חרש
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ערך זה עוסק בחרשׁ. לערך העוסק בחרס (חֶרֶשׂ), שבר קרמיקה; ראו חרס.
| תוכן עניינים |
חָרַשׁ א - חָרַש ב - חָרָשׁ - חֵרֵשׁ - חֹרֶשׁ - חֶרֶשׁ א - חֶרֶשׁ ב |
|---|
חָרַשׁ א[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | חרש |
| שורש וגזרה | ח־ר־שׁ א, גזרת השלמים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- חרץ תלמים באדמה באמצעות מחרשה.
- ”לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו“ (דברים כב, פסוק י)
- ”וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם וַיִּמְצָא אֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט וְהוּא חֹרֵשׁ שְׁנֵים עָשָׂר צְמָדִים לְפָנָיו וְהוּא בִּשְׁנֵים הֶעָשָׂר“ (מלכים א׳ יט, פסוק יט)
- "בִּמְקוֹם חרמ"ש וְשִׁרְיוֹנִים/ הַטְּרַקְטוֹר יַחֲרֹשׁ בַּתֶּלֶם..." "כָּל הַיּוֹנִים", זרובבלה ששונקין
- עבר על מקום או ארץ בשלמותם או בשאיפה לכך.
- לקראת הבחירות לנשיאות חרש ג'ורג' בוש את ארצות הברית לאורכה ולרוחבה.
- סלנג, בדרך־כלל בלעג למד באופן יסודי.
- לפני הבחינה חרשתי על החומר.
- תראה את החרשן הזה, כבר שבוע חורש למבחן בספרות.
- ארכאי עיבד במתכת, עץ או אבן.
גיזרון[עריכה]
- 2. היפוך עיצורים מן ר־ח־ש.
- 4. בלשון געז, "חֲרְס" "חָרֲס", בהוראת כשוף,קסם,השבעה ובאתיופיה חרש הברזל היה גם מכשף. בלשונות דרום ערביות "חרסן" היה מכשף ,משביע רוחות [1].
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
עבד אדמה:
- אנגלית: plough
- גאורגית: გუთანი (הגייה: גוּתאני)
- ערבית: حرث
- רוסית пахать (הגייה: פחת)
זמם:
ראו גם[עריכה]
| ”אֲבוֹת מְלָאכוֹת – אַרְבָּעִים חָסֵר אֶחָת “ (משנה, מסכת שבת – פרק ז, משנה ב) | ||
|---|---|---|
| להכנת לחם | הַזּוֹרֵעַ • וְהַחוֹרֵשׁ • וְהַקּוֹצֵר • וְהַמְעַמֵּר • הַדָּשׁ • וְהַזּוֹרֶה • הַבּוֹרֵר • הַטּוֹחֵן • וְהַמְרַקֵּד • וְהַלָּשׁ • וְהָאוֹפֶה | |
| להכנת בגד | הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר • הַמְלַבְּנוֹ • וְהַמְנַפְּצוֹ • וְהַצּוֹבְעוֹ • וְהַטּוֹוֶה • וְהַמֵּסֵךְ • וְהָעוֹשֶׂה שְׁנֵי בָתֵּי נִירִין • וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין • וְהַפּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין • הַקּוֹשֵׁר • וְהַמַּתִּיר • וְהַתּוֹפֵר שְׁתֵּי תְפִירוֹת • הַקּוֹרֵעַ עַל מְנָת לִתְפֹּר שְׁתֵּי תְפִירוֹת | |
| להכנת ספר | הַצָּד צְבִי • הַשּׁוֹחֲטוֹ • וְהַמַּפְשִׁיטוֹ • הַמּוֹלְחוֹ וְהַמְעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ • וְהַמּוֹחֲקוֹ • וְהַמְחַתְּכוֹ • הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת • וְהַמּוֹחֵק עַל מְנָת לִכְתֹּב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת | |
| לבניין | הַבּוֹנֶה • וְהַסּוֹתֵר • הַמְכַבֶּה • וְהַמַּבְעִיר • הַמַּכֶּה בַפַּטִּישׁ • הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת | |
| השורש חרשׁ א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
חָרַשׁ ב[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | חרש |
| שורש וגזרה | ח־ר־שׁ ב, גזרת השלמים, פ"ג |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לא שמע, לא הגיע קול לאוזניו.
- שתק, דמם, לא הגיב.
ניגודים[עריכה]
- שמע (1)
תרגום[עריכה]
- ערבית: إستك (1)
ראו גם[עריכה]
| השורש חרשׁ ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
חָרָשׁ[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חרש |
| הגייה* | kharash |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־ר־שׁ א |
| דרך תצורה | משקל קַטָּל |
| נטיות | ר׳ חָרָשִׁים; חָרַשׁ־, ר׳ חָרָשֵׁי־; נ׳ חָרָשִׁית, נ"ר חָרָשִׁיּוֹת |
- אומן בעבודה בחומרים קשים: מתכת, עץ או אבן.
