לדלג לתוכן

אמן

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

אָמַן א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אמן
שורש וגזרה א־מ־ן א
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא טיפל וסיפק את האמצעים לחיים, לקיום ולהתפתחות.
    • ”וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם.“ (אסתר ב, פסוק ז)
  2. עברית חדשה לקח על עצמו לגדל ילד באופן זמני.

גיזרון

[עריכה]
  • משורש א־מ־ן המקראי, שהוראתה המקורית: ביטחון, יציבות, קיימות. מי שאומן מעניק קיום וחיים למי שהוא פרש עליו את חסותו.[1]

נגזרות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
   טיפל וגידל ילד
  • אנגלית: nurse‏‏‏‏
   לקח על עצמו לגדל באופן זמני
  • אנגלית: foster‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]


השורש אמן

השורש א־מ־ן הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

[עריכה]
א־מ־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָמַן אוֹמֵן

(ב׳ פעוּל: אָמוּן)

יֶאֱמֹן אֱמֹן לֶאֱמֹן
נִפְעַל נֶאֱמַן נֶאֱמָן יֵאָמֵן הֵאָמֵן להֵאָמֵן
הִפְעִיל הֶאֱמִין מַאֲמִין יַאֲמִין הַאֲמֵן לְהַאֲמִין
הֻפְעַל הָאֳמַן מָאֳמָן יָאֳמַן -אין- -אין-
פִּעֵל אִמֵּן מְאַמֵּן יְאַמֵּן אַמֵּן לְאַמֵּן
פֻּעַל אֻמַּן מְאֻמָּן יְאֻמַּן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַמֵּן מִתְאַמֵּן יִתְאַמֵּן הִתְאַמֵּן לְהִתְאַמֵּן

אָמַן ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אמן
שורש וגזרה א־מ־ן ד
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון חז"ל חיבר באמצעות חוט.

גיזרון

[עריכה]
  • גיזרון לא ידוע.
  • בפירוש הגאונים לטהרות הגרסה: "האגוזים שחמרן והתאנים שעמרן".

מילים נרדפות

[עריכה]

אָמֵן

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אמן
הגייה* amen
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש א־מ־ן א
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ אָמֵנִים
  1. לשון המקרא ביטוי של הסכמה עם מה שנאמר, נאמרת בדרך כלל לאחר ברכה או קללה.
    • ”אָרוּר אֲשֶׁר לֹא־יָקִים אֶת־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה־הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם; וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן.“ (דברים כז, פסוק כו)
    • ”וַיֹּאמֶר יִרְמְיָה הַנָּבִיא אָמֵן כֵּן יַעֲשֶׂה יהוה יָקֵם יהוה אֶת־דְּבָרֶיךָ אֲשֶׁר נִבֵּאתָ...“ (ירמיהו כח, פסוק ו)
    • ”בָּרוּךְ יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן־הָעוֹלָם וְעַד הָעֹלָם; וַיֹּאמְרוּ כָל־הָעָם אָמֵן וְהַלֵּל לַיהוה.“ (דברי הימים א׳ טז, פסוק לו)
    • ”הֲרֵינִי נָזִיר, וָאָתְּ, וְאָמְרָה אָמֵן, מֵפֵר אֶת שֶׁלָּהּ, וְשֶׁלוֹ קַיָּם.“ (משנה, מסכת נזירפרק ד, משנה ב)
    • ”וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבִיאָה לִידֵי תְחִיַּת הַמֵּתִים, וּתְחִיַּת הַמֵּתִים בָּאָה עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב, אָמֵן.“ (משנה, מסכת סוטהפרק ט, משנה טו)
    • ”הֵיכָן פִּקְדוֹנִי, אָמַר לוֹ נִגְנָב; מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן, וְהָעֵדִים מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁגְּנָבוֹ, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל.“ (משנה, מסכת בבא קמאפרק ט, משנה ח)

גיזרון

[עריכה]
  • שורש מקראי: א־מ־ן בהוראת: נכון, אמת.
  • מקביל לשורש הערבי ء-م-ن (א־מ־ן) בהוראת: בטחון, אמונה. ולשורש הארמי: ה־מ־ן בהוראת: בטחון, שאפשר לסמוך עליו (ראו: מהימן).

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
   אמן
  • אנגלית: so be it‏, amen‏‏‏‏
  • אמהרית: አሜን‏‏‏‏
  • גרמנית: Amen‏‏‏‏
  • ערבית: آمين‏‏‏‏ (הגייה: אָמִין)
  • פולנית: amen‏‏‏‏
  • פינית: aamen‏‏‏‏
  • צרפתית: amen‏‏‏‏
  • רוסית: аминь‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אמן (דת)

אִמֵּן

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אימן
שורש וגזרה א־מ־ן ב
בניין פִּעֵל
  1. לשון חז"ל הכשיר, תירגל, הביא להיות בעל יכולת.
  2. לשון חז"ל העניק סמכות, נתן אישורו.

גיזרון

[עריכה]
 1. לשון חז"ל משורש מקראי (ראו: אָמָּן).
 2. לשון חז"ל משורש מקראי (ראו: האמין).

