לדלג לתוכן

בנין

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

בִּנְיָן

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בניין
הגייה* binyan
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ב־נ־י/ה
דרך תצורה משקל קִטְלָן
נטיות בִּנְיַן־; ר׳ בִּנְיָנִים, בִּנְיְנֵי־
בניין רב‏‏־קומות
  1. מלאכת הקמת מבנים.
    • "כֵּן יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ יַגִּיעֵנוּ לְמוֹעֲדִים וְלִרְגָלִים אֲחֵרִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ וְשָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתֶךָ." (הגדה של פסח)
    • ”עָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נַעֲנוּ, מְמַעֲטִין בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, בְּבִנְיָן וּבִנְטִיעָה, בְּאֵרוּסִין וּבְנִשּׂוּאִין וּבִשְׁאֵלַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ.“ (משנה, מסכת תעניתפרק א, משנה ז)
  2. מבנה גדול ובעל חלל הנועד לשיכון או התכנסות של פרטים. חלל זה תחום מצדדיו בקירות, ועל־פי־רוב הוא מקורה.
    • ”וְהִנֵּה חוֹמָה מִחוּץ לַבַּיִת סָבִיב סָבִיב וּבְיַד הָאִישׁ קְנֵה הַמִּדָּה שֵׁשׁ-אַמּוֹת בָּאַמָּה וָטֹפַח וַיָּמָד אֶת-רֹחַב הַבִּנְיָן קָנֶה אֶחָד וְקוֹמָה קָנֶה אֶחָד“ (יחזקאל מ, פסוק ה)
    • ”אֱדַיִן כְּנֵמָא אֲמַרְנָא לְּהֹם מַן-אִנּוּן שְׁמָהָת גֻּבְרַיָּא דִּי-דְנָה בִנְיָנָא בָּנַיִן“ (עזרא ה, פסוק ד) (מארמית: אֲזַי כֵּן אָמַרְנוּ לָהֶם מִי הֵם שְׁמוֹת אֲנָשִׁים שֶׁבּוֹנִים בִּנְיָן זֶה)
    • "פיגומים ובניינים / (טוב מאוד, טוב מאוד) / מטפסים לעננים / (טוב מאוד, טוב מאוד)" (אח, איזה יום יפה!, מאת חיים חפר)
    • עברנו לגור בבניין חדש.
  3. (בלשנות) תבנית של תנועות ועיצורים, שלתוכה משובצים עיצורי השורש לגזירת פעלים בשפות השמיות.
    • הפועל "נשמר" שייך לבניין נפעל.
    • היום למדתי בבית הספר את הבניין הראשון משבעת הבניינים בעברית.

גזרון

[עריכה]
  • מופיע במקורות אכדיים - בּיִִנִיתוּ binītu בהוראת מבנה . מופיע גם בצורת "בִּינוּאתֻ" binûtu בהוראת - יצירה ,הֵרָאוּת, צורה . אחד מתאריו של אל הכנעני קרוי בלשון אוגריתית -"בַּני בְּנוּת" bny bnwt במשמעות "יוצר-היצורים" [1].
  • מצרית עתיקה בהגיית - 'בֶּנְבֵּן' Bnbn בהוראת - משכנו של מבנה מיתי-מצרי ,שם של מקום מקודש. בניבים / שפות: אמורית, פניקית, פונית, ערבית דרומית עתיקה - בֲּני bny מופיע כפועל בהוראת לבְנוֹת [2].
  • מושאל לסורית קלאסית, וארמית ישראלית בצורת "בְּנִית" וגם "בְּנִיא" ܒܢܝܐ בהוראת בנין . ערבית - בינא بِنَاء- בהוראת בנין . מושאלת לפרסית بنا בהוראת "שכבת-לְבֵנִים".

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

מלאכת הקמת מבנים

מבנה גדול ובעל חלל

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: בניין
ויקיספר ספר לימוד בוויקיספר: חומרי בניה


השורש בנה

השורש ב־נ־ה הוא שורש מגזרת נחי ל"ה.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ב־נ־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בָּנָה בּוֹנֶה יִבְנֶה בְּנֵה לִבְנוֹת
נִפְעַל נִבְנָה נִבְנֶה יִבָּנֶה הִבָּנֶה לְהִבָּנוֹת
הִפְעִיל הִבְנָה מַבְנֶה יַבְנֶה הַבְנֵה לְהַבְנוֹת
הֻפְעַל הֻבְנָה מֻבְנֶה יֻבְנֶה -אין- -אין-
פִּעֵל בִּנָּה מְבַנֶּה יְבַנֶּה בַּנֵּה לְבַנּוֹת
פֻּעַל בֻּנָּה מְבֻנֶּה יְבֻנֶּה -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְבַּנָּה מִתְבָּנֶּה יִתְבַּנֶּה הִתְבַּנֵּה לְהִתְבַּנוֹת

הערות

[עריכה]
  • בגזרת ל"י, בעבר בגוף ראשון ושני בבניין קל ע' הפועל מנוקדת בחיריק, כגון קָנִיתִי, בָּנִיתָ. בשאר הבניינים בגוף ראשון ושני ע' הפועל מנוקדת בחיריק או בצירי. למשל: נִפְנִינוּ, נִפְנֵינוּ; צֻוִּיתִי, צֻוֵּיתִי. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 64)[1]

סמוכין

[עריכה]
  1. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 230 : "bny-bnwt"
  2. ראה שם