מופיע במקורות אכדיים - בּיִִנִיתוּ binītu בהוראת מבנה . מופיע גם בצורת "בִּינוּאתֻ" binûtu בהוראת - יצירה ,הֵרָאוּת, צורה . אחד מתאריו של אל הכנעני קרוי בלשון אוגריתית -"בַּני בְּנוּת" bny bnwt במשמעות "יוצר-היצורים" [1].
מצרית עתיקה בהגיית - 'בֶּנְבֵּן' Bnbn בהוראת - משכנו של מבנה מיתי-מצרי ,שם של מקום מקודש. בניבים / שפות: אמורית, פניקית, פונית, ערבית דרומית עתיקה - בֲּני bny מופיע כפועל בהוראת לבְנוֹת [2].
מושאל לסורית קלאסית, וארמית ישראלית בצורת "בְּנִית" וגם "בְּנִיא" ܒܢܝܐ בהוראת בנין . ערבית - בינא بِنَاء- בהוראת בנין . מושאלת לפרסית بنا בהוראת "שכבת-לְבֵנִים".
בגזרת ל"י, בעבר בגוף ראשון ושני בבניין קל ע' הפועל מנוקדת בחיריק, כגון קָנִיתִי, בָּנִיתָ. בשאר הבניינים בגוף ראשון ושני ע' הפועל מנוקדת בחיריק או בצירי. למשל: נִפְנִינוּ, נִפְנֵינוּ; צֻוִּיתִי, צֻוֵּיתִי. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 64)[1]
↑A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 230 : "bny-bnwt"