חוט
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חוּט[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חוט |
| הגייה* | chut |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־ו־ט |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ חוּטִים; חוּט־, ר׳ חוּטֵי־ |
- עֶצֶם חַד־מְמַדִּי אָרֹךְ וְגָּמִישׁ, הַמְּשַׁמֵּשׁ הוּא לִצְרָכִים רַבִּים דֻּגְמַת קְשִׁירָה, תְּפִירָה, עִטּוּר וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלֶּה.
- ”אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל...“ (בראשית יד, פסוק כג)
- ”אֵלּוּ חוֹצְצִין בָּאָדָם – חוּטֵי צֶמֶר וְחוּטֵי פִשְׁתָּן וְהָרְצוּעוֹת שֶׁבְּרָאשֵׁי הַבָּנוֹת.“ (משנה, מסכת מקואות – פרק ט, משנה א)
- "ומכניס שם ארבעה חוטין, וכופלן באמצע..." (משנה תורה להרמב"ם, ספר אהבה, הלכות ציצית, פרק ו')
- "...המה (תלעות המשי) לרוב על האילנות אשר עליהם יֶאֶרגו חוטיהם..." שמשון בלוך, "שבילי עולם", חלק א'
גיזרון[עריכה]
המילה משותפת ללשונות שמיות שונות. למשל: ארמית – חוּטָא, ערבית – خَيْط (חַיְט).
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
תרגום[עריכה]
מידע נוסף[עריכה]
- מ"ם השימוש באה לפני שם זה בחיריק, חרף החי"ת הגרונית: מִחוּט.
- ”"וְשׁוּרַיָּא שַׁכְלִלוּ, וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ".“ (עזרא ד, פסוק יב)
- אֻשַּׁיָּא במשמעות אושיה - נחשבת ל"אבן היסוד", רש"י מפרש שהמילה "יחיטו" מהווה אלגוריה לפתיל,חוט. יחזקאל קויפמן מקשר את השורש ל"יחיטו" ח-פ-ר : "וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ" : את היסודות יחפרו. ר"ל - אבן היסוד תחפרנה, ותישזר כחוט .
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: חוט |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חוטים |