- ”וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צֹר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד וַעֲצֵי אֲרָזִים וְחָרָשֵׁי עֵץ וְחָרָשֵׁי אֶבֶן קִיר“ (שמואל ב׳ ה, פסוק יא)
- ”הִנֵּה אָנֹכִי בָּרָאתִי חָרָשׁ נֹפֵחַ בְּאֵשׁ פֶּחָם וּמוֹצִיא כְלִי לְמַעֲשֵׂהוּ“ (ישעיהו נד, פסוק טז)
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: craftsmen
- ערבית: صنائعي, صناع
ראו גם[עריכה]
| השורש חרשׁ א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
חֵרֵשׁ[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חירש |
| הגייה* | kheresh או khiresh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־ר־שׁ ב |
| דרך תצורה | משקל קִטֵּל |
| נטיות | ר׳ חֵרְשִׁים; נ׳ חֵרֶשֶׁת, נ"ר חֵרְשׁוֹת |
- מי שיש בו ליקוי שמיעה, שאינו שומע.
- לשון חז"ל שאינו שומע ואינו מדבר, בדרך כלל חרש מלידה. נחשב כחסר דעה.
- "חרש שדברו חכמים שאינו לא שומע ולא מדבר" (תרומות פ"א)
- ”הַכֹּל כְּשֵׁרִין לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִלָּה, חוּץ מֵחֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה, וְקָטָן.“ (משנה, מסכת מגילה – פרק ב, משנה ד)
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: חירשות |
| השורש חרשׁ ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
חֹרֶשׁ[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חורש |
| הגייה* | khoresh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־ר־שׁ א |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | ר׳ חֳרָשִׁים |
- שטח אדמה שבו צומחים עצים רבים, יער.
- "ממרום הקסטל עד חורש באב אל ואד" ("ושוב אחים השלח ביד", עממי)
- "רוח קל מנשב על פני שכבת העשב אשר הוא רועה שם, ומשם יעבור חיש קל, וינענע בלאט את עלי עצי החורש הקרוב" ("יעקב השומר", מרדכי זאב פיארברג)
- ”הִנֵּה אַשּׁוּר אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יְפֵה עָנָף וְחֹרֶשׁ מֵצַל“ (יחזקאל לא, פסוק ג)
גיזרון[עריכה]
- המילה משותפת גם לשפות שמיות אחרות: חוּרְשָׁא (ארמית־גלילית), خُرْش (חֻ'רְשׁ, ערבית). לאור שימושי המילה במקרא, ככל הנראה יש קשר בינה לבין מילים שמיות מסוימות שעניינן הר: ḫršn (אוגריתית), ḫuršānu (אכדית).
מובאות נוספות[עריכה]
- ”בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ עָרֵי מָעֻזּוֹ כַּעֲזוּבַת הַחֹרֶשׁ וְהָאָמִיר אֲשֶׁר עָזְבוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיְתָה שְׁמָמָה“ (ישעיהו יז, פסוק ט)
- ”וְעָרִים בָּנָה בְּהַר יְהוּדָה וּבֶחֳרָשִׁים בָּנָה בִּירָנִיּוֹת וּמִגְדָּלִים“ (דברי הימים ב׳ כז, פסוק ד)
- ”אמר ר' ישמעאל: מבעלי בתים שבגליל העליון היו בית אבא, ומפני מה חרבו? שהיו מרעין בחורשין, ודנין דיני ממונות ביחיד, ואע"פ שהיו להם חורשים סמוך לבתיהם, שדה קטנה היתה ומעבירין דרך עליה“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף פ, עמוד א)
- "מה ארז זה עולה בחורשים והוא עשוי הפקר לכל אדם" (ילקוט שמעוני, פרשת בלק, רמז תשעא)
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
חֶרֶשׁ א[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חרש |
| הגייה* | kheresh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־ר־שׁ ב |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ חֲרָשִׁים; חֶרֶשׁ־, ר׳ חַרְשֵׁי־ |
- לחש, דבר סוד, הנעשה בחשאי.
תרגום[עריכה]
- אנגלית: surreptitiously
| השורש חרשׁ ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
ראו גם[עריכה]
חֶרֶשׁ ב[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חרש |
| הגייה* | kheresh |
| חלק דיבר | תואר־הפועל |
| מין | |
| שורש | ח־ר־שׁ ב |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | |
- ללא השמעת קול, בשקט, בחשאי.
- "על הנגב יורד ליל הסתיו / ומצית כוכבים חרש חרש" ("שיר הרעות", חיים גורי)
- ”וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ“ (יהושע ב, פסוק א)
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: silently
ראו גם[עריכה]
| השורש חרשׁ ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ א. ז. אשכלי ,"מקורות לאוצר המלים העברי: חומר-אטימולוגיה מתוך הלשונות השמיות-הדרומיות", ג' (תרצ"ו),עמ'283