מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
- טיפל וסיפק את האמצעים לחיים, לקיום ולהתפתחות.
- ”וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם.“ (אסתר ב, פסוק ז)
השורש אמן
|
השורש א־מ־ן הוא שורש מגזרת השלמים.
נטיות הפעלים[עריכה]
א־מ־ן
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
אָמַן
|
אוֹמֵן
(ב׳ פעוּל: אָמוּן)
|
יֶאֱמֹן
|
אֱמֹן
|
לֶאֱמֹן
|
נִפְעַל
|
נֶאֱמַן
|
נֶאֱמָן
|
יֵאָמֵן
|
הֵאָמֵן
|
להֵאָמֵן
|
הִפְעִיל
|
הֶאֱמִין
|
מַאֲמִין
|
יַאֲמִין
|
הַאֲמֵן
|
לְהַאֲמִין
|
הֻפְעַל
|
הָאֳמַן
|
מָאֳמָן
|
יָאֳמַן
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
אִמֵּן
|
מְאַמֵּן
|
יְאַמֵּן
|
אַמֵּן
|
לְאַמֵּן
|
פֻּעַל
|
אֻמַּן
|
מְאֻמָּן
|
יְאֻמַּן
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְאַמֵּן
|
מִתְאַמֵּן
|
יִתְאַמֵּן
|
הִתְאַמֵּן
|
לְהִתְאַמֵּן
|
| |
|
ניתוח דקדוקי - פועל
|
כתיב מלא |
אימן
|
שורש וגזרה |
א־מ־ן
|
בניין |
פִּעֵל
|
- עברית חדשה הכשיר ותירגל והביא להיות בעל יכולת.
- לשון חז"ל הסמיך, נתן אישורו.
מילים נרדפות[עריכה]
השורש אמן
|
השורש א־מ־ן הוא שורש מגזרת השלמים.
נטיות הפעלים[עריכה]
א־מ־ן
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
אָמַן
|
אוֹמֵן
(ב׳ פעוּל: אָמוּן)
|
יֶאֱמֹן
|
אֱמֹן
|
לֶאֱמֹן
|
נִפְעַל
|
נֶאֱמַן
|
נֶאֱמָן
|
יֵאָמֵן
|
הֵאָמֵן
|
להֵאָמֵן
|
הִפְעִיל
|
הֶאֱמִין
|
מַאֲמִין
|
יַאֲמִין
|
הַאֲמֵן
|
לְהַאֲמִין
|
הֻפְעַל
|
הָאֳמַן
|
מָאֳמָן
|
יָאֳמַן
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
אִמֵּן
|
מְאַמֵּן
|
יְאַמֵּן
|
אַמֵּן
|
לְאַמֵּן
|
פֻּעַל
|
אֻמַּן
|
מְאֻמָּן
|
יְאֻמַּן
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְאַמֵּן
|
מִתְאַמֵּן
|
יִתְאַמֵּן
|
הִתְאַמֵּן
|
לְהִתְאַמֵּן
|
| |
|
ניתוח דקדוקי - פועל
|
כתיב מלא |
אומן
|
שורש וגזרה |
א־מ־ן
|
בניין |
פֻּעַל
|
- הוכשר עבר לימודים ותרגולת כדי להיות בעל יכולת.
- הוסמך.
השורש אמן
|
השורש א־מ־ן הוא שורש מגזרת השלמים.
נטיות הפעלים[עריכה]
א־מ־ן
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
אָמַן
|
אוֹמֵן
(ב׳ פעוּל: אָמוּן)
|
יֶאֱמֹן
|
אֱמֹן
|
לֶאֱמֹן
|
נִפְעַל
|
נֶאֱמַן
|
נֶאֱמָן
|
יֵאָמֵן
|
הֵאָמֵן
|
להֵאָמֵן
|
הִפְעִיל
|
הֶאֱמִין
|
מַאֲמִין
|
יַאֲמִין
|
הַאֲמֵן
|
לְהַאֲמִין
|
הֻפְעַל
|
הָאֳמַן
|
מָאֳמָן
|
יָאֳמַן
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
אִמֵּן
|
מְאַמֵּן
|
יְאַמֵּן
|
אַמֵּן
|
לְאַמֵּן
|
פֻּעַל
|
אֻמַּן
|
מְאֻמָּן
|
יְאֻמַּן
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְאַמֵּן
|
מִתְאַמֵּן
|
יִתְאַמֵּן
|
הִתְאַמֵּן
|
לְהִתְאַמֵּן
|
| |
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
אמן
|
הגייה* |
amen
|
חלק דיבר |
תואר
|
מין |
זכר
|
שורש |
א־מ־ן
|
דרך תצורה |
משקל קָטֵל
|
נטיות |
|
- נכון, אמת, מוסכם ומקובל, תאר המבטא אישור, קיום והסכמה.
