חרש

ערך זה עוסק בחרשׁ. לערך העוסק בחרס (חֶרֶשׂ), שבר קרמיקה; ראו חרס.

חָרַשׁ א

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	חרש
שורש וגזרה	ח־ר־שׁ א, גזרת השלמים
בניין	פָּעַל (קַל)

1. חרץ תלמים באדמה באמצעות מחרשה.

   • ”לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו“ (דברים כב, פסוק י)
   • ”וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם וַיִּמְצָא אֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט וְהוּא חֹרֵשׁ שְׁנֵים עָשָׂר צְמָדִים לְפָנָיו וְהוּא בִּשְׁנֵים הֶעָשָׂר“ (מלכים א׳ יט, פסוק יט)
   • "בִּמְקוֹם חרמ"ש וְשִׁרְיוֹנִים/ הַטְּרַקְטוֹר יַחֲרֹשׁ בַּתֶּלֶם..." "כָּל הַיּוֹנִים", זרובבלה ששונקין

2. עבר על מקום או ארץ בשלמותם או בשאיפה לכך.

   • לקראת הבחירות לנשיאות חרש ג'ורג' בוש את ארצות הברית לאורכה ולרוחבה.

3. סלנג, בדרך־כלל בלעג למד באופן יסודי.

   • לפני הבחינה חרשתי על החומר.
   • תראה את החרשן הזה, כבר שבוע חורש למבחן בספרות.

4. ארכאי עיבד במתכת, עץ או אבן.

   • ”וְצִלָּה גַם הִוא יָלְדָה אֶת תּוּבַל קַיִן לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל“ (בראשית ד, פסוק כב)

גיזרון

 1. אוגריתית חרש 𐎈𐎗𐎌 בהוראת קסם ,אוּמנות,לידה. בלשון פיניקית ופונית חרש: עובד כפיים, בנאי, אוּמן. בערבית השורש הוא חרת' حرث.

 2. היפוך עיצורים מן ר־ח־ש.

 4. סורית ḥrš חרש: עובד-מתכת, עובד אדמה, מכשף, שחט, חירש.

צירופים

• חרש רעה
• לולא חרשתם בעגלתי, לא מצאתם חידתי
• חרש בגגות

מילים נרדפות

• עזק
• עיבד
• עדר

תרגום

עבד אדמה:

• אנגלית: plough‏‏‏‏‏
• גאורגית: გუთანი‏‏‏‏ (הגייה: גוּתאני)
• ערבית: حرث‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏
• רוסית пахать (הגייה: פחת)

זמם:

• אנגלית: devise‏, forge‏‏‏‏‏
• ערבית: بيت‏‏‏‏

ראו גם

• חריש
• חרשן
• נחרש
• חרושת

חָרַשׁ ב

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	חרש
שורש וגזרה	ח־ר־שׁ ב, גזרת השלמים, פ"ג
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לא שמע, לא הגיע קול לאוזניו.

   • ”יָשִׂימוּ יָד עַל פֶּה אָזְנֵיהֶם תֶּחֱרַשְׁנָה“ (מיכה ז, פסוק טז)
   • ”שִׁמְעָה תְפִלָּתִי ה' וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ“ (תהלים לט, פסוק יג)

2. שתק, דמם, לא הגיב.

   • ”אֱלֹהִים אַל־דֳּמִי־לָךְ, אַל־תֶּחֱרַשׁ וְאַל־תִּשְׁקֹט אֵל“ (תהלים פג, פסוק ב)

ניגודים

• שמע (1)

גיזרון

• ערבית, שורש ח'רס خرس, אַחְ'רַס أخرس בהוראת אילם.

תרגום

• ערבית: إستك‏‏‏‏ (1)

ראו גם

• החריש
• החרש
• התחרש

חָרָשׁ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חרש
הגייה*	kharash
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־ר־שׁ א
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	ר׳ חָרָשִׁים; חָרַשׁ־, ר׳ חָרָשֵׁי־; נ׳ חָרָשִׁית, נ"ר חָרָשִׁיּוֹת

1. אומן בעבודה בחומרים קשים: מתכת, עץ או אבן.

