מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | צמח |
הגייה* | tsemakh |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | צ־מ־ח |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ צְמָחִים, צִמְחֵי־ |
מבחר צמחים
- פרט מממלכה של יצורים חיים חסרי יכולת ניידות, אשר תאי גופם מכילים כלורופיל.
- ”וַיַּהֲפֹךְ אֶת־הֶעָרִים הָאֵל, וְאֵת כָּל־הַכִּכָּר; וְאֵת כָּל־יֹשְׁבֵי הֶעָרִים, וְצֶמַח הָאֲדָמָה.“ (בראשית יט, פסוק כה)
- ”כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ, וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ; כֵּן אֲדֹנָי יהוה יַצְמִיחַ צְדָקָה וּתְהִלָּה נֶגֶד כָּל־הַגּוֹיִם.“ (ישעיהו סא, פסוק יא)
- ”רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׁדֶה נְתַתִּיךְ, וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים; שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ, וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה.“ (יחזקאל טז, פסוק ז)
- ”תְּלָמֶיהָ רַוֵּה, נַחֵת גְּדוּדֶיהָ; בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה, צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ.“ (תהלים סה, פסוק יא)}
- ”סְפִיחֵי אִסְטִיס, וְכֵן מְקוֹם הַגְּרָנוֹת שֶׁעָלוּ בָהֶן מִינִין הַרְבֵּה, וְכֵן תִּלְתָּן שֶׁהֶעֱלָה מִינֵי צְמָחִים, אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְנַכֵּשׁ.“ (משנה, מסכת כלאים – פרק ב, משנה ה)
- ”יָרְדוּ לַצְּמָחִין אֲבָל לֹא יָרְדוּ לָאִילָן, לָאִילָן וְלֹא לַצְּמָחִים, לָזֶה וְלָזֶה אֲבָל לֹא לַבּוֹרוֹת לַשִּׁיחִין וְלַמְּעָרוֹת, מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן מִיָּד.“ (משנה, מסכת תענית – פרק ג, משנה ב)
- ”כְּלָל אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, דָּבָר שֶׁמְּגַדֵּל (בּוֹ) צְמָחִין, מְכַסִּין בּוֹ; וְשֶׁאֵינוֹ מְגַדֵּל צְמָחִין, אֵין מְכַסִּין בּוֹ.“ (משנה, מסכת חולין – פרק ו, משנה ז)
- בהשאלה מן (1): אדם בעל פגיעה מוחית שבעקבותיה הוא מרותק למיטה, אינו מסוגל לתקשר עם הסביבה בשום רמה ואינו שולט בגופו.
- האופנוען נפגע בחוט השדרה עקב תאונת דרכים, והפך להיות צמח.
|
|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צמחים |
השורש צמח |
השורש צ־מ־ח הוא שורש מגזרת השלמים.
פ־ע־ל |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
צָמַח |
צוֹמַחַ |
יִצְמַח |
צְמַח |
לְצְמוֹחַ |
נִפְעַל |
נִצְמַח |
נִצְמָח |
יִצָּמַח |
הִצָּמַח |
לְהִצָּמַח |
הִפְעִיל |
הִצְמִיחַ |
מַצְמִיחַ |
יַצְמִיחַ |
הַצְמֵחַ הַצְמַח |
לְהַצְמִיחַ |
הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
צִמֵּחַ |
מְצַמֵּחַ |
יְצַּמֵּחַ |
צַמֵּחַ |
לְצַמֵּחַ |
פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
|
|
- התפתח פיזית, גדל במימדים.
- ”וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת קָדִים צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן.“ (בראשית מא, פסוק ו)
- ”[...] וְאָכַל אֶת כָּל הָעֵץ הַצֹּמֵחַ לָכֶם מִן הַשָּׂדֶה.“ (שמות י, פסוק ה)
- ”וְאִם בְּעֵינָיו עָמַד הַנֶּתֶק וְשֵׂעָר שָׁחֹר צָמַח בּוֹ נִרְפָּא הַנֶּתֶק טָהוֹר הוּא וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן.“ (ויקרא יג, פסוק לז)
- ”וְצָמְחוּ בְּבֵין חָצִיר כַּעֲרָבִים עַל יִבְלֵי מָיִם.“ (ישעיהו מד, פסוק ד)
- ”עָשִׂיתִי לִי בְּרֵכוֹת מָיִם לְהַשְׁקוֹת מֵהֶם יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים.“ (קהלת ב, פסוק ו)
- בהשאלה מן (1): החל בהתפתחות ראשונית, הצמיח נבטים מן הזרע או הגרעין.
- ”כִּי לֹא יֵצֵא מֵעָפָר אָוֶן וּמֵאֲדָמָה לֹא יִצְמַח עָמָל.“ (איוב ה, פסוק ו)
- ”הָרִאשֹׁנוֹת הִנֵּה בָאוּ וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד בְּטֶרֶם תִּצְמַחְנָה אַשְׁמִיע אֶתְכֶם.“ (ישעיהו מב, פסוק ט)
השורש צמח |
השורש צ־מ־ח הוא שורש מגזרת השלמים.
פ־ע־ל |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
צָמַח |
צוֹמַחַ |
יִצְמַח |
צְמַח |
לְצְמוֹחַ |
נִפְעַל |
נִצְמַח |
נִצְמָח |
יִצָּמַח |
הִצָּמַח |
לְהִצָּמַח |
הִפְעִיל |
הִצְמִיחַ |
מַצְמִיחַ |
יַצְמִיחַ |
הַצְמֵחַ הַצְמַח |
לְהַצְמִיחַ |
הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
צִמֵּחַ |
מְצַמֵּחַ |
יְצַּמֵּחַ |
צַמֵּחַ |
לְצַמֵּחַ |
פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
|
|