צמר

צֶמֶר[עריכה]

סיבים המופקים משיער הצאן.
- ”וְהַבֶּגֶד, כִּי-יִהְיֶה בוֹ נֶגַע צָרָעַת: בְּבֶגֶד צֶמֶר, אוֹ בְּבֶגֶד פִּשְׁתִּים.“ (ויקרא יג, פסוק מז).
- ”הִנֵּה אָנֹכִי, מַצִּיג אֶת-גִּזַּת הַצֶּמֶר-בַּגֹּרֶן: אִם טַל יִהְיֶה עַל-הַגִּזָּה לְבַדָּהּ, וְעַל-כָּל-הָאָרֶץ חֹרֶב-וְיָדַעְתִּי כִּי-תוֹשִׁיעַ בְּיָדִי אֶת-יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ.“ (שופטים ו, פסוק לז).
- צמר משמש לייצור שטיחים, ריפוד, אוהלים וכו'...
סיבים רכים, המכסים חלקים שונים בצמחים.

ערך בוויקיפדיה: צמר

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צמר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צמר
הגייה^*	Tsamar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	צ־מ־ ר
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	נ': צַמָּרִית, ר"נ: צַמָּרִיּוֹת, ר"ז: צַמָּרִים, נ׳ ר"נ: צַמָּרִיּוֹת־-, נ׳ ר"ז: צַמָּרֵי־, כ': צַמָּרִי, צַמָּרָהּ, צַמָּרָם, צַמָּרְךָ; צַמָּרֵיהֶם, צַמָּרֵינוּ, צַמָּרֶיהָ

לשון חז"ל מִי שֶׁעוֹסֵק בְּצֶמֶר, סוֹחֵר בּוֹ אוֹ מַכְשִׁירוֹ לְטוֹבַת צָרְכֵי הָאָדָם.
- " רבי יוסי אומר, שוק של צַמָּרִים היה" (משנה, סדר מועד, מסכת עירובין, פרק י', ט')
- "הַצַּמָּרִין וְהַצַּבָּעִין ממלאין לשתות ואין ממלאין לסחורה" (תוספתא, סדר נזיקין, מסכת בבא מציעא, פרק יא, יג)
- "...קליעה שעושין אותה הַצַּמָּרִין לקשור בה הַצֶּמֶר..." (משנה תורה להרמב"ם, ספר טהרה, הלכות כלים, פרק ה')