (ירמיהו לה, פסוק ז)
    • "הם זוכרים את לובן אוהלינו / שפשטו בעמק כיונים" ("זמר", אברהם שלונסקי)
  2. לשון המקרא (תמיד מיודע: האהל, בָּאהל) קיצור מאהל מועד.
  3. לשון המקרא, בהשאלה: מקום מגורים, בית.
    • ”בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת הָעָם וַיְבָרְכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֵּלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם.“ (מלכים א׳ ח, פסוק סו)
  4. לשון המקרא [מליצה] בהשאלה: קבוצת אנשים שיש להם מאפיין משותף, שבט, עם, תמיד בנסמך למאפיין.
  5. מבנה ציבור, תמיד בנסמך לשם.

גיזרון[עריכה]

  • 4 - בשפות שמיות דרום-ערבית עתיקות מופיעה תיבת "אהל" במשמעות עם ,שבט [1].
  • המילה מופיעה בשפות שמיות קדומות במשמעות אהל ,אחוזה . אבלאית: (a-ʔā-al אע'אל). אמורית: (ʔahlum - אהלֻם). אכדית: (אָאְלֻ ālu).
קיימת למילה מקבילה בערבית: أَهْل (אַהְל), שמשמעותה העקרית "משפחה".

מידע נוסף[עריכה]

  1. השם "אהל" המופיע במקרא, נמצא באוצר המילים האוגריתי-כנעני (שירי אוגרית) . צמד המילים "אהל" , "משכנותיו" המופיעות במקרא ובשירי אוגרית בסמיכות מרמזים על פיעפוע לשוני וכנראה גם תרבותי בין שתי השפות, ובשירת ענת רומזים הם גם על "משקעי-בדלנות" בין דרי האהלים לבין יושבי משכנות. להלן דוגמאות,
מן המקרא:
    • ”מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ,יִשְׂרָאֵל“ (במדבר כד, פסוק ה)
    • ”מִזְמוֹר, לְדָוִד: יְהוָה, מִי-יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ; מִי-יִשְׁכֹּן, בְּהַר קָדְשֶׁךָ“ (תהילים טו, פסוק א)
    • ”כִּי תֹאמְרוּ, אַיֵּה בֵית-נָדִיב; וְאַיֵּה, אֹהֶל מִשְׁכְּנוֹת רְשָׁעִים“ (איוב כא, פסוק כח)
ובשירת ענת הכנענית:
    • "פנה כת'ר לאהליו,ה(ין?) פנה למשכנותיו"
    • "ויבואו האלים לאהליהםעדת אל למשכנותיהם" [2].

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

 3. بيت‏‏‏‏ (הגייה: בַּיְת)
 4. أهل‏‏‏‏ (הגייה: אַהְל)

ראו גם[עריכה]

אָהַל[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אהל
שורש וגזרה א־ה־ל, גזרת השלמים, פ"ג, ע"ג
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא הקים אהל, נטה אהלו.
    • וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן“ (בראשית יג, פסוק יח)

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

אִהֵל[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אהל
שורש וגזרה א־ה־ל, גזרת השלמים, פ"ג, ע"ג
בניין פִּעֵל
  1. לשון חז"ל, [הלכה] חפה, היה מעל חלקי גופה המטמאים בטומאת המת.

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: tent‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

אָהָל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אהל
הגייה* ahal
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות ר׳ אֲהָלִים
אהל גבישי
  1. לשון המקרא סוג של צמחים עשבוניים, שרועים ובעלי עלים וגבעולים בשרניים. בארץ יש ממנו ששה מינים. בעבר האפר של כמה ממיניו שימש לכביסה, בגלל התכולה הגבוהה של סודה לכביסה ופחמת האשלגן שבו.

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אהל (סוג)
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: Mesembryanthemum

הערות שוליים[עריכה]

  1.   תרגומי התנ"ך מזהים את אהל (1) עם צמח בשׂם זה. בכל אופן זה אינו הסוג הבוטני aloe (אלוורה).
    1. א.ז אשכלי - "לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה", א‎'(תרצ"ה), כרך ז, עמ' 88
    2. משה דוד קאסוטו,"האלה ענת - שירי עלילה כנעניים מתקופת האבות" . ירושלים , הוצאת מוסד ביאליק , שנה תשי"ג 1953, עמ' 26