אמן

אָמַן א

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	אמן
שורש וגזרה	א־מ־ן א
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא טיפל וסיפק את האמצעים לחיים, לקיום ולהתפתחות.

   • ”וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם.“ (אסתר ב, פסוק ז)

2. עברית חדשה לקח על עצמו לגדל ילד באופן זמני.

גיזרון

• משורש א־מ־ן המקראי, שהוראתה המקורית: ביטחון, יציבות, קיימות. מי שאומן מעניק קיום וחיים למי שהוא פרש עליו את חסותו.

נגזרות

• אומן
• אָמְנָה
• אָמוּן

תרגום

   טיפל וגידל ילד

אנגלית: nurse‏‏‏‏

   לקח על עצמו לגדל באופן זמני

אנגלית: foster‏‏‏‏

ראו גם

• האמין
• נאמן

אָמַן ב

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	אמן
שורש וגזרה	א־מ־ן ד
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון חז"ל חיבר באמצעות חוט.

   • ”הָאֱגוֹזִים שֶׁאֲמָנָן, וְהַבְּצָלִים שֶׁחֲמָרָן, הֲרֵי אֵלּוּ חִבּוּר“ (משנה, מסכת עוקצין – פרק ב, משנה ה)

גיזרון

• גיזרון לא ידוע.
• בפירוש הגאונים לטהרות הגרסה: "האגוזים שחמרן והתאנים שעמרן".

מילים נרדפות

• השחיל

אָמֵן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אמן
הגייה*	amen
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	א־מ־ן א
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	ר׳ אָמֵנִים

1. לשון המקרא ביטוי של הסכמה עם מה שנאמר, נאמרת בדרך כלל לאחר ברכה או קללה.

   • ”אָרוּר אֲשֶׁר לֹא־יָקִים אֶת־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה־הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם; וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן.“ (דברים כז, פסוק כו)
   • ”וַיֹּאמֶר יִרְמְיָה הַנָּבִיא אָמֵן כֵּן יַעֲשֶׂה יהוה יָקֵם יהוה אֶת־דְּבָרֶיךָ אֲשֶׁר נִבֵּאתָ...“ (ירמיהו כח, פסוק ו)
   • ”בָּרוּךְ יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן־הָעוֹלָם וְעַד הָעֹלָם; וַיֹּאמְרוּ כָל־הָעָם אָמֵן וְהַלֵּל לַיהוה.“ (דברי הימים א׳ טז, פסוק לו)
   • ”הֲרֵינִי נָזִיר, וָאָתְּ, וְאָמְרָה אָמֵן, מֵפֵר אֶת שֶׁלָּהּ, וְשֶׁלוֹ קַיָּם.“ (משנה, מסכת נזיר – פרק ד, משנה ב)
   • ”וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבִיאָה לִידֵי תְחִיַּת הַמֵּתִים, וּתְחִיַּת הַמֵּתִים בָּאָה עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב, אָמֵן.“ (משנה, מסכת סוטה – פרק ט, משנה טו)
   • ”הֵיכָן פִּקְדוֹנִי, אָמַר לוֹ נִגְנָב; מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן, וְהָעֵדִים מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁגְּנָבוֹ, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל.“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק ט, משנה ח)

גיזרון

• שורש מקראי: א־מ־ן בהוראת: נכון, אמת.
• מקביל לשורש הערבי ء-م-ن (א־מ־ן) בהוראת: בטחון, אמונה. ולשורש הארמי: ה־מ־ן בהוראת: בטחון, שאפשר לסמוך עליו (ראו: מהימן).

צירופים

• אמן ואמן
• אמן כן יהי רצון
• אמר אמן
• במהרה בימינו אמן

מילים נרדפות

• אמת ויציב
• הלואי

תרגום

   אמן

אנגלית: so be it‏, amen‏‏‏‏ אמהרית: አሜን‏‏‏‏ גרמנית: Amen‏‏‏‏ ערבית: آمين‏‏‏‏ (הגייה: אָמִין) פולנית: amen‏‏‏‏ פינית: aamen‏‏‏‏ צרפתית: amen‏‏‏‏ רוסית: аминь‏‏‏‏

ראו גם

• אמונה
• ברכה

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: אמן (דת)

אִמֵּן

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	אימן
שורש וגזרה	א־מ־ן ב
בניין	פִּעֵל

1. לשון חז"ל הכשיר, תירגל, הביא להיות בעל יכולת.

