פצע
יש להוסיף לדף זה את הערכים: פִּצַּע , פִּצֵּעַ או פִּצֵּעַ.
פֶּצַע
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | פצע |
| הגייה* | petsa |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | פ־צ־ע |
| דרך תצורה | משקל קֵטֶל |
| נטיות | ר׳ פְּצָעִים; פצע־; ר׳ פִּצְעֵי־; כ׳ פִּצְעִי, פִּצְעֲךָ, פִּצְעֵךְ, פִּצְעוֹ, פִּצְעָהּ, פִּצְעָם, פִּצְעָן |
- חתך, שריטה או נזק גופני אחר לרקמת העור והבשר.
- ”וַיֹּאמֶר לֶמֶךְ לְנָשָׁיו – עָדָה וְצִלָּה שְׁמַעַן קוֹלִי, נְשֵׁי לֶמֶךְ הַאֲזֵנָּה אִמְרָתִי; כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי, וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי.“ (שמות כא, פסוק כה)
- ”מִכַּף-רֶגֶל וְעַד-רֹאשׁ אֵין-בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה לֹא-זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ וְלֹא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶן.“ (ישעיהו א, פסוק ו)
- ”אֲשֶׁר-בִּשְׂעָרָה יְשׁוּפֵנִי; וְהִרְבָּה פְצָעַי חִנָּם.“ (איוב ט, פסוק יז)
- "אולי הערב אין שום דרך / יש רק פצע וכאב / אנ'לא יודע איך לומר לך / כמה שאני אוהב" (לא יודע איך לומר לך, מאת שלום חנוך)
גיזרון
[עריכה]- מילה מקראית
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: פציעה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פצעים |
פָּצַע
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | פ־צ־ע |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- גרם לנזק גופני.
- ”וַיִּמְצָא אִישׁ אַחֵר וַיֹּאמֶר הַכֵּינִי נָא וַיַּכֵּהוּ הָאִישׁ הַכֵּה וּפָצֹעַ.“ (מלכים א׳ כ, פסוק לז)
- ”מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר הִכּוּנִי פְצָעוּנִי נָשְׂאוּ אֶת-רְדִידִי מֵעָלַי שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת.“ (שיר השירים ה, פסוק ז)
- לשון חז"ל שבר או ריסק פרי, והוציא את תוכנו.
- ”זֵיתִים, מִשֶּׁיַּכְנִיסוּ רְבִיעִית לַסְּאָה, פּוֹצֵעַ וְאוֹכֵל בַּשָּׂדֶה.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ד, משנה ט)
- לשון חז"ל מפרק אריגה, מתיר את החוטים מיריעה ארוגה.
- ”וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין; וְהַפּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין; הַקּוֹשֵׁר; וְהַמַּתִּיר.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ז, משנה ב)
גיזרון
[עריכה]סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]- פיצע(2)
מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: wound
| ”אֲבוֹת מְלָאכוֹת – אַרְבָּעִים חָסֵר אֶחָת“ (משנה, מסכת שבת – פרק ז, משנה ב) | ||
|---|---|---|
| להכנת לחם | הַזּוֹרֵעַ • וְהַחוֹרֵשׁ • וְהַקּוֹצֵר • וְהַמְעַמֵּר • הַדָּשׁ • וְהַזּוֹרֶה • הַבּוֹרֵר • הַטּוֹחֵן • וְהַמְרַקֵּד • וְהַלָּשׁ • וְהָאוֹפֶה | |
| להכנת בגד | הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר • הַמְלַבְּנוֹ • וְהַמְנַפְּצוֹ • וְהַצּוֹבְעוֹ • וְהַטּוֹוֶה • וְהַמֵּסֵךְ • וְהָעוֹשֶׂה שְׁנֵי בָתֵּי נִירִין • וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין • וְהַפּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין • הַקּוֹשֵׁר • וְהַמַּתִּיר • וְהַתּוֹפֵר שְׁתֵּי תְפִירוֹת • הַקּוֹרֵעַ עַל מְנָת לִתְפֹּר שְׁתֵּי תְפִירוֹת | |
| להכנת ספר | הַצָּד צְבִי • הַשּׁוֹחֲטוֹ • וְהַמַּפְשִׁיטוֹ • הַמּוֹלְחוֹ וְהַמְעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ • וְהַמּוֹחֲקוֹ • וְהַמְחַתְּכוֹ • הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת • וְהַמּוֹחֵק עַל מְנָת לִכְתֹּב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת | |
| לבניין | הַבּוֹנֶה • וְהַסּוֹתֵר • הַמְכַבֶּה • וְהַמַּבְעִיר • הַמַּכֶּה בַפַּטִּישׁ • הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת | |