רקד

יש להוסיף לדף זה את הערכים: רַקָּד, רֶקֶד.

רָקַד

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	רקד
שורש וגזרה	ר־ק־ד גזרת השלמים
בניין	פָּעַל (קַל)

ריקודים במחנה קיץ

מופע ריקודים במקסיקו

1. הניע את גופו ברצף של תנועות מתואמות היוצר משמעות או מידע, לרוב לקצב מנגינה. יצא במחול.

   • ”איבדה כתובתה, הטמינה כתובתה, נשרפה כתובתה, רקדו לפניה, שחקו לפניה, העבירו לפניה כוס של בשורה או מפה של בתולים...“ (בבלי, מסכת כתובות – דף טז, עמוד ב))
   • "יְלָדִים, רִקְדוּ כָּל הַלֵּיל / אֶת בַּת-זְקוּנַי הִשֵּׂאתִי"("בת זקוניי השאתי", אברהם לוינסון).
   • הוא רקד ללא הפסקה.

2. לשון המקרא בהשאלה: זז בתנועות בלתי-רצוניות. נאמר בדרך כלל על דומם.

   • ”הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי-צֹאן.“ (תהלים קיד, פסוק ד).
   • ”שבהן היו סומכים את החלה... כדי שלא תהא רוקדת“ (בבלי, מסכת תוספתא – דף מנחות, עמוד יא)
   • כשדפקתי על השולחן הכוסות רקדו.

גיזרון

1. ”וַיְהִי, אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה, בָּא, עַד-עִיר דָּוִיד; וּמִיכַל בַּת-שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן, וַתֵּרֶא אֶת-הַמֶּלֶךְ דָּוִיד מְרַקֵּד וּמְשַׂחֵק, וַתִּבֶז לוֹ, בְּלִבָּהּ“ (דברי הימים א׳ טו, פסוק כט).

• בתעודות אכדיות חקוקה תיבת "רָקָדוּ" raqādu בהוראת ריקוד, היטלטלות .
• השורש ר־ק־ד ניטה בבניין קל פעמיים במקרא, בפסוק מספר תהילים לעיל, ובפסוק ו' באותו מזמור. לרוב, המילה פורשה במשמעות של רעידה וזעזוע (בדומה לפירוש השני), אם כי רבי דוד אלטשולר בפירושו "מצודת דוד" סבר שהמשמעות היא קפיצה (בדומה לפירוש הראשון), שהיא המשמעות הרווחת בעברית החדשה. מאיר י גרובר מוסר במאמרו - "יש המוצאים בפסוק זה ראייה לכך שבישראל הקדומה נהגו לפרש "ריקוד" - כחיקויים לדילוגים של צאן ובקר".
• ערבית - שורש ר-ק-צ ; ر ق ص טעון סמנטית במשמעויות של ריקוד ‏‎ , הפועל רָקַצֲה رقص בהוראת להרקיד,להתנועע, לצהול .
• ארמית - ריקודא.

מידע נוסף

• האל הכנעני בעל–מרקוד היה האל הראשי בדיר–אלקלה שבקרבת ביירות, ופולחנו נסוב סביב ריקוד .

צירופים

• רקד על שתי החתונות
• רקד לפי חלילו
• רקד על הדם

מילים נרדפות

• פיזז, חולל, כרכר (1)
• רִקֵּד
• רעד (2)

תרגום

• איטלקית: ballare‏, danzare‏‏‏‏
• אנגלית: dance‏‏‏‏
• אספרנטו: danci‏‏‏‏
• גרמנית: tanzen‏‏‏‏
• הודית: नाचना‏‏‏‏ (תעתיק: chorévo)
• הולנדית: dansen‏‏‏‏
• הונגרית: táncol‏‏‏‏
• וייטנמית: nhảy‏, khiêu vũ‏‏‏‏
• טורקית: dans etmek‏‏‏‏
• טמילית: ஆடு‏‏‏‏ (תעתיק: āṭu)
• יוונית: χορεύω‏‏‏‏ (תעתיק: chorévo)
• יידיש: טאַנצן‏‎‏‏‏‏
• יפנית: 踊る‏‏‏‏ (תעתיק: odoru)
• כורדית: reqisîn‏, sema kirin‏‏‏‏
• לטינית: salto‏, tripudio‏, ballo
• ספרדית: bailar‏, danzar‏‏‏‏
• ערבית: رقص‏‏‏‏ (תעתיק: רַקַצַ)
• פולנית: tańczyć‏‏‏‏
• פורטוגלית: dançar‏, bailar‏‏‏‏
• פינית: tanssia‏, jorata‏‏‏‏
• פרסית: رقصیدن‏‏‏‏‏ (תעתיק: רקצידן)
• צ'כית: tančit‏, tancovat‏‏‏‏
• צרפתית: danser‏‏‏‏
• קוריאנית: 추다‏‏‏‏ (תעתיק: chuda)
• רומנית: dansa‏, juca‏‏‏‏
• רוסית: танцевать‏‏‏‏ (תעתיק: tancevátʹ)
• שוודית: dansa‏‏‏‏

מידע נוסף

אנשים נוהגים לרקוד בשתי סיטואציות:

1. ריקודים מקצועיים במסגרת הופעות אמנותיות.
2. ריקודים חופשיים או בעלי תבנית קבועה, במסגרת אירועים חברתיים; לכן הקונוטציה של המילה רקד היא שחרור ושמחה.

ראו גם

• כוריאוגרפיה
• מחול
• קלילות
• תנועה
• רטט (2)
• רעד (2)

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: ריקוד

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ריקודים

רִקֵּד

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	ריקד
שורש וגזרה	ר־ק־ד
בניין	פִּעֵל

1. קפץ והניע את גופו בתנועות שמחה ושחרור רגשי.

   • ” וְשָׁכְנוּ שָׁם בְּנוֹת יַעֲנָה וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ שָׁם“ (ישעיהו יג, פסוק כא)
   • ” וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִיד מְרַקֵּד וּמְשַׂחֵק “ (דברי הימים א׳ טו, פסוק כט)
   • ”כיצד מרקדין לפני הכלה“ (בבלי, מסכת כתובות – דף יז, עמוד א)

2. קיפץ והטלטל.

   • ”קוֹל שׁוֹט וְקוֹל רַעַשׁ אוֹפָן וְסוּס דֹּהֵר וּמֶרְכָּבָה מְרַקֵּדָה“ (נחום ג, פסוק ב)

3. טלטל נפה או כברה וכדומה על מנת לבור את הבר מן התבן.

   • ”אֵשֶׁת חָבֵר מַשְׁאֶלֶת לְאֵשֶׁת עַם הָאָרֶץ, נָפָה וּכְבָרָה, וּבוֹרֶרֶת וְטוֹחֶנֶת וּמְרַקֶּדֶת עִמָּהּ.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ה, משנה ט)

גיזרון

1. צורת הפועל בעבר נהוגה בבנין אחר הרקיד.

נגזרות

• ריקוד

תרגום 1

• אנגלית: dance‏‏‏‏

ראו גם

• כִּרְכֵּר
• פיזז