   • ”המכה בקורנס על הסדן כו׳. מאי קעביד רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו מפני שמאמן את ידו.“ (בבלי, מסכת שבת – דף קג, עמוד א)

2. לשון חז"ל העניק סמכות, נתן אישורו.

   • ”לא הוא שתורם אלא אביו הוא שאימן על ידו.“ (ירושלמי, מסכת תרומות – פרק א, הלכה א)

גיזרון

 1. לשון חז"ל משורש מקראי (ראו: אָמָּן).

 2. לשון חז"ל משורש מקראי (ראו: האמין).

מילים נרדפות

• אִלֵּף (1)
• לִמֵּד (1)
• הכשיר (1)
• המחה (1)
• האמין (2)
• הסמיך (1,2)

תרגום

   הכשיר

אנגלית: train‏‏‏‏‏

   הסמיך

אנגלית: approve‏, trust‏‏‏‏

ראו גם

• אִמוּן
• נאמן
• מאומן
• מיומן

אֻמַּן א

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	אומן
שורש וגזרה	א־מ־ן ב
בניין	פֻּעַל

1. עבר הכשרה ותרגול ונהיה בעל יכולת ושליטה.
2. הוסמך.

גיזרון

• צורת הסביל של הפועל החז"לי אִמֵּן.

תרגום

   עבר הכשרה

אנגלית: trained‏‏‏‏‏ was

   הוסמך

approved‏‏‏‏‏ was

ראו גם

• אִמוּן

אֻמַּן ב

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	אומן
שורש וגזרה	א־מ־ן א
בניין	פֻּעַל

1. לשון ימי הביניים נהיה בעל אמינות; אֻמַּת.

   • ”ותבואר בברכותיך / ותאומן באמרותיך / על כל מה שבראתה בעולמך.“ (זוכר חסדי אבות, מאת רס"ג, באתר מאגרים)
   • לא יאומן כי יסופר!

מילים נרדפות

• אֻמַּת

ראו גם

• לא יאומן כי יסופר

תרגום

• אנגלית: verified‏‏‏‏ was

אָמָּן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אומן
הגייה*	oman
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־מ־ן ב
דרך תצורה	משקל קָטָּל
נטיות	ר׳ אָמָּנִים; נ׳ אמנה, אָמָּנִית

דיוקן עצמי של אמן בעבודתו

הגיה

---

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

1. לשון המקרא [לא בשימוש] בעל מלאכה, מומחה במקצועו או בעִסוקו.

   • ”מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן“ (שיר השירים ז, פסוק ב)

2. עברית חדשה מי שעִסוקו באחת האמנויות: אמנויות פלסטיות, שירה, מחול, מוזיקה, וכדומה.

   • ”כך עלתה לה, לחבורה הרוסית הקטנה, חבורת אמנים וסופרים להשתחרר בדרך־נס.“ (במצור ובמצוק, מאת גרשון שופמן, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

 1. מילה יחידאית. מאכדית: 𒌝𒈪𒀀 ummânu - מומחה, מלומד, בעל מלאכה. שצורתה הקדומה: ummiānu לקוחה משומרית. מקביל לארמית: אוּמָּנָא‎ - עוסק באומנות, מיומן, בעל כשרון.

מקביל לצורה החז"לית: אֻמָּן. בעברית החדשה נהוג להפריד בין שתי הצורות, כאשר "אָמָּן" משמש בהוראת: מי שעוסק באמנות, ואילו "אֻמָּן" משמש בהוראת: בעל מלאכה, מומחה במלאכתו.

 2. בדרך כלל מילה זו שימשה לתיאור העוסק במלאכת מחשבת, מלאכות שכיום רובן נחשבות "אָמָּנוּת", ומכאן התייחדה מילה זו לתחום זה כולל עיסוקים שאינן מלאכת כפיים.

צירופים

• אמן חושים
• אמן לחימה
• מעשה ידי אמן
• נפש של אמן
• רב אמן

נגזרות

• אמנות

מילים נרדפות

• בעל מלאכה (1)
• מומחה (1)
• מקצוען (1)

תרגום

   מומחה במקצועו

אנגלית: craftsman‏, artisan‏‏‏‏‏

   עוסק באומנות

אנגלית: artist‏‏‏‏‏ צרפתית: artiste‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: אומן

ערך בוויקיפדיה: אמן (תרבות)

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אמנים

• אילון גלעד, על מקורן של אָמָּן ואֻמָּן, באתר "הארץ", 31 במרץ 2021
• אוֹמן ואוּמן , האקדמיה העברית ללשון.

