מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
צבע
הגייה *
tse va
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
צ־ב־ע א
דרך תצורה
משקל קֶטֶל
נטיות
ר׳ צְבָעִים, צִבְעֵי־
צבע (2)
לשון חז"ל תפיסה חושית של האור הנראה , בפרט אורך הגל .
”הֶעֱבִיר עָלָיו שִׁבְעָה סַמָּנִין וְלֹא עָבַר, הֲרֵי זֶה צֶבַע , הַטָּהֳרוֹת טְהוֹרוֹת, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַטְבִּיל.“ (משנה, מסכת נדה – פרק ט, משנה ו )
חומר המשמש לצביעה, לסיוד או לציפוי.
”הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר שְׁלַל צְבָעִים לְסִיסְרָא שְׁלַל צְבָעִים רִקְמָה צֶבַע רִקְמָתַיִם לְצַוְּארֵי שָׁלָל“ (שופטים ה , פסוק ל )
"בני השש ובני השבע / (א"ב, א"ב) /מציירים בגיר וצבע / (א"ב, א"ב)" (א"ב , מאת נעמי שמר )
הצגה של תמונה, ציור או סרט ביותר משני צבעים.
סומק, הגוון הטבעי של הפנים.
לאחר שירד החום של התינוק חזר לו הצבע לפנים.
המילה מופיעה שלוש פעמים בלבד במקרא, כולן בפסוק לעיל.
אכדית: ṣibûtum, ṣubâtu (צֶבַע); ערבית: صَبَغَ [ṣabağa] (צֶבַע, צִבֵּעַ); ארמית: ܨܒܰܥ [ṣba˓] (צֶבַע, צִבֵּעַ).[סמ׳ 1] .
מילים נרדפות [ עריכה ]
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
סיווג קונקורדנציוני: S 6648 TWOT 1872a GK 7389
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
צבע
הגייה *
tsaba
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
צ־ב־ע א
דרך תצורה
משקל קַטָּל
נטיות
נ׳ צַבָּעִית, ר׳ צַבָּעִים, נ"ר צַבָּעִיּוֹת [הע׳ 1]
צבע משרטט קווים במגרש ספורט
(בעלי מקצוע ) בעל תפקיד שמקצועו צביעה או סיוד.
הערות שוליים [ עריכה ]
↑ צורות אלה (במשקל "קַטָּל") הן הצורות הרהוטות, ולא צורות כאלו ואחרות הרווחות בדיבור.
שינה את צבעו של דבר מסוים.
"עת עלים הזהיבו בראשי צמרות / בא הסתיו אל ארץ רחוקה, / הוא צבע את כל התפוחים בורוד / וגם את לחייך המתוקה." (שלגיה , מאת נעמי שמר )
"זה אמצע הלילה, ואולי כבר מאוחר. / את לא מתקשרת, אז אולי אבוא מחר. / תראי עננים עכשיו צבעו עצמם אפור, / בגלל המצב שלנו." (אמצע הלילה בכפר , מאת הראל מויאל )
כיסה בצֶבַע , מרח שכבת צֶבַע .
”הַצַּבָּע, צוֹבֵעַ לְעַצְמוֹ, וְלֹא יִצְבַּע בְּשָׂכָר“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ז, משנה ג )
”קְלִפֵּי אֱגוֹזִים, קְלִפֵּי רִמּוֹנִים, אִסְטִיס וּפוּאָה, כְּדֵי לִצְבֹּעַ בָּהֶן בֶּגֶד קָטָן בִּסְבָכָה.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ט, משנה ה )
”לִצְבֹּעַ לוֹ אָדֹם, וּצְבָעוֹ שָׁחֹר, שָׁחֹר, וּצְבָעוֹ אָדֹם, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ.“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק ט, משנה ד )
מילים נרדפות [ עריכה ]
צִבַּע (גם: צִבֵּעַ) [ עריכה ]
לשון המקרא [ארמית] נָתַן לְדָבָר גָּוֶן, שָׁם צֶבַע לְדָבָר.
”...כְתוֹרִין לָךְ יְטַעֲמוּן וּמִטַּל שְׁמַיָּא לָךְ מְצַבְּעִין ...“ (דניאל ד , פסוק כב )
פעם אחת בארמית המקראית. השורש צ־ב־ע משותף גם לארמית: צִבְעָא.
המילה הופיעה במילון מונחי עבודות עץ (תרצ"ד), 1934.[סמ׳ 1]
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
סיווג קונקורדנציוני: S 6647 TWOT 2954