כבב
מראה
יש להוסיף לדף זה את הערך: כִּבֵּב.
כַּבָּבּ (גם:קַבָּבּ)
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כבב,קבב |
| הגייה* | kabab |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | כ־ב־ב |
| דרך תצורה | משקל קַטָּל |
| נטיות | ר׳ כַּבָּבִּים |

גיזרון
[עריכה]- אכדית חדשה - kabābu - בהוראת שרוף
- מקור המילה מערבית: كَبَاب (כַּבָּאבּ), והיא מתייחסת במקור לנתחי בשר קטנים מבושלים או עשויים על גבי רשת ומתחתיה פחמים לוהטות המקנות ארומה מעושנת, ראו מן ארמית- בבלית"כבב" בהוראת "להתפחם", "להצרב באש הפחמים". היא נמצאת גם בלשון חז"ל: ”אמר רב יהודה: אמר רב: עולה לשם עולה לאפוקי לשם שלמים דלא אשים לשם אשים לאפוקי כְּבָבָא דלא ריח לשם ריח“ (בבלי, מסכת זבחים – דף מו, עמוד ב).