אמן

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אָמַן[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה א-מ-ן א
בניין פָּעַל
  1. טיפל וסיפק את האמצעים לחיים, לקיום ולהתפתחות.
    • וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם. (אסתר ב ז)

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: nurse‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

אִמֵּן[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה א-מ-ן א
בניין פִּעֵל
  1. עברית חדשה הכשיר ותירגל והביא להיות בעל יכולת.
  2. לשון חז"ל הסמיך, נתן אישורו.
    • לא הוא שתורם אלא אביו הוא שאימן על ידו. (תלמוד ירושלמי, מסכת תרומה, פרק א, הלכה א)

מקור[עריכה]

  • לשון חז"ל משורש מקראי.

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: train‏‏‏‏‏ (1); approve‏‏‏‏‏ (2)

ראו גם[עריכה]

אֻמַּן[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה א-מ-ן א
בניין פֻּעַל
  1. הוכשר עבר לימודים ותרגולת כדי להיות בעל יכולת.
  2. הוסמך.

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


אָמֵן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אמן
הגייה* amen
חלק דיבר תאר
מין זכר
שורש א-מ-ן א
דרך תצורה
נטיות
  1. נכון, אמת, מוסכם ומקובל, תאר המבטא אישור, קיום והסכמה.
    • וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן.. (במדבר ה כב)

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: amen‏, confirmed‏‏‏‏
  • ערבית: آمين‏‏‏‏ (הגייה: אָמִין)
  • פולנית: amen‏‏‏‏
  • פינית: aamen‏‏‏‏
  • צרפתית: amen‏‏‏‏
  • רוסית: аминь‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]


אָמָּן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אומן
הגייה* oman
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א-מ-ן ב
דרך תצורה
נטיות ר' אֲמָּנִים; נ' אֲמָּנִית
  1. מומחה במקצועו או בעִסוקו.
    • "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן" (שיר השירים ז, ב)
    • הדרגה השניה בגובהה המוענקת לשחקן שחמט מקצועי היא אמן.
  2. מי שעִסוקו באחת האמנויות: אמנויות פלסטיות, שירה, מחול, מוזיקה, וכולי.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

אֻמָּן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אומן
הגייה* uman
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א-מ-ן ב
דרך תצורה
נטיות ר' אֻמָּנִים; נ' אֻמָּנִית
  1. מומחה במקצועו.
    • מלך בשר ודם בונה פלטין אינו בונה אותה מדעת עצמו אלא מדעת אֻמָּן. (בראשית רבה, בראשית, פרשה א, סימן א)
    • ... ספר תורה נאה וכתוב בו לשמו בדיו נאה בקולמוס נאה, בלבלר אומן וכורכו בשיראין נאים. (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קלג, עמוד ב)
  2. אדם העוסק במלאכה.
    • האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך (משנה, ברכות, פרק ב, משנה ג)
    • "לך לאומן שעשאני ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית" (מסכתות קטנות, מסכת אבות דרבי נתן, פרק מא)
  3. נדיר מי שעִסוקו הקזת דם.

מקור[עריכה]

  • שפת התלמוד והמדרשים, כמו המילה המקראית אָמָּן לעיל.

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]