זרע
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
זֶרַע[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | זרע |
| הגייה* | zera |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ז־ר־ע |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ זְרָעִים; זֶרַע־, ר׳ זַרְעֵי־; הפסק זָרַע |
- חומר המיוצר באשכים ומשמש בתהליך הרבייה של יצורים חיים.
- גרעין מופרה; חלק ממנגנון הרבייה של הצמחים.
- צאצאים; כינוי לבנים, בניהם ובני בניהם (וכן הלאה).
- בהשאלה: ראשיתו של דבר; גורם התחלתי.
- זרעי הפורענות נטמנו הרבה לפני הפרשייה הנוכחית.
- לשון המקרא תקופת הזריעה.
גיזרון[עריכה]
- מקביל לפיניקית 𐤆𐤓𐤏 (זרע)[1], ערבית زَرْع (זַרְע), ארמית זרע[2], אכדית זֶרֻ zēru (האות ע לא קיימת באכדית: לפעמים היא נעלמת כמו במקרה הזה, לפעמים מופיעה כאות ḫ (ח') באכדית, דוגמה זְרוֹעַ = זֻרֻח' zuruḫ).
- בניגוד לדעת Strongs' Concordance[3], זרע כנראה לא קשורה אל זרוע: זרוע משורש קדום ד'-ר-ע (ארמית דרע, ערבית ד'רע), זרע משורש קדום ז-ר-ע (ארמית זרע, ערבית זרע).
- החל מהשושלת ה-18 במצרים, מושאל מלשון שמית-צפונית למצרית קדומה דִ'רִי čry בהוראת 'זרעים' בלשון זו סופית י' (=y) מציינת לשון רבים כמו במילה דִ'רֻיַ čirūya. חוקרים מצאו שבתקופה קדומה נתקיים מחלף שמי-מצרי בעצוריות-שורקות: ז ← ד' (č ← z) [4].
- מן לוח גזר מתברר כי טרם נוהגו שמות החודשים עפ"י שמות בבליים, קרוי היה חודש מרחשוון, בשם - ירחו זרע, חודש הזריעה.
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: זרע |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זרע |
סימוכין[עריכה]
- ↑ .כתובת בסרקופג של תבנת
- ↑ הצורה דרע בארמית היא מאוחרת ונובעת מתיקון שגוי של סופרים, בהשפעת ארמית דרע 'זרוע' (CAL). לשמל, באונקלוס: זרע\זרעא. ”וְהָקֵם זֶרַע לְאָחִיךָ“ (בראשית לח, פסוק ח) = ”וַאֲקֵים זַרְעָא לַאֲחוּךְ“ (אונקלוס על בראשית לח – פסוק ח)
- ↑ Strongs.
- ↑ čiry / 'Notes on Some Semitic Loan-Words and Personal Names in Late Egyptian'/ by - W. A. Ward.Orientalia / NOVA SERIES, Vol. 32, No. 4 (1963), p. 435
זָרַע[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | זרע |
| שורש וגזרה | ז־ר־ע |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- טמן זֶרַע באדמה.
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
תרגום[עריכה]
| ”אֲבוֹת מְלָאכוֹת – אַרְבָּעִים חָסֵר אֶחָת“ (משנה, מסכת שבת – פרק ז, משנה ב) | ||
|---|---|---|
| להכנת לחם | הַזּוֹרֵעַ • וְהַחוֹרֵשׁ • וְהַקּוֹצֵר • וְהַמְעַמֵּר • הַדָּשׁ • וְהַזּוֹרֶה • הַבּוֹרֵר • הַטּוֹחֵן • וְהַמְרַקֵּד • וְהַלָּשׁ • וְהָאוֹפֶה | |
| להכנת בגד | הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר • הַמְלַבְּנוֹ • וְהַמְנַפְּצוֹ • וְהַצּוֹבְעוֹ • וְהַטּוֹוֶה • וְהַמֵּסֵךְ • וְהָעוֹשֶׂה שְׁנֵי בָתֵּי נִירִין • וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין • וְהַפּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין • הַקּוֹשֵׁר • וְהַמַּתִּיר • וְהַתּוֹפֵר שְׁתֵּי תְפִירוֹת • הַקּוֹרֵעַ עַל מְנָת לִתְפֹּר שְׁתֵּי תְפִירוֹת | |
| להכנת ספר | הַצָּד צְבִי • הַשּׁוֹחֲטוֹ • וְהַמַּפְשִׁיטוֹ • הַמּוֹלְחוֹ וְהַמְעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ • וְהַמּוֹחֲקוֹ • וְהַמְחַתְּכוֹ • הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת • וְהַמּוֹחֵק עַל מְנָת לִכְתֹּב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת | |
| לבניין | הַבּוֹנֶה • וְהַסּוֹתֵר • הַמְכַבֶּה • וְהַמַּבְעִיר • הַמַּכֶּה בַפַּטִּישׁ • הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת | |