קל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קַל א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קל
הגייה* kal
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ק־ל־ל א
דרך תצורה משקל קַל
נטיות ז"ר קַלִּים; נ"ר קַלּוֹת
  1. בעל משקל מועט יחסית, והוא אינו מסבך את ניודו.
    • סחבנו ציוד קל בכדי לא להקשות על המסע.
    • "קַל הוּא עַל פְּנֵי מַיִם תְּקֻלַּל חֶלְקָתָם בָּאָרֶץ;לֹא יִפְנֶה דֶּרֶךְ כְּרָמִים" (איוב כ״דפסוק י״ח)
  2. [דקדוק] כינוי לבניין הראשון מבנייני השפה העברית, בניין פָּעַל.
    • מרבית הפעלים בשפה העברית נוטים בבניין קל.
    • הכינוי "קל" ניתן לו מפאת היותו כזה:לא דגוש ובלא מוספיות.
  3. פשוט, לא מורכב.
    • המבחן היה ממש קל.
  4. בנוי במידות קטנות יחסית ובמתכונת מוגבלת בכדי להקל על ניודו.
    • החטיבה הייתה מצוידת אך בנשק קל.
    • שדה התעופה מיועד למטוסים קלים, ומסלוליו קצרים יותר.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש קלל א

השורש ק־ל־ל א הוא שורש מגזרת הכפולים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ק־ל־ל א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל קַל קַל יֵקַל קַל לָקֹל
נִפְעַל נָקַל נָקֵל יִקַּל הִקֵּל לְהִקֵּל
הִפְעִיל הֵקֵל מֵקֵל יָקֵל הָקֵל לְהָקֵל
הֻפְעַל הוּקַל מוּקָל יוּקַל -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

קַל ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קל
שורש וגזרה ק־ל־ל א, גזרת ע"ע
בניין פָּעַל


  1. מִשְׁקָלוֹ הָיָה מוּעָט.
    • "שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן, הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם, וּבְמוֹתָם, לֹא נִפְרָדוּ; מִנְּשָׁרִים קַלּוּ, מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ" (שמואל ב׳ א'פסוק כ"ג)
    • "גִּיל וָזִיו סָבִיב/ קַלּוּ כָּל רַגְלַיִם/ נְשִׁימַת אָבִיב/ בָּאָה לְאַפְסַיִם" ("אחר הגשם"/ אפרים תלמי)
  2. יָרַד בְּעֶרְכּוֹ אוֹ בְכַמּוּתוֹ.
    • "יֵקַל בְּעֵינַי עֲזֹב כָּל טוּב סְפָרַד, כְּמוֹ/ יֵקַר בְּעֵינַי רְאוֹת עַפְרוֹת דְּבִיר נֶחֱרָב" ("לִבִּי בְמִזְרָח", רבי יהודה הלוי)
    • "הֵן קַלֹּתִי מָה אֲשִׁיבֶךָּ יָדִי שַׂמְתִּי לְמוֹ פִי" (איוב מ'פסוק ד')
    • "וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (בראשית ח'פסוק ח')
  3. לשון המקרא נָע בִּמְהִירוּת.
    • "וְקַלּוּ מִנְּמֵרִים סוּסָיו וְחַדּוּ מִזְּאֵבֵי עֶרֶב, וּפָשׁוּ פָּרָשָׁיו; וּפָרָשָׁיו מֵרָחוֹק יָבֹאוּ-יָעֻפוּ, כְּנֶשֶׁר חָשׁ לֶאֱכוֹל" (חבקוק א'פסוק ח')
    • "וְתֹפֵשׂ הַקֶּשֶׁת לֹא יַעֲמֹד, וְקַל בְּרַגְלָיו לֹא יְמַלֵּט; וְרֹכֵב הַסּוּס, לֹא יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ" (עמוס ב'פסוק ט"ו)

ניגודים[עריכה]

ראו גם[עריכה]

השורש קלל א

השורש ק־ל־ל א הוא שורש מגזרת הכפולים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ק־ל־ל א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל קַל קַל יֵקַל קַל לָקֹל
נִפְעַל נָקַל נָקֵל יִקַּל הִקֵּל לְהִקֵּל
הִפְעִיל הֵקֵל מֵקֵל יָקֵל הָקֵל לְהָקֵל
הֻפְעַל הוּקַל מוּקָל יוּקַל -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-