- ”אָרוּר אֲשֶׁר לֹא־יָקִים אֶת־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה־הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם; וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן.“ (דברים כז, פסוק כו)
- ”וַיֹּאמֶר יִרְמְיָה הַנָּבִיא אָמֵן כֵּן יַעֲשֶׂה יהוה יָקֵם יהוה אֶת־דְּבָרֶיךָ אֲשֶׁר נִבֵּאתָ...“ (ירמיהו כח, פסוק ו)
- ”בָּרוּךְ יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן־הָעוֹלָם וְעַד הָעֹלָם; וַיֹּאמְרוּ כָל־הָעָם אָמֵן' וְהַלֵּל לַיהוה.“ (דברי הימים א׳ טז, פסוק לו)
- ”הֲרֵינִי נָזִיר, וָאָתְּ, וְאָמְרָה אָמֵן, מֵפֵר אֶת שֶׁלָּהּ, וְשֶׁלוֹ קַיָּם.“ (משנה, מסכת נזיר – פרק ד, משנה ב)
- ”וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבִיאָה לִידֵי תְחִיַּת הַמֵּתִים, וּתְחִיַּת הַמֵּתִים בָּאָה עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב, אָמֵן.“ (משנה, מסכת סוטה – פרק ט, משנה טו)
- ”הֵיכָן פִּקְדוֹנִי, אָמַר לוֹ נִגְנָב; מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן, וְהָעֵדִים מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁגְּנָבוֹ, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל.“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק ט, משנה ח)
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
אומן
|
הגייה* |
oman
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
א־מ־ן
|
דרך תצורה |
משקל קָטָּל
|
נטיות |
ר׳ אָמָּנִים; נ׳ אָמָּנִית
|
דיוקן עצמי של אמן בעבודתו
- מומחה במקצועו או בעִסוקו.
- ”מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן“ (שיר השירים ז, פסוק ב)
- הדרגה השניה בגובהה המוענקת לשחקן שחמט מקצועי היא אמן.
- מי שעִסוקו באחת האמנויות: אמנויות פלסטיות, שירה, מחול, מוזיקה, וכולי.
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל; כצורת הגייה משנית של אֻמָּן להלן.
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: אמן |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אמנים |
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
אומן
|
הגייה* |
uman
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
א־מ־ן
|
דרך תצורה |
משקל קֻטָּל
|
נטיות |
ר׳ אֻמָּנִים; נ׳ אֻמָּנִית
|
- מומחה במקצועו.
- ”עוֹשִׂין מַעֲקֶה לַגַּג וְלַמִּרְפֶּסֶת מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט, אֲבָל לֹא מַעֲשֵׂה אֻמָּן.“ (משנה, מסכת מועד קטן – פרק א, משנה י)
- ”מלך בשר ודם בונה פלטין אינו בונה אותה מדעת עצמו אלא מדעת אֻמָּן.“ (בראשית רבה, פרשה א, סימן א)
- ”... ספר תורה נאה וכתוב בו לשמו בדיו נאה בקולמוס נאה, בלבלר אומן וכורכו בשיראין נאים.“ (בבלי, מסכת שבת – דף קלג, עמוד ב)
- ”אם יש שם אומן מהיר, יקוזו לו בצווארו, בגיד שקורין גיד של גיסטרא [...]“ (רפואות העם, מאת מנדל לפין, 1794, באתר מאגרים)
- אדם העוסק במלאכת מחשבת, באמנות.
- ”האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ב, משנה ג)
- "לך לאומן שעשאני ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית" (מסכתות קטנות, מסכת אבות דרבי נתן, פרק מא)
- המילה מופיעה באפוס גילגמש . מלשון שומרית, אומיינו - ummiānu, ומאוחר יותר באכדית, אומאנו - ummānu
- שפת התלמוד והמדרשים, כמו המילה המקראית אָמָּן לעיל.
- "ולכולהו אומני עייליה" (מגילה טז א) :
- בארמית יהודית משלח ידם של ה"אוּמָָּנֵי" היה ספרות(פ'-דגושה), והקזת דם (בתקופות קדומות הספר היה גם מקיז-דם לפי דרישה)[1] .
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
אמן
|
הגייה* |
omen
|
חלק דיבר |
|
מין |
נקבה
|
שורש |
א־מ־ן
|
דרך תצורה |
משקל קֹטֶל
|
נטיות |
|
- שורת הקמה הנקצרת, או שורת הגפנים בכרם.
- המילה נזכרת רק במשנה זו וציטוטים שלה. (יש שקושרים למילה הארמית אמנה בתרגום המילה פאת הראש -תוספות יו"ט אך לא נמצא בתרגומים שלנו)
הערת שוליים[עריכה]
- ↑ עזרא ציון מלמד , עמ' י"ד ,Aramaic-Hebrew-English Dictionary of the Babylonian Talmud