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
   הכשיר
  • אנגלית: train‏‏‏‏‏
   הסמיך

ראו גם

[עריכה]
השורש אמן

השורש א־מ־ן הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

[עריכה]
א־מ־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָמַן אוֹמֵן

(ב׳ פעוּל: אָמוּן)

יֶאֱמֹן אֱמֹן לֶאֱמֹן
נִפְעַל נֶאֱמַן נֶאֱמָן יֵאָמֵן הֵאָמֵן להֵאָמֵן
הִפְעִיל הֶאֱמִין מַאֲמִין יַאֲמִין הַאֲמֵן לְהַאֲמִין
הֻפְעַל הָאֳמַן מָאֳמָן יָאֳמַן -אין- -אין-
פִּעֵל אִמֵּן מְאַמֵּן יְאַמֵּן אַמֵּן לְאַמֵּן
פֻּעַל אֻמַּן מְאֻמָּן יְאֻמַּן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַמֵּן מִתְאַמֵּן יִתְאַמֵּן הִתְאַמֵּן לְהִתְאַמֵּן

אֻמַּן א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אומן
שורש וגזרה א־מ־ן ב
בניין פֻּעַל
  1. עבר הכשרה ותרגול ונהיה בעל יכולת ושליטה.
  2. הוסמך.

גיזרון

[עריכה]
  • צורת הסביל של הפועל החז"לי אִמֵּן.

תרגום

[עריכה]
   עבר הכשרה
  • אנגלית: trained‏‏‏‏‏ was
   הוסמך

approved‏‏‏‏‏ was

ראו גם

[עריכה]

אֻמַּן ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אומן
שורש וגזרה א־מ־ן א
בניין פֻּעַל
  1. לשון ימי הביניים נהיה בעל אמינות; אֻמַּת.

מילים נרדפות

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

אָמָּן

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אומן
הגייה* oman
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־מ־ן ב
דרך תצורה משקל קָטָּל
נטיות ר׳ אָמָּנִים; נ׳ אמנה, אָמָּנִית
דיוקן עצמי של אמן בעבודתו
  1. לשון המקרא [לא בשימוש] בעל מלאכה, מומחה במקצועו או בעִסוקו.
    • ”מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן (שיר השירים ז, פסוק ב)
    • "בהמה לך ראה עיניך. ואם אמנה היא העמידה." (בן סירא ז, כב)
  2. עברית חדשה מי שעִסוקו באחת האמנויות: אמנויות פלסטיות, שירה, מחול, מוזיקה, וכדומה.

גיזרון

[עריכה]
 1. מילה יחידאית. מאכדית: 𒌝𒈪𒀀 ummânu - מומחה, מלומד, בעל מלאכה. שצורתה הקדומה: ummiānu לקוחה משומרית.[2] מקביל לארמית: אוּמָּנָא‎ - עוסק באומנות, מיומן, בעל כשרון.
מקביל לצורה החז"לית: אֻמָּן. בעברית החדשה נהוג להפריד בין שתי הצורות, כאשר "אָמָּן" משמש בהוראת: מי שעוסק באמנות, ואילו "אֻמָּן" משמש בהוראת: בעל מלאכה, מומחה במלאכתו.[3]
 2. בדרך כלל מילה זו שימשה לתיאור העוסק במלאכת מחשבת, מלאכות שכיום רובן נחשבות "אָמָּנוּת", ומכאן התייחדה מילה זו לתחום זה כולל עיסוקים שאינן מלאכת כפיים.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
   מומחה במקצועו
   עוסק באומנות
  • אנגלית: artist‏‏‏‏‏
  • צרפתית: artiste‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אומן
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אמן (תרבות)
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אמנים

אֻמָּן א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אומן
הגייה* uman
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־מ־ן ב
דרך תצורה משקל קֻטָּל
נטיות ר׳ אֻמָּנִים; נ׳ אֻמָּנִית
  1. לשון חז"ל מומחה במקצועו או בעִסוקו.

גיזרון

[עריכה]
  • צורה חז"לית של המילה המקראית: אָמָּן, ראו שם בגיזרון.
  • בעברית החדשה נהוג להפריד בין שתי הצורות, כאשר "אָמָּן" משמש בהוראת: מי שעוסק באמנות, ואילו "אֻמָּן" משמש בהוראת: בעל מלאכה, מומחה במלאכתו.[4]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אומן
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אמנים

אֻמָּן ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אומן
הגייה* uman
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־מ־ן ג
דרך תצורה משקל קֻטָּל
נטיות ר׳ אֻמָּנִים
  1. לשון חז"ל שורת הקמה הנקצרת, או שורת הגפנים בכרם.

גיזרון

[עריכה]
  • בכתב יד קאופמן של המשנה מנוקד: "אָמָּן".
  • מקביל לארמית: "אומן" במשמעות זהה. בתרגום ניאופיטי מתורגם "פְּאַת רֹאשְׁכֶם" (ויקרא יט,כז) - "אומנה דראשיכון".
  • יש אומרים שמקור המילה מיוונית: אוֹגְמוֹס) ὄγμος) - תלם לחרישה, רצועת אדמה מעובדת, שורה לקצירה.[5]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: furrow‏‏‏‏

אֹמֶן

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אמן
הגייה* omen
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש א־מ־ן א
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות
  1. לשון המקרא מאומת, מקוים.
    • ”ה' אֱלֹהַי אַתָּה, אֲרוֹמִמְךָ אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחֹק, אֱמוּנָה אֹמֶן.“ (ישעיהו כה, פסוק א)
  2. אמונה.

גיזרון

[עריכה]
  • מילה יחידאית. משורש א־מ־ן בהוראת: אמת, קיים, ראו בגיזרון אָמֵן.

הערות שוליים

[עריכה]
  1. הואיל משה על אסתר שם.
  2. קליין, מילון ארמי, אָמָּן.
  3. אליעזר בן יהודה, מילון העברית הישנה והחדשה, אָמָן. האקדמיה ללשון העברית, אוֹמן ואוּמן.
  4. האקדמיה ללשון העברית, אוֹמן ואוּמן.
  5. CAL, אמון