מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
אדם לש בצק בידיו
- כָּבַשׁ וְגִלְגֵּל וּמָעַךְ בְּיָדָיו אוֹ בְּמַכְשִׁיר עִסָּה (שֶׁיְּסוֹדָה קֶמַח וָמַיִם) עַד אֲשֶר נֶהְפְּכָה לְבָצֵק מוּכָן לַעֲשׂוֹת בּוֹ שִׁמּוּשׁ בַּאֲפִיָּה אוֹ בְּבִשּׁוּל.
- ”...וַיֹּאמֶר (אַבְרָהָם), מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת- לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת“ (בראשית יח, פסוק ו)
- "אין לָשִׁין את העיסה בחלב ואם לָשׁ כל הפת אסורה..." (תלמוד בבלי, סדר מועד, מסכת פסחים , דף ל"ו)
- "ואם לָשׁ כל הפת- אסורה, מפני הרגל עבירה..." (משנה תורה להרמב"ם, ספר קדושה, הלכות מאכלות אסורות , פרק כ"ב)
- "והוא יֻקַּח לכמה מיני מאכל, לָלוּשׁ בו הלביבות ועוגות ומרקחת..." "ראשית לימודים א'", ברוך לינדא
- "...גַּם הַנָּשִׁים עוֹבְדוֹת הַלַּיְלָה הַזֶּה- לָשׁוֹת בָּצֵק וּמְקַטְּפוֹת, קוֹצְבוֹת בָּשָׂר וְעוֹשׂוֹת לְבִיבוֹת..." "האבות והבנים", מנדלי מוכר ספרים
- פועל מקראי, מקבילות לשורש העברי לו"ש גם באכדית: lasu, בארמית: לוש, וכן באוגריתית: לש.
השורש לושׁ |
השורש ל־ו־שׁ הוא שורש מגזרת נע"ו/י.
ל־ו־שׁ |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
לָשׁ |
לָשׁ
(ב׳ פעוּל: לוּשׁ) |
יָלוּשׁ |
לוּשׁ |
לָלוּשׁ |
נִפְעַל |
נִלּוֹשׁ |
נִלּוֹשׁ |
יִלּוֹשׁ |
הִלּוֹשׁ |
לְהִלּוֹשׁ |
הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
הֻפְעַל |
הוּלַשׁ |
מוּלָשׁ |
יוּלַשׁ |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
|
|
|
|
|
פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
|
|