חרס

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חֶרֶס (גם: חֶרֶשׂ)[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חרס
הגייה* kheres
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ר־ס, ח־ר־שׂ
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ חֲרָסִים
  1. חומר (אדמת טין בעלת גרגרים דקים ועשירה בתחמוצות אלומיניום וסיליקטים) שרוף באש. מחרס עשויים כלי חרס ובתקופות קדומות גם לוחות כתובים.
  2. בצורת הרבים שברי חרס, במיוחד בממצאים ארכיאולוגיים.
    • בחפירות נמצאו חרסים רבים ועליהם כתובות קדומות.
    • ”וְשָׁתִית אוֹתָהּ וּמָצִית וְאֶת חֲרָשֶׂיהָ תְּגָרֵמִי“ (יחזקאל כג, פסוק לד)
    • ”נשברה ודבק ממנה חרסים או שהביא חרסים ממקום אחר וטפלן בגללים - אף על פי שהוא נוטל את הגללים והחרסין עומדין - טהורה“ (משנה, מסכת כליםפרק ג, משנה ד)

גיזרון[עריכה]

  • המילה משותפת לכמה שפות: חַרְסָא (ארמית), chirs (פונית). בלשון המקרא מופיעה המילה (במשמעות הראשונה) תמיד בשי"ן שמאלית, אולם בלשון חז"ל היא נכתבה בסמ"ך, בדומה למילים רבות אחרות (למשל שׂכין וסכין).

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חרס

חֶרֶס[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חרס
הגייה* kheres
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ר־ס
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
  1. שמש, חמה.
    • ”הָאֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרָח וּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתֹּם“ (איוב ט, פסוק ז)
    • ”וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי הָעִיר בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי בְּטֶרֶם יָבֹא הַחַרְסָה מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ וּמֶה עַז מֵאֲרִי וַיֹּאמֶר לָהֶם לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי לֹא מְצָאתֶם חִידָתִי“ (שופטים יד, פסוק יח)

גיזרון[עריכה]

  • לשון המקרא.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: sun‏‏‏‏

חֶרֶס[עריכה]

  1. צדף.

גיזרון[עריכה]

  • לשון המקרא.
בלשון חז"ל מקביל למילה הארמית "חספא" במשפט: "אי לאו דדלאי לך חספא, מי משכחת מרגניתא תותיה?" (יבמות צב ב), שתרגומו: "לולא העליתי לך את מכיתת החרס לא היית מוצא המרגלית שתחתיה".
הניב "העלה חרס בידו" שאול ממלאכת שולי הפנינים המתייגעים בחיפוש צדפות הפנינים וכושלים במוצאם צדפים חסרי תועלת.
כך גם הלוויתן הרובץ על צדפים חדים בקרקעית הים כבפסוק הנ"ל (ר' חנוך ארנטרוי, עיונים בדברי חז"ל ובלשונם קמט).

צירופים[עריכה]