מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | צמר |
הגייה* | tsemer |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | צ־מ־ר ב |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | כ׳ צַמְרוֹ |
צמר הנטווה לחוטים
- סיבים המופקים משיער הצאן.
- ”לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז; צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו.“ (דברים כב, פסוק יא)
- ”וּמֵישַׁע מֶלֶךְ־מוֹאָב הָיָה נֹקֵד; וְהֵשִׁיב לְמֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל מֵאָה־אֶלֶף כָּרִים, וּמֵאָה אֶלֶף אֵילִים צָמֶר.“ (מלכים א׳ ג, פסוק ד)
- ”כִּי כַבֶּגֶד יֹאכְלֵם עָשׁ, וְכַצֶּמֶר יֹאכְלֵם סָס; וְצִדְקָתִי לְעוֹלָם תִּהְיֶה, וִישׁוּעָתִי לְדוֹר דּוֹרִים.“ (ישעיהו נא, פסוק ח)
- ”לָכֵן אָשׁוּב – וְלָקַחְתִּי דְגָנִי בְּעִתּוֹ, וְתִירוֹשִׁי בְּמוֹעֲדוֹ; וְהִצַּלְתִּי צַמְרִי וּפִשְׁתִּי, לְכַסּוֹת אֶת־עֶרְוָתָהּ.“ (הושע ב, פסוק יא)
- ”הָאוֹרֵג מְלֹא הַסִּיט מִצֶּמֶר הַבְּכוֹר בַּבֶּגֶד, יִדָּלֵק הַבֶּגֶד.“ (משנה, מסכת ערלה – פרק ג, משנה ג)
- ”הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר; הַמְלַבְּנוֹ; וְהַמְנַפְּצוֹ; וְהַצּוֹבְעוֹ.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ז, משנה ב)
- ”הַנּוֹתֵן צֶמֶר לַצַּבָּע, וְהִקְדִּיחַתּוּ יוֹרָה, נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ.“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק ט, משנה ד)
- סיבים רכים, המכסים חלקים שונים בצמחים.
- המילה משותפת למספר לשונות שמיות. כגון; ארמית, עֲמַר; געז, ṣ́ämr) ፀምር)
- εἶρος (תעתיק: eîros)
- ספרדית: lana
- ערבית: صوف (תעתיק: צוּף)
- צרפתית: laine
- רוסית: шерсть (תעתיק: šerstʹ)
 ערך בוויקיפדיה: צמר |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צמר |
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | צמר |
הגייה* | Tsamar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | צ־מ־ ר |
דרך תצורה | משקל קַטָּל |
נטיות | נ': צַמָּרִית, ר"נ: צַמָּרִיּוֹת, ר"ז: צַמָּרִים, נ׳ ר"נ: צַמָּרִיּוֹת־-, נ׳ ר"ז: צַמָּרֵי־, כ': צַמָּרִי, צַמָּרָהּ, צַמָּרָם, צַמָּרְךָ; צַמָּרֵיהֶם, צַמָּרֵינוּ, צַמָּרֶיהָ |
- לשון חז"ל מִי שֶׁעוֹסֵק בְּצֶמֶר, סוֹחֵר בּוֹ אוֹ מַכְשִׁירוֹ לְטוֹבַת צָרְכֵי הָאָדָם.
- ”רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שׁוּק שֶׁל צַמָּרִים הָיָה.“ (משנה, מסכת עירובין – פרק י, משנה ט)
- ”כָּל הַקְּלִיעוֹת [...] טְמֵאוֹת, חוּץ מִשֶּׁל צַּמָּרִים.“ (משנה, מסכת עדיות – פרק ג, משנה ד)
- ”חוּט מֹאזְנַיִם שֶׁל צַמָּרִים, וְשֶׁל שׁוֹקְלֵי זְכוּכִית, טְפָחָיִם; יַד הַמַּקּוֹר, טְפָחָיִם.“ (משנה, מסכת כלים – פרק כט, משנה ו)
- ”הַצַּמָּרִין וְהַצַּבָּעִין מְמַלְּאִין לִשְׁתּוֹת וְאֵין מְמַלְּאִין לַסְּחוֹרָה.“ (תוספתא, מסכת בבא מציעא – פרק יא, הלכה יג)
- "...קליעה שעושין אותה הַצַּמָּרִין לקשור בה הַצֶּמֶר..." (משנה תורה להרמב"ם, ספר טהרה, הלכות כלים, פרק ה')
- נגזר מן "צֶמֶר" בלשון חז"ל.