   • ”וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צֹר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד וַעֲצֵי אֲרָזִים וְחָרָשֵׁי עֵץ וְחָרָשֵׁי אֶבֶן קִיר“ (שמואל ב׳ ה, פסוק יא)
   • ”הִנֵּה אָנֹכִי בָּרָאתִי חָרָשׁ נֹפֵחַ בְּאֵשׁ פֶּחָם וּמוֹצִיא כְלִי לְמַעֲשֵׂהוּ“ (ישעיהו נד, פסוק טז)
   • ”וּשְׂרָיָ֗ה הוֹלִ֤יד אֶת־יוֹאָב֙ אֲבִי֙ גֵּ֣יא חֲרָשִׁ֔ים כִּ֥י חֲרָשִׁ֖ים הָיֽוּ“ (דברי הימים א׳ ד, פסוק יד)

גיזרון

• שמו של היישוב המקראי במזרח הערבה המופיע בפסוק לעיל - ' גֵּ֣יא חֲרָשִׁ֔ים' ניתן לו משום היותו משכן חרשי הנחושת, בערבית 'ואדי נחאס' בהוראת: נחל-נחושת .

צירופים

• חרש אבן
• חרש ברזל
• חרש נחושת
• חרש עץ
• חרש אניות

נגזרות

• חרושת

תרגום

• אנגלית: craftsmen‏‏‏‏‏
• ערבית: صناع‏‏, صنائعي‏‏‏‏‏‏‏‏

ראו גם

• אומן
• מחרשה
• נגר
• נפח
• מַסְגֵּר

חֵרֵשׁ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חירש
הגייה*	kheresh או khiresh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־ר־שׁ ב
דרך תצורה	משקל קִטֵּל
נטיות	ר׳ חֵרְשִׁים; נ׳ חֵרֶשֶׁת, נ"ר חֵרְשׁוֹת

1. מי שיש בו ליקוי שמיעה, שאינו שומע.

   • ”לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל“ (ויקרא יט, פסוק יד)

2. לשון חז"ל שאינו שומע ואינו מדבר, בדרך כלל חרש מלידה. נחשב כחסר דעה.

   • "חרש שדברו חכמים שאינו לא שומע ולא מדבר" (תרומות פ"א)
   • ”הַכֹּל כְּשֵׁרִין לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִלָּה, חוּץ מֵחֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה, וְקָטָן.“ (משנה, מסכת מגילה – פרק ב, משנה ד)

3. לשון חז"ל בהשאלה: (יש לשכתב פירוש זה): שאינו מגיב כטבעו

   • ”בצק החרש“ (משנה, מסכת פסחים – פרק ג, משנה ב)

גיזרון

• ערבית שורש קרוב טֵ'רִשֲׁ, מהווה צורה נוספת באותה משמעות - אֲטראשׁ اطرش 3. ראו גם טרש בלשון חז"ל.

נגזרות

• חרשות

מילים נרדפות

• כבד שמיעה

ניגודים

• שומע

תרגום

• אנגלית: deaf‏‏‏‏
• ערבית: أطرش‏‏‏‏‏‏‏‏

ראו גם

• אילם
• צימע
• תתרן
• עיור

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: חירשות

‏

חֹרֶשׁ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חורש
הגייה*	choresh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־ר־שׁ א
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	ר׳ חֳרָשִׁים

החורש בציור שוודי מהמאה התשע־עשרה

1. שטח אדמה שבו צומחים עצים רבים.

   • ”בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ עָרֵי מָעֻזּוֹ כַּעֲזוּבַת הַחֹרֶשׁ וְהָאָמִיר אֲשֶׁר עָזְבוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיְתָה שְׁמָמָה.“ (ישעיהו יז, פסוק ט)
   • ”הִנֵּה אַשּׁוּר אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יְפֵה עָנָף וְחֹרֶשׁ מֵצַל וּגְבַהּ קוֹמָה וּבֵין עֲבֹתִים הָיְתָה צַמַּרְתּוֹ.“ (יחזקאל לא, פסוק ג)
   • ”וְעָרִים בָּנָה בְּהַר־יְהוּדָה; וּבֶחֳרָשִׁים בָּנָה בִּירָנִיּוֹת וּמִגְדָּלִים.“ (דברי הימים ב׳ כז, פסוק ד)
   • ”אמר ר' ישמעאל: מבעלי בתים שבגליל העליון היו בית אבא, ומפני מה חרבו? שהיו מרעין בחורשין, ודנין דיני ממונות ביחיד, ואע"פ שהיו להם חורשים סמוך לבתיהם, שדה קטנה היתה ומעבירין דרך עליה“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף פ, עמוד א)
   • "מה ארז זה עולה בחורשים והוא עשוי הפקר לכל אדם" (ילקוט שמעוני, פרשת בלק, רמז תשעא)
   • ”רוח קל מנשב על פני שכבת העשב אשר הוא רועה שם, ומשם יעבור חיש קל, וינענע בלאט את עלי עצי החורש הקרוב“ (יעקב השומר, מאת מרדכי זאב פיארברג, בפרויקט בן יהודה)
   • "בְּצֵל עֲצֵי הָחֹרֶשׁ, / הַרְחֵק מֵאוֹר חַמָּה, / יַחְדַּיו נַכֶּה פֹּה שֹׁרֶשׁ / אֶל לֵב הָאֲדָמָה." (עוֹד לֹא תַּמּוּ כָּל פְּלָאַיִךְ, מאת יורם טהרלב)

גיזרון

• המילה משותפת גם לשפות שמיות אחרות: חוּרְשָׁא (ארמית־גלילית), حُرْش (חֻרְשׁ, ערבית).

צירופים

• כליל החורש

מילים נרדפות

• חורשה
• יער

תרגום

• אנגלית: forest‏, wood‏, grove
• גרמנית: Hain‏‏‏‏

ראו גם

• עץ

חֶרֶשׁ א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חרש
הגייה*	kheresh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־ר־שׁ ב
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ חֲרָשִׁים; חֶרֶשׁ־, ר׳ חַרְשֵׁי־

1. לחש, דבר סוד, הנעשה בחשאי.

   • ”שַׂר חֲמִשִּׁים וּנְשׂוּא פָנִים וְיוֹעֵץ וַחֲכַם חֲרָשִׁים וּנְבוֹן לָחַשׁ“ (ישעיהו ג, פסוק ג)

גזרון

• מן אוגריתית: חרש בהוראת לכשף. סורית: ܚܪܫܐ - "חרשא" בהוראת מכשף. וכן גם בארמית: "חרשא" בהוראת מכשף, וכשם תואר בהוראת 'מקסים' .

תרגום

• אנגלית: surreptitiously‏‏‏‏

השורש חרש ב

השורש ח־ר־שׁ ב הוא שורש מגזרת השלמים. נטיות הפעלים ח־ר־שׁ ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל חָרַשׁ חוֹרֵשׁ יֶחֱרַשׁ חֲרֹשׁ לַחֲרֹשׁ נִפְעַל נֶחְרַשׁ נֶחְרָשׁ יֵחָרֵשׁ הֵחָרֵשׁ לְהֵחָרֵש הִפְעִיל הֶחְרִישׁ מַחְרִישׁ יַחְרִישׁ הַחְרֵשׁ להַחְרִישׁ הֻפְעַל הָחְרַשׁ מָחְרָשׁ יָחְרַשׁ -אין- -אין- פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִתְחָרֵשׁ מִתְחָרֵשׁ יִתְחָרֵשׁ הִתְחָרֵשׁ לְהִתְחָרֵשׁ

• חרישי

חֶרֶשׁ ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חרש
הגייה*	kheresh
חלק דיבר	תואר־הפועל
מין
שורש	ח־ר־ש ב
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות

1. ללא השמעת קול, בשקט, בחשאי.

   • "על הנגב יורד ליל הסתיו / ומצית כוכבים חרש חרש" ("שיר הרעות", חיים גורי)
   • ”וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ“ (יהושע ב, פסוק א)

צירופים

• שוטר חרש

נגזרות

• חרישי

תרגום

• אנגלית: silently‏‏‏‏‏

ראו גם

• בלאט

השורש חרש ב

השורש ח־ר־שׁ ב הוא שורש מגזרת השלמים. נטיות הפעלים ח־ר־שׁ ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל חָרַשׁ חוֹרֵשׁ יֶחֱרַשׁ חֲרֹשׁ לַחֲרֹשׁ נִפְעַל נֶחְרַשׁ נֶחְרָשׁ יֵחָרֵשׁ הֵחָרֵשׁ לְהֵחָרֵש הִפְעִיל הֶחְרִישׁ מַחְרִישׁ יַחְרִישׁ הַחְרֵשׁ להַחְרִישׁ הֻפְעַל הָחְרַשׁ מָחְרָשׁ יָחְרַשׁ -אין- -אין- פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִתְחָרֵשׁ מִתְחָרֵשׁ יִתְחָרֵשׁ הִתְחָרֵשׁ לְהִתְחָרֵשׁ