לדלג לתוכן

צבע

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

צֶבַע

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צבע
הגייה* tseva
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש צ־ב־ע א
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ צְבָעִים, צִבְעֵי־
צבעים ראשיים

לָבָן | אָדֹם | צָהֹב | יָרֹק | כָּחֹל | שָׁחֹר

צבעים משניים

אָפֹר | וָרֹד | חוּם | כָּתֹם | סָגֹל | תְּכֵלֶת

צבעים נוספים

אֱגוֹז | אְזמָרַגְדּ | אִינְדִּיגוֹ | אַלּוֹן | אַרְגָּמָן | בּוֹרְדוֹ | בֵּז' | זָהָב | חָקִי | כְּחַלְחַל | טוּרְקִיז | כֶּסֶף | לִילָךְ | מָגֶנְטָה | מְתֻלָּע | סְגַלְגַּל | פוּקְסְיָה | צִיאָן | קְרֶם | שָׁחוּם | תַּרְשִׁישׁ

צבע (2)
  1. לשון חז"ל תפיסה חושית של האור הנראה, בפרט אורך הגל.
    • ”הֶעֱבִיר עָלָיו שִׁבְעָה סַמָּנִין וְלֹא עָבַר, הֲרֵי זֶה צֶבַע, הַטָּהֳרוֹת טְהוֹרוֹת, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַטְבִּיל.“ (משנה, מסכת נידהפרק ט, משנה ו)
  2. לשון המקרא חומר המשמש לצביעה, לסיוד או לציפוי.
    • ”הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר שְׁלַל צְבָעִים לְסִיסְרָא שְׁלַל צְבָעִים רִקְמָה צֶבַע רִקְמָתַיִם לְצַוְּארֵי שָׁלָל“ (שופטים ה, פסוק ל)
    • "בני השש ובני השבע / (א"ב, א"ב) /מציירים בגיר וצבע / (א"ב, א"ב)" (א"ב, מאת נעמי שמר)
  3. (צילום) הצגה של תמונה, ציור או סרט ביותר משני צבעים (1).
    • "רוֹצָה לֶאֱהוֹב כְּמוֹ בַּסְּרָטִים – / חָתִיךְ שֶׁיָּבוֹא בְּאַנְגְּלִית וּצְבָעִים." (שִׁיר הַפְרֵחָהערך מקביל בוויקיפדיה, מאת אסי דיין)
  1. סומק, הגוון הטבעי של הפנים.
    • לאחר שירד החום של התינוק חזר לו הצבע לפנים.

גיזרון

[עריכה]
  • המילה מופיעה שלוש פעמים בלבד במקרא, כולן בפסוק לעיל.בספרו קדמוניות-התלמוד ב' כותב פרופ' קרויס כי השורש השמי צ-ב-ע מורה על פעולת טבילת האצבעות שאיפיינה את תחילת עבודתו של הצבעי
  • אכדית: ṣibûtum, ṣubâtu (צֶבַע); ערבית: صَبَغَ [ṣabağa] (צֶבַע, צִבֵּעַ); ארמית: ܨܒܰܥ [ṣba˓] (צֶבַע, צִבֵּעַ).[סמ׳ 1].

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
βαφή‏‏‏‏ (תעתיק: vafí)
  • ספרדית: color‏‏‏‏
  • ערבית: لون‏, دهان‏‏‏‏ (תעתיק: דהאן, לון)
  • צרפתית: couleur‏‏‏‏
  • רוסית: краска‏‏‏‏ (תעתיק: kráska)

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
  • סיווג קונקורדנציוני: S 6648TWOT 1872aGK 7389

סימוכין

[עריכה]
  1. "צבע",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 6648)

צַבָּע

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צבע
הגייה* tsaba
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש צ־ב־ע א
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות נ׳ צַבָּעִית, ר׳ צַבָּעִים,
נ"ר צַבָּעִיּוֹת [הע׳ 1]
צבע משרטט קווים במגרש ספורט
  1. (בעלי מקצוע) בעל תפקיד שמקצועו צביעה או סיוד.

גיזרון

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

הערות שוליים

[עריכה]
  1. צורות אלה (במשקל "קַטָּל") הן הצורות הרהוטות, ולא צורות כאלו ואחרות הרווחות בדיבור.

צָבַע

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא צבע
שורש וגזרה צ־ב־ע אגזרת השלמים, ל"ג
בניין פָּעַל (קַל)
  1. שינה את צבעו של דבר מסוים.
    • "עת עלים הזהיבו בראשי צמרות / בא הסתיו אל ארץ רחוקה, / הוא צבע את כל התפוחים בורוד / וגם את לחייך המתוקה." (שלגיה, מאת נעמי שמר)
    • "זה אמצע הלילה, ואולי כבר מאוחר. / את לא מתקשרת, אז אולי אבוא מחר. / תראי עננים עכשיו צבעו עצמם אפור, / בגלל המצב שלנו." (אמצע הלילה בכפר, מאת הראל מויאל)
  2. כיסה בצֶבַע, מרח שכבת צֶבַע.

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: paint‏, dye‏‏‏‏
  • ערבית: دهن‏, لون‏‏‏‏ (תעתיק: לון, דהן)

צִבַּע (גם: צִבֵּעַ)

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא ציבע
שורש וגזרה צ־ב־ע א, גזרת השלמים, ל"ג
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא [ארמית] נָתַן לְדָבָר גָּוֶן, שָׁם צֶבַע לְדָבָר.
    • ”...כְתוֹרִין לָךְ יְטַעֲמוּן וּמִטַּל שְׁמַיָּא לָךְ מְצַבְּעִין...“ (דניאל ד, פסוק כב)

גיזרון

[עריכה]
  • פעם אחת בארמית המקראית. השורש צ־ב־ע משותף גם לארמית: צִבְעָא.
  • המילה הופיעה במילון מונחי עבודות עץ (תרצ"ד), 1934.[סמ׳ 1]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
  • סיווג קונקורדנציוני: S 6647TWOT 2954

סימוכין

[עריכה]