אֻמָּן א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אומן
הגייה*	uman
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־מ־ן ב
דרך תצורה	משקל קֻטָּל
נטיות	ר׳ אֻמָּנִים; נ׳ אֻמָּנִית

הגיה

---

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

1. לשון חז"ל מומחה במקצועו או בעִסוקו.

   • ”עוֹשִׂין מַעֲקֶה לַגַּג וְלַמִּרְפֶּסֶת מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט, אֲבָל לֹא מַעֲשֵׂה אֻמָּן.“ (משנה, מסכת מועד קטן – פרק א, משנה י)
   • ”בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה פָּלָטִין, אֵינוֹ בּוֹנֶה אוֹתָהּ מִדַּעַת עַצְמוֹ אֶלָּא מִדַּעַת אֻמָּן.“ (בראשית רבה, פרשה א, סימן א)
   • ”... ספר תורה נאה וכתוב בו לשמו בדיו נאה בקולמוס נאה, בלבלר אומן וכורכו בשיראין נאים.“ (בבלי, מסכת שבת – דף קלג, עמוד ב)
   • ”אם יש שם אומן מהיר, יקוזו לו בצווארו, בגיד שקורין גיד של גיסטרא [...]“ (רפואות העם, מאת מנדל לפין, 1794, באתר מאגרים)

גיזרון

• צורה חז"לית של המילה המקראית: אָמָּן, ראו שם בגיזרון.
• בעברית החדשה נהוג להפריד בין שתי הצורות, כאשר "אָמָּן" משמש בהוראת: מי שעוסק באמנות, ואילו "אֻמָּן" משמש בהוראת: בעל מלאכה, מומחה במלאכתו.

נגזרות

• אומנות

מילים נרדפות

• בעל מלאכה
• מומחה
• מקצוען

תרגום

• אנגלית: craftsman‏‏‏‏‏
• גרמנית: Handwerker‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: אומן

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אמנים

• אילון גלעד, על מקורן של אָמָּן ואֻמָּן, באתר "הארץ", 31 במרץ 2021
• אוֹמן ואוּמן , האקדמיה העברית ללשון.

אֻמָּן ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אומן
הגייה*	uman
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־מ־ן ג
דרך תצורה	משקל קֻטָּל
נטיות	ר׳ אֻמָּנִים

1. לשון חז"ל שורת הקמה הנקצרת, או שורת הגפנים בכרם.

   • ”שֶׁל בֵּית נָמֵר הָיוּ מְלַקְּטִין עַל הַחֶבֶל, וְנוֹתְנִים פֵּאָה מִכָּל אֻמָּן וְאֻמָּן.“ (משנה, מסכת פאה – פרק ד, משנה ה)
   • ”לֹא יֹאכַל עִמּוֹ מִן הָאֵבוּס שֶׁלִּפְנֵי הַפּוֹעֲלִים, וְלֹא יַעֲשֶׂה עִמּוֹ בְאֻמָּן.“ (משנה, מסכת נדרים – פרק ד, משנה ד)
   • ”פּוֹעֲלִים אוֹכְלִין בַּהֲלִיכָתָן מֵאֻמָּן לְאֻמָּן, וּבַחֲזִירָתָן מִן הַגַּת.“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ז, משנה ד)

גיזרון

• בכתב יד קאופמן של המשנה מנוקד: "אָמָּן".
• מקביל לארמית: "אומן" במשמעות זהה. בתרגום ניאופיטי מתורגם "פְּאַת רֹאשְׁכֶם" (ויקרא יט,כז) - "אומנה דראשיכון".
• יש אומרים שמקור המילה מיוונית: אוֹגְמוֹס) ὄγμος) - תלם לחרישה, רצועת אדמה מעובדת, שורה לקצירה.

תרגום

• אנגלית: furrow‏‏‏‏

אֹמֶן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אמן
הגייה*	omen
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	א־מ־ן א
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות

1. לשון המקרא מאומת, מקוים.

   • ”ה' אֱלֹהַי אַתָּה, אֲרוֹמִמְךָ אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחֹק, אֱמוּנָה אֹמֶן.“ (ישעיהו כה, פסוק א)

2. אמונה.

   • ”בבטחון ובאומן ובשמע נגרר לך אב.“ (בבטחון ובאומן, מאת יניי, באתר מאגרים)

גיזרון

• מילה יחידאית. משורש א־מ־ן בהוראת: אמת, קיים, ראו בגיזרון אָמֵן.