לדלג לתוכן

חרס

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

חֶרֶס (גם: חֶרֶשׂ)

[עריכת קוד מקור]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאחרס
הגייה*kheres
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשח־ר־ס, ח־ר־שׂ
דרך תצורהמשקל קֶטֶל
נטיותר׳ חֲרָסִים
כלי חרס
  1. משקע של חמר עשיר (למעשה, טין, בעלת הרכב אחיד פחות או יותר המורכב מגרגרים דקים) המעוצב בידי אמן.
  2. בצורת הרבים שברי חרס, במיוחד בהקשר של ממצאים ארכיאולוגיים.
    • בחפירות נמצאו חרסים רבים ועליהם כתובות קדומות.
    • ”וְשָׁתִית אוֹתָהּ וּמָצִית וְאֶת חֲרָשֶׂיהָ תְּגָרֵ֖מִי“ (יחזקאל כג, פסוק לד)
    • ”נשברה ודבק ממנה חרסים או שהביא חרסים ממקום אחר וטפלן בגללים - אף על פי שהוא נוטל את הגללים והחרסין עומדין - טהורה“ (משנה, מסכת כליםפרק ג, משנה ד)
  • בלשון המקרא מופיעה המילה (במשמעות הראשונה) תמיד בשי"ן שמאלית, אולם כבר בלשון חז"ל היא נכתבה בסמ"ך, בדומה למילים רבות אחרות (למשל שׂכין וסכין).
  • מחיתית: בהגיית: חָרְשִׁי DUG-ḫarši (סימן DUG לציון: כלי). מקבילה בפונית: 𐤇𐤓𐤎 (חרס), ובארמית - חַרְסָא [1].
土器‏‏‏‏ (תעתיק: doki, kawarake)
  • ספרדית: loza‏‏‏‏
  • פרסית: سفال‏‏‏‏ (תעתיק: סֻפָאל)
  • צרפתית: poterie‏‏‏‏
  • רוסית: глиняный‏‏‏‏ (תעתיק: glínjanyj)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חרס
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאחרס
הגייה*kheres
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשח־ר־ס
דרך תצורהמשקל קֶטֶל
נטיות
  1. לשון המקרא [נדיר] השמש; חַמָּה.
    • ”הָאֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרָח, וּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתֹּם.“ (איוב ט, פסוק ז)
    • ”וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי הָעִיר בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי בְּטֶרֶם יָבֹא הַחַֽרְסָה מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ וּמֶה עַז מֵאֲרִי, וַיֹּאמֶר לָהֶם לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי לֹא מְצָאתֶם חִידָתִי.“ (שופטים יד, פסוק יח)
  • לשון המקרא. נקרא במלעיל.
  • אחד משלושת השמות שבהן נקראת השמש בספרות הקבלה, בהתאם לשלושת עולמות בי"ע. לעיתים מאוית עם שׂין: חרשׂ.

מילים נרדפות

[עריכת קוד מקור]
  • אנגלית: sun‏‏‏‏
  • צרפתית: soleil‏‏‏‏
  1. צדף.
  • לשון מקראי.
  • בספרות חז"ל המקבילה למילה 'חרס' בלשון ארמית היא-"חספא" :
    "אי לאו דדלאי לך חספא, מי משכחת מרגניתא תותיה?" (יבמות צב ב),
    תרגום : "לולא העליתי לך את מכיתת החרס לא היית מוצא המרגלית שתחתיה".
הניב- "העלה חרס בידו" שאול ממלאכת שולי הפנינים המתייגעים בחיפוש צדפות הפנינים וכושלים במוצאם צדפות פשוטות חסרות ערך.
כך גם הלוויתן הרובץ על צדפים חדים בקרקעית הים כבפסוק הנ"ל (ר' חנוך ארנטרוי, עיונים בדברי חז"ל ובלשונם קמט).

מידע נוסף

[עריכת קוד מקור]

"הוָה לֵיה למידרש ביה מַרגניתא [אבן טובה], ודרש ביה חֵספא (יבמות צ"ד, ע"א) :

כך אמר רב על דרשתו של התנא ר' אלעזר בן מתיא: ' היה יכול לדרוש בענין זה מרגלית (דבר יפה) ודרש בו חרס (דרוש [דבר] גרוע). וזו היא [לשון] מליצה מפורסמת [בקרב חכמי הספר]. '

([השימוש במושגים] "מרגניתא" ו"חספא" ל[שם התיחסות ל]עניני [דברי־] תורה מצויים הרבה בתלמוד, כגון [למשל] "אי לאו דדלאי לך חספא וכו') "

אתר פרויקט בן־יהודה : אוצר המשלים והפתגמים, סימן 994
  1. Hittite Words in Hebrew / Chaim Rabin. Orientalia NOVA SERIES, Vol. 32, No. 2 (1963), pp. 118