חרס

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חֶרֶס (גם: חֶרֶשׂ)[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חרס
הגייה* kheres
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ר־ס, ח־ר־שׂ
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ חֲרָסִים
  1. משקע של חמר עשיר (למעשה, אדמת טין, בעלת הרכב אחיד פחות או יותר המורכב מגרגרים דקים) המעוצב בידי אמן, שורף באש ונתקשה.
  2. בצורת הרבים שברי חרס, במיוחד בהקשר של ממצאים ארכיאולוגיים.
    • בחפירות נמצאו חרסים רבים ועליהם כתובות קדומות.
    • ”וְשָׁתִית אוֹתָהּ וּמָצִית וְאֶת חֲרָשֶׂיהָ תְּגָרֵ֖מִי“ (יחזקאל כג, פסוק לד)
    • ”נשברה ודבק ממנה חרסים או שהביא חרסים ממקום אחר וטפלן בגללים - אף על פי שהוא נוטל את הגללים והחרסין עומדין - טהורה“ (משנה, מסכת כליםפרק ג, משנה ד)
  3. בהשאלה: כלוּם. שום דבר בעל ערך.
    • החיפושים שנערכו אחר הפריט האבוד העלו חרס.

גיזרון[עריכה]

  • בלשון המקרא מופיעה המילה (במשמעות הראשונה) תמיד בשי"ן שמאלית, אולם כבר בלשון חז"ל היא נכתבה בסמ"ך, בדומה למילים רבות אחרות (למשל שׂכין וסכין).
  • המילה משותפת לכמה שפות עתיקות: חיתית, בהגיית: חָרְשִׁי DUG-ḫarši (סימן DUG לציון: כלי) . פונית: חִירְס chirs . בארמית - חַרְסָא [1].
  • יש לציין שבלשון התורנית המילה 'חרש' קשורה למשמעות כשוף- שנאמר, ”עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים“ (תהילים קכט, פסוק ג)

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: earthenware‏‏‏‏‏
  • צרפתית: poterie‏‏‏‏
  • רוסית: керамика (הגייה קרמיקה)

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חרס

חֶרֶס[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חרס
הגייה* kheres
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ר־ס
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
  1. לשון המקרא השמש; חַמָּה.
    • ”הָאֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרָח, וּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתֹּם.“ (איוב ט, פסוק ז)
    • ”וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי הָעִיר בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי בְּטֶרֶם יָבֹא הַחַֽרְסָה מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ וּמֶה עַז מֵאֲרִי, וַיֹּאמֶר לָהֶם לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי לֹא מְצָאתֶם חִידָתִי.“ (שופטים יד, פסוק יח)

גיזרון[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: sun‏‏‏‏
  • צרפתית: soleil‏‏‏‏

חֶרֶס[עריכה]

  1. צדף.

גיזרון[עריכה]

  • לשון מקראי.
  • בספרות חז"ל המקבילה למילה 'חרס' בלשון ארמית היא-"חספא" :
    "אי לאו דדלאי לך חספא, מי משכחת מרגניתא תותיה?" (יבמות צב ב),
    תרגום : "לולא העליתי לך את מכיתת החרס לא היית מוצא המרגלית שתחתיה".
הניב- "העלה חרס בידו" שאול ממלאכת שולי הפנינים המתייגעים בחיפוש צדפות הפנינים וכושלים במוצאם צדפות פשוטות חסרות ערך.
כך גם הלוויתן הרובץ על צדפים חדים בקרקעית הים כבפסוק הנ"ל (ר' חנוך ארנטרוי, עיונים בדברי חז"ל ובלשונם קמט).

מידע נוסף[עריכה]

"הוָה לֵיה למידרש ביה מַרגניתא [אבן טובה], ודרש ביה חֵספא (יבמות צ"ד, ע"א) :

כך אמר רב על דרשתו של התנא ר' אלעזר בן מתיא: ' היה יכול לדרוש בענין זה מרגלית (דבר יפה) ודרש בו חרס (דרוש [דבר] גרוע). וזו היא [לשון] מליצה מפורסמת [בקרב חכמי הספר]. '

([השימוש במושגים] "מרגניתא" ו"חספא" ל[שם התיחסות ל]עניני [דברי־] תורה מצויים הרבה בתלמוד, כגון [למשל] "אי לאו דדלאי לך חספא וכו') "

אתר פרויקט בן־יהודה : אוצר המשלים והפתגמים, סימן 994

צירופים[עריכה]

סמוכין[עריכה]

  1. Hittite Words in Hebrew / Chaim Rabin. Orientalia NOVA SERIES, Vol. 32, No. 2 (1963